פורום פלילי
הפורום הפלילי שלנו מרכז שאלות ותשובות מעולם המשפט הפלילי בישראל. כדי להקל עליכם למצוא בדיוק את המידע שאתם מחפשים, חילקנו את השאלות לפי נושאים מרכזיים.
בין הנושאים תוכלו למצוא שאלות על רישום פלילי ומשטרתי והשפעתו על חייכם, התמודדות עם תלונות שווא, זכויותיכם בזמן חקירה במשטרה, וסוגיות של פגיעה בפרטיות והאזנות סתר.
כל נושא מכיל מידע מקצועי ומעשי שנאסף מתוך שאלות אמיתיות של גולשים, כדי לתת לכם כלים להתמודדות נכונה עם סוגיות משפטיות שונות.
ערעור פלילי
איל
02/03/10
האם בערעור פלילי הנאשם (המערער) זכאי לשאת דברים בפני הרכב הערעור כפי שהיה בשלב הטיעונים לעונש בבי"מ השלום ?
דברי נאשם/מערער
עו"ד איתמר סיון
מנהל
02/03/10
זה תלוי בהרכב השופטים. נהוג שלא לתת למערער לדבר (אלא אם הוא בלתי מיוצג), הגם שישנם מקרים שההרכב רוצה להתרשם בעצמו מהמערער.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ערעור על החלטת פרקליטות מדינה סגור תיק מחוסר ראיות
אבי
01/03/10
הגשתי תלונה כנגד אדם בכך שביצע נגדי מעשה פלילי.
המשטרה פתחה בחקירה , גבתה עדויוץ, והעבירה את תיק המשרה
לפרקליטות המחוז.
פרקליטות המחוז שלחה לי מכתב כי התיק נסגר מחוסר ראיות (ומבלי כל נימוקים בכלל) עם הפנייה שאני יול לערער על ההחלטה בפני פרקליטות מדינה.
הגשתי ערר לפרקליטות המדינה , והמשנה לפרקליט המדינה החליט לא להתערב בהחלטת פרקליטות המחוז, ודחה לי את הערר.
יש לציין כי מכתב הדחייה היה מלווה בנימוקים לבי סעיף אשום אחד בכך וכך נימוקים.
אבל יש גם סעיף אשום אחר שעליו פרקליטות המדינה לא נתנה את דעתה (פי דעתי) ולא רשמה כל נימוק מדוע לא להעמיד לדין את החשוד לפי סעיף אישום השני.
עכשיו, אני רוצה לערער ליועץ המשפטי לממשלה , והנה סעיפי החוק על העררים , סעיף 64 לחוק:
. (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004
(תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004
(תיקון מס' 60)
תש"ע-2010
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 500 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
החלפת סעיף 64
הנוסח הקודם:
ערר
64. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אם מפני שלא היה בחקירה או במשפט ענין לציבור ואם מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, רשאי המתלונן לערור לפני היועץ המשפטי לממשלה, זולת אם היתה העבירה מן המנויות בתוספת השניה.
תיקון מס' 33 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור – לפני היועץ המשפטי לממשלה.
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים;
מיום 21.3.2004
תיקון מס' 41
ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מיום 17.1.2010
תיקון מס' 60
ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
אני לא הבנתי מהסעיף הזה הרבה, אבל האם יש לי זכות לערער ליועץ המשפטי לממשלה, או ישירות לבג"ץ , או לכתוב מכתב לפרקליטות המדינה כי לא התייחסו לסעיף אשום של המשטרה השני, ולבקש שיתייחסו אליו.
נראה לי כי העיניינים האלו הם לא מוסברים כל כך באינטרנט, זכויות בסיסיות של אזרח.
אשמח לכל תשובה.
תודה רבה מראש.
המשטרה פתחה בחקירה , גבתה עדויוץ, והעבירה את תיק המשרה
לפרקליטות המחוז.
פרקליטות המחוז שלחה לי מכתב כי התיק נסגר מחוסר ראיות (ומבלי כל נימוקים בכלל) עם הפנייה שאני יול לערער על ההחלטה בפני פרקליטות מדינה.
הגשתי ערר לפרקליטות המדינה , והמשנה לפרקליט המדינה החליט לא להתערב בהחלטת פרקליטות המחוז, ודחה לי את הערר.
יש לציין כי מכתב הדחייה היה מלווה בנימוקים לבי סעיף אשום אחד בכך וכך נימוקים.
אבל יש גם סעיף אשום אחר שעליו פרקליטות המדינה לא נתנה את דעתה (פי דעתי) ולא רשמה כל נימוק מדוע לא להעמיד לדין את החשוד לפי סעיף אישום השני.
עכשיו, אני רוצה לערער ליועץ המשפטי לממשלה , והנה סעיפי החוק על העררים , סעיף 64 לחוק:
. (א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004
(תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004
(תיקון מס' 60)
תש"ע-2010
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 500 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
החלפת סעיף 64
הנוסח הקודם:
ערר
64. על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אם מפני שלא היה בחקירה או במשפט ענין לציבור ואם מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, רשאי המתלונן לערור לפני היועץ המשפטי לממשלה, זולת אם היתה העבירה מן המנויות בתוספת השניה.
תיקון מס' 33 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור – לפני היועץ המשפטי לממשלה.
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע מוסמך תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים;
מיום 21.3.2004
תיקון מס' 41
ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 330 (ה"ח 86)
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
מיום 17.1.2010
תיקון מס' 60
ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח 456)
(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1) על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
(3) על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
אני לא הבנתי מהסעיף הזה הרבה, אבל האם יש לי זכות לערער ליועץ המשפטי לממשלה, או ישירות לבג"ץ , או לכתוב מכתב לפרקליטות המדינה כי לא התייחסו לסעיף אשום של המשטרה השני, ולבקש שיתייחסו אליו.
נראה לי כי העיניינים האלו הם לא מוסברים כל כך באינטרנט, זכויות בסיסיות של אזרח.
אשמח לכל תשובה.
תודה רבה מראש.
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
01/03/10
שלום;
הסעיף אותו ציטטת בשאלתך מסביר למעשה את הפרוצדורה כיצד מגישים ערר על החלטה לסגור תיק חקירה. הרעיון הוא שיש עילות לפיהן הסמכות נתונה לפרקליט המחוז, במצבים אחרים הסמכות נתונה לפרקליט המדינה או ליועמ"ש.
במקרה שלך מימשת את זכות הערר שלך בפני פרקליט המדינה והיועמ"ש אינו סמכות ערר על החלטת פרקליט המדינה. אתה רשאי לפנות לעיון חוזר לפרקליט המדינה. רק במקרים נדירים ההחלטה תשונה. אתה רשאי להגיש עתירה לבג"צ בה בית המשפט מתבקש להורות לפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום. גם במקרה זה כמו בהליכים דומים אחרים, הסיכוי להתערבות בהחלטה, נמוכה ביותר. משום שמדובר בהתערבות בית המשפט בשיקול דעת של הפרקליטות בסוגיה הנתונה לסמכותה על פי חוק.
מניסיוני האישי, לאחר דחיית הערר עליך להסתגל לרעיון שהתיק פשוט נגנז. יחד עם זאת היות ועילת הגניזה היא חוסר ראיות הרי שלחשוד יש רישום פלילי למשך תקופה ארוכה מאוד.
הסעיף אותו ציטטת בשאלתך מסביר למעשה את הפרוצדורה כיצד מגישים ערר על החלטה לסגור תיק חקירה. הרעיון הוא שיש עילות לפיהן הסמכות נתונה לפרקליט המחוז, במצבים אחרים הסמכות נתונה לפרקליט המדינה או ליועמ"ש.
במקרה שלך מימשת את זכות הערר שלך בפני פרקליט המדינה והיועמ"ש אינו סמכות ערר על החלטת פרקליט המדינה. אתה רשאי לפנות לעיון חוזר לפרקליט המדינה. רק במקרים נדירים ההחלטה תשונה. אתה רשאי להגיש עתירה לבג"צ בה בית המשפט מתבקש להורות לפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום. גם במקרה זה כמו בהליכים דומים אחרים, הסיכוי להתערבות בהחלטה, נמוכה ביותר. משום שמדובר בהתערבות בית המשפט בשיקול דעת של הפרקליטות בסוגיה הנתונה לסמכותה על פי חוק.
מניסיוני האישי, לאחר דחיית הערר עליך להסתגל לרעיון שהתיק פשוט נגנז. יחד עם זאת היות ועילת הגניזה היא חוסר ראיות הרי שלחשוד יש רישום פלילי למשך תקופה ארוכה מאוד.
ערר
עו"ד איתמר סיון
02/03/10
מבחינת הפרוצדורה הרגילה, המסלול המתאים הוא להגיש עתירה לבג"צ. עם זאת, מאחר שאתה אומר שלא הייתה התייחסות לגופו של עניין לפחות לחלק מהדברים, ניתן לשלוח מכתב נוסף לפרקליטות המדינה בו תעלה את הטענה.
איומים
ehhkh
01/03/10
אני נמצאת בסיכסוך אם חברי לשעבר אשר תקף אותי בעבר ואף הגשתי תלונה נגדו
הוא ניסה מספר פעמים לפייס אותי וטען כי ברצונו להגיע לביתי
למטרות פיוס .בתגובה אמרתי לו כי אקח רובה ואהרוג אותו ו הוא הקליט אותי. האם מה שעשיתי נחשב לעבירה פלילית?
השגתי צו הרחקה נגדו אך הוא הפר אותו והמשיך להתקשר
בתגובה הגשתי תלונה במשטרה .
הוא ניסה מספר פעמים לפייס אותי וטען כי ברצונו להגיע לביתי
למטרות פיוס .בתגובה אמרתי לו כי אקח רובה ואהרוג אותו ו הוא הקליט אותי. האם מה שעשיתי נחשב לעבירה פלילית?
השגתי צו הרחקה נגדו אך הוא הפר אותו והמשיך להתקשר
בתגובה הגשתי תלונה במשטרה .
איום בנשק
עו"ד איתמר סיון
מנהל
01/03/10
שלום רב,
האיום הנו עבירה פלילית חמורה ביותר, ודאי כאשר מוזכר נשק. עם זאת, אם המשטרה תשתכנע כי מעשה זה היה אך ורק על רקע הפחד שלך ממנו, ולאור חוסר האונים בשל התנהגותו כלפייך, יכול ולא יוגש כתב אישום. היה וכן תועמדי לדין, ניתן לטעון טענות הגנה טובות בהקשר זה.
האיום הנו עבירה פלילית חמורה ביותר, ודאי כאשר מוזכר נשק. עם זאת, אם המשטרה תשתכנע כי מעשה זה היה אך ורק על רקע הפחד שלך ממנו, ולאור חוסר האונים בשל התנהגותו כלפייך, יכול ולא יוגש כתב אישום. היה וכן תועמדי לדין, ניתן לטעון טענות הגנה טובות בהקשר זה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
בריחה מן הארץ עקב חשש שתוגש תלונה
ליעד
01/03/10
במקרה ואדם בורח מהארץ מחשש שתוגש נגדו תלונה
טרם הוגשה תלונה אך הוא מודע לאפשרות הזאת וממהר לצאת מהארץ מחשש שהמשטרה תעקב את יציאתו . האם הדבר יכול
להוות בעיה עבורו בהמשך במקרה ואמו מסרה הודאה למשטרה
כי ידע כי ישנה אפשרות שתוגש נגדו תלונה לכן מיהר לצאת מהארץ שמע יעקבו את יציאתו ?
