פורום אגודות שיתופיות

יוסי שלום,

פקודת האגודות השיתופיות קובעת את הדרך בה ניתן להקים אגודה שיתופית.

למען נוחיותך להלן לשון סעיף 6 (ב) לפקודה :

אין לרשום עפ״י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו –

(א)
יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או יושבים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש כפרים בישראל, או  

(ב)
הם שייכים לאותו מעמד או משלח היד, חוץ אם יורה הרושם אחרת. 

ובמילים אחרות-  אגודה שיתופית חקלאית יכולה לייסד אגודה שיתופית חקלאית שתהייה כפופה לה אך יש צורך באדם נוסף לאגודה לצורך הקמת האגודה החדשה. 

חלק מהקיבוצים רושמים את עסקי הקיבוץ כאגודות שיתופיות וחלק כחברה בע"מ (גם אגודות שיתופיות נרשמות בערבון מוגבל)

הסיבה לניהול העסק באמצעות אגודה ו/או חברה תלויה בשיקולים שונים.

אחד מהשיקולים המשמעותיים ביותר הינה העובדה שאגודה שיתופית חקלאית מחויבת לנהוג בחבריה בשוויון כמו כן על פי פקודת האגודות השיתופיות אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה או על פי הפקודה. וזאת להבדיל  מחברה בע"מ שאינה מחויבת לנהוג בשיוון כלפי חבריה וזכויותיהם ו/או חובותיהם של כל חבר נגזר מסך חלקו במניות החברה ומתקנון החברה . 

אורי שלום,

אגודה חקלאית אינה מנהלת ספרי מקרקעין כשם שמנהלת לשכת רישום המקרקעין ו/או רשות מקרקעי ישראל . אין חוק המחייב אותה לכך. יחד עם זאת, במידה והוצא צו עיקול ספציפי החל על האגודה, הרי שעל האגודה לרשומו.

דנה שלום.

ככלל ככלל, רשאית האגודה לגבות תשלומים עבור שירותים אותם היא מספקת אך ורק מחברי האגודה.

יחד עם זאת , יש לבחון האם בהסכם השכירות ישנה התחייבות שלך לתשלום מיסי האגודה. בנוסף, באופן עקרוני, ניתן לחייב אותך לשלם את מיסי האגודה ככל ואת עושה שימוש בשירותי האגודה מכח דיני עשיית עושר שלא במשפט .

לי שלום,

האסיפה הכללית היא למעשה הרשות העליונה של האגודה השיתופית והיא מורכבת מכלל חברי האגודה השיתופית .

לפיכך הרי שכשמודיעים על כינוס האסיפה הכללית למעשה מזמינים את כלל חברי האגודה לישיבה.

בברכה,

יעל שלום רב,

ככל וברצונך להתפטר מועד-ההנהלה הרי שדרוש לכך תיעוד בכתב . הדבר יכול להעשות באמצעות מסמך שייחתם על ידייך או ברישום הודעתך בפרטיכל ישבת הוועד .

בהצלחה, 

רוני שלום

באופן עקרוני הדבר אפשרי אך יש לבחון את תקנון האגודה המבקשת לעשות כן בכדי להשיב על השאלה באופן ספציפי.

ליבי שלום,

כל עוד בעלך לא מונה כבן ממשיך כדין כלומר רישומו כבן ממשיך לכל הפחות באגודה השיתופית ובסוכנות היהודית הרי שהוא אינו בן ממשיך כדין וככזה לאחר פטירת הוריו, הזכויות בנחלה לא יועברו לידיו .

לפיכך וכשלב ראשון, ועל מנת שרשות מקרקעי ישראל יראו בבעלך כבן ממשיך ויכירו בזכותו ככזה , הצעתי היא להסדיר את מינויו כבן ממשיך (לא די בהכרזת הוריו כי הם מעוניינים כי הוא יהייה הבן הממשיך יש  גם לבצע את פעולת המינוי בפועל).

ככל ובעל מונה כבן ממשיך הרי שבאופן עקרוני וכל עוד אין הסכם הקובע אחרת כגון קביעה כזו בהסכם שלום הבית , הרי שאת תהייה זכאית למחצית מהזכויות בנחלה. 

ככל והבן לא מונה כבן ממשיך הרי שיש לבחון איזו זכות ניתנה לכם בנחלה על ידי ההורים. ככל והוענקה לכם זכות לבנות את ביתכם בנחלה וזכות מגורים בלבד הרי שבמקרה של פרידה חלילה , את ובן זוגך זכאים להשקעות שביצעתם בנחלה בלבד כדוגמת פיצוי בגין בניית ביתכם בנחלה . במקרה כזה, תהייה זכאית למחצית ההשקעה בבית.ככל וההורים רצו להעניק לכם את הזכות לבנות את ביתכם בנחלה וכן את האדמה שהבית בנוי עליה, הרי שתהייה זכאית למחצית ההשקעה בבית וכן מחצית משווי האדמה. 

