פורום דיני מיסים

שלום רב,

מטרת פורום זה הינו לענות על שאלות כלליות והוא לא מהווה בחינה פרטנית של מקרים אישיים. כדי להשיב על שאלתך נדרשים פרטים נוספים ואין די באמירה של הפרדה רכושית או קיום הסכם ממון מאחר שרשות המיסים בוחנת תנאים נוספים בבואה להחליט האם לצורך מס אכן קיימת הפרדה רכושית המזכה בחישוב של דירה יחידה לאחד מבני הזוג ובדירה נוספת לבן הזוג השני. מציעה לפנות לעו"ד המומחה במיסוי לצורך בחינת התנאים והעובדות המלאים לצורך מתן תשובה בעניינך.

שלום איתן,

נתחיל בזה שיש לך שם יפה :)

ועתה לשאלתך: מרכז חייו של אדם הוא המבחן המכריע ביחס למקום תושבותו (לפחות כיום, אלא אם כן ישונה החוק כפי שהוצע לאחרונה בתזכיר חוק).

אם מרכז החיים שלך מחוץ לישראל אתה תחשב תושב חוץ למרות שיש זיקות וקשרים מסויימים שהותרת בישראל, ולמרות שאתה שוהה בישראל תקופות לא קצרות (אפילו ברמה כזו שמקיימת אחת משתי החזקות המספריות).

אלם בחינת מרכז החיים צריך לקחת את כל הזיקות, הקשרים והפרמטרים הרלונטיים ולגלות את התמונה בכללותה. מדובר בבחינה פרטנית שכמובן לא ניתן להיכנס אליה בפורום זה.

ציינת שילדיך יישארו בארץ - ככל שמדובר בילדים עד גיל 18 מקום מושבם הוא זיקה מאד חשובה בבחינת מרכז חייך.

אמנם בתי המשפט בישראל קבלו מצב של הפרדת התא המשפחתי לצורכי מס, ואדם יוכל להיחשב תושב חוץ למרות שילדיו הקטינים ו/או בן/בת הזוג נותרו בישראל. עם זאת, מדובר בזיקה משמעותית מאד שעל מנת להכריע כנגדה,עליך להציג זיקות משמעותיות יותר לטובת האמירויות.

אציין שהמקרה שעולה משאלתך אינו מקרה טריוויאלי נוכח משך השהות הצפוי בישראל, נוכח תדירות הביקורים בישראל ונוכח העובדה שילדיך נותרים בישראל.

עוד אציין, כי על פי הסטנדרטים המוצעים בתזכיר החוק שמבקש לשנות את הגדרת התושבות בישראל ולהישען בעיקר על חזקות חלוטות (מדובר רק בתזכיר ויש לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא), מקרה כמו שלך יוכרע ככל הנראה לטובת תושבות בישראל.

בהצלחה!

שלום רב,

משאלתך אני מבינה כי אתה סבור שמזומן שמתקבל במסגרת שנמוך תמורות בעסקת התחדשות עירונית פטור ממס כל עוד מדובר בבעלים שזוהי דירתם היחידה? לעניין זה אבקש להבהיר כי גם אם מדובר בדירתכם היחידה וקיבלתם דירה קטנה ותוספת של מזומן- תמורה זו לא בהכרח תהיה פטורה ממס בידכם במידה והתמורה הכוללת עלתה על תקרת התמורה הקבועה בחוק ולכן יש לבדוק תחילה האם התמורה הכוללת חוסה בתקרת הפטור הפטורה ממס. לגבי חצי דירת הירושה שהתקבלה בידי אשתך, אין בה כדי לפגוע בטענה כי דירתכם אותה דירה המצויה בפרויקט של פינוי בינוי היא דירה יחידה.

שלום רב,

תחילה אבקש להבהיר כי המענה בפורום זה אינו מחליף ייעוץ מקצועי ואישי בנוגע לשאלתך ומאחר ומדובר בסכומי כסף לא מבוטלים אני ממליצה מאד לפנות לעו"ד המומחה בתחום המיסים לקבלת ייעוץ פרטני.

לשאלתך באופן כללי ומבלי להמליץ-

הנחת מס רכישה של נכה אינה תלויה במספר הדירות שיש לנכה , התנאי העיקרי לקבלת ההנחה הוא שהדירה הנרכשת תשמש בפועל למגורי הנכה ומשפחתו ולכן אין רלוונטיות במקרה זה האם תחילה תשתמשי בהנחת הנכה או לא.

לגבי הדירה הנוספת אותה מבקשת אימך להעביר לך במתנה- גם במקרה זה אין כל רלוונטיות מאחר שממילא כבר קיימת על שמך דירה (אותה דירה שירשת מסבתך) ולכן בכל מקרה בו אימך תעניק לך דירה במתנה תידרשי לשלם מס רכישה של 1/3 ממדרגה של %8

כאשר אדם מקבל בירושה דירה שהיתה דירתו היחידה של המוריש, ואותו אדם הוא צאצא של המוריש או בן זוגו, הדירה לא תיספר לו במניין הדירות לצורך בחינה האם מגיע לו פטור על דירה יחידה.

כך גם במקרה בו המחזיק קיבל את הדירה בירושה, וגם במקרה בו קיבל אותה לאחר הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, כשאין תשלומי איזון מחוץ לעיזבון.

כלומר במקרה שציינת, תהיה זכאי לפטור ממס כדירה יחידה על הדירה הנוספת שאתה מחזיק (מעבר לדירת הירושה).

בר שלום,

שאלת שאלה מצוינת. זו אחת מהשאלות המעניינות בתחום מיסוי מקרקעין.

את מציינת שאחותך מבקשת להעביר לך במתנה דירה שמומנה כולה מכספי ירושה מהוריכם. השאלה היא אם העברה זו תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה?

העברה ללא תמורה (כלומר, מתנה) של נכס מקרקעין בישראל מחייבת בדיקה משפטית ומיסויית מדוקדקת, בעיקר כאשר מדובר בהעברה בין אחים.

מה קובע החוק?

לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין,  ניתן פטור ממס שבח בהעברה ללא תמורה בין "קרובים". ואולם, החל מתיקון החוק ביום 1.8.2013, אחים אינם נחשבים כקרובים המזכים בפטור מלא, אלא אם כן מתקיים תנאי מיוחד: ההעברה בין האחים תזכה לפטור ממס שבח רק אם מדובר ב"זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה, בלא