האם רשם הוצאה לפועל יכול לדון בהתנגדות לאחר שהועברה לבית משפט?

רשות תובעת תושב על חיוב במיסוי. 

הרשות פונה לרשם הוצל"פ הקרוב למשרדי ב"כ, ולא לרשם שבשטח
שיפוטה.

במסגרת כתב התביעה בסד"מ נפתח תיק הוצל"פ
ונמסרת הודעה לחייב-תושב. 

את הרשם הזה נכנה נ.א.

 

התושב כותב התנגדות ומגיש לרשמת ההוצל"פ לה נתונה הסמכות המקומית,

לא לרשם שבפניו נפתחה התביעה, כל זאת, במועד. רשמת זו נכנה ר.א.

 

רשמת ההוצל"פ לה מסורה הסמכות, מקבלת את ההתנגדות ומעבירה
לבית משפט 

לו מסורה הסמכות המקומית והעניינית.

 

בעקבות פרישה של שופטת השלום המקומית, מתמנה רשם ההוצל"פ
שפתח את התיק

בעיר אחרת [נ.א., במקרה שלנו] , כרשם ההוצל"פ גם בשטח
השיפוט של הרשות.

 

ראה זה פלא, אותו הרשם מהעיר האחת יישב כעת בלשכת הרשם בעיר
השנייה. 

לא זאת אף זאת, מודיע רשם זה לתושב כי הוא ידון בהתנגדות.

 

סעיף ההוצל"פ קובע שההתנגדות תידון בפני בית המשפט, לא

בפני רשם או ראש לשכת ההוצאה לפועל.

 

והנה השאלה: האם קיימת סמכות לרשם שכנגד החלטתו הוגשה
ההתנגדות, לדון

בהתנגדות לגופא [במסגרת מינויו לעיר השניה], וזאת לאחר שראש
הוצל"פ אחרת, 

כבר קבעה בתיק שיועבר לבית משפט שלום. 

אם לא, האם קיימת אסמכתא לכך.

 

כן, נשאלת השאלה האם רשם בלשכת הוצאה לפועל הפועלת מכוח

רשות הגבייה החדשה, לא מכוח סמכות בית משפט, רשאי לדון 

בעניין שנמסר לבית משפט שלום.

אם לא, האם קיימת אסמכתא לכך.

 

ובקטנה האם יש סבירות למינוי רשם ברשות הגבייה החדשה כראש הוצל"פ

ובמקביל למנותו גם כרשם של בית משפט שלום.

 

לא אתאכזב אם לא תתפנה למענה.

אולי תיקח את המענה כשלעצמו, כ'פרו-בונו'.