פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
האם שופט רשאי לדון בתביעה כשהועלתה טענה נגד סמכותו
מירי
29/12/16
האם משטענו הצדדים נגד סמכות עניינית של בית המשפט, רשאי השופט שנטען שאין לו סמכות לדון בנושא להשיב לבקשת אחד הצדדים למחוק את התביעה על הסף?
לדעתי
א-ה
29/12/16
כאשר מועלית טענה של חוסר סמכות עניינית ולאחריה עולה נושא שני, בית המשפט חייב לדון תחילה בטענת חוסר הסמכות העניינית, ואחר כך בנושא השני (רק אם יש לו סמכות עניינית), שהרי קיים כלל ידוע שפסק דין (או החלטה) שניתנו בחוסר סמכות בטלים מעיקרם.
ואם יחליט בית המשפט בנושא השני תחילה ולאחר מכן יקבע שאין לו סמכות עניינית, הרי שהחלטתו בנושא השני בטלה מעיקרה, כי ניתנה בחוסר סמכות.
אבל, אם בית המשפט יקבע שמחיקת התביעה על הסף נגד אחד הנתבעים היא פעולה הנגזרת מחוסר הסמכות (שהרי בחוסר סמכות עניינית רשאי בית המשפט או למחוק או להעביר) צריכים כל בעלי הדין לבקש מחיקת ההליך כולו בעניינם, כך שיתאפשר להם בצורה כזו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט המוסמך, כי מחיקה לא מונעת הגשה מחדש של התביעה (על פי תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי).
ואם בית המשפט יסרב,
הרי שלאחר העברת התביעה לבית המשפט המוסמך ניתן להגיש תביעה חדשה נגד מי שתביעתו נמחקה, ולבקש "איחוד הדיון" של שתי התביעות (זו שהועברה וזו חדשה).
ואם יחליט בית המשפט בנושא השני תחילה ולאחר מכן יקבע שאין לו סמכות עניינית, הרי שהחלטתו בנושא השני בטלה מעיקרה, כי ניתנה בחוסר סמכות.
אבל, אם בית המשפט יקבע שמחיקת התביעה על הסף נגד אחד הנתבעים היא פעולה הנגזרת מחוסר הסמכות (שהרי בחוסר סמכות עניינית רשאי בית המשפט או למחוק או להעביר) צריכים כל בעלי הדין לבקש מחיקת ההליך כולו בעניינם, כך שיתאפשר להם בצורה כזו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט המוסמך, כי מחיקה לא מונעת הגשה מחדש של התביעה (על פי תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי).
ואם בית המשפט יסרב,
הרי שלאחר העברת התביעה לבית המשפט המוסמך ניתן להגיש תביעה חדשה נגד מי שתביעתו נמחקה, ולבקש "איחוד הדיון" של שתי התביעות (זו שהועברה וזו חדשה).
האם שופט רשאי למחוק תביעה על הסף במקרים הבאים?
רותי
28/12/16
הצדדים ביקשו להעביר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה בגלל סמכות עניינית. ואז אחת הנתבעות שידעה שתפסיד בביהמ"ש למשפחה ביקשה למחק את התביעה נגדה לפני העברה לביהמ"ש למשפחה.
האם מי שלא הגש בקשה לסילוק התביעה על הסף עם הגשת כתב ההגנה, רשאי לדרוש לאחר קיום דיון מקדמי את מחיקת התביעה נגדו?
האם רשאית נתבעת להציג את הבקשה למחיקת תביעה לאחר קיום דיון מקדמי, כאשר הסתירה מהתובע את קיום הבקשה לפני הדיון המקדמי?
האם מי שלא הגש בקשה לסילוק התביעה על הסף עם הגשת כתב ההגנה, רשאי לדרוש לאחר קיום דיון מקדמי את מחיקת התביעה נגדו?
האם רשאית נתבעת להציג את הבקשה למחיקת תביעה לאחר קיום דיון מקדמי, כאשר הסתירה מהתובע את קיום הבקשה לפני הדיון המקדמי?
סילוק על הסף אחרי דיון מקדמי
א-ה
28/12/16
אין מניעה לבקש סילוק על הסף גם אחרי קיום דיון מקדמי (קדם משפט)
תקנה 100 לתקבות סדר הדין האזרחי דנה בנושא מחיקה על הסף, וקובעת -
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים..."
כך גם תקנה 101, הדנה בדחיה על הסף -
"101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים..."
בית המשפט העליון התייחס לנושא, וקבע:
"מאליו מובן כי סילוק תובענה על הסף יכול וייעל את ההליך המשפטי. ההכרעה המוקדמת
בבקשה לסילוק על הסף מהווה אינטרס של בעלי הדין והמערכת השיפוטית כולה, ולכן
דרך כלל ראוי שתיעשה כבר בשלב קדם המשפט [...] ברם, אין משמעות הדבר שהערכאה הדיונית
מחויבת בכל מקרה להחליט בבקשה מקדמית שכזו כבר בשלב קדם המשפט, ושיקולי יעילות יכולים
לעיתים להביא לדחיית מועד ההכרעה בבקשה: יש ודיון בבקשה כאמור מחייב בירור עובדתי,
שאין להכריע בו בשלב קדם המשפט. לעיתים ההכרעה בבקשה תחייב דיון משפטי מקיף..."
[רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ ואח' נ'
סאפד דיבלופנטס לימטיד ואח']
בדרך כלל נוטים בתי המשפט להעביר תביעה לבית המשפט המוסמך, ולא למחוק אותה, כשאין להם סמכות עניינית, על פי הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט -
"79. (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר..."
תקנה 100 לתקבות סדר הדין האזרחי דנה בנושא מחיקה על הסף, וקובעת -
"100. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים..."
כך גם תקנה 101, הדנה בדחיה על הסף -
"101. (א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים..."
בית המשפט העליון התייחס לנושא, וקבע:
"מאליו מובן כי סילוק תובענה על הסף יכול וייעל את ההליך המשפטי. ההכרעה המוקדמת
בבקשה לסילוק על הסף מהווה אינטרס של בעלי הדין והמערכת השיפוטית כולה, ולכן
דרך כלל ראוי שתיעשה כבר בשלב קדם המשפט [...] ברם, אין משמעות הדבר שהערכאה הדיונית
מחויבת בכל מקרה להחליט בבקשה מקדמית שכזו כבר בשלב קדם המשפט, ושיקולי יעילות יכולים
לעיתים להביא לדחיית מועד ההכרעה בבקשה: יש ודיון בבקשה כאמור מחייב בירור עובדתי,
שאין להכריע בו בשלב קדם המשפט. לעיתים ההכרעה בבקשה תחייב דיון משפטי מקיף..."
[רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ ואח' נ'
סאפד דיבלופנטס לימטיד ואח']
בדרך כלל נוטים בתי המשפט להעביר תביעה לבית המשפט המוסמך, ולא למחוק אותה, כשאין להם סמכות עניינית, על פי הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט -
"79. (א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר..."
מכתב מבית משפט
משה
28/12/16
האם בית משפט לענייני משפחה שולח מכתב תשובה בדואר רשום לעורך דין?
לא ברור
א-ה
28/12/16
מכתב תשובה למה ?
בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה שולח לעורך הדין את החלטות בית המשפט.
בדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה שולח לעורך הדין את החלטות בית המשפט.
לחקור את נותן חו"ד מטעמי על חו"ד מומחה בית משפט
נורי בל
28/12/16
שלום,
הגשתי חוות דעת בתביעה אזרחית/נזיקית, לאחר מכן מינה בית המשפט שלא בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, כאשר כעת אני רוצה לזמן את המומחה שלי ולשאול שאלות על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ושיסביר מדוע לדעתו המומחה מטעם בית המשפט טועה.
פרוצדורלית איך אני עושה זאת?
תודה
הגשתי חוות דעת בתביעה אזרחית/נזיקית, לאחר מכן מינה בית המשפט שלא בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, כאשר כעת אני רוצה לזמן את המומחה שלי ולשאול שאלות על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ושיסביר מדוע לדעתו המומחה מטעם בית המשפט טועה.
פרוצדורלית איך אני עושה זאת?
תודה
בעל דין הרוצה לזמן לעדות את המומחה שלו
א-ה
28/12/16
בדרך כלל, בעל דין מגיש את חוות הדעת של המומחה שלו לבית המשפט, והיא מהווה תחליף לעדות ראשית, והחקירה של המומחה בבית המשפט היא בדרך כלל במסגרת חקירה שכנגד.
אבל, בעל דין רשאי לזמן לעדות בבית המשפט - במסגרת עדות ראשית - גם את המומחה שלו.
פרוצדורלית עושים זאת על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לזימון עד. כיוון שמדובר בבקשה מעט מסובכת יותר, הייתי מצרף לה גם תצהיר.
כדי שלא יטענו נגדך שלא ניתן לזמן מומחה לעדות ראשית, שהרי חוות הדעת שלו בכתב היא כבר בעצמה במקום עדות ראשית, רצוי להסתמך על החלטת בית המשפט המצורפת בקישור, המסבירה מדוע הדבר חוקי ואפשרי.
אבל, בעל דין רשאי לזמן לעדות בבית המשפט - במסגרת עדות ראשית - גם את המומחה שלו.
פרוצדורלית עושים זאת על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לזימון עד. כיוון שמדובר בבקשה מעט מסובכת יותר, הייתי מצרף לה גם תצהיר.
כדי שלא יטענו נגדך שלא ניתן לזמן מומחה לעדות ראשית, שהרי חוות הדעת שלו בכתב היא כבר בעצמה במקום עדות ראשית, רצוי להסתמך על החלטת בית המשפט המצורפת בקישור, המסבירה מדוע הדבר חוקי ואפשרי.
האם מותר לייצג בביהמ"ש השלום למי שאינו עו"ד
רחל
27/12/16
האם מותר לאדם שאינו עורך דין מוסמך לייצג אנשים בבית משפט השלום(לא בתביעות קטנות) האם זו עבירה על החוק והאם השופט מוסמך ליתן החלטה המתירה למי שאינו עו,ד לייצג מבלי שהראה ייפוי כוח בכתב עבור אותו פלוני
בדרך כלל מי שאינו עורך דין לא רשאי לייצג ב"שלום"
א-ה
27/12/16
במקרים המיוחדים שהדבר אפשרי, צריך בית המשפט השלום לאשר זאת בהחלטה, ואז גם קובע הוא את התנאים (כולל נושא הייפוי כוח).
שאלתך האם זאת עבירה (פלילית), צריך להפנות לפורום "פלילי"
שאלתך האם זאת עבירה (פלילית), צריך להפנות לפורום "פלילי"
ערעור
איוב
27/12/16
האם ניתן לערער לאחר שחלפו 45 יום ? ובאיזו מקרים?
ערעור אחרי
א-ה
27/12/16
ראשית - 45 יום לערעור סופרים מהיום שבו הומצא לך פסק הדין
שנית - אם חלפו 45 הימים הללו, ואתה רוצה להגיש ערעור, אתה צריך להגיש (לבית המשפט שבו מוגש הערעור) בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
שלישית - בקשה כזו צריכה לפרט "טעם מיוחד" למתן ארכה, שמשמעו, בדרך כלל, "כוח עליון" שלא היה בשליטתך ושמנע ממך להגיש את הערעור במועד. לפעמים מגלים אחרי פסק הדין עובדה חדשה שמצדיקה ערעור ושלא היתה ידועה קודם לכן.
ורביעית - לבקשה שלך להארכת מועד אתה צריך לצרף תצהיר שמפרט ומנמק את העובדות שלדעתך מצדיקות מתן ארכה להגשת הערעור.
שנית - אם חלפו 45 הימים הללו, ואתה רוצה להגיש ערעור, אתה צריך להגיש (לבית המשפט שבו מוגש הערעור) בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.
שלישית - בקשה כזו צריכה לפרט "טעם מיוחד" למתן ארכה, שמשמעו, בדרך כלל, "כוח עליון" שלא היה בשליטתך ושמנע ממך להגיש את הערעור במועד. לפעמים מגלים אחרי פסק הדין עובדה חדשה שמצדיקה ערעור ושלא היתה ידועה קודם לכן.
ורביעית - לבקשה שלך להארכת מועד אתה צריך לצרף תצהיר שמפרט ומנמק את העובדות שלדעתך מצדיקות מתן ארכה להגשת הערעור.
גשור תוקף פסקדין
מלכי
26/12/16
בהמשך לשאלתי על גשור
האם בקשה למתן תוקף פס"ד פטורה מאגרה ?
לפיתקנות בתימשפט אגרות ס 20 תקון מס' 2
(20) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
האם בקשה למתן תוקף פס"ד פטורה מאגרה ?
לפיתקנות בתימשפט אגרות ס 20 תקון מס' 2
(20) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בתובענה או להסדר גישור או לאישור פסק בוררות;
שאלתי
מלכי
26/12/16
שאלתי מתייחסת למקרה שלא קיים הליך עיקרי וכל ההסדר נעשה מחוץ לכותלי בימ"ש ורק רוצים לתת תוקף פס"ד בסוף ההליך החוץ
אגרה
טל
26/12/16
מה אגרת המרצת פתיחה בבימ"ש שלום
בערך 650
א-ה
26/12/16
גשור
מלכיאל
26/12/16
האם ניתן להגיש בקשה לאישור הסכם גישור אזרחי כשלא קיים הליך עיקרי?