טרם הוגשה תלונה אך הוא מודע לאפשרות הזאת וממהר לצאת מהארץ מחשש שהמשטרה תעקב את יציאתו . האם הדבר יכול
להוות בעיה עבורו בהמשך במקרה ואמו מסרה הודאה למשטרה
כי ידע כי ישנה אפשרות שתוגש נגדו תלונה לכן מיהר לצאת מהארץ שמע יעקבו את יציאתו ?
בריחה מהארץ
עו"ד איתמר סיון
מנהל
01/03/10
החוק מתייחס לבריחה או סיוע לבריחה ממשמורת חוקית בה אדם נתון בשל עבירה פלילית. עפ"י נסיבות המקרה שלך, הוא לא היה מצוי במשמורת חוקית.
היה ויחזור לארץ ויועמד לדין, הרי שאם יורשע - זו תהיה נסיבה להחמיר בעונשו.
היה ויחזור לארץ ויועמד לדין, הרי שאם יורשע - זו תהיה נסיבה להחמיר בעונשו.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום, האם לנהל רומן עם העובדת שלי זו עבירה פלילית?
אנונימי
01/03/10
האם מותר לי לנהל רומן עם עובדת שלי, כשאנחנו מאוהבים באמת כמובן. אבל אני חושב שיש לה תרומה גדולה לארגון, ואנחנו לא חושבים שיש לפטר אותה. מה שכן אני חושש שמחר מחרתיים... בקיצור, הכל מובן, האם אוכל לקבל תשובה? תודה רבה
יחסים במקום העבודה
עו"ד יאיר מושיוב
01/03/10
כמו בעניינים רבים, גם המקרה שלך הוא כזה, אשר בהיעדר תלונה של ממש, איש לא יבוא להאשימך בניצול מרותך כמעביד על עובדת שלך. אני בטוח שעשרות אלפי זוגות בארץ ובחו"ל החלו את יחסיהם באופן דומה, כאשר כאמור, הכל טוב עד שלא...
במידה והיא לא תחליט שהיא מנוצלת/פגועה/מוטרדת וכיו"ב, אין כל סיבה להאשימך בדבר.
ביהמ"ש העליון קבע אמות מידה לשאלה - מתי מערכת יחסים "בהסכמה" בין ממונה לעובדת הכפופה לו תיחשב לניצול מרות:
לבעל מרות ייחשב מי שיש לו השפעה וסמכות בעבודה, גם אם אינו ממונה ישיר;
ניצול מרות אינו בהכרח השמעת הצעה לקיום יחסי מין תמורת הטבה;
העובדה שהכפוף לא הביע התנגדות למעשים המיניים שביצע הממונה עליו, אין בה כדי לסייע להגנתו של הנאשם בהטרדה מינית;
אין הכרח להוכיח כי העובד או העובדת חששו מפני הממונה עליהם;
ככל שפערי הכוח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר כך ניטה לקבוע כי מדובר בניצול יחסי מרות;
אין מקום לקבוע כלל קטגורי שלפיו מצב בו העובד יוזם את יחסי המין שולל את הנסיבה בדבר ניצול מרות.
פסק דין תקדימי: קיימת "חזקה" שקיום קשר אינטימי ובודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין כפיפה הסרה למרותו, נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית. לפסק הדין
במידה והיא לא תחליט שהיא מנוצלת/פגועה/מוטרדת וכיו"ב, אין כל סיבה להאשימך בדבר.
ביהמ"ש העליון קבע אמות מידה לשאלה - מתי מערכת יחסים "בהסכמה" בין ממונה לעובדת הכפופה לו תיחשב לניצול מרות:
לבעל מרות ייחשב מי שיש לו השפעה וסמכות בעבודה, גם אם אינו ממונה ישיר;
ניצול מרות אינו בהכרח השמעת הצעה לקיום יחסי מין תמורת הטבה;
העובדה שהכפוף לא הביע התנגדות למעשים המיניים שביצע הממונה עליו, אין בה כדי לסייע להגנתו של הנאשם בהטרדה מינית;
אין הכרח להוכיח כי העובד או העובדת חששו מפני הממונה עליהם;
ככל שפערי הכוח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר כך ניטה לקבוע כי מדובר בניצול יחסי מרות;
אין מקום לקבוע כלל קטגורי שלפיו מצב בו העובד יוזם את יחסי המין שולל את הנסיבה בדבר ניצול מרות.
פסק דין תקדימי: קיימת "חזקה" שקיום קשר אינטימי ובודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין כפיפה הסרה למרותו, נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית. לפסק הדין
רומן מעביד-עובד
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
שלום רב, על פניו ומבלי שאכיר את כל הפרטים, אין המדובר בעבירה פלילית. עבירה פלילית תהיה מקום בו יחסים אלו נרקמו תוך ניצול מרות ביחסי עבודה.
הבעיה יכולה לצוץ אם בהמשך תהיה סבורה הגברת כי היחסים התפתחו תוך ניצולך את יחסי המרות. אז תהיה הפרשנות נתונה לפרקליטות כדי להחליט האם להגיש כתב אישום או לא, ואם יוגש כתב אישום - המלאכה תעבור אל בית המשפט
הבעיה יכולה לצוץ אם בהמשך תהיה סבורה הגברת כי היחסים התפתחו תוך ניצולך את יחסי המרות. אז תהיה הפרשנות נתונה לפרקליטות כדי להחליט האם להגיש כתב אישום או לא, ואם יוגש כתב אישום - המלאכה תעבור אל בית המשפט
ילד פושע מסכן את ילדי
עמיקם
01/03/10
מה עושים עם ילד בן 11 ממש עבריין - פושע מסוכן.
הבן של השכן שלי ממש עבריין קטן
הילד שלו מקלל ללא הפסקה ואף פעם אחת השליך אבן על הבת שלי שאף פצעה אותה (פציעה קלה ) אך עדיין הוא ממש סיכן את חייה והיא בפחדים ממנו - היא ממש מבקשת שאני אלווה אותה שהיא הולכת באזור הבית של השכן.
כל השיחות עם השכן שלי לא עוזרים ולפעמים נראה שהוא מצדיק את הבן שלי, החוצפן לא מאמין לי שהבן שלו אלים ואומר שזה רק משחק ואני מגזים והבת שלי סתם ממציאה
האם אני יכול להגיש תלונה נגד האבא על רשלנות פושעת ואי שמירה על ילדו- האם להורה יש אחריות פלילית על מעשי ילדו?
ואם כן על מה?
האם אני יכול להגיש נגד הילד תלונה במשטרה אפילו שהוא קטין? ומה משטרה כבר יכולה לעשות לו- כלא הוא הרי בטוח לא יקבל כלום, האם אפשר להעמיד אותו למשפט.
אני אומר בגלוי שאם לא תיהיה לי בררה הילד הזה יטופל באמצעות ילדים אחרים - אני לא אפקיר את הילד שלי לילד כזה - כבר מספיק שומעים בחדשות על ילדים אלימים שאונסים גם וכו'
אני כבר אבוד עצות - האבא של הילד הזה ממש דפוק ולא אתפלא אם גם לו יש עבר פלילי וכו'
מה עלי לעשות- יש טעם לפנות למשטרה?
אגב יש עוד אנשים בבנין שיש להם ילדים ופוחדים ממנו.
הבן של השכן שלי ממש עבריין קטן
הילד שלו מקלל ללא הפסקה ואף פעם אחת השליך אבן על הבת שלי שאף פצעה אותה (פציעה קלה ) אך עדיין הוא ממש סיכן את חייה והיא בפחדים ממנו - היא ממש מבקשת שאני אלווה אותה שהיא הולכת באזור הבית של השכן.
כל השיחות עם השכן שלי לא עוזרים ולפעמים נראה שהוא מצדיק את הבן שלי, החוצפן לא מאמין לי שהבן שלו אלים ואומר שזה רק משחק ואני מגזים והבת שלי סתם ממציאה
האם אני יכול להגיש תלונה נגד האבא על רשלנות פושעת ואי שמירה על ילדו- האם להורה יש אחריות פלילית על מעשי ילדו?
ואם כן על מה?
האם אני יכול להגיש נגד הילד תלונה במשטרה אפילו שהוא קטין? ומה משטרה כבר יכולה לעשות לו- כלא הוא הרי בטוח לא יקבל כלום, האם אפשר להעמיד אותו למשפט.
אני אומר בגלוי שאם לא תיהיה לי בררה הילד הזה יטופל באמצעות ילדים אחרים - אני לא אפקיר את הילד שלי לילד כזה - כבר מספיק שומעים בחדשות על ילדים אלימים שאונסים גם וכו'
אני כבר אבוד עצות - האבא של הילד הזה ממש דפוק ולא אתפלא אם גם לו יש עבר פלילי וכו'
מה עלי לעשות- יש טעם לפנות למשטרה?
אגב יש עוד אנשים בבנין שיש להם ילדים ופוחדים ממנו.
ילד אלים ומסוכן
עו"ד יאיר מושיוב
01/03/10
אמנם קטין מתחת לגיל 12 אינו בר-אישום, וחוק העונשין אינו חל עליו (אין לו אחריות פלילית), אך לא הייתי נמנע, ולו לשם הרתעה והבהרת מצב, מלקרוא למשטרה, להתלונן עליו כילד אלים, מבלי לציין את גילו. נוכחות משטרה, חקירתה אותו ואת הוריו, והזמן שיעבור עד שיבררו את גילו יוכלו לסייע לך ולבתך לישון טוב יותר.
הוא אמנם לא יועמד עדיין לדין, אך לפי מה שאת מתארת, גם בגיל 12 הוא יתנהג כך, ולכן עדיף שפעולותיו יתועדו ויירשמו מוקדם ככל שניתן.
הוא אמנם לא יועמד עדיין לדין, אך לפי מה שאת מתארת, גם בגיל 12 הוא יתנהג כך, ולכן עדיף שפעולותיו יתועדו ויירשמו מוקדם ככל שניתן.
אחריות הורים להתנהגות ילדם
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
אחריות פלילית ניתן לייחס החל מגיל 12, כך שכתב אישום והליכים פליליים נגד אותו ילד לא יהיו כאן - לפחות לא כעת.
יכול והמשטרה תחקור את העניין, ואולי זה יהיה אמצעי שיעזור. אחריות פלילית של הורה על ילדו היא קונסטרוקציה רחוקה מן המציאות המשפטית דהיום.
הייתי ממליץ להיזהר עם אמירות מסוג "הילד הזה יטופל באמצעות ילדים אחרים".
אולי תביעה אזרחית מתאימה במקרה הזה, ובעניין הזה תוכלו לפנות לפורום נזיקין.
יכול והמשטרה תחקור את העניין, ואולי זה יהיה אמצעי שיעזור. אחריות פלילית של הורה על ילדו היא קונסטרוקציה רחוקה מן המציאות המשפטית דהיום.
הייתי ממליץ להיזהר עם אמירות מסוג "הילד הזה יטופל באמצעות ילדים אחרים".
אולי תביעה אזרחית מתאימה במקרה הזה, ובעניין הזה תוכלו לפנות לפורום נזיקין.
אחזקת סם קל – סגרת תיק
מאור
01/03/10
שלום רב,השבוע השגתי חצי אצבע חשיש .. השתמשתי לג'וינט אחד וזהו, את מה שנשאר השארתי באוטו שלי.
אחרי יומיים, תוך נסיעה קרוב לבית שוטר הורה לי לעצור לבדיקת רישיונות ככל הנראה, אני נלחצת וממש ונתתי קצת גז אחרי דקה בדיוק עצרתי מבלי שהתנהל מרדף אבל היה ברור שקצת ברחתי (כיוון שנלחצתי שימצאו את החשיש) השוטר עצר אותי ולקח אותי ישר לחקירה
היה לי ברכב קוביה קטנה ממש קטנה של זה, 2 גרם בערך...
הוא כתב לי בכתב הערובה שעברתי על:החזקת סם, והכשלת שוטר
כמו כן, חשוב לציין שאין לי כל עבר פלילי ושום קשר למשטרה בכל 22 שנות חיי, בנוסף החוקר הבין שאני בן טובים וילד טוב (לומד באונברסיטה) וזה היה שטות של רגע, שזה מעשה ראשון שלי ואני מצטער על כך שלא עצרתי לשוטר והעצירה הייתה ממש לאחר דקה ולא התנהל מרדף וכו'.
עכשיו איך אני יודע אם התיק נשאר פתוח או שסוגרים אותו ?
ומה חומרת הדין על 2 הסעיפים הללו? יש לציין את העבר הפלילי הנקי שלי.
ואם התיק נסגר, נשאר רישום פלילי? לדוגמא אם אני רוצה להוציא תעודת יושר, אני אוכל ?
כלל לא זימנו אותי לחקירה או זומנתי למשפט
האם מקום העבודה שלי יכול לגלות את זה?
תודה - מאור
לקריאה נוספת: בדיקת רישום פלילי >>
אחרי יומיים, תוך נסיעה קרוב לבית שוטר הורה לי לעצור לבדיקת רישיונות ככל הנראה, אני נלחצת וממש ונתתי קצת גז אחרי דקה בדיוק עצרתי מבלי שהתנהל מרדף אבל היה ברור שקצת ברחתי (כיוון שנלחצתי שימצאו את החשיש) השוטר עצר אותי ולקח אותי ישר לחקירה
היה לי ברכב קוביה קטנה ממש קטנה של זה, 2 גרם בערך...
הוא כתב לי בכתב הערובה שעברתי על:החזקת סם, והכשלת שוטר
כמו כן, חשוב לציין שאין לי כל עבר פלילי ושום קשר למשטרה בכל 22 שנות חיי, בנוסף החוקר הבין שאני בן טובים וילד טוב (לומד באונברסיטה) וזה היה שטות של רגע, שזה מעשה ראשון שלי ואני מצטער על כך שלא עצרתי לשוטר והעצירה הייתה ממש לאחר דקה ולא התנהל מרדף וכו'.
עכשיו איך אני יודע אם התיק נשאר פתוח או שסוגרים אותו ?
ומה חומרת הדין על 2 הסעיפים הללו? יש לציין את העבר הפלילי הנקי שלי.
ואם התיק נסגר, נשאר רישום פלילי? לדוגמא אם אני רוצה להוציא תעודת יושר, אני אוכל ?
כלל לא זימנו אותי לחקירה או זומנתי למשפט
האם מקום העבודה שלי יכול לגלות את זה?
תודה - מאור
לקריאה נוספת: בדיקת רישום פלילי >>
החזקת סם לשימוש עצמי והכשלת שוטר
עו"ד איתמר סיון
מנהל
01/03/10
שלום רב,
על כמות כזו של סם לרוב המשטרה סוגרת את תיק החקירה, ולא מגישה כתב אישום. עם זאת, בשל העובדה שלכאורה ישנה כאן עבירה פלילית נוספת לגביה מתייחסים בחומרה יתרה, יכול וכן תוזמן לחקירה ויוגש כתב אישום. באפשרותך לפעול לסגירת התיק.
אם התיק נסגר במשטרה ללא כתב אישום, הרי שיהיה רישום משטרתי פנימי, להבדיל מרישום פלילי. במלים אחרות, לא יהיו לך הרשעות, ומבחינת רישום פלילי - לא יהיה לך רישום פלילי.
למעסיק אסור לדרוש ממך לקבל רישום פלילי.
למעשה, החל מחודש מרץ 2008 דרישה של רישום פלילי על ידי מעסיק מהווה עבירה פלילית!
מקום העבודה לא יכול לגלות זאת מיוזמתו.
על כמות כזו של סם לרוב המשטרה סוגרת את תיק החקירה, ולא מגישה כתב אישום. עם זאת, בשל העובדה שלכאורה ישנה כאן עבירה פלילית נוספת לגביה מתייחסים בחומרה יתרה, יכול וכן תוזמן לחקירה ויוגש כתב אישום. באפשרותך לפעול לסגירת התיק.
אם התיק נסגר במשטרה ללא כתב אישום, הרי שיהיה רישום משטרתי פנימי, להבדיל מרישום פלילי. במלים אחרות, לא יהיו לך הרשעות, ומבחינת רישום פלילי - לא יהיה לך רישום פלילי.
למעסיק אסור לדרוש ממך לקבל רישום פלילי.
למעשה, החל מחודש מרץ 2008 דרישה של רישום פלילי על ידי מעסיק מהווה עבירה פלילית!
מקום העבודה לא יכול לגלות זאת מיוזמתו.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תשובה
ארז אבוהב, עו"ד
01/03/10
שלום מאור
עליך לפנות לתחנת המשטרה בה נחקרת ולבקש לדעת את סטטוס התיק. ברוב המקרים החומר החשוד כסם עובר לקבלת חוו"ד מומחה ועל כן לדעתי טרם החליטו על גורל התיק.
בהמשך לכך, באפשרותך לפנות בבקשה לסגירת תיק. בנסיבות מסויימות לא ישאר לך רישום פלילי (תלוי מאיזו עילה חליטו לסגור) וגם אם כן, גם בזה אפשר לטפל- הדבר תלוי במספר תנאים ומשתנה ממקרה למקרה. אמליץ לך להיוועץ בעו"ד פלילי.
עליך לפנות לתחנת המשטרה בה נחקרת ולבקש לדעת את סטטוס התיק. ברוב המקרים החומר החשוד כסם עובר לקבלת חוו"ד מומחה ועל כן לדעתי טרם החליטו על גורל התיק.
בהמשך לכך, באפשרותך לפנות בבקשה לסגירת תיק. בנסיבות מסויימות לא ישאר לך רישום פלילי (תלוי מאיזו עילה חליטו לסגור) וגם אם כן, גם בזה אפשר לטפל- הדבר תלוי במספר תנאים ומשתנה ממקרה למקרה. אמליץ לך להיוועץ בעו"ד פלילי.
המשך עזרה
ע
28/02/10
השוטר צחק והעליב אותי על זה שאני מגמגם הוא אמר לי שאני מסתלבט עליו ואז הוריד לי את המעיל והשפיל אותי ברבים האם זו סיבה מוצדקת להתלונן נגד השוטר?
הוריד לך את המעיל או הפשיט אותך?
שאול אמרני, עו"ד
01/03/10
אם רק הורידו לך את המעיל לצורך בדיקה, הרי שאין בכך בעיה. לגבי הלעג כביכול על הגמגום, ברור שזה אסור, אך על כך לא מתלוננים במח"ש. מה גם שהשוטר יטען שהוא באמת חשב שאתה "עובד עליו". מה גם שזו שאלה של פרשנות האם הם לעגו לך או צחקו איתך.
אם הם לא הפשיטו אותך ברחוב, כפי שחשבתי על פי שאלתך הראשונה, אני מציע שתשכח מהאירוע. זו חוויה לא נעימה אך לא צריך להתאבל יתר על המידה. נתקלת בסך הכל בשוטרים עם עודף חוש הומור. כנראה אוירת פורים השפיעה עליהם. שכח מזה ועבור לסדר היום.
אם הם לא הפשיטו אותך ברחוב, כפי שחשבתי על פי שאלתך הראשונה, אני מציע שתשכח מהאירוע. זו חוויה לא נעימה אך לא צריך להתאבל יתר על המידה. נתקלת בסך הכל בשוטרים עם עודף חוש הומור. כנראה אוירת פורים השפיעה עליהם. שכח מזה ועבור לסדר היום.
התנהגות לא ראויה של שוטר
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
שלום רב,
לצערי, קיימים מקרים רבים של התנהגות בלתי מתאימה של שוטרים, בצורת יחס בלתי הוגן כאשר השוטר העומד מול אזרח שוכח את תפקידו, ומתנהג בזלזול ובחוסר כבוד לאזרח.
דומה שהתנהגותו של השוטר כאן מתאימה לדין משמעתי. הגש תלונה ליחידה לתלונות הציבור במשטרה (הית"צ), בצירוף הצהרות של אנשים שהיו סביבך עדים למעשה.
אל תרפה, והתעקש עם משטרת ישראל כי ימצו את הדין המשמעתי עם אותו שוטר.
לצערי, קיימים מקרים רבים של התנהגות בלתי מתאימה של שוטרים, בצורת יחס בלתי הוגן כאשר השוטר העומד מול אזרח שוכח את תפקידו, ומתנהג בזלזול ובחוסר כבוד לאזרח.
דומה שהתנהגותו של השוטר כאן מתאימה לדין משמעתי. הגש תלונה ליחידה לתלונות הציבור במשטרה (הית"צ), בצירוף הצהרות של אנשים שהיו סביבך עדים למעשה.
אל תרפה, והתעקש עם משטרת ישראל כי ימצו את הדין המשמעתי עם אותו שוטר.
עזרה דחופה
ע
28/02/10
חזרתי אתמול בלילה בשעה 10 לישוב שבו אני גר ליד כפר סבא עליתי לדירה שלי ובדרך עצר אותי צוות בילוש ושאל אותי מה אני עושה אמרתי לו שאני גר כאן ושאין לי בעיה שיעשה חיפוש בדברים שלי ובגוף שלי לצערי אני סובל מגימגום והתחלתי לגמגם השוטר אמר לי מה אתה מסתיר אמרתי לו שאני סובל מגימגום ואני לא מסתיר כלום לצערי הוא התחיל לצחוק על הדיבור שלי ולומר לי שאני משקר ומסתלבט עליו אמרתי לו שאני מוכן לתת לו אישורים על בעיית הדיבור שלי והוא התחיל להפשיט אותי מכל הבגדים ושאמרתי לו שאני לא עבריין או אדם רע ושאין לי ממה להסתיר ממנו כלום כי אני אדם נומטיבי בן 30 עצמאי שחיי לפרנסתי ולא עזר כלום אמרתי לו שאני מבקש בבקשה את כל הפרטים שלו והוא התחיל לומר שאני מתחכם אני לצערי נפגעתי מאוד מההתנהגות הברברית של השוטר ובנוסף הוא שכח להחזיר לי את תעודת הזהות שלי
מה אני יכול לעשות עכשיו לגבי התנהגות זו
מה אני יכול לעשות עכשיו לגבי התנהגות זו
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
28/02/10
שלום;
ראשית, הרשה לי להתנצל בשמה של משטרת ישראל על התנהגות בלתי ראויה, בלשון המעטה שאף נוגדת באופן מובהק לחוק.