על מנת להשיב על שאלתך באופן ספציפי למקרה שלך יש לבחון את המקרה הספציפי תוך קבלת מלוא הפרטים הרלוונטים ובדיקת מסמכים אך בהחלט תוכלי לקבל מושג בהתאם לתשובה שניתנה לעיל.

בהצלחה,

אמיר שלום,

פרק ב לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 קובע את הדרכים בהם נבחר הוועד וכן את תקופת כהונתו.

למען נוחיותך להלן סעיפי התקנות הרלוונטיות:

פרק ב': הוועד  

23. בחירת הוועד ותקופת כהונתו (תיקון: תשל"ז, תשמ"ב, תשמ"ו, תשמ"ט, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ז, תשס"ח)  

(א) האסיפה הכללית תבחר מבין חברי האגודה או מבין נציגי חברים שהם תאגידים את הועד בהתאם לתקנות האגודה.  

(ב) לוועד, לרבות הוועד הזמני והוועד הממונה כאמור בתקנות אלה, יהיו כל סמכויות האגודה שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה או בתקנות האגודה.  

(ג) הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה.  

(ד) תקופת כהונתו של הוועד תיקבע בתקנות האגודה והיא לא תעלה על ארבע שנים ולא תפחת משנה, ואולם -  

(1) באגודה שסווגה כמושב עובדים, כפר שיתופי, יישוב קהילתי כפרי, אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, אגודה לאספקת מים, אגודה ליצרנות, אגודה להובלה, אגודה לתחבורה, או אגודה לשירותים, תהיה תקופת כהונתו של הוועד שנתיים, אם לא קבעה האגודה בתקנותיה הוראה מפורשת לפיה לא תחול עליה הוראת פסקה זו, או שתחול בשינויים שהאגודה החליטה עליהם;  

(2) באגודה לתחבורה שסווגה כאגודה לתחבורה ציבורית, תהיה תקופת כהונתו של הוועד - ארבע שנים;  

(3) באגודה שיתופית להתיישבות קהילתית ובכפר שיתופי, יכול שבתקנות האגודה תיקבע תקופת כהונה של הועד שלא תעלה על חמש שנים.  

(ה) תוך תקופת כהונתו של הועד לא ייבחרו חברים נוספים או חדשים לועד למעט כאמור בתקנות 25 ו-29.  

24. כינוס ישיבה ראשונה של ועד ובחירת יושב ראש הועד (תיקון: תשמ"א תשמ"ב, תשמ"ד)  

(א) הוועד יקיים את ישיבתו הראשונה תוך 30 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות; לא כונסה ישיבת הוועד הראשונה במועד האמור, רשאים לכנסה שני חברי הוועד, או שליש ממספר חבריו, לפי המספר הגדול יותר.  

(ב) בישיבתו הראשונה יקבע הוועד את סדרי עבודתו ויבחר מבין חבריו יושב-ראש ובעלי תפקידים לפי הוראות תקנות האגודה, זולת אם נבחרו קודם לכן באסיפה הכללית. אולם לא ייבחר ליושב ראש הוועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי.  

(ג) יושב ראש הועד לא יכהן בתפקיד מינהלי או ביצועי באגודה, לרבות תפקיד בניהול עסקי האגודה. בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה פלונית או סוג של אגודות מהוראה זו.  

24א. בחירת יושב ראש ועד באגודה מרכזית (תיקון: תשמ"א)  

באגודה מרכזית לא ייבחר כיושב ראש הועד או המועצה חבר המכהן בתפקיד של מנהל או גזבר באותה אגודה; בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה מרכזית פלונית מהוראת תקנה זו אם אינה מנהלת עסקים כלכליים ועיקר מטרותיה הן ארגוניות.  

24ב. הגבלת כהונת יושב ראש הועד ומנהל העסקים של האגודה שסווגה כארגון קניות מושבי (תיקון: תשמ"ז)  

לא יכהנו יושב ראש הועד ומנהל העסקים של אגודה שסווגה כארגון קניות מושבי, כמשמעו בתקנה 2ב(א) לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), התשל"ו-1976, כיושבי-ראש בגוף המנהל או כמנהלי העסקים של תאגיד שמרבית חבריו חברים באותו ארגון הקניות המושבי.  

24ג. התפטרות חבר הוועד (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ז)  

ביקש חבר הוועד להתפטר מחברותו בוועד יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועד והתפטרותו תיכנס לתוקף 4 ימים מיום מתן הודעה כאמור.  

25. מילוי מקום שנתפנה בוועד (תיקון: תשמ"ב)  

(א) נתפנה מקומו של חבר הוועד תוך תקופת כהונתו של הוועד, יבוא במקומו המועמד שקיבל את המספר הגדול ביותר של קולות בבחירות לוועד לאחר חברי הוועד שנבחרו, ללא צורך בהחלטה נוספת והוא ייכנס לתפקידו כחבר הוועד תוך 14 ימים מיום שנתפנה מקום חבר הוועד או במועד כינוסה הראשון של ישיבת הוועד שלאחר התפנות המקום, לפי המוקדם.  

(ב) לא היה מועמד למילוי המקום שנתפנה בוועד כאמור בתקנת משנה (א), או התפטר הוועד כולו תוך תקופת כהונתו, ייבחר חבר הוועד או הוועד כולו, לפי הענין, באסיפה כללית שלא מן המנין.  

(ג) פחת מספר החברים בוועד, ואין יותר מועמד למילוי המקום שנתפנה כאמור בתקנת משנה (א), יהיה הוועד רשאי לפעול במשך שלושה חדשים לכל היותר מיום שהתפנה המקום כאמור, אלא אם פחת מספר החברים בוועד מהמנין החוקי.  

26. פסולים לכהונה בוועד (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"ז)  

(א) אלה פסולים להיבחר לוועד או להמשיך לכהן בו:  

(1) מי שהורשע בפסק-דין סופי על עבירה שיש עמה קלון - תוך שלוש שנים מיום מתן פסק-הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;  

(2) מי שהורשע בפסק-דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו;  

(3) מי שהוכרז כפושט רגל כל עוד לא ניתן לו שחרור מאת בית-המשפט;  

(4) פסול-דין עקב מחלת נפש;  

(5) חבר בוועדת הביקורת של האגודה;  

(6) באגודות לאשראי - מי שעיסוקו הפרטי מתן הלוואות;  

(7) מי שפסול לחברות בוועד לפי תקנות האגודה;  

(8) מי שאינו חבר באגודה, זולת אם הוא מייצג תאגיד שהוא חבר באגודה;  

(9) מי שהאסיפה הכללית של האגודה החליטה להעבירו מכהונתו בהתאם להמלצות דו"ח חקירה שנעשתה לפי סעיף 43 לפקודה.  

(ב) בנסיבות מיוחדות רשאי הרשם לפטור אגודה פלונית שכל חבריה או חלק מהם תאגידים מהוראות תקנת משנה (א)(8).  

(ג) אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם ובני זוגם שנבחרו לוועד, זולת אם ישאר לכהן כחבר-וועד אחד מהם לאחר שהשאר התפטרו ממנו; לא התפטרו השאר מרצונם תוך 14 יום מיום בחירת הוועד יחדלו לכהן אלה שקיבלו את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין הנבחרים.  

(ד) (1) ראה הרשם שנתקיימה לכאורה אחת או יותר מהעילות לפסילת חבר המנויות בתקנה זו או בתקנון האגודה לענין פקיעת חברותו של חבר בועד או להמשך כהונתו בועד - יהא הרשם רשאי, לאחר עריכת חקירה לפי סעיף 43 לפקודה ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להחליט שחברותו בועד של אותו חבר תפקע, או כהונתו לא תימשך, אם קבע שאמנם נתקיימה בו אחת העילות האמורות.  

(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על אגודה שקבעה בתקנונה הליך אחר לפסילת כהונתו של חבר בועד או להפסק כהונתו של חבר בועד שנתקיימה בו אחת או יותר מהעילות המנויות בתקנת משנה (א).  

27. הודעה לרשם על בחירת ועד או הפסקת תקופת כהונתו  

אגודה חייבת להודיע בכתב לרשם, תוך חמישה-עשר יום, על בחירת ועד ועל כל שינוי בהרכבו; אגודה שהיא חברה בברית פיקוח תעביר את ההודעה לרשם באמצעות ברית הפיקוח.  

28. תום תקופת כהונת הוועד (תיקון: תש"ם, תשנ"ג, תשנ"ד)3  

(א) תמה תקופת כהונתו של הועד, המועצה או רשות אחרת של האגודה, ימשיכו לכהן בתפקידם על שייבחרו ועד, מועצה או רשות אחרת בהתאם לתקנות האגודה; אולם, חובה על הועד לכנס אסיפה כללית אשר על סדר יומה בחירות לרשויות האגודה תוך שלושה חדשים מיום תום תקופת הכהונה כאמור; לא כונסה האסיפה הכללית בתום שלושה החדשים - תסתיים כהונת הרשויות כאמור.  

(ב) הרשם רשאי להאריך את תקופת שלושת החדשים לפי תקנת משנה (א) עד שלושה חדשים נוספים.  

(ב-1) באגודה שסווגה כקיבוץ, קבוצה או מושב שיתופי, ייקראו תקנות משנה (א) ו (ב), כאילו במקום "שלושה חודשים" ו-"שלושת החודשים" בכל מקום, נאמר "שנתיים" או "השנתיים", לפי הענין.  

(ג) האסיפה הכללית לא תדון ולא תחליט על בחירות חדשות לרשויות האגודה בטרם תמה תקופת כהונתם של הרשויות הקיימות בהתאם לתקנות האגודה, למעט דיון והחלטה עפ"י תקנה 29 לתקנות אלה.  

