מהן הזכויות לתשלום עבור ימי אבל במגזר הפרטי?

|

אבל

יפעת 13/09/11
לפי החוק מגיע על ימי אבל 7 ימים קלנדריים (כלומר 7 ימים רצופים הכוללים את שישי שבת).
כאשר אדם נקבר ביום ג', קמים מהשבעה ביום שני ועולים לקבר.
אבל כאשר אדם נקבר ביום א', לא ניתן לקום ביום שבת, ולכן קמים רק ביום א' ועולים לקבר.
ידוע לי שלעובדים ציבוריים יום א' נחשב גם כיום אבל.
מה לגבי עובדים אשר עובדים במגזר הפרטי?
האם קיים חוק לגביהם?

תודה

מן השמיים תנוחמו

שיר ורד 13/09/11
לפי ההלכה אין קימה משבעה כאשר השבעה מסתיימת בשבת, מרבית מנהגי האבלות מפסיקים עם כניסת השבת, ומנהגי אבילות הנעשים שלא בציבור (כגון תשמיש המיטה=קיום יחסי מין) אסורים עד לשבת בבוקר (בסוף זמן תפילת שחרית).
העלייה לקבר ביום השבעה איננה מהדין והיא מנהג הנהוג ברוב הקהילות
אך לא בכולן. את העליה לקבר אפשר לקיים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות באופן שלא יתנגש עם שעות העבודה (בדיוק כמו במקרה של עלייה לקבר בתום השלושים, השנה וביום הזכרון).
במגזר הציבורי יש הרבה הטבות שלא קיימות במגזר הפרטי וזו אחת מהן.
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

ימי אבל

עו"ד שי בן נתן 14/09/11
אין הוראה בחוק המזכה בתשלום עבור היעדרות עקב ימי אבל. הזכות לתשלום בגין ימי אבל יכולה להתקיים מכוח הסכם קיבוצי, חוזה אישי או הסדר אחר. יש לציין, כי צו ההרחבה שקיצר את שבוע העבודה במשק ל-43 שעות שבועיות, שחל על כל העובדים במשק קובע כי עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים). יתכן כי הסכם קיבוצי או צו הרחבה או חוזה אישי שחל במקום עבודה ספציפי, קובע זכות לשכר בגין ימי אבל העודפת על הזכות הנ"ל ואז תחול כמובן הזכות הטובה יותר עם העובד.
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי





    דילוג לתוכן