מה הפורצדורה והעלות?
מה הפורצדורה והעלות?
כן
א-ה
26/12/16
הפרוצדורה נמצאת בתקנה 10 לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993
"10. (א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף
79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או
מי מהם.
(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור,
ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות
העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל
הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.
(ד) בתקנה זו, "סכסוך" - מצב שבו קיימת עילה לתביעת
זכות."
יש לבדוק במזכירות בית המשפט אם יש לשלם אגרה, לאור הפטור הקיים בתקנה 20(20) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
"10. (א) בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור לפי סעיף
79ג(ח) לחוק תוגש בדרך של המרצת פתיחה בידי הצדדים לסכסוך שחתמו על הסדר הגישור או
מי מהם.
(ב) בבקשה יפורטו עובדות הסכסוך ופרטי הסדר הגישור,
ויצורפו לה הסדר גישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים לסכסוך לבין המגשר ותצהיר לאימות
העובדות המשמשות יסוד לבקשה.
(ג) בקשה לפי תקנה זו תוגש לבית המשפט שהוא בעל
הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה נושא הסכסוך.
(ד) בתקנה זו, "סכסוך" - מצב שבו קיימת עילה לתביעת
זכות."
יש לבדוק במזכירות בית המשפט אם יש לשלם אגרה, לאור הפטור הקיים בתקנה 20(20) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
החלטה שגויה?
דביר
26/12/16
שלום
דיון הוכחות עתידי. השופטת החליטה שכל צד יביא עדיו. התובע לא הגיש תצהירי העדים מטעמו. דיון הוכחות עוד שבועיים. הגשתי בקשה להורות לו להגיש תצהירים כי הגיש רשימת עדים בלי נימוק מדוע אין תצהירים מטעמם. השופטת פסקה שהיא עושה איתי חסד שלא חייבה בהוצאות לטובת המדינה.
נראה לי שלא קראה את הבקשה ואני חושש להגיש הבהרה נוספת.
אין תצהירים בתיק. זה הליך אזרחי רגיל. איך אחקור ואתכוננן בכלל לדיון...יש מה לעשות?
דיון הוכחות עתידי. השופטת החליטה שכל צד יביא עדיו. התובע לא הגיש תצהירי העדים מטעמו. דיון הוכחות עוד שבועיים. הגשתי בקשה להורות לו להגיש תצהירים כי הגיש רשימת עדים בלי נימוק מדוע אין תצהירים מטעמם. השופטת פסקה שהיא עושה איתי חסד שלא חייבה בהוצאות לטובת המדינה.
נראה לי שלא קראה את הבקשה ואני חושש להגיש הבהרה נוספת.
אין תצהירים בתיק. זה הליך אזרחי רגיל. איך אחקור ואתכוננן בכלל לדיון...יש מה לעשות?
לא בכל תביעה מגישים העדים תצהירי עדות
א-ה
26/12/16
קיימת אפשרות לשופטת להחליט שהעדים יקדימו ויגישו תצהירי עדות, אבל אין חובה להחליט כך.
השאלה האם בתביעה הזו השופטת אכן החליטה שהעדים יגישו תצהירים?
לפי תשובת השופטת הרושם הוא שלא.
השאלה האם בתביעה הזו השופטת אכן החליטה שהעדים יגישו תצהירים?
לפי תשובת השופטת הרושם הוא שלא.
ביטול מינוי שלי כמומחה ביהמ"ש.
יוני
25/12/16
מונתי כמומחה בתיק בנושא בנייה.
השופט החליט מראש על גובה שכ"ט בהחלטת המינוי. שכ"ט איננו מתאים למקרה.
הגשתי בקשה לביהמ"ש שירשה לי להגיש הצעה מתאימה לצדדים.
ביהמ"ש לא אישר וקבע כי שכה"ט הינו סופי.
האם אני רשאי בנסיבות אלה לבקש את ביטול מינויי כמומחה?
האם אני חייב לקבל על עצמי את המינוי בשכ"ט שנקבע?
השופט החליט מראש על גובה שכ"ט בהחלטת המינוי. שכ"ט איננו מתאים למקרה.
הגשתי בקשה לביהמ"ש שירשה לי להגיש הצעה מתאימה לצדדים.
ביהמ"ש לא אישר וקבע כי שכה"ט הינו סופי.
האם אני רשאי בנסיבות אלה לבקש את ביטול מינויי כמומחה?
האם אני חייב לקבל על עצמי את המינוי בשכ"ט שנקבע?
כן, אתה רשאי לבקש את ביטול המינוי.
א-ה
25/12/16
תצהיר עדות ראשית
לי
25/12/16
שלום רב,
אני תובעת בבית דין לעבודה את המעסיק, ומייצגת את עצמי.
אני נדרשת להגיש תצהיר עדות ראשית, אך לא מצאתי ברשת נוסח לדוגמא, אשמח לדעת מה נדרש להופיע בנוסח התצהיר כדין בנוסף לעובדות והוכחות.
והאם יש חובה שיחתם ע"י עו"ד, למרות שאני מיוצגת ע"י עצמי?
בנוסף נדרשת רשימה של פסקי דין עליהם אני מבקשת להסתמך, אשמח גם להסבר דרישה זו.
אשמח לחדד גם את נושא ההוכחות, האם ניתן להגיש בתצהיר בדיון מסוג זה הקלטת שיחה בדיסק ללא תמלול?
תודה מראש, חג שמח.
אני תובעת בבית דין לעבודה את המעסיק, ומייצגת את עצמי.
אני נדרשת להגיש תצהיר עדות ראשית, אך לא מצאתי ברשת נוסח לדוגמא, אשמח לדעת מה נדרש להופיע בנוסח התצהיר כדין בנוסף לעובדות והוכחות.
והאם יש חובה שיחתם ע"י עו"ד, למרות שאני מיוצגת ע"י עצמי?
בנוסף נדרשת רשימה של פסקי דין עליהם אני מבקשת להסתמך, אשמח גם להסבר דרישה זו.
אשמח לחדד גם את נושא ההוכחות, האם ניתן להגיש בתצהיר בדיון מסוג זה הקלטת שיחה בדיסק ללא תמלול?
תודה מראש, חג שמח.
תצהיר בבית הדין לעבודה
א-ה
25/12/16
נא הפני שאלתך לפורום דיני עבודה
האם זה חוקי לקבוע מועד דיון מבלי שיוגש כתב הגנה?
רחל
25/12/16
האם שופט רשאי לנהל דיון מבלי שהנתבע הגיש כתב הגנה? והאם ההליך הזה חוקי? ואיזו תקנה בסדר הדין מתארת בעייה כזו. האם התובע רשאי לדרוש דחיית מועד הדיון עד לאחר שהנתבע יגיש כתב הגנה והתובע כתב תשובה?
אי הגשת כתב הגנה במועד מאפשרת לתובע לבקש פסק דין
א-ה
25/12/16
לכן, צריך התובע להזדרז ולבקש מבית המשפט לתת לתובע פסק דין וזאת בהיעדר כתב הגנה ולאחר מכן לבטל את הדיון שנקבע בתיק.
בהמשך לשאלתי על בית המשפט לענייני בוררות
שירן
25/12/16
לא-ה,
בהמשך לשאלתי על מיהו בית המשפט לענייני בוררות.
אני נוטה להסכים עמך.
אבל:
1.אמנם הסכם הבוררות היה קיים לפני הגשת התובענה, ובית המשפט ציין במפורש שהוא מעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ואכן משמעות סעיף 5 הינה "עיכוב" ולא העברה כפי שהתפרש בפסיקה
אולם בנוסף לעיכוב בית המשפט גם הורה להעביר את התביעה לבורר ושלח העתק מההחלטה לגוף הממנה.
2.בכל אופן לגבי תביעות קטנות עייני בסעיף 65 לחוק בתי המשפט (לא בטוח שזה קשור אבל לא ברור)
האם עדיין את סבורה שבית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לדון בענייני הבוררות ולביטול פסק בורר?
למרות שגם אני נוטה לדעה זאת, ואכן זכורה לי פסיקה שמאששת זאת שבעיכוב הליכים חוזרות סמכויות הבוררות למחוזי.
אולם פה יש את 2 הנסיבות שציינתי לעיל
בהמשך לשאלתי על מיהו בית המשפט לענייני בוררות.
אני נוטה להסכים עמך.
אבל:
1.אמנם הסכם הבוררות היה קיים לפני הגשת התובענה, ובית המשפט ציין במפורש שהוא מעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ואכן משמעות סעיף 5 הינה "עיכוב" ולא העברה כפי שהתפרש בפסיקה
אולם בנוסף לעיכוב בית המשפט גם הורה להעביר את התביעה לבורר ושלח העתק מההחלטה לגוף הממנה.
2.בכל אופן לגבי תביעות קטנות עייני בסעיף 65 לחוק בתי המשפט (לא בטוח שזה קשור אבל לא ברור)
האם עדיין את סבורה שבית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לדון בענייני הבוררות ולביטול פסק בורר?
למרות שגם אני נוטה לדעה זאת, ואכן זכורה לי פסיקה שמאששת זאת שבעיכוב הליכים חוזרות סמכויות הבוררות למחוזי.
אולם פה יש את 2 הנסיבות שציינתי לעיל
בקשר לשתי הנסיבות
א-ה
25/12/16
הראשונה - העברה לבוררות, משמעה - העברת עניין שמתברר בבית משפט לעניין שמתברר בהליך בוררות.
מכלל הן שומעים לאו - הכוונה היא לא העברה "פיזית" של התיק, אלא להעברה משפטית.
והשניה - סעיף 65(ב) קובע שלא יחולו סעיפים מסוימים בחוק הבוררות על בוררות לפי סעיף 65 - ציטוט:
"(ב) הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה..."
כיוון שאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות - הרי שסעיף 24 לא כלול בסעיף 65 כי הוא הוצא ממנו.
על אף כל האמור - אם את בכל זאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר דווקא לבית המשפט לתביעות קטנות, תגישי, ולכל היותר ההליך יועבר לבית משפט מחוזי.
מכלל הן שומעים לאו - הכוונה היא לא העברה "פיזית" של התיק, אלא להעברה משפטית.
והשניה - סעיף 65(ב) קובע שלא יחולו סעיפים מסוימים בחוק הבוררות על בוררות לפי סעיף 65 - ציטוט:
"(ב) הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה..."
כיוון שאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות - הרי שסעיף 24 לא כלול בסעיף 65 כי הוא הוצא ממנו.
על אף כל האמור - אם את בכל זאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר דווקא לבית המשפט לתביעות קטנות, תגישי, ולכל היותר ההליך יועבר לבית משפט מחוזי.
תקנה 153 לתקסד"א
עו"ד
25/12/16
מהם התנאים לשימוש בתקנה 153(א) לתקסד"א?
האם יש פסק דין שדן בשאלה מתי תתאפשר דחיית דיון ללא קביעת מועד?
תודה
האם יש פסק דין שדן בשאלה מתי תתאפשר דחיית דיון ללא קביעת מועד?
תודה
שימוש בתקנה 153 לצורך דחיה בשל הליך תלוי ועומד
א-ה
25/12/16
אני מכיר את השימוש בתקנה זו, כאמור, כשיש הליך אחר התלוי ועומד, שיש בו כדי לייתר או להשפיע על התובענה המתנהלת בבית המשפט
לצורך כך ניתן לדחות את התובענה החדשה עד להכרעה בתביעה התלויה ועומדת ע"פ תקנה 153 הנ"ל
ראה פסק דין של בית המשפט העליון המצורף, שבו מוזכרת התקנה הנ"ל.
לצורך כך ניתן לדחות את התובענה החדשה עד להכרעה בתביעה התלויה ועומדת ע"פ תקנה 153 הנ"ל
ראה פסק דין של בית המשפט העליון המצורף, שבו מוזכרת התקנה הנ"ל.
בית המשפט לענייני בוררות
שירן
24/12/16
היי
אם אדם הגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות במקום שהיה בין הצדדים חוזה עם תניית בוררות, ובית המשפט לתביעות קטנות החליט לעכב את ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות ולהעביר את התביעה לבורר.
השאלה היא מי יהיה בית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות? האם בית המשפט המחוזי כמו שנהוג בד"כ, או בית המשפט לתביעות קטנות כיוון שהוא העביר את התביעה לבורר?
אם אדם הגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות במקום שהיה בין הצדדים חוזה עם תניית בוררות, ובית המשפט לתביעות קטנות החליט לעכב את ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות ולהעביר את התביעה לבורר.
השאלה היא מי יהיה בית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות? האם בית המשפט המחוזי כמו שנהוג בד"כ, או בית המשפט לתביעות קטנות כיוון שהוא העביר את התביעה לבורר?
לדעתי, התשובה היא: בית המשפט המחוזי.
א-ה
25/12/16
בית משפט קונה סמכות אם -
א. הוא זה שייזם את העברת העניין לבוררות ואולי גם קבע את תנאי הבוררות, ובפועל העביר אותו לבוררות
ב. לפני הדיון המשפטי, לא היה קיים הסכם בוררות בין הצדדים
ג. הסכם הבוררות וזהות הבורר נקבעו על ידי בית המשפט
רק אם התנאים הללו מתקיימים, בית המשפט המוסמך הוא זה שהעביר את העניין לבוררות.
אלא שבשאלה שנשאלה לא מתקיים אף אחד מהתנאים הללו.
בית המשפט לתביעות קטנות לא יזם את הבוררות, לא קבע את תנאי הבוררות, לא קבע את זהות הבורר, וגם לא העביר את העניין לבוררות, שהרי כל אשר עשה זה עיכוב ההליכים לפניו.
וכך קובע סעיף 79ב לחוק בתי המשפט -
"79ב. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי
הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר
תנאי הבוררות.
(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא
באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו
בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על
בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר
את הענין לבוררות."
א. הוא זה שייזם את העברת העניין לבוררות ואולי גם קבע את תנאי הבוררות, ובפועל העביר אותו לבוררות
ב. לפני הדיון המשפטי, לא היה קיים הסכם בוררות בין הצדדים
ג. הסכם הבוררות וזהות הבורר נקבעו על ידי בית המשפט
רק אם התנאים הללו מתקיימים, בית המשפט המוסמך הוא זה שהעביר את העניין לבוררות.
אלא שבשאלה שנשאלה לא מתקיים אף אחד מהתנאים הללו.
בית המשפט לתביעות קטנות לא יזם את הבוררות, לא קבע את תנאי הבוררות, לא קבע את זהות הבורר, וגם לא העביר את העניין לבוררות, שהרי כל אשר עשה זה עיכוב ההליכים לפניו.
וכך קובע סעיף 79ב לחוק בתי המשפט -
"79ב. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי
הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר
תנאי הבוררות.
(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא
באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו
בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על
בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר
את הענין לבוררות."
פסיקת הוצאות כנגד נתבע בבקשה למחיקת תביעה
אלי
24/12/16
במקרה שבו מוגש כתב תביעה בגין נזק או חוב כספי ובאמצע ההליך לפני פסק הדין הנתבע הודה מעצמו בעובדות ותיקן את הנזק או שילם את מלוא החוב, האם במקרה כזה התובע יכול לבקש את מחיקת התביעה עם צו להוצאות כנגד הנתבע בגין ניהול ההליך המיותר?
תודה.
תודה.
אחרי הגשת תביעה, כשרוצים לסיים אותה בהסכם הדדי
א-ה
24/12/16
חייבים לערוך הסכם בכתב, שבו יפורטו כל הפרטים של ההסכם, כולל נושא פסיקת הוצאות המשפט.
אם אין הסכם בכתב, והתובע בא לבית המשפט ומספר לשופט "סיפור" שהנתבע שילם לו, והוא מבקש למחוק את התביעה, אין לדעת מה יחליט השופט לגבי תשלום ההוצאות המשפט, ואת מי הוא יחייב בתשלום.
אם הצדדים רוצים להסכים ביניהם על הכל, חוץ מנושא הוצאות המשפט, צריכים הם לערוך ביניהם הסכם בכתב, שבו יהיה כתוב שנושא פסיקת ההוצאות משאירים הצדדים לקביעת בית המשפט.
אם אין הסכם בכתב, והתובע בא לבית המשפט ומספר לשופט "סיפור" שהנתבע שילם לו, והוא מבקש למחוק את התביעה, אין לדעת מה יחליט השופט לגבי תשלום ההוצאות המשפט, ואת מי הוא יחייב בתשלום.
אם הצדדים רוצים להסכים ביניהם על הכל, חוץ מנושא הוצאות המשפט, צריכים הם לערוך ביניהם הסכם בכתב, שבו יהיה כתוב שנושא פסיקת ההוצאות משאירים הצדדים לקביעת בית המשפט.
מועד להגשת ערעור על החלטה של המפקח על המקרקעין
ריקי
23/12/16
שלום,
מה המועד להגשת ערעור על החלטה (לא פס"ד) של המפקח על המקרקעין?
והאם ניתן להגיש למפקח בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור?
תודה.
מה המועד להגשת ערעור על החלטה (לא פס"ד) של המפקח על המקרקעין?
והאם ניתן להגיש למפקח בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור?
תודה.
תוך 45 יום מיום המצאת ההחלטה
א-ה
24/12/16
1. לצורך ערעור על החלטת מפקח, אין הבדל בין החלטה, להחלטת ביניים, להחלטה אחרת, לפסק דין או לפסק דין חלקי. כולם נקראים "החלטה"
2. ערעור על החלטה של המפקח, הוא בזכות ולא ברשות [ס' 77(א) לחוק המקרקעין].
3. הערעור בזכות הוא לבית המשפט המחוזי.
4. תקנה 83 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, קובעת -
"83. התקופה לערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה היא ארבעים וחמישה ימים מן היום שהומצאה בו ההחלטה למערער."
2. ערעור על החלטה של המפקח, הוא בזכות ולא ברשות [ס' 77(א) לחוק המקרקעין].
3. הערעור בזכות הוא לבית המשפט המחוזי.
4. תקנה 83 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, קובעת -
"83. התקופה לערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה היא ארבעים וחמישה ימים מן היום שהומצאה בו ההחלטה למערער."
בקשה לעיכוב ביצוע ניתן להגיש למפקח או למחוזי
א-ה
24/12/16
בדרך כלל הנטיה היא לבקש עיכוב ביצוע במסגרת הליך הערעור, בבית המשפט המחוזי.
כי מניחים שהמפקח לא יתלהב לעכב את ההחלטה שהוא עצמו נתן
מה גם שהוא לא יתלהב מכך שהוגש ערעור על החלטתו.
כי מניחים שהמפקח לא יתלהב לעכב את ההחלטה שהוא עצמו נתן
מה גם שהוא לא יתלהב מכך שהוגש ערעור על החלטתו.
הליך
ניל
23/12/16
כשעו"ד נפטר ויש כספים בחשבון נאמנות
איזה הליך יד לבצע כדי לשחרר הכספים?
איזה הליך יד לבצע כדי לשחרר הכספים?
מינוי נאמן במקום נאמן שנפטר
א-ה
24/12/16
להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי נאמן במקום נאמן שנפטר, על פי סעיף 21(ב) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.
משקל תצהיר עד לבימ"ש – אבחנה בין עניין טכני למהותי
איציק
22/12/16
בחקירה נגדית העד הצהיר שכל האמור בתצהיר שנתן (שאושר כמקובל ע"י עו"ד) ידוע לו באופן אישי והוא אמת - האם משקל התצהיר ייפגע משמעותית אם העד אישר שהתובע ולא הוא עצמו ערך טכנית את מסמך התצהיר ?