28א. מינוי ועד ממונה (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"ב, תשמ"ד)  

(א) הרשם רשאי למנות לאגודה ועד ממונה לתקופת הכהונה הקבועה בתקנון האגודה, ולחזור ולמנותו מחדש אם נתקיים אחד מאלה:  

(1) הוועד של האגודה אינו פעיל;  

(2) הוועד מזניח את עניני האגודה;  

(3) קיימים לדעת הרשם ספקות של ממש לגבי חוקיותו;  

(4) הוועד או מרבית חבריו נבחרו שלא כדין;  

(5) תמה תקופת כהונתו של הוועד לרבות תקופת המעבר כאמור בתקנה 28 לתקנות אלה;  

(6) אין לאגודה ועד מכל סיבה אחרת;  

(7) רוב חברי האגודה מבקשים מינוי ועד;  

(8) מצבה הכלכלי או החברתי של האגודה מצדיקים, לדעת הרשם, מינוי ועד.  

(ב) נדרש ועד ממונה לכנס אסיפה כללית על פי סעיף 14(1) לפקודה לא יעשה כן אלא באישורו של הרשם.  

(ג) (1) באגודה שהרשם מינה לה ועד ממונה ושמכהנת בה ועדת ביקורת על פי תקנונה, תמשיך ועדת הביקורת לכהן בתפקידה עד לסיום תקופת כהונתה, אולם רשאי הרשם להורות על בחירת ועדת ביקורת חדשה.  

(2) ועדת ביקורת כאמור - בין אם ממשיכה בכהונתה ובין אם נבחרה לפי הוראות הרשם - תדווח על פעולותיה וממצאיה לרשם.  

(ד) נסתיימה תקופת כהונתו של ועד ממונה ולא נתמנה או נבחר ועד חדש תחתיו, רשאי הועד הממונה להמשיך בכהונתו תקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים.  

(ה) אגודה לא תהיה רשאית לבחור בוועד תוך תקופת כהונתו של ועד שמונה לפי תקנת משנה (א) אלא באישור המוקדם של הרשם ובתנאים שקבע; נבחר ועד חדש על פי אישור כאמור וקויימו תנאי האישור תפקע כהונתו של הוועד הממונה.  

(ו) מינה הרשם ועד, רשאי הוא לקבוע את חלוקת התפקידים בין חברי הוועד ואת סמכויותיו ולהנחות את הועד בפעולותיו.  

(ז) חברי ועד ממונה יכול שיהיו מבין חברי האגודה או שלא מביניהם.  

(ח) באגודה שחלות עליה פיסקאות (1), (2) ו-(4) לתקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976. לא ימנה הרשם ועד ממונה על פי תקנה זו, אלא לאחר התייעצות עם האגודה שבאמצעותה יש להעביר לרשם את המסמכים האמורים בתקנה האמורה, ובאגודה שחלה עליה פיסקה (4) לאותה תקנה, לאחר התייעצות עם אחת מהאגודות שבאמצעותן יש להעביר לרשם את המסמכים כאמור בפיסקה (1) או בפיסקה (2) לתקנה האמורה, לפי בחירתו.  

(ט) הוצאותיו של הוועד הממונה ושכר חבריו כפי שקבעם הרשם ישולמו על-ידי האגודה.  

28ב. כהונת ועד בעת חקירה (תיקון: תשמ"ג)  

(א) החליט הרשם לערוך חקירה על פי סעיף 43 לפקודה בדבר הליכי בחירת ועד האגודה, והיה לו יסוד סביר להניח כי חלה בהליכים אלה סטיה מהותית מהוראות תקנות אלה או תקנות האגודה, רשאי הוא לקבוע את הרכב הועד שיכהן כועד האגודה, הן מבין חברי הועד הקודם שכהן ערב הבחירה והן מבין חברי הועד החדש שנבחר כאמור, או כל הרכב אחר, הכל לפי שיקול דעתו, ומשקבע כך יושעה מכהונתו הועד החדש עד לקביעת הרשם בהתאם לתקנת משנה (ב), או עד לבחירת ועד אחר או מינוי ועד אחר, כאמור בתקנת משנה (ג).  

(ב) נסתיימה חקירה והחליט הרשם שבחירת הועד החדש כאמור היתה כדין, יחדל הועד, שהרכבו נקבע כאמור בתקנת משנה (א), לכהן מיום ההחלטה, והועד החדש יכהן במקומו.  

(ג) החליט הרשם כי בחירת הועד החדש היתה שלא כדין, רשאי הוא להורות לאגודה לקיים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש תוך מועד שיקבע, ומשהורה כך - ימשיך הועד, שהרכבו נקבע על פי תקנות משנה (א), לכהן עד לבחירת ועד אחר במקומו כאמור, או עד למינוי ועד ממונה אם נתקיימו לכך התנאים לפי תקנה 28א.  

29. חקירה בענין פעולות הוועד (תיקון: תשל"ז)  

ראה הרשם, לאחר עריכת חקירה על פי סעיף 43 לפקודה שהוועד מזניח את עניני האגודה, או פועל שלא כדין או חורג מסמכויותיו ומפר חובותיו כאמור בתקנה 23(ג), או שהיו אי-סדרים בניהול הקלפי בעת היבחרו, רשאי הוא לדרוש מהוועד לכנס אסיפה כללית שלא מן המנין, לשם קביעת דרכים לביצוע המלצות החקירה, לרבות בחירת ועד חדש, ורשאי הוא, לפי שיקול דעתו, לאחר שניתנה לוועד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, למנות במקומו ועד אחר עד לסיום תקופת כהונת הוועד הקיים; הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מכל סמכות אחרת של הרשם לפי כל דין.  

30. ועדות משנה (תיקון: תשמ"ז)  

(א) הוועד רשאי לבחור ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיו, בכפוף לתקנות האגודה. ובלבד שבאגודה שסווגה כארגון קניות מושבי ימנה הועד ועדת-משנה שתשמש כהנהלה פעילה שמספר חבריה לא יעלה על שבעה ותפקידה יהיה לבצע את החלטות הועד ואת הניהול השוטף של עסקי האגודה; ההנהלה הפעילה תורכב מיושב ראש הועד של האגודה, מנהל העסקים שלה, רואה חשבון, משפטן ומספר חברים מבין חברי הועד.  

(ב) תקופת כהונתה של ועדת משנה תסתיים עם תום תקופת כהונתו של הוועד.  

(ג) הועד ימנה מבקר פנים לאגודה שיהיה בעל כישורים מתאימים; מבקר הפנים יהיה כפוף ליושב-ראש ההנהלה של האגודה וליושב-ראש של ההנהלה הפעילה ויסייע לועדת הביקורת של האגודה אם יידרש לכך על ידה; מינוי מבקר הפנים טעון אישור הרשם. 

סמדר שלום

רשם האגודות השיתופיות הוא זה שעוסק בכל מה שנוגע לאגודות השיתופיות החל משלב רישום האגודה השיתופית, אישור תקנון האגודה, פיקוח על התנהלות האגודה הכלכלית, החברתית והדמוקרטית לרבות הליכי פירוק אגודה שיתופית.

ובמילים אחרות , כל האגודות השיתופיות רשומות אצל רשם האגודות השיתופיות וניתן לאתרן ברישומיו.

במידה ואינך מאתרת את האגודה השיתופית אותה הנך מחפשת במרשמי רשם האגודות השיתופיות, בדקי האם מספר האגודה שהנך מחזיקה הינו תקין ו/או שמה של האגודה. 

נסי לפנות לרשם האגודות השיתופיות באופן ישיר ולא רק דרך אתר רשם האגודות השיתופיות.

אם עדין לא מצאת ייתכן וכי האגודה אינה רשומה כדין.

מאי שלום,

על מנת להגן על ההשקעות שלכם בבואכם לבנות את ביתכם ולהשקיע את מיטב כספכם על אדמה שאינה שלכם עליכם לערוך חוזה בינכים לבין בעלי הזכויות (ההורים) שמגדיר בדיוק מה החובות ומה הזכויות ומה קורה במקרה בו ההורים יבקשו לפנות את המשק ו/או למכור את המשק. 

שאלתך לגבי מקרה של חלילה גירושין מוצדקת אך בתי המשפט עמוסים גם בתביעות פינוי כשבני הזוג אינם מבקשים להתגרש אלא ההורים מבקשים שהזוג יפנה את הנחלה מסיבות אחרות . 

הסכם שכזה בו גם את תהייה חתומה עליו למול בעלי הזכויות יגדיר מפורשות את הזכויות שלך במשק . 

בכל הנוגע למערכת היחסים הכלכלית בינך לבין בעלך , כיצד תפעלו בנוגע לזכויויתיך במשק במקרה של חלילה פרידה- הפתרון הוא הסכם ממון. 

הן בהסכם הממון והן בהסכם מול ההורים, יש לקבוע מנגנונים בנוגע לאופן הפיצוי, מועדי הפיצוי, מה קורה במקרה של מחלוקת וכו' הוראות אשר במידה וחלילה תידרשו ליישמן יכולים שיימנעו הליכים משפטיים יקרים וארוכים. 

שלום רב,

תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות חלק רק על אגודות שיתופיות עליהן חל התיקון כמפורט בפקודה. 

באופן עקרוני, תיקון 8 לפקודה חל על ישובים קהילתיים בגליל ובנגב בלבד, אשר מאוגדים כאגודה שיתופית, ובכללם הרחבות קהילתיות של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, וכפרים שיתופיים, ואשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 (בישוב המקורי ובהרחבה יחדיו).

בברכה,

צבי שלום,

בפנייתך חסרים פרטים רבים המקשים עלי להשיב לפנייתך

על איזה מס מדובר? בגין אילו שירותים?

האם מדובר במיסים מנוציפאלים או אחרים?

זאב שלום רב,

הפורום הינו פורום לשאלות בנושא אגודות שיתופית.

ככלל אין מקום להשוואה בין עמותה לאגודה שיתופית. 

באופן עקרוני, אגודה שיתופית מוקמת לצורך פעילות כלכלית משותפת בין חבריה, להבדיל מעמותה המוקמת לפעילות שאינה כלכלית.

באגודה שיתופית אכן ועדת הביקורת אינה גוף בעל סמכויות ביצועיות, אלא הינו גוף מפקח ומבקר. 

גונן שלום,

ראשית יש להבחין בין מיסים מוניציפאליים למיסי אגודה שיתופית.

באופן עקרוני, גביית מיסים מוניציפאליים כגון ארנונה, נעשית על ידי המועצה האזורית ו/או הוועד המקומי להבדיל ממיסי האגודה קרי המס הקהילתי בקיבוץ אשר מהווה תשלום נפרד הנגבה על ידי הקיבוץ מכלל חברי הקיבוץ מכח תקנון הקיבוץ , המהווה את החוזה המחייב בין הקיבוץ לבין החברים ובין החברים לבין עצמם.

ככל ואשתך אינה חברת קיבוץ הרי שהיא אינה יכולה להנות מהזכויות של חברי הקיבוץ אך מנגד היא אינה מחוייבת בכלל ההתחייבויות של חברי הקיבוץ (שאינן מסתכמות בתשלום מס כזה או אחר)

אחד המאפיינים המרכזיים של הקיבוץ המתחדש הינו מס קהילה.

בכל קיבוץ חל הסדר שונה , כלומר, הרכב החיוב בגין מס קהילה והשירותים הניתנים בכפוף לתשלום מס זה, משתנה מקיבוץ לקיבוץ על פי החלטותיו.

לפיכך יש לבחון ממה מורכב מס הקהילה קרי מאיזה שירותים ומי מחויב בו 

בנוסף , לא עולה משאלתך האם בת זוגתך חתמה על הסכם תושבות מול הקיבוץ? ייתכן ובהסכם התשובות עולה התחייבותה לתשלום מס הקהילה.

אם לא נחתם הסכם כאמור, יש לבחון את תקנון הקיבוץ, ייתכן והוא מכיל התחייבויות של בן זוג המתגורר בבית החבר ולפיכך הרי שאשתך מחוייבת לפעול על פיו.

לגבי מס האיזון הרי שגובה מס האיזון משתנה מקיבוץ לקיבוץ. 

מס האיזון נועד בעיקרו לקיום הערבות ההדדית בין החברים . 

באופן עקרוני, אשתך אינה מחויבת לערבות ההדדית ולכן על פניו אין לחייבה במס איזון היות והיא אינה חברת קיבוץ אך גם במקרה זה יש לבחון את תקנון הקיבוץ ביחס לבני זוג נשואים המתגוררים יחד .

בברכה,

יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות, מושבים, קיבוצים ובן ממשיך

חיים שלום,

סעיפים 106(ג)- 106(ז) לצו לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח- 1958 (להלן: "הצו") עוסקים בפסול לכהונה של קרובי משפחה וקובעים כדלקמן: 

"ג) לא יכהנו בועד מקומי שני קרובי משפחה או יותר; בסעיף קטן זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה או הורי הורה, בן זוגו, בן או בת או בני זוגם, אח או אחות או בני זוגם. 

(ד) ראש הועד המקומי יודיע לראש המועצה, בסמוך לאחר הבחירות לועד המקומי, מי הם חברי הועד המקומי שנבחרו והאם קיימת ביניהם קרבת משפחה על פי הוראות סעיף קטן (ג). 

(ה) ראה ראש המועצה כי לועד מקומי נבחרו קרובי משפחה, ישלח להם הודעה על כך בדואר רשום, לפי מעניהם הידועים האחרונים; כל אחד מחברי הועד המקומי שנשלחה אליהם הודעה כאמור, יודיע בתוך 14 ימים לראש המועצה על נכונותו להתפטר מתפקידו או על סירובו לעשות כן. 

(ו) התפטרות חבר ועד שהודיע על נכונותו להתפטר, תיכנס לתוקף עם מסירת הודעתו לידי ראש המועצה. 

(ז) לא הודיע חבר ועד כנדרש בסעיף קטן (ה) וראה ראש המועצה שבועד ממשיכים לכהן קרובי משפחה, יודיע לכל חבר כאמור על התפנות מקומו במועצה ויפרט את הסיבות לכך."

הקנפן שלום.

על מנת להשיב לשאלתך יש לבחון את תנאי חוזה המכר. 