בהנחה שהתאור שאתה מציג נכון, הגש מיידית תלונה חריפה למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) עם העתק למשרד מבקר המדינה, על מנת להבטיח שתקבל תשובה ותלונתך תבדק.
התשאול היה חוקי, הלעג כלפיך הוא פסול בתכלית. אסור היה להם להפשיט אותך מבגדך. לא הייתה כל סיבה שלא להשיב לך את תעודת הזהות.
אני מקווה שיש לך פרט זיהוי כל שהוא. כלומר שהם הזדהו בפניך ונתנו לך פרטים כל שהם. שאלמלא כן, קשה להגיש תלונה נגד גורם אנונימי.
ראשית, הרשה לי להתנצל בשמה של משטרת ישראל על התנהגות בלתי ראויה, בלשון המעטה שאף נוגדת באופן מובהק לחוק.
בהנחה שהתאור שאתה מציג נכון, הגש מיידית תלונה חריפה למח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים) עם העתק למשרד מבקר המדינה, על מנת להבטיח שתקבל תשובה ותלונתך תבדק.
התשאול היה חוקי, הלעג כלפיך הוא פסול בתכלית. אסור היה להם להפשיט אותך מבגדך. לא הייתה כל סיבה שלא להשיב לך את תעודת הזהות.
אני מקווה שיש לך פרט זיהוי כל שהוא. כלומר שהם הזדהו בפניך ונתנו לך פרטים כל שהם. שאלמלא כן, קשה להגיש תלונה נגד גורם אנונימי.
בדיקת צו יציאה מחו"ל
נורית אלשיך
28/02/10
האם המענה הטלפוני לבדיקת צו יציאה מהארץ הוא אך ורק עבור ההצואה לפועל או לכל דבר כולל פלילי?
תודה
תודה
כל עיכוב יציאה מכל סוג שהוא
שאול אמרני, עו"ד
28/02/10
צו עיכוב יציאה מן הארץ
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
גופי המדינה אמורים לעדכן את ביקורת הגבולות בדבר עיכוב יציאה מן הארץ, כך שמקום בו בית משפט החליט על כך שנאשם או חשוד לא ייצא מן הארץ - מידע זה אמור להימצא בפני גורם הבידוק.
התחזות רופא לרופא מומחה.
יוסי
28/02/10
אם יש רופא כללי אשר התחזה בפני חולים כרופא מומחה לפסיכיאטריה
ויש עדויות של כ-8 חולים אשר בפניהם הוא התחזה לפסיכיאטריה
האם צריך שיהיה חותמת או מכתב בכתב ידו של הרופא על מנת להרשיעו בפלילים?
האם עדות אדם לא נחשבת ראייה רגילה וקבילה לפי דיני הראיות?
קיבלתי ידיעה מפרקליטות המדינה כי רק מכתב בכתב יד או בדפוס של הרופא המתחזה אז רק זה נחשב למסמך
קביל כדי שיהיו מספיק ראיות כדי להרשיעו בפלילים.
תודה רבה מראש.
ויש עדויות של כ-8 חולים אשר בפניהם הוא התחזה לפסיכיאטריה
האם צריך שיהיה חותמת או מכתב בכתב ידו של הרופא על מנת להרשיעו בפלילים?
האם עדות אדם לא נחשבת ראייה רגילה וקבילה לפי דיני הראיות?
קיבלתי ידיעה מפרקליטות המדינה כי רק מכתב בכתב יד או בדפוס של הרופא המתחזה אז רק זה נחשב למסמך
קביל כדי שיהיו מספיק ראיות כדי להרשיעו בפלילים.
תודה רבה מראש.
התחזות
עו"ד יאיר מושיוב
28/02/10
לא מובן לי מי ה"מקור" שלך בפרקליטות המדינה, אך במידה וישנו אדם (ובוודאי שמונה) אשר נפגע מאדם אחר, אשר התחזה, ככל הנראה, לפסיכיאטר (או לכל מקצוע אחר המחייב תעודה/רשיון), יספיקו עדויותיהם לשם פתיחת חקירה במשטרה.
צודקים בפרקליטות לעניין חוזק ראיה כתובה אל מול עדויות שבע"פ (בנסיבות המקרה הזה), אך בוודאי שעדות אדם נחשבת לראיה קבילה ואף השכיחה ביותר.
צודקים בפרקליטות לעניין חוזק ראיה כתובה אל מול עדויות שבע"פ (בנסיבות המקרה הזה), אך בוודאי שעדות אדם נחשבת לראיה קבילה ואף השכיחה ביותר.
מדובר גם על התחזות כאדם אחר במטרה להונות לפי סעיף
יוסי
28/02/10
441 לחוק העונשין, ולאו דווקא התחזות כבעל תעודה לפי סעיף 443 לחוק העונשין ששם קראתי כי כמדומני צריך מסמך בכתב, כלומר תעודה מזוייפת.
התחזות לרופא
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
אם הפרקליטות מאמינה לעדים, אין מניעה להגיש כתב אישום נגד אותו רופא. במקרה זה, יוכל הרופא לטעון לאי-הבנה בינו ובין החולים - וזו תהיה שאלה ראייתית אשר בית המשפט יחליט בה, היה והפרקליטות תשתכנע להגיש כתב אישום.
אם הידיעה אותה אתה מציין בהודעתך הייתה החלטת פרקליטות לסגור תיק חקירה נגד אותו רופא, באפשרותך להגיש ערר על החלטה זו ולבקש לבחון אותה מחדש.
אם הידיעה אותה אתה מציין בהודעתך הייתה החלטת פרקליטות לסגור תיק חקירה נגד אותו רופא, באפשרותך להגיש ערר על החלטה זו ולבקש לבחון אותה מחדש.
האם מותר לשוטר לעכב אדם לבדיקת ת.ז ללא כל סיבה
rby
28/02/10
שוטר עכב אדם לבדיקת ת.ז, ולאחר בדיקת ת.ז במסוף המשטרתי שחרר את האדם. החשש שלי הוא, שהשוטר רצה להפגין כוחניות ולכן עכב את האדם בלא שהיה לו חשש לעבירה או תיאור של חשוד התואם למעוכב. האם מותר לשוטר לעכב לבדיקת ת.ז. ללא כל סיבה.
עיכוב
ג'וניור
28/02/10
לשוטר מותר לעכב בטח בשביל בדיקת ת.ז. אם זה היה עיכוב פעוט של כמה דק' אז לא צריך לעשות מזה סיפור גם אם נראה לך שהשוטר עשה זאת רק כדי להפגין סמכות. שורה תחתונה עבירה פלילית זה לא.
חובת נשיאת תעודת זהות
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
עפ"י חוק החזקת תעודת זהות והצגתה משנת 1982, כל אזרח מעל גיל 16 חייב לשאת עמו תעודת זהות בכל עת. את התעודה עליו להציג לאחר דרישה של קצין משטרה בכיר, חייל או שוטר תוך מילוי תפקידם ועוד מספר גורמים.
עם זאת, מעבר לעובדה שהחוק קיים לא כל כך נעשה בו שימוש, מה גם שלפי סעיף 4 לחוק, לא מוגש כתב אישום אם תוך חמישה ימים מוצגת התעודה.
עם זאת, מעבר לעובדה שהחוק קיים לא כל כך נעשה בו שימוש, מה גם שלפי סעיף 4 לחוק, לא מוגש כתב אישום אם תוך חמישה ימים מוצגת התעודה.
ועדת שליש
צבי
27/02/10
שלוםבן משפחה כלוא על עבירת מין.אינו נהנה בכלא מטיפול שיקומי.העדר טיפול ימנע שחרור מוקדם וחופשות .ידוע כי לשב"ס אין כלים ואנשים לטיפול בעברייני מין האם יתכן כי האסיר לא יהנה מהפרבליגיות הנ"ל כאשר אין ביכולתו לעשות דבר .האם יתכן כי המדינה תעכב את שחרורו המוקדם עקב אי שיקום.מה עלינו לעשות?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
27/02/10
שלום;
נגעת בנקודות נכונות ממש. שחרור מוקדם (ועדת שליש) אינה זכות אלא פריבילגיה. כדרכן של מתנות, הן מותנות בהתנהגות נאותה במהלך השהות בכלא. אחד השיקולים המרכזיים והמהותיים ביותר של ועדת שחרורים, ואשר קיבלה גושפנקא גם בפסיקת בית המשפט העליון הוא המסוכנות לציבור עם השחרור מהכלא.
מי שלא עבר הליך של טיפול במסגרת הכלא, בעיקר עברייני מין, קשה לי לשער שישוחרר קודם זמנו. למיטב ידיעתי עברייני מין כמו גם ואף יותר מעברייני אלמ"ב, תלויים בחוות דעת של ועדות מקצועיות בתחום.
באשר לשאלה מה עושים, התשובה מן הסתם היא לדאוג מהר למסגרת טיפולית. שכן הגם כי אינני יודע מתי חלה תקופת השליש, הרי שככל שהנושא הטיפולי יוסדר ובכלל זה הסדר לפיקוח טיפולי לאחר השחרור, אם יאושר, הסיכוי לתשובה חיובית גבוה יותר. אם זה לא יהיה בסבב הנוכחי הרי שאולי בסבב הבא של הועדה. אך בלי טיפול, אינני צופה שחרור מוקדם.
יתכן ואתם זקוקים ליעוץ משפטי על ידי עורך דין הבקיא ומנוסה בועדות שחרורים. כאשר אחד הטיעונים נגד השב"ס הוא העדר טיפול, בהנחה שאין טיפול במסגרת השב"ס. אך בסופו של יום השיקול לשחרור או אי שחרור מוקדם, אינו האם האסיר אשם או לא או האם השב"ס אשם או לא. השאלה היא האם נכון למועד קבלת ההחלטה על שחרורו המוקדם של האסיר, בעיקר בעל רקע של עבירות מין, הוא מסוכן לציבור או לא. דרך אגב, גם אילו היה האסיר במסגרת שיקומית או טיפולית, אין כל ודאות שהועדה הייתה בוחרת לשחרר אותו. שכן עדיין, למרות הטיפול בודקים את מסוכנותו לציבור. אם כי ברור, שלעבריין מין שטופל סיכוי גבוה יותר להשתחרר ממי שלא טופל כלל.
נגעת בנקודות נכונות ממש. שחרור מוקדם (ועדת שליש) אינה זכות אלא פריבילגיה. כדרכן של מתנות, הן מותנות בהתנהגות נאותה במהלך השהות בכלא. אחד השיקולים המרכזיים והמהותיים ביותר של ועדת שחרורים, ואשר קיבלה גושפנקא גם בפסיקת בית המשפט העליון הוא המסוכנות לציבור עם השחרור מהכלא.
מי שלא עבר הליך של טיפול במסגרת הכלא, בעיקר עברייני מין, קשה לי לשער שישוחרר קודם זמנו. למיטב ידיעתי עברייני מין כמו גם ואף יותר מעברייני אלמ"ב, תלויים בחוות דעת של ועדות מקצועיות בתחום.
באשר לשאלה מה עושים, התשובה מן הסתם היא לדאוג מהר למסגרת טיפולית. שכן הגם כי אינני יודע מתי חלה תקופת השליש, הרי שככל שהנושא הטיפולי יוסדר ובכלל זה הסדר לפיקוח טיפולי לאחר השחרור, אם יאושר, הסיכוי לתשובה חיובית גבוה יותר. אם זה לא יהיה בסבב הנוכחי הרי שאולי בסבב הבא של הועדה. אך בלי טיפול, אינני צופה שחרור מוקדם.
יתכן ואתם זקוקים ליעוץ משפטי על ידי עורך דין הבקיא ומנוסה בועדות שחרורים. כאשר אחד הטיעונים נגד השב"ס הוא העדר טיפול, בהנחה שאין טיפול במסגרת השב"ס. אך בסופו של יום השיקול לשחרור או אי שחרור מוקדם, אינו האם האסיר אשם או לא או האם השב"ס אשם או לא. השאלה היא האם נכון למועד קבלת ההחלטה על שחרורו המוקדם של האסיר, בעיקר בעל רקע של עבירות מין, הוא מסוכן לציבור או לא. דרך אגב, גם אילו היה האסיר במסגרת שיקומית או טיפולית, אין כל ודאות שהועדה הייתה בוחרת לשחרר אותו. שכן עדיין, למרות הטיפול בודקים את מסוכנותו לציבור. אם כי ברור, שלעבריין מין שטופל סיכוי גבוה יותר להשתחרר ממי שלא טופל כלל.
ממליץ להגיש תלונה במשטרה נגד סער על התחזות ומרמה:
לירי26
27/02/10
ממליץ להגיש תלונה במשטרה נגד סער על התחזות ומרמה:
העובדות: בוואלה סלבס: http://celebs.walla.co.il/?w=/3601/1647187 בכתבה: "סער שיינפיין ג'ובניק"- הגבר גבר, (סער) שחושב שטישו עם אפר סיגריות זה דובדבנים מהרי הלבנון, מעולם לא אכל אבק במלחמת לבנון השנייה, כמו שהוא סיפר, ואת הלבן בעיניים הוא מקסימום ראה לשק"מיסט של הגדוד שלו בג'נין, שם שירת. ראה פירוט בכתבה.
לאור פירוט הדברים בכתבה שם, וכקצין משטרה בכיר בדימוס ממליץ לכל מי ששלח SMS עבור סער ומרגיש שהוא נפל קורבן לשקריו של סער, להגיש תלונה במשטרה נגד סער על התחזות ומרמה לפי הוראות החוק דלקמן:
קבלת דבר במירמה:
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר 'מרמה' כ – "טענת עובדה בענין שבעבר בהווה ובעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות באשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".
'דבר' – מוגדר כ"מקרקעין, מטלטלין, זכות וטובת הנאה".
היסוד הפיזי של עבירת קבלת דבר במרמה, משמעו הצגת טענה כוזבת, בידיעה שאותה טענה היא כוזבת (היינו מרמה), וקבלת דבר מכוחה של אותה טענה, כאשר מוכח קשר סיבתי בין הטענה הכוזבת לקבלת אותו דבר (לפי ספרו של כב' השופט י. קדמי, על הדין בפלילים חלק ראשון, עמ' 401-411). סעיף 415 לחוק העונשין תשל"ז 1977 קובע: "המקבל דבר במרמה, דינו מאסר שלוש שנים..."
סעיף 441 התחזות לאחר במטרה להונות
עבירה של התחזות לאחר במטרה להונות היא עבירה שמוגדרת כעבירת "מטרה", כלומר, התביעה לא צריכה להוכיח נגדך שבאמת התרחשה "הונאה", התביעה צריכה להוכיח שהיתה לך מטרה להונות אחרים. המטרה יכולה להילמד ממעשיו ושאר נסיבות המקרה.
העובדות: בוואלה סלבס: http://celebs.walla.co.il/?w=/3601/1647187 בכתבה: "סער שיינפיין ג'ובניק"- הגבר גבר, (סער) שחושב שטישו עם אפר סיגריות זה דובדבנים מהרי הלבנון, מעולם לא אכל אבק במלחמת לבנון השנייה, כמו שהוא סיפר, ואת הלבן בעיניים הוא מקסימום ראה לשק"מיסט של הגדוד שלו בג'נין, שם שירת. ראה פירוט בכתבה.
לאור פירוט הדברים בכתבה שם, וכקצין משטרה בכיר בדימוס ממליץ לכל מי ששלח SMS עבור סער ומרגיש שהוא נפל קורבן לשקריו של סער, להגיש תלונה במשטרה נגד סער על התחזות ומרמה לפי הוראות החוק דלקמן:
קבלת דבר במירמה:
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר 'מרמה' כ – "טענת עובדה בענין שבעבר בהווה ובעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות באשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".
'דבר' – מוגדר כ"מקרקעין, מטלטלין, זכות וטובת הנאה".
היסוד הפיזי של עבירת קבלת דבר במרמה, משמעו הצגת טענה כוזבת, בידיעה שאותה טענה היא כוזבת (היינו מרמה), וקבלת דבר מכוחה של אותה טענה, כאשר מוכח קשר סיבתי בין הטענה הכוזבת לקבלת אותו דבר (לפי ספרו של כב' השופט י. קדמי, על הדין בפלילים חלק ראשון, עמ' 401-411). סעיף 415 לחוק העונשין תשל"ז 1977 קובע: "המקבל דבר במרמה, דינו מאסר שלוש שנים..."
סעיף 441 התחזות לאחר במטרה להונות
עבירה של התחזות לאחר במטרה להונות היא עבירה שמוגדרת כעבירת "מטרה", כלומר, התביעה לא צריכה להוכיח נגדך שבאמת התרחשה "הונאה", התביעה צריכה להוכיח שהיתה לך מטרה להונות אחרים. המטרה יכולה להילמד ממעשיו ושאר נסיבות המקרה.
קח/י יוזמה והגש/י תלונה במשטרה!
שאול אמרני, עו"ד
27/02/10
חיפוש אדם ברחוב
חזי
27/02/10
שלום , בשעה 02:40 בדרך שליהבית עצרו אותי שני שוטרים וכמה חיילים , השוטר שאל אותי מאין אני , והשבתי , אחר כך ביקש ממני ת.ז ונתתי לו, עשה בדיקה במסוף וראה שאין לי עבר במשטרה והכל נקי, רשם אותי בדף שהוא אמור למלא, ואז שאל אותי אם יש עלי דבר שהוא לא חוקי, והשבתי לא , ביקש שיעשה חיפוש גופני חיצוני במקום , השאלה היא : אם חיפוש גופני חיצוני ברחוב חוקי או לא ?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
27/02/10
שלום;
חיפוש חיצוני ברחוב הוא בהחלט חוקי, בתנאי שהוא אינו נעשה בפרהסייה באופן שמשפיל את האדם. השאלה היא האם היה לו יסוד לחשד שנעשתה עבירה ועל בסיס מה הוא בחר לבדוק אותך ולערוך חיפוש. אם הסכמת לחיפוש הרי שאין כל בעיה.
חיפוש חיצוני ברחוב הוא בהחלט חוקי, בתנאי שהוא אינו נעשה בפרהסייה באופן שמשפיל את האדם. השאלה היא האם היה לו יסוד לחשד שנעשתה עבירה ועל בסיס מה הוא בחר לבדוק אותך ולערוך חיפוש. אם הסכמת לחיפוש הרי שאין כל בעיה.
סליחה על כל השאלות אבל בכל זאת
עמית
26/02/10
האם מותר למתלוננת לחזור מעדותה .? האם המשטרה יכולה להגיש נגדה תביעה בגין בזבוז זמן המשטרה או משהוא בסגנון?
או האם יש לה זכות לסרב לשתף פעולה אם המשטרה ולסרב
לתת עדות בבית משפט?
או האם יש לה זכות לסרב לשתף פעולה אם המשטרה ולסרב
לתת עדות בבית משפט?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
27/02/10
שלום;
1. אדם זכאי לבטל את תלונתו. השאלה היא כיצד המשטרה תגיב. כלומר, היא תבדוק מה הסיבה לחזרה מהתלונה. האם איום ולחץ או סיבה אחרת.
2. רק במקרים חריגים נוטה המשטרה ליחס תלונת כזב נגד מתלונן ובעיקר מתלוננת בעבירות מין או אלמ"ב.
3. קשה לחייב אדם לשתף פעולה בחקירה או להחקר אם אינו חשוד אלא רק עד.
4. לא ניתן שלא להעיד בבית המשפט. סירוב להעיד יוביל להוצאת צו הבאה עם סנקציות ענישה אפשריות.
1. אדם זכאי לבטל את תלונתו. השאלה היא כיצד המשטרה תגיב. כלומר, היא תבדוק מה הסיבה לחזרה מהתלונה. האם איום ולחץ או סיבה אחרת.
2. רק במקרים חריגים נוטה המשטרה ליחס תלונת כזב נגד מתלונן ובעיקר מתלוננת בעבירות מין או אלמ"ב.
3. קשה לחייב אדם לשתף פעולה בחקירה או להחקר אם אינו חשוד אלא רק עד.
4. לא ניתן שלא להעיד בבית המשפט. סירוב להעיד יוביל להוצאת צו הבאה עם סנקציות ענישה אפשריות.
שאלה בנושא משפט פלילי
אבי
26/02/10
שלום לכולם רציתי לשאול לפי ניסיונכם הקודם , אני בן 23 ללא עבר פלילי אף לא עצר אותי שוטר אף לא הייתי בתחנה עד למקרה הבא ,מאשימים אותי באיומים על שוטר ובהכשלת שוטר שניסיתי לברוח משוטר מה לדעתכם אני יכול לקבל במשפט?בכללי אני יכול לקבל מאסר בפועל , או שאקבל רק על תנאי ?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום;
קשה לדעת מה יקרה אך אפשר לשער. לדעתי, בנסיבות אותן אתה מתאר קשה לי להניח שיוטל עליך מאסר בפועל. אך כדי להגיע לתוצאה טובה מבחינתך, חשוב גם זהות וניסיונו של עורך הדין שלך. לא תמיד החלופה למאסר בפועל הוא מאסר על תנאי וישנה אפשרות למאסר בפועל על דרך ביצוע עבודות שירות. נוכח גילך הצעיר והעדר עבר פלילי, ניתן אפילו לחשוב על של"צ ללא הרשעה. אך כאמור עליך להצטייד בעורך דין טוב.