נדמה שפסילת "מסמך שהוגש שלא ע"י עורכו" לא רלבנטי לעניין.
נדמה שפסילת "מסמך שהוגש שלא ע"י עורכו" לא רלבנטי לעניין.
בדרך כלל אין בעיה כאשר עורך הדין מדפיס את התצהיר
א-ה
22/12/16
אם לאחר מכן הוא מקריא את התצהיר למצהיר, או שהמצהיר בעצמו קורא ומאשר את אמיתות תוכנו, ולאחר מכן גם חותם עליו.
אבל, היה מקרה שונה, שעורך דין החתים אדם על נייר ריק, שלא נכתב בו דבר, ולאחר מכן עורך הדין הדפיס על הנייר החתום את התצהיר.
בית המשפט העליון פסל את התצהיר [ע"א 591/70 אליהו מזוז נ' ראובן
חדד, פ''ד כה(2) 169].
אבל, היה מקרה שונה, שעורך דין החתים אדם על נייר ריק, שלא נכתב בו דבר, ולאחר מכן עורך הדין הדפיס על הנייר החתום את התצהיר.
בית המשפט העליון פסל את התצהיר [ע"א 591/70 אליהו מזוז נ' ראובן
חדד, פ''ד כה(2) 169].
סדר דין משהו לא ברור
דבי
21/12/16
שלום
תביעה אזרחית על הפרת חוזה. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. סדר דין רגיל. הוא ביקש לזמן עדים נוספים. הדיון בעוד שבועיים. האם היה צריך להעביר לנתבעים תצהירי עדות של העדים מטעמו? האם על הנתבעים להגיש בקשה בעניין לבית המשפט?
תוך כמה זמן צריכים הנתבעים להגיש תמהירים מטעם העדים שלהם?
תביעה אזרחית על הפרת חוזה. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. סדר דין רגיל. הוא ביקש לזמן עדים נוספים. הדיון בעוד שבועיים. האם היה צריך להעביר לנתבעים תצהירי עדות של העדים מטעמו? האם על הנתבעים להגיש בקשה בעניין לבית המשפט?
תוך כמה זמן צריכים הנתבעים להגיש תמהירים מטעם העדים שלהם?
תצהירי עדות של עדים נוספים
א-ה
22/12/16
תצהיר עדות ראשית בסדר דין רגיל יכול בית המשפט לקבוע על פי התקנות 143(5) או 168(א) לתקנות סדר הדין האזרחי
שתי התקנות הללו לא קובעות על מי מוטלת החובה להמציא את תצהיר העדות לבעלי הדין.
לכן, על בית המשפט הקובע הגשת עדות בתצהיר לקבוע את מועד ההגשה ואת דרך ההמצאה.
אם לא הוגשו תצהירי עדות חרף קביעתו של בית המשפט שיש להגיש תצהיר, הרי שעל פי תקנה 168(ב) לא יוכל העד להעיד, אבל בית המשפט יכול לקבוע שהעד כן יוכל להעיד אם יוכיח שהימנעות מהגשת התצהיר היתה מוצדקת.
אם כן הוגשו תצהירי העדות בסמוך לדיון, ולא היה מספיק זמן להתכונן לחקירה נגדית, ניתן להגיש בקשה לדחיית המועד של חקירת העדים הנוספים הללו שתצהיריהם הוגשו באיחור.
שתי התקנות הללו לא קובעות על מי מוטלת החובה להמציא את תצהיר העדות לבעלי הדין.
לכן, על בית המשפט הקובע הגשת עדות בתצהיר לקבוע את מועד ההגשה ואת דרך ההמצאה.
אם לא הוגשו תצהירי עדות חרף קביעתו של בית המשפט שיש להגיש תצהיר, הרי שעל פי תקנה 168(ב) לא יוכל העד להעיד, אבל בית המשפט יכול לקבוע שהעד כן יוכל להעיד אם יוכיח שהימנעות מהגשת התצהיר היתה מוצדקת.
אם כן הוגשו תצהירי העדות בסמוך לדיון, ולא היה מספיק זמן להתכונן לחקירה נגדית, ניתן להגיש בקשה לדחיית המועד של חקירת העדים הנוספים הללו שתצהיריהם הוגשו באיחור.
.
.
29/04/17
...
.
.
29/04/17
.
בירור בעניין החלטות של שופט
---
21/12/16
שלום
רב,
הגשתי
תביעה כספית בבית משפט השלום (לא בית משפט לתביעות קטנות), בהליך רגיל, כנגד שני
נתבעים. אני מייצג את עצמי.
בכתב
התביעה ביקשתי מבית המשפט לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד.
נכון
לעכשיו נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, נתבע 2 הגיש כתב הגנה, הגשתי כתב תשובה לכתב
ההגנה של נתבע 2 ושלחתי שאלון לנתבע 2. לאחר שעבר חודש וחצי מיום מסירת השאלון
לנתבע 2 ולא קיבלתי מנתבע 2 כל מענה על השאלון, הגשתי לבית המשפט "בקשה למתן
צו להשיב על שאלון". בינתיים בית המשפט לא קבע מועד לשום דיון.
לפני
מספר ימים השופט נתן 2 החלטות.
בהחלטתו
הראשונה, המתייחסת ל"בקשה למתן צו להשיב על שאלון" שהגשתי, כותב השופט:
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות. ממילא בהתאם לתקנות החלטה בבקשה זו תינתן רק
בתום הליך המהות שאליו יופנו הצדדים כשתבשיל העת לכך וזאת ככל שיהיה בכך
צורך".
בהחלטתו
השנייה כותב השופט: "לא הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 1. התובע יגיש בקשה מתאימה
עד יום ***. לא יעשה כן תימחק התביעה כנגד נתבע 1 מחמת חוסר מעש".
שאלותיי:
לעניין
החלטתו הראשונה של השופט:
1.
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות" - מה המשמעות של זה מבחינה מעשית (הן בנוגע
לנתבע והן בנוגע אלי)?
2.
"ממילא בהתאם לתקנות וכו' " - א. על אילו תקנות מדובר? ב. מהו
"הליך המהות"?
לעניין
החלטתו השנייה של השופט:
3.
"התובע יגיש בקשה מתאימה" - האם השופט בהכרח מתכוון ל"בקשה למתן
פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" או שיתכן שהוא מתכוון לבקשה אחרת? אם כן- לאיזו
בקשה?
4.
אם אגיש עכשיו "בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1", האם זה דבר
שעלול לפגוע בצורה כל שהיא בבקשתי בכתב התביעה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד ו/או בהמשך
ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב הגנה? אודה אם תרחיבו ותנמקו את תשובתכם
לשאלה זו.
5.
אם תשובתכם לשאלה 4 חיובית, האם יהיה זה מבחינתי נכון ויעיל לכתוב לשופט, במסגרת
ה"בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" שאגיש, שאני מבקש מבית
המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1 מבלי לפגוע בבקשתי בכתב התביעה לחייב
את הנתבעים ביחד ולחוד ומבלי לפגוע בהמשך ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב
הגנה? אם יש לכם רעיון אחר מומלץ יותר אשמח לדעת.
תודה
מראש על התשובות
רב,
הגשתי
תביעה כספית בבית משפט השלום (לא בית משפט לתביעות קטנות), בהליך רגיל, כנגד שני
נתבעים. אני מייצג את עצמי.
בכתב
התביעה ביקשתי מבית המשפט לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד.
נכון
לעכשיו נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, נתבע 2 הגיש כתב הגנה, הגשתי כתב תשובה לכתב
ההגנה של נתבע 2 ושלחתי שאלון לנתבע 2. לאחר שעבר חודש וחצי מיום מסירת השאלון
לנתבע 2 ולא קיבלתי מנתבע 2 כל מענה על השאלון, הגשתי לבית המשפט "בקשה למתן
צו להשיב על שאלון". בינתיים בית המשפט לא קבע מועד לשום דיון.
לפני
מספר ימים השופט נתן 2 החלטות.
בהחלטתו
הראשונה, המתייחסת ל"בקשה למתן צו להשיב על שאלון" שהגשתי, כותב השופט:
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות. ממילא בהתאם לתקנות החלטה בבקשה זו תינתן רק
בתום הליך המהות שאליו יופנו הצדדים כשתבשיל העת לכך וזאת ככל שיהיה בכך
צורך".
בהחלטתו
השנייה כותב השופט: "לא הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 1. התובע יגיש בקשה מתאימה
עד יום ***. לא יעשה כן תימחק התביעה כנגד נתבע 1 מחמת חוסר מעש".
שאלותיי:
לעניין
החלטתו הראשונה של השופט:
1.
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות" - מה המשמעות של זה מבחינה מעשית (הן בנוגע
לנתבע והן בנוגע אלי)?
2.
"ממילא בהתאם לתקנות וכו' " - א. על אילו תקנות מדובר? ב. מהו
"הליך המהות"?
לעניין
החלטתו השנייה של השופט:
3.
"התובע יגיש בקשה מתאימה" - האם השופט בהכרח מתכוון ל"בקשה למתן
פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" או שיתכן שהוא מתכוון לבקשה אחרת? אם כן- לאיזו
בקשה?
4.
אם אגיש עכשיו "בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1", האם זה דבר
שעלול לפגוע בצורה כל שהיא בבקשתי בכתב התביעה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד ו/או בהמשך
ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב הגנה? אודה אם תרחיבו ותנמקו את תשובתכם
לשאלה זו.
5.
אם תשובתכם לשאלה 4 חיובית, האם יהיה זה מבחינתי נכון ויעיל לכתוב לשופט, במסגרת
ה"בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" שאגיש, שאני מבקש מבית
המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1 מבלי לפגוע בבקשתי בכתב התביעה לחייב
את הנתבעים ביחד ולחוד ומבלי לפגוע בהמשך ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב
הגנה? אם יש לכם רעיון אחר מומלץ יותר אשמח לדעת.
תודה
מראש על התשובות
תשובות
א-ה
21/12/16
1. למיטב הבנתי, ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות, משמעה, הצד השני שלא השיב לשאלון רשאי להגיב לבקשה למתן צו נגדו. בהתאם לתקנות - הכוונה לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי - דהיינו, על פי תקנה 241(ג) תוך 20 יום.
2. מהו"ת - זה ראשי תיבות של - מידע, היכרות ותיאום
בעניין זה, תקנה 99ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -
"99ב. (א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת."
ההגדרה של "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות פרק זה.
3. אני מניח שכוונת השופט לבקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
4. אם התביעה שלך היא "ביחד ולחוד", משמעה, שיכול (אך לא חייב) בית המשפט לחייב רק אחד מהנתבעים למלא אחר כל הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה.
5. לא ברור למה אתה רוצה שההליך יימשך נגד נתבע 2 - שהרי פסק הדין המבוקש על ידך נגד תבע 1 אמור להקיף ולכלול את כל מה שתבעת (ואז תימחק התביעה נגד נתבע 2).
יחד עם זאת, לפעמים טוב להגיש בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה נגד אחד הנתבעים, ולפעמים לא טוב.
טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא בעל אמצעים ו/או רכוש שניתן לגבות ממנו בהוצאה לפועל את מה שיפסוק נגדו בית המשפט.
לא טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא פושט רגל, חייב מוגבל, או סתם ללא כסף או רכוש, שאז לא תוכל לגבות ממנו את החיוב שבפסק הדין, ולעומת זאת נתבע 2 לא יהיה חייב לך כלום, כי התביעה נגדו תימחק.
2. מהו"ת - זה ראשי תיבות של - מידע, היכרות ותיאום
בעניין זה, תקנה 99ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -
"99ב. (א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת."
ההגדרה של "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות פרק זה.
3. אני מניח שכוונת השופט לבקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
4. אם התביעה שלך היא "ביחד ולחוד", משמעה, שיכול (אך לא חייב) בית המשפט לחייב רק אחד מהנתבעים למלא אחר כל הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה.
5. לא ברור למה אתה רוצה שההליך יימשך נגד נתבע 2 - שהרי פסק הדין המבוקש על ידך נגד תבע 1 אמור להקיף ולכלול את כל מה שתבעת (ואז תימחק התביעה נגד נתבע 2).
יחד עם זאת, לפעמים טוב להגיש בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה נגד אחד הנתבעים, ולפעמים לא טוב.
טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא בעל אמצעים ו/או רכוש שניתן לגבות ממנו בהוצאה לפועל את מה שיפסוק נגדו בית המשפט.
לא טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא פושט רגל, חייב מוגבל, או סתם ללא כסף או רכוש, שאז לא תוכל לגבות ממנו את החיוב שבפסק הדין, ולעומת זאת נתבע 2 לא יהיה חייב לך כלום, כי התביעה נגדו תימחק.
השאיר את הכרעה בתיק לשיקול דעת בית המשפט- וחזר בו
דרור
19/12/16
משיב השאיר את ההכרעה בתיק לשיקול דעת בית המשפט- וחזר בו.
מישהו מכיר פסיקה בתחום? האם משיב יכול להגיש ערעור על הכרעה בתיק אזרחי, לאחר שהותיר את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש קמ"א?
אשמח להפניות.
תודה
דרור
מישהו מכיר פסיקה בתחום? האם משיב יכול להגיש ערעור על הכרעה בתיק אזרחי, לאחר שהותיר את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש קמ"א?
אשמח להפניות.
תודה
דרור
צד שרוצה להתחרט
א-ה
19/12/16
"הפונה לבית המשפט בבקשה או ב"הודעה" אינו רשאי בכל מקרה להחזיר את הגלגל לאחור, לאחר שהמהלך בו נקט הצמיח תוצאות (שניתן היה לצפותן) שאינן לרוחו. סוף מעשה במחשבה תחילה"
[רע"א (עליון) 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל]
[רע"א (עליון) 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל]
חוקי המדינה בוורד בקבצים
שרית
19/12/16
שלום
אני כותבת ספר
צריכה להכניס לספר 40 חוקים
איך ניתן להשיג חוקים בוורד לשימוש מסחרי?
הרי על הפרסומים של אתר נבו יש זכויות, באתר הכנסת או משרד משפטים אין חוקים שלמים בקובץ, כל מה שברשת שייך לחברות פרטיות......
האם יש נגישות לכל החוקים בקבצים באתר ממשלתי ללא זכויות שמורות?
אני כותבת ספר
צריכה להכניס לספר 40 חוקים
איך ניתן להשיג חוקים בוורד לשימוש מסחרי?
הרי על הפרסומים של אתר נבו יש זכויות, באתר הכנסת או משרד משפטים אין חוקים שלמים בקובץ, כל מה שברשת שייך לחברות פרטיות......
האם יש נגישות לכל החוקים בקבצים באתר ממשלתי ללא זכויות שמורות?
אין זכויות יוצרים על חוקים
א-ה
19/12/16
כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 -
"6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין."
אבל טוב ששאלת גם בפורום זכויות יוצרים שהרי הם המומחים לדבר.
"6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין."
אבל טוב ששאלת גם בפורום זכויות יוצרים שהרי הם המומחים לדבר.
סיכון בהגשת בקשה למחיקת חוב
נועה
16/12/16
שלום
יש לנו עניין בלתי פתור מול משרד הבריאות
טענתם שכביכול יש לנו חוב בגין אשפוז (האשפוז היה במימון משרד הבריאות, אך על המשפחה היה להשתתף בכ-1000 ש"ח לחודש) במוסד סיעודי של בן משפחה שנפטר לפני כשנתיים.
התשלומים שולמו בזמן מדי חודש בחודשו ישירות על ידי הביטוח לאומי באמצעות קיצבת הנכות של החולה/הנפטר.
לאחר שנה וחצי מעת הפטירה, ביטוח לאומי קיזז למשרד הבריאות סכום כלשהו, ולטענתם זה בגלל כסף שקיבלנו מביטוח לאומי.
כמובן שטענו בפניהם שעליהם לפנות למי שקיזז להם ולא להמציא חובות שלא היו ולא נבראו, אך הם המשיכו בשלהם (כנראה כך יותר קל להם) ולאיים בהוצל"פ.
כעת זה הגיע לשלב שהם מציעים (דרך מישהו שלישי) שהדרך "לעזור לנו" (כך הם קוראים לזה) היא באמצעות בקשה למחיקת חוב לפנים משורת הדין מנימוקים סוציאליים, ושעלינו לפנות לועדה המשרדית למחיקת חובות.
שאלתי, מה עלינו לעשות? הרי חוב אין לנו (וכנראה גם הם מבינים את הבעיה), האם יש סיכון בהגשת בקשה כזו?
האם בהגשת בקשה למחיקת "חוב" אנו בעצם מודים שישנו חוב?
השאלה רלוונטית הן ברמה העקרונית, והחשש הוא ממקרה שנניח הועדה מסיבה כלשהי מחליטה שלא מוחקים את ה"חוב", או לחילופין במקרה הפחות טוב, שזה בעצם תרגיל של העו"ד והיא רוצה מסמך כלשהו שמאשר שכביכול יש לנו חוב, ועם זה לפנות להוצל"פ? (כנראה שהיום אין לה עם מה ללכת להוצל"פ)
וא"כ להגיש, איך לעשות את זה בצורה נכונה שלא תפעל נגדנו?
אודה לכם על עצתכם
שבת שלום
יש לנו עניין בלתי פתור מול משרד הבריאות
טענתם שכביכול יש לנו חוב בגין אשפוז (האשפוז היה במימון משרד הבריאות, אך על המשפחה היה להשתתף בכ-1000 ש"ח לחודש) במוסד סיעודי של בן משפחה שנפטר לפני כשנתיים.
התשלומים שולמו בזמן מדי חודש בחודשו ישירות על ידי הביטוח לאומי באמצעות קיצבת הנכות של החולה/הנפטר.
לאחר שנה וחצי מעת הפטירה, ביטוח לאומי קיזז למשרד הבריאות סכום כלשהו, ולטענתם זה בגלל כסף שקיבלנו מביטוח לאומי.
כמובן שטענו בפניהם שעליהם לפנות למי שקיזז להם ולא להמציא חובות שלא היו ולא נבראו, אך הם המשיכו בשלהם (כנראה כך יותר קל להם) ולאיים בהוצל"פ.
כעת זה הגיע לשלב שהם מציעים (דרך מישהו שלישי) שהדרך "לעזור לנו" (כך הם קוראים לזה) היא באמצעות בקשה למחיקת חוב לפנים משורת הדין מנימוקים סוציאליים, ושעלינו לפנות לועדה המשרדית למחיקת חובות.
שאלתי, מה עלינו לעשות? הרי חוב אין לנו (וכנראה גם הם מבינים את הבעיה), האם יש סיכון בהגשת בקשה כזו?
האם בהגשת בקשה למחיקת "חוב" אנו בעצם מודים שישנו חוב?
השאלה רלוונטית הן ברמה העקרונית, והחשש הוא ממקרה שנניח הועדה מסיבה כלשהי מחליטה שלא מוחקים את ה"חוב", או לחילופין במקרה הפחות טוב, שזה בעצם תרגיל של העו"ד והיא רוצה מסמך כלשהו שמאשר שכביכול יש לנו חוב, ועם זה לפנות להוצל"פ? (כנראה שהיום אין לה עם מה ללכת להוצל"פ)
וא"כ להגיש, איך לעשות את זה בצורה נכונה שלא תפעל נגדנו?
אודה לכם על עצתכם
שבת שלום
טוב ששאלת גם בפורום הוצאה לפועל - הם המומחים לדבר
א-ה
16/12/16
מחיקת החוב היא במסגרת הפטר בהוצאה לפועל
מצרף לך בקישור את ההסבר להליך שמתבצע בהוצאה לפועל
מצרף לך בקישור את ההסבר להליך שמתבצע בהוצאה לפועל
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