בחוזה המכר אמורה להיות התייחסות לאופן שבו הנאמן צריך לפעול לתשלום כל אותם תשלומים בגינם הופקדו הכספים בחשבון הנאמנות מלכתחילה. (יצוין כי בדרך כלל ההוראה היא שהנאמן יבצע את התשלומים מתוך חשבון הנאמנות ישירות לרשות ולא העברה לחשבון לקוחותיו לצורך ביצוע התשלום על ידיו)

כן אמורה להיות התייחסות בהסכם המכר למקרה בו צד לא משלם את התשלומים בהם הוא מחוייב על פי ההסכם והוראה לפיה, יכול הצד שכנגד לבצע את התשלום במקומו ולחייב את הצד שלא שילם להשיב את הסכום ששולם (בדרך כלל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד התשלום בפועל).

ככל וצד לא פועל לביצוע תשלומים אשר הוא מחוייב בהם על פי הסכם ולא הועמדו לכך כספים בחשבון הנאמנות הרי שאותו צד מפר את החוזה ולכך גם יש השלכות .

ובמילים אחרות, לא ניתן להשיב על שאלה זו במסגרת הפורום שכן היא כפופה להסכמות שהושגו בהסכם המכר. לפיכך המלצתי היא כי תפנה לפגישת ייעוץ אצל עו"ד תוך הצגת הסכם המכר ותוכל לקבל מענה על מלוא שאלותיך. 

שמואל שלום,

כל שימוש בקרקע שלא למטרה חקלאית, העומד בסתירה להוראות הסכם המשבצת או הסכם החכירה, מהווה שימוש חורג . בהתאם לכך, הצבת קראוון בשטח הנחלה ללא קבלת היתר מהווה שימוש בקרקע שלא למטרה חקלאית והינה אסורה.

הצבת הקראוון בתוך המשבצת הצהובה מחייב גם היתר כדין.

שלום האם שטח חקלאי פרטי בטאבו הוא בדיוק כמו נחלה או מנהל לגבי מגורים בנגרר של משאית בקונטינר נייד . ? האם מותר ? 

עדי שלום,

משאלתך עולה כי אחד האחים יקבל בירושה קרי לאחר פטירת ההורים את מלוא הזכויות בנחלה בכפוף לתשלומי איזון לשאר האחרים.

ככל ותשלומי האיזון הינם מתוך העיזבון שהותירו ההורים הרי שאין חובה במס
שכן לא רואים בכך עסקה החייבת במס.

ככל ותשלומי האיזון הם לא מהעיזבון קרי לא מתוך יתר נכסי העיזבון הרי שיחול מס
.

ככל וחלק מתשלומי האיזון הם מתוך העיזבון וחלק מתשלומי האיזון לא מתוך העיזבון יחול מס רק על החלק ששולם שלא מתוך העיזבון.

בברכת בריאות איתנה,

שלום רב,

את תשובתך ניתן למצוא בתקנון האגודה המהווה את החוזה המחייב בין האגודה השיתופית לבין חבריה ובין החברים - בינם לבין עצמם.

הכללים בדבר קבלת חברות לאגודה והן בדבר חבר יוצא מהאגודה קבועים בתקנון.

רן שלום,

תיקון 8 לפקודה חל על ישובים קהילתיים בגליל ובנגב בלבד, אשר מאוגדים כאגודה שיתופית, ובכללם הרחבות קהילתיות של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, וכפרים שיתופיים, ואשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 (בישוב המקורי ובהרחבה יחדיו).



על פי מציעי התיקון, יישובים אלו מתאפיינים באורח חיים קהילתי-כפרי, אשר מבוסס על לכידות חברתית ותרבותית שמצדיקה מיון מועמדים בקבלה אליהם.

נכון למרץ 2016, המדובר בכ-120 ישובים בגליל ובנגב, שאת שמותיהם ניתן למצוא ברשת האינטרנט.

לאחר חקיקת תיקון 8, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי התיקון יוצר הסדר שלילי בשאר חלקי המדינה, באופן לפיו הוא חל רק בישובים קהילתיים בנגב ובגליל, אשר כוללים עד 400 בתי אב.

בעקבות זאת התקבלה ביום 3.10.2012 החלטה 1271 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה ועדות קבלה ישימות רק בנגב ובגליל בישובים בני עד 400 בתי אב.

משמעות החלת תיקון 8 על הישובים הללו בלבד, הינה שרק בהם יש להפעיל ועדות קבלה כתנאי לרכישת נכס בישוב. לגבי ישובים אחרים, החוק אינו מאפשר עוד לדרוש ממי שמעוניין לרכוש בהם נכס לעבור ועדת קבלה כתנאי לכך. לפיכך, ניתן להעביר את הזכויות בהם ללא צורך באישור ועדת הקבלה.