ושוב, אלו רק הערכות, לא תחזית ולבטח לא נבואה.
קשה לדעת מה יקרה אך אפשר לשער. לדעתי, בנסיבות אותן אתה מתאר קשה לי להניח שיוטל עליך מאסר בפועל. אך כדי להגיע לתוצאה טובה מבחינתך, חשוב גם זהות וניסיונו של עורך הדין שלך. לא תמיד החלופה למאסר בפועל הוא מאסר על תנאי וישנה אפשרות למאסר בפועל על דרך ביצוע עבודות שירות. נוכח גילך הצעיר והעדר עבר פלילי, ניתן אפילו לחשוב על של"צ ללא הרשעה. אך כאמור עליך להצטייד בעורך דין טוב.
ושוב, אלו רק הערכות, לא תחזית ולבטח לא נבואה.
כמו כן,
עו"ד יאיר מושיוב
27/02/10
בתובפת לדברי עו"ד אמרני, ישנם משתנים נוספים אותם עליך לשקלל, כגון:
האם הודית במשטרה?
מה הייתה גירסתך בנוגע למיוחס לך?
מהן ראיות התביעה?
וכיו"ב
כאמור, מומלץ לך מ-א-ו-ד לפנות לעו"ד, אשר ייאבק להשאיר את רישומך הפלילי נקי ונטול הרשעות, או לכל היותר לסיים במאסר על תנאי.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב
האם הודית במשטרה?
מה הייתה גירסתך בנוגע למיוחס לך?
מהן ראיות התביעה?
וכיו"ב
כאמור, מומלץ לך מ-א-ו-ד לפנות לעו"ד, אשר ייאבק להשאיר את רישומך הפלילי נקי ונטול הרשעות, או לכל היותר לסיים במאסר על תנאי.
בהצלחה,
עו"ד יאיר מושיוב
הכשלת שוטר
עו"ד איתמר סיון
01/03/10
בצד העבירה של הכשלת שוטר, ישנו עונש מינימום של מאסר שבועיים (סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977).
כך עמדתה של התביעה יכולה להיות לעונש של מאסר בפועל. הייתי ממליץ לך להיוועץ בעו"ד פלילי.
כך עמדתה של התביעה יכולה להיות לעונש של מאסר בפועל. הייתי ממליץ לך להיוועץ בעו"ד פלילי.
שלום שאלה אחרונה
עמית
26/02/10
האם ביצירת קשר של מתלוננת אם עדים שאמורים להעיד לטובתה מבחינת בעיה? לדוגמא היא עבדה אם אנשים שהעירו לה על מצבה הנפשי. לאחר מכן יצרה איתם קשר גילתה כי נאנסה ובכוונתה להגיש תלונה במשטרה והאם הם יכולים להעיד על מצבה הנפשי בו הייתה נתונה ? האם בעובדה שיצרה איתם קשר יכול להוות בעיה לעדותם ולכרסם באמינות העדות?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום;
צד להליך משפטי רשאי לפנות לעדים האמורים להעיד לטובתו. למעשה עורך הדין נדרש לעשות זאת, שאלמלא כן הדבר עלול להוות רשלנות מקצועית מבחינתו. מוטב לה לנקוט בצעדים אלה בליווי עורך דין ועל פי הדרכתו. אסור לרכז את כל העדים למפגש אחד משום שהדבר עלול להיחשב כתאום עדויות ושיבוש חקירה/משפט.
עדים רשאים להעיד על כל מה שרלוונטי למשפט או לחקירה. מצבה הנפשי של המתלוננת/קורבן בהחלט הוא בגדר ראיה חשובה שיש בו להעיד על אמינותה.
אך שוב, חשוב לעשות מהלכים כאלה בתאום עם עורך דין ועל פי הוראותיו או ליווי אישי צמוד שלו, על מנת לא לעשות טעויות שיחבלו בחקירה או בסיכוי להביא נאשם לדין ולהרשיעו.
צד להליך משפטי רשאי לפנות לעדים האמורים להעיד לטובתו. למעשה עורך הדין נדרש לעשות זאת, שאלמלא כן הדבר עלול להוות רשלנות מקצועית מבחינתו. מוטב לה לנקוט בצעדים אלה בליווי עורך דין ועל פי הדרכתו. אסור לרכז את כל העדים למפגש אחד משום שהדבר עלול להיחשב כתאום עדויות ושיבוש חקירה/משפט.
עדים רשאים להעיד על כל מה שרלוונטי למשפט או לחקירה. מצבה הנפשי של המתלוננת/קורבן בהחלט הוא בגדר ראיה חשובה שיש בו להעיד על אמינותה.
אך שוב, חשוב לעשות מהלכים כאלה בתאום עם עורך דין ועל פי הוראותיו או ליווי אישי צמוד שלו, על מנת לא לעשות טעויות שיחבלו בחקירה או בסיכוי להביא נאשם לדין ולהרשיעו.
שלום יש לי מספר שאלות
עמית
26/02/10
שאלה ראשונה נוגעת לפגישת עימות בין חשוד באונס למתלוננת . במקרה ויש יותר מחשוד אחד .האם מצפים מהמתלוננת לערוך פגישות עימות אם כל אחד ואחד מהם והאם
לנאשם יש זכות לסרב לפגישת עימות?
שאלה שנייה , במקרה ואחד החשודים לא נמצא בארץ
האם יש בדבר זה עיקוב של העברת התיק לפרקליטות ?
והאם משפט יכול להתנהל במקרה ויש מספר חשודים חלקם
נוכחים בארץ וחלקם לא?
מתי שופט בעצם מגיע להכרעה בעניין משפט כלשהוא ?
האם זה רק אחרי ששני הצדדים סיימו להביא את כל העדים והראיות שלהם?
ושוב בעניין עימות. האם זה "נראה רע" אם מתלוננת מקיימת פגישת עימות אם חשוד אחד אך מסרבת לקיים פגישת עימות אם החשוד השני?
מי מחליט על מועדי דיון? ומי מחליט מתי מתלוננת תיתן את עדותה ? האם עדות המתלוננת יכול להיות דבר אשר מתואם איתה? אם לאחר שמתלוננת נותנת את עדותה ונחקרת ע"י ההגנה היא עוזבת את הארץ או מתה וההגנה מעוניינת לחקור אותה על נושא שלא קשור לעדות נאמר האם החשוד שילם עבורה על טיפולים פסיכיאטרים או על נסיעה לחו"ל האם בסירובה ובאי יכולתה להיחקר על נושאים אלו יכולה להביא לזיכוי הנאשמים? ומתי מתלוננת יכולה "לנוח על זרי דפנה"
מתי היא יכולה להיות בטוחה שלנאשמים לא יהיו עוד עירעורים
וכי הם ללא ספק ירצו את העונש שנקבע להם?
לנאשם יש זכות לסרב לפגישת עימות?
שאלה שנייה , במקרה ואחד החשודים לא נמצא בארץ
האם יש בדבר זה עיקוב של העברת התיק לפרקליטות ?
והאם משפט יכול להתנהל במקרה ויש מספר חשודים חלקם
נוכחים בארץ וחלקם לא?
מתי שופט בעצם מגיע להכרעה בעניין משפט כלשהוא ?
האם זה רק אחרי ששני הצדדים סיימו להביא את כל העדים והראיות שלהם?
ושוב בעניין עימות. האם זה "נראה רע" אם מתלוננת מקיימת פגישת עימות אם חשוד אחד אך מסרבת לקיים פגישת עימות אם החשוד השני?
מי מחליט על מועדי דיון? ומי מחליט מתי מתלוננת תיתן את עדותה ? האם עדות המתלוננת יכול להיות דבר אשר מתואם איתה? אם לאחר שמתלוננת נותנת את עדותה ונחקרת ע"י ההגנה היא עוזבת את הארץ או מתה וההגנה מעוניינת לחקור אותה על נושא שלא קשור לעדות נאמר האם החשוד שילם עבורה על טיפולים פסיכיאטרים או על נסיעה לחו"ל האם בסירובה ובאי יכולתה להיחקר על נושאים אלו יכולה להביא לזיכוי הנאשמים? ומתי מתלוננת יכולה "לנוח על זרי דפנה"
מתי היא יכולה להיות בטוחה שלנאשמים לא יהיו עוד עירעורים
וכי הם ללא ספק ירצו את העונש שנקבע להם?
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום;
עימות הוא אמצעי חקירה נפוץ. אם יש מספר חשודים הרי שעורכים מספר עימותים. לא ניתן לכפות על נאשם להשתתף בעימות אך אם יסרב הדבר ישמש נגדו בטענה שיש לו מה להסתיר. אם המתלוננת מסרבת לקיים עימות עם נאשם אחד או יותר, הדבר יפגע באמינות תלונתה מאותה סיבה.
כאשר נאשם אינו בארץ הרי שלא מקיימים משפט בהעדרו. במקרה כזה יש הליך של התליית הליכים. החקירה והמשפט נגדו יחלו או יתחדשו אם וכאשר ישוב לארץ.
שופט מגיע להחלטה לאחר שהוא נחשף לכל הראיות. לעיתים גם לאחר ששב לעיין בהן אם המשפט נפרש על פני תקופה ארוכה באופן בו הוא מתקשה לזכור את הכל.
הליכי חקירה מנוהלים על ידי הגוף החוקר. אף אחד לא יכפה על מתלוננת מועד ולרוב הדבר יתואם איתה וינסו להתחשב בה ככל הניתן. אך עליה גם להתחשב באילוצי חקירה וכיו"ב.
אם לא ניתן לחקור עד כולל המתלוננת על נושאים מסויים הרי שיהיה קשה להוכיח אותם. בית המשפט במקרה כזה יכריע על בסיס מה שהובא בפניו ועל בסיס מה שהוכח במשפט. מה שלא הוכח או מה שלא הובא בפניו אינו רלוונטי עוד.
אתה בונה בשאלתך תסריטים שקשה לי להאמין שהם מציאותיים. לעיתים עדים נעלמים או מועלמים וגם לכך יש פתרון באמצעות שימוש בהודעותיהם במשטרה. לרוב הבעיות יש פתרון אך לא לכולן.
אם וכאשר הנאשמים יורשעו ויגזר דינם תנתן להם זכות ערעור תוך 45 יום מגזר הדין אם נקרא בפניהם או תוך 45 ימים מהיום בו פסק הדין הובא לידיעתם. אם לא ערערו הרי שפסק הדין הופך לחלוט החל מהיום ה - 46. אם הם ערערו הרי שהוא יעשה חלוט לאחר מתן ההחלטה בערעור. גם אז תהיה לו אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בערעור, אך כאן כבר הרבה יותר קשה לקבל אישור לערער פעם נוספת. רק כאשר כל זה יסתיים היא תוכל "לשבת על זרי הדפנה" כהגדרתך, אם כי אני משער שזה לא כל כך פשוט עקב הטראומה מהעבירה עצמה שחוותה.
עימות הוא אמצעי חקירה נפוץ. אם יש מספר חשודים הרי שעורכים מספר עימותים. לא ניתן לכפות על נאשם להשתתף בעימות אך אם יסרב הדבר ישמש נגדו בטענה שיש לו מה להסתיר. אם המתלוננת מסרבת לקיים עימות עם נאשם אחד או יותר, הדבר יפגע באמינות תלונתה מאותה סיבה.
כאשר נאשם אינו בארץ הרי שלא מקיימים משפט בהעדרו. במקרה כזה יש הליך של התליית הליכים. החקירה והמשפט נגדו יחלו או יתחדשו אם וכאשר ישוב לארץ.
שופט מגיע להחלטה לאחר שהוא נחשף לכל הראיות. לעיתים גם לאחר ששב לעיין בהן אם המשפט נפרש על פני תקופה ארוכה באופן בו הוא מתקשה לזכור את הכל.
הליכי חקירה מנוהלים על ידי הגוף החוקר. אף אחד לא יכפה על מתלוננת מועד ולרוב הדבר יתואם איתה וינסו להתחשב בה ככל הניתן. אך עליה גם להתחשב באילוצי חקירה וכיו"ב.
אם לא ניתן לחקור עד כולל המתלוננת על נושאים מסויים הרי שיהיה קשה להוכיח אותם. בית המשפט במקרה כזה יכריע על בסיס מה שהובא בפניו ועל בסיס מה שהוכח במשפט. מה שלא הוכח או מה שלא הובא בפניו אינו רלוונטי עוד.
אתה בונה בשאלתך תסריטים שקשה לי להאמין שהם מציאותיים. לעיתים עדים נעלמים או מועלמים וגם לכך יש פתרון באמצעות שימוש בהודעותיהם במשטרה. לרוב הבעיות יש פתרון אך לא לכולן.
אם וכאשר הנאשמים יורשעו ויגזר דינם תנתן להם זכות ערעור תוך 45 יום מגזר הדין אם נקרא בפניהם או תוך 45 ימים מהיום בו פסק הדין הובא לידיעתם. אם לא ערערו הרי שפסק הדין הופך לחלוט החל מהיום ה - 46. אם הם ערערו הרי שהוא יעשה חלוט לאחר מתן ההחלטה בערעור. גם אז תהיה לו אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בערעור, אך כאן כבר הרבה יותר קשה לקבל אישור לערער פעם נוספת. רק כאשר כל זה יסתיים היא תוכל "לשבת על זרי הדפנה" כהגדרתך, אם כי אני משער שזה לא כל כך פשוט עקב הטראומה מהעבירה עצמה שחוותה.
יציאה מהארץ
יריב מוסיוב
26/02/10
במסרת הליך פלילי נגדי שוחררתי בתנאים מגבלים וצו עיכוב מהארץ לחצי שנה שמסתיים בעוד שבוע.
שאלתי האם הארכת הצו לעיכוב מהארץ יכולה לעשות ע"י התביעה בלבד או צריכים את שני הצדדים?
והאם הם לא מאריכים אוכל לצאת לחו"ל?
תודה
שאלתי האם הארכת הצו לעיכוב מהארץ יכולה לעשות ע"י התביעה בלבד או צריכים את שני הצדדים?
והאם הם לא מאריכים אוכל לצאת לחו"ל?
תודה
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום;
ככלל, צו שאינו מוארך מתבטל. זה הכלל.
יחד עם זאת אינני מניח שהתביעה לא תגיש בקשה להארכת הצו מחשש שתמלט מאימת הדין. במקרה כזה להערכתי יקבע דיון בו אתה ו/או הסנגור שלך יתבקשו להביע דעתם. מן הסתם אתם תתנגדו להארכתו ואז השופט יחליט. אינני יודע את נסיבות כתב האישום ומכאן שאין ביכולתי לשער מה תהיה ההחלטה. א"כ הנטייה להאריך צו שניתן בעבר תהיה גדולה יותר מאשר ביטולו, כל עוד המשפט לא הסתיים. אך בהחלט יכולות להיות גם הפתעות.
ככלל, צו שאינו מוארך מתבטל. זה הכלל.
יחד עם זאת אינני מניח שהתביעה לא תגיש בקשה להארכת הצו מחשש שתמלט מאימת הדין. במקרה כזה להערכתי יקבע דיון בו אתה ו/או הסנגור שלך יתבקשו להביע דעתם. מן הסתם אתם תתנגדו להארכתו ואז השופט יחליט. אינני יודע את נסיבות כתב האישום ומכאן שאין ביכולתי לשער מה תהיה ההחלטה. א"כ הנטייה להאריך צו שניתן בעבר תהיה גדולה יותר מאשר ביטולו, כל עוד המשפט לא הסתיים. אך בהחלט יכולות להיות גם הפתעות.
זה מטריד אותי
תמר
26/02/10
שלום,
השבוע העידו שני עדי הגנה , בני משפחה קרובים של מתלוננת , במשפט פלילי כשכתב האישום נגדו מייחס לו עבירות מין ואלימות חמורים כנגד בת זוג. המתלוננת מצידה לאורך כל הדרך טענה , הן במעמד הגשת התלונה והן בעדותה הארוכה בבית המשפט כי היא מעולם לא סיפרה לאף אחד אודות היותה אישה מוכה. הסניגור, מצידו, התרכז רק בשאלה אחת... "האם ראיתם סימנים, או לא ראיתם?" כמובן שהעדים העידו בפה מלא ובכל הבטחון ש"לאאאא, לא ראינו. אילו היינו רואים לא היינו נותנים לה להישאר אפילו רגע..." העדות שלהם , לכאורה לא היתה טובה בכלל לתביעה שכן היה אולי משתמע מהדברים כאילו המתלוננת "בדתה" את התלונה.(הסניגור טען... "איך יכול להיות שכ"כ הרבה שנים היא מצליחה להסתיר"...) שאלותיי... 1. האם , עדות כזו יכולה להרוס ולתת זיכוי אוטומטי כפי שהתביעה הציגה בפני המתלוננת? (התובעת ציינה בפני המתלוננת שהעדות לא היתה טובה לתביעה , בעקבות עדות ההרכב יזכה את הנאשם ,והיא צריכה להפסיק לנקום וללכת להסדר טיעון. למען הגילוי הנאות , הנאשם מעולם לא ביקש להגיע להסדר) האם יש לבטחון של התובעת בזיכויו של הנאשם סימוכין כלשהו או בסיס
2. האם אין משקל לעדות המתלוננת ? האם בתי המשפט לא פגשו מעולם נשים מוכות שלא שיתפו אף אחד בסיוטיהן? 3. האם בית המשפט יזכה נאשם שהודה בעדותו כי הוא אנס כי רצה להקניט את המתלוננת והוא ביצע האונס בניגוד לרצונה?
ואם חלילה הנאשם יזוכה- האם קורבן העברה יכול לערער , אם הפרקליטות תבחר לא לעשות כן? אשמח לתשובות .
(המתלוננת , בימים אלה מנסה ליצור עם מרכז נגה, כפי שהמלצת לשואלת אחרת כאן באתר, אבל אשמח אם תוכל להשיב על שאלותיי משום שהמתלוננת כמעט על סף התמוטטות נפשית)
תודה וחג שמח
תמר
השבוע העידו שני עדי הגנה , בני משפחה קרובים של מתלוננת , במשפט פלילי כשכתב האישום נגדו מייחס לו עבירות מין ואלימות חמורים כנגד בת זוג. המתלוננת מצידה לאורך כל הדרך טענה , הן במעמד הגשת התלונה והן בעדותה הארוכה בבית המשפט כי היא מעולם לא סיפרה לאף אחד אודות היותה אישה מוכה. הסניגור, מצידו, התרכז רק בשאלה אחת... "האם ראיתם סימנים, או לא ראיתם?" כמובן שהעדים העידו בפה מלא ובכל הבטחון ש"לאאאא, לא ראינו. אילו היינו רואים לא היינו נותנים לה להישאר אפילו רגע..." העדות שלהם , לכאורה לא היתה טובה בכלל לתביעה שכן היה אולי משתמע מהדברים כאילו המתלוננת "בדתה" את התלונה.(הסניגור טען... "איך יכול להיות שכ"כ הרבה שנים היא מצליחה להסתיר"...) שאלותיי... 1. האם , עדות כזו יכולה להרוס ולתת זיכוי אוטומטי כפי שהתביעה הציגה בפני המתלוננת? (התובעת ציינה בפני המתלוננת שהעדות לא היתה טובה לתביעה , בעקבות עדות ההרכב יזכה את הנאשם ,והיא צריכה להפסיק לנקום וללכת להסדר טיעון. למען הגילוי הנאות , הנאשם מעולם לא ביקש להגיע להסדר) האם יש לבטחון של התובעת בזיכויו של הנאשם סימוכין כלשהו או בסיס
2. האם אין משקל לעדות המתלוננת ? האם בתי המשפט לא פגשו מעולם נשים מוכות שלא שיתפו אף אחד בסיוטיהן? 3. האם בית המשפט יזכה נאשם שהודה בעדותו כי הוא אנס כי רצה להקניט את המתלוננת והוא ביצע האונס בניגוד לרצונה?
ואם חלילה הנאשם יזוכה- האם קורבן העברה יכול לערער , אם הפרקליטות תבחר לא לעשות כן? אשמח לתשובות .
(המתלוננת , בימים אלה מנסה ליצור עם מרכז נגה, כפי שהמלצת לשואלת אחרת כאן באתר, אבל אשמח אם תוכל להשיב על שאלותיי משום שהמתלוננת כמעט על סף התמוטטות נפשית)
תודה וחג שמח
תמר
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום, וחג פורים שמח
1. ראשית, אני משתתף בצער המתלוננת.
2. לגופה של שאלה. אף אחד מהצדדים אינו יכול לדעת במדויק מה יחליטו השופטים ומאיזו עדות הם יתרשמו יותר. חלק משיקוליהם יתייחס לעובדה שהעדים הם בני משפחה והם בגדר צד מעוניין בתוצאה.
3. אין זיכוי אוטומטי על סמך עדות של עדים שכל מה שהם טוענים זה שהם אינם יודעים. אילו המצב היה הפוך, כלומר הם מאשרים ראיה פוזיטיבית המדבר על ידיעתם האישית אודות אירוע אזי יש לכך משקל. אך הטענה שהם אינם יודעים, הרי שלעדותם יהיה משקל כל שהוא בשיקולי בית המשפט, אך לבטח לא שיקול מכריע. בית המשפט לוקח בחשבון שיש קורבנות אלימות בתוך המשפחה שאינם מספרות לאחרים. העובדה שהיא לא ספרה אינה מצביעה בהכרח שהיא אינה דוברת אמת. אך כאמור זה מחליש את הגרסה שלה.
4. דבריה של התובעת אינם מדויקים. שכן גם אם העדות של העדים אינה עוזרת, עדיין יש את העדות של המתלוננת ואז השופט יצטרך לבחור מי שהצדדים דובר אמת ולמי יש להאמין. אין זה המקרה היחיד בו הכרעה נדרשת במקום בו יש גרסאות זו מול זו. אם כי חובה לומר שהרשעה על בסיס עדות יחידה היא בעייתית אך לא בלתי אפשרית.
5. צריך לזכור, שהנאשם לא צריך להוכיח שהוא זכאי אלא התביעה צריכה להוכיח שהוא אשם. לנאשם מספיק ספק סביר על מנת לא להיות מורשע. אולי לכך התכוונה התובעת. אולי היא בסך הכל נסתה להביא את המתלוננת להסכים להסדר טיעון באמצעות "לחץ" כזה.
6. מי שהודה באונס לא יכול לצאת זכאי. יש כאן הודאה ובהגה המשפטית זה נקרא "מלכת הראיות", דהיינו ראיה טובה מאוד.
7. קורבן עבירה אינו צד למשפט פלילי ולכן קורבן עבירה אינו יכול לערער אלא רק התביעה/פרקליטות.
8. הפניה למרכז נוגה היא בהחלט מהלך נכון ונבון בנסיבות העניין.
1. ראשית, אני משתתף בצער המתלוננת.
2. לגופה של שאלה. אף אחד מהצדדים אינו יכול לדעת במדויק מה יחליטו השופטים ומאיזו עדות הם יתרשמו יותר. חלק משיקוליהם יתייחס לעובדה שהעדים הם בני משפחה והם בגדר צד מעוניין בתוצאה.
3. אין זיכוי אוטומטי על סמך עדות של עדים שכל מה שהם טוענים זה שהם אינם יודעים. אילו המצב היה הפוך, כלומר הם מאשרים ראיה פוזיטיבית המדבר על ידיעתם האישית אודות אירוע אזי יש לכך משקל. אך הטענה שהם אינם יודעים, הרי שלעדותם יהיה משקל כל שהוא בשיקולי בית המשפט, אך לבטח לא שיקול מכריע. בית המשפט לוקח בחשבון שיש קורבנות אלימות בתוך המשפחה שאינם מספרות לאחרים. העובדה שהיא לא ספרה אינה מצביעה בהכרח שהיא אינה דוברת אמת. אך כאמור זה מחליש את הגרסה שלה.
4. דבריה של התובעת אינם מדויקים. שכן גם אם העדות של העדים אינה עוזרת, עדיין יש את העדות של המתלוננת ואז השופט יצטרך לבחור מי שהצדדים דובר אמת ולמי יש להאמין. אין זה המקרה היחיד בו הכרעה נדרשת במקום בו יש גרסאות זו מול זו. אם כי חובה לומר שהרשעה על בסיס עדות יחידה היא בעייתית אך לא בלתי אפשרית.
5. צריך לזכור, שהנאשם לא צריך להוכיח שהוא זכאי אלא התביעה צריכה להוכיח שהוא אשם. לנאשם מספיק ספק סביר על מנת לא להיות מורשע. אולי לכך התכוונה התובעת. אולי היא בסך הכל נסתה להביא את המתלוננת להסכים להסדר טיעון באמצעות "לחץ" כזה.
6. מי שהודה באונס לא יכול לצאת זכאי. יש כאן הודאה ובהגה המשפטית זה נקרא "מלכת הראיות", דהיינו ראיה טובה מאוד.
7. קורבן עבירה אינו צד למשפט פלילי ולכן קורבן עבירה אינו יכול לערער אלא רק התביעה/פרקליטות.
8. הפניה למרכז נוגה היא בהחלט מהלך נכון ונבון בנסיבות העניין.
הטרדה באתר מסויים, במסרים
עושה פאנלים
25/02/10
אני שואל באופן תיאורתי לגמרי.
אני יודע שבאופן כללי, הטרדה היא עבירה.
בנוסף הטרדה ולשון לא ראויה, מהוה עבירה
על כל תקנון של אתר.
אני שואל- האם המשפט הפלילי עוסק בכלל
בהטרדות בין גולשים שמטרידים זה את זה, אך ורק באתר מסוים ( ולא מחוצה לו ), כאשר
כל גולש מסתתר מאחורי אלמוניות הכינוי שלו.
האם הטרדה היא עילה מספקת כדי לבקש צו
לגילוי IP של טורדן וגם לקבל את הצו
המבוקש ?
אם כן- מהי חומרת ההטרדה הנדרשת?
תודה
יצא לא טוב
עושה פאנלים
25/02/10
אני שואל באופן תיאורתי לגמרי.אני יודע שבאופן כללי, הטרדה היא עבירה.בנוסף הטרדה ולשון לא ראויה, מהוה עבירה על כל תקנון של אתר.אני שואל- האם המשפט הפלילי עוסק בכלל בהטרדות בין גולשים שמטרידים זה את זה, אך ורק באתר מסוים ( ולא מחוצה לו ), כאשר כל גולש מסתתר מאחורי אלמוניות הכינוי שלו.האם הטרדה היא עילה מספקת כדי לבקש צו לגילוי IP של טורדן וגם לקבל את הצו המבוקש ?אם כן- מהי חומרת ההטרדה הנדרשת?תודה
יצא לא טוב
עושה פאנלים
25/02/10
אני שואל באופן תיאורתי לגמרי.אני יודע שבאופן כללי, הטרדה היא עבירה.בנוסף הטרדה ולשון לא ראויה, מהוה עבירה על כל תקנון של אתר.אני שואל- האם המשפט הפלילי עוסק בכלל בהטרדות בין גולשים שמטרידים זה את זה, אך ורק באתר מסוים ( ולא מחוצה לו ), כאשר כל גולש מסתתר מאחורי אלמוניות הכינוי שלו.האם הטרדה היא עילה מספקת כדי לבקש צו לגילוי IP של טורדן וגם לקבל את הצו המבוקש ?אם כן- מהי חומרת ההטרדה הנדרשת?תודה
תשובה
שאול אמרני, עו"ד
26/02/10
שלום;
קשה לי להשיב באופן נחרץ. יש פסיקות שונות בבתי משפט שונים כאשר כל אחד מבטא עמדה אחרת. לשון הרע והטרדה ברשת אסורה, כפי שהיא אסורה באמצעי תקשורת אחרים ובאמצעים אחרים. לא זו השאלה.
השאלה היא האם בית המשפט יורה על חשיפת פרטי הזיהוי של הגולש האנונימי. התשובה היא שזה תלוי בקשת של נסיבות. יש צורך בנסיבות חמורות במיוחד על מנת לקבל צו לחשיפת פרטי הגולש. משום שלאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בנצרת שהזכות לאנונימיות ברשת גוברת אף על שמו הטוב של אדם. זולת מקרים חריגים במיוחד.
ומכאן שהתשובה לשאלתך אינה יכולה להינתן על בסיס תיאורטי אלא על בסיס קונקרטי בלבד, כאשר ניתן לנתח את ההטרדה ואת הלשון הרע ובעיקר את הנסיבות. כאשר מדובר בהטרדה הדדית קשה לשער שבית המשפט יחשוף את פרטי הגולש ויעדיף את האנונימיות שלו.
קשה לי להשיב באופן נחרץ. יש פסיקות שונות בבתי משפט שונים כאשר כל אחד מבטא עמדה אחרת. לשון הרע והטרדה ברשת אסורה, כפי שהיא אסורה באמצעי תקשורת אחרים ובאמצעים אחרים. לא זו השאלה.
השאלה היא האם בית המשפט יורה על חשיפת פרטי הזיהוי של הגולש האנונימי. התשובה היא שזה תלוי בקשת של נסיבות. יש צורך בנסיבות חמורות במיוחד על מנת לקבל צו לחשיפת פרטי הגולש. משום שלאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בנצרת שהזכות לאנונימיות ברשת גוברת אף על שמו הטוב של אדם. זולת מקרים חריגים במיוחד.
ומכאן שהתשובה לשאלתך אינה יכולה להינתן על בסיס תיאורטי אלא על בסיס קונקרטי בלבד, כאשר ניתן לנתח את ההטרדה ואת הלשון הרע ובעיקר את הנסיבות. כאשר מדובר בהטרדה הדדית קשה לשער שבית המשפט יחשוף את פרטי הגולש ויעדיף את האנונימיות שלו.
חלוקת רכוש
גלית
24/02/10
במידה ובעלי העו"ד ואנוכי רכשנו בית לאחר נישואינו והבית נרשם בטאבו
שליש על שמי, שליש על שמו ושליש על שם החברה שלו (בעל חברת עו"ד- עצמאי). האם, במידה וחלילה (חלילה!) נחליט להתגרש, אני זכאית רק לשליש בית? או שכל הנכסים שנקנו לאחר הנישואין מתחלקים שווה בשווה?
שליש על שמי, שליש על שמו ושליש על שם החברה שלו (בעל חברת עו"ד- עצמאי). האם, במידה וחלילה (חלילה!) נחליט להתגרש, אני זכאית רק לשליש בית? או שכל הנכסים שנקנו לאחר הנישואין מתחלקים שווה בשווה?
כיצד שאלה זו קשורה לפורום פלילי?
שאול אמרני, עו"ד
24/02/10
פני לפורום דיני משפחה וירושה.
עו"ד מהסנגוריה
יני כהן
24/02/10
אני בהליך פלילי עם עו"ד פרטי .
האם אוכל להחליפו בעו"ד מהסנגוריה הציבורית? איך עושים זאת?
תודה
האם אוכל להחליפו בעו"ד מהסנגוריה הציבורית? איך עושים זאת?
תודה
חילוף סנגורים
ג'וניור
24/02/10
קודם כל לא ציינת באיזה שלב אתה של המשפט, בכל מקרה ע"מ להחליף סנגור בהליך פלילי יש צורך באישור בימ"ש אשר בוחן האם חילוף הייצוג יגרום לעיכוב במשפט אם אתה בשלבים מתקדמים אזי ישנו סיכוי קטן שבימ"ש יעתר לבקשה לחילוף סנגורים. לגבי מינוי עו"ד מהסניגוריה הציבורית עליך לעמוד בקריטריונים שהחוק מציב ע"מ שתהיה זכאי לייצוג (מצב כלכלי הכנסה וכד'),
עורך דין
מירב
24/02/10
ראשית המון תודה !המידע שלך מועיל ואני פועלת בהתאם?
מצאתי עורכת דין נוטריוני איך אדע ,שהיא עורכת דין מורשת? האם עליי לוודע זאת בלשכת עורכי הדין? או האם עליי להסתפק בשלטים ,שתלויים
לה במשרד המוכיחים שהיא מורשת?
מצאתי עורכת דין נוטריוני איך אדע ,שהיא עורכת דין מורשת? האם עליי לוודע זאת בלשכת עורכי הדין? או האם עליי להסתפק בשלטים ,שתלויים
לה במשרד המוכיחים שהיא מורשת?
עליך לבקש מסמך שמאשר היותה נוטריון.
שאול אמרני, עו"ד
24/02/10
בין אם זה אישור או תעודה. כוון שהדרישה בפקודת השב"ס היא לנוטריון, הרי שאת חייבת לוודא שאכן מדובר בנוטריון, שכן אחרת זה פשוט לא יתקבל כמסמך תקף.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