עם זאת יצוין כי ביום 3.6.2015 ניתן פסק דין במסגרת בג"צ 6666/14 שוראקי נגד הסתדרות הציונית העולמית, אשר קבע כי אין מניעה לקיום ועדות קבלה ביישובים קהילתיים ביהודה ושומרון, הגם שהם אינם בנגב ובגליל, וזאת מכיוון שהחוק אינו חל ביהודה ושומרון.



עוד נקבע כי אין פסול בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ניתן להקים ועדות קבלה גם בישובים ביהודה בשומרון, אך בתנאי שמספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 בתי אב.

באותו יום ניתן גם פסק דין במסגרת בג"צ 919/13 המועצה אזורית מטה יהודה נגד הכנסת, בו עתרה המועצה להכללתו גם של האיזור שלה בחוק. פסק הדין ציין כי העתירה נמשכה לאור המלצת השופטים למועצה לפנות קודם לכנסת בבקשה לתיקון החוק.

לאור כל האמור לעיל, המצב כיום הוא שניתן להקים ועדות קבלה רק בישובים קהילתיים בני עד 400 בתי אב, וזאת בנגב ובגליל, מכח תיקון 8 לפקודה, וכן ביהודה ושומרון, לאור החלטת בג"צ שלעיל, ובישובים אלו בלבד. ביתר הישובים שברחבי המדינה לא ניתן להקים ועדות קבלה. 

במידה וועדת הקבלה דחתה בקשת מועמד להתקבל לישוב, עליה להמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.

הן המועמד והן הישוב עצמו רשאים להגיש השגה על החלטת ועדה, וזאת בפני ועדת ההשגות.

ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר השיכון, ואשר יכללו איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים, רשם האגודות השיתופיות או סגנו, עובד רשות מקרקעי ישראל, עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות.

יו"ר ועדת ההשגות יהיה איש הציבור הנזכר לעיל.

ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.

על החלטות ועדת ההשגות ניתן לערער באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

דניאל שלום,

סעיף 15 לפקודת האגודות בשיתופיות קובע כדלקמן:

זכויותיהם וחובותיהם של חברים

15. (1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן ועד אשר שילם לאגודה אותם דמי חבר או רכש באגודה אותה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה.

          (2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.

כלומר,  חבר אגודה המעוניין  להשתמש בזכויות של חבר אחר לשלם לאגודה "דמי חבר" כפי שיקבע בתקנון האגודה. 

כלומר על מנת לקבוע דמי חבר יש לקבל החלטה על שינוי התקנון ברוב מיוחד כקבוע בסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופוית (ייסוד) וכן לקבל את אישור רשם האגודות השיתופיות לשינוי המבוקש. 

יש לציין כי אם מדובר בסכום גבוהה באופן משמעותי הרי שיש טעם נפגם לחייב את החברים לשאת בו רטרואקטיבית ויש להבין מה מקורו של אותו צורך להטיל את החיוב ומוטב אילו האגודה תמצא דרכים אלטרנטיביות להשגת מטרותיה מבלי לפגוע בצורה משמעותית בכיסם של החברים הקיימים.

צפניה שלום רב,

אופן קבלת החברות לקיבוץ קבועה בתקנון הקיבוץ אשר מהווה את החוזה המחייב בין החברים לבין האגודה השיתופית (הקיבוץ) ובין החברים - בינם ובין עצמם.

לפיכך עיון בתקנון הקיבוץ ייתן מענה לתשובתך.

שימי שלום,

חוק ההתגוננות האזרחית קובע כי מקלט ישמש  להגנה ומחסה בעת התקפה, מעבר לכך, חל איסור מוחלט להשתמש במקלט לכל מטרה אחרת.

החריג לכך הינו במקרה שניתן רישיון מטעם נציג הג"א, או מטעם הממונה בעירייה לו הואצלה הסמכות מנציג הג"א.

למעשה, כל עוד לא ניתן רישיון כאמור, להשכיר את המקלט ואף להרשות לעשות בו שימוש בכל צורה אחרת שלא לצורך מחסה והגנה.

במידה ונערך הסכם שכירות/שימוש כאמור בפנייתך (הסכם יכול להיות בכתב /בע"פ /בהתנהגות) הרי שעל פי החוק הוא אינו חוקי ובטל (אלא אם כאמור הקיבוץ קיבל לכך רישיון כאמור בחריג המצוין לעיל)

מוטב אילו הקיבוץ (במיוחד בימים אלו) ישיב את המקלט לייעודו ושימושו כקבוע בחוק קרי כמקום מחסה והגנה בשעת חירום. 

יובהר כי החוק קובע סנקציות כנגד מי שעושה שימוש במקלט בניגוד לחוק (קנס או מאסר).

בברכת ימים שקטים. 

סאמי שלום

הצבת מבנה לרבות קראוון על שטח חקלאי לצרכי מגורים אינה חוקית.

ניתן להעמיד את הקראוון בשטח המיועד למגורים בכפוף לקבלת היתה כדין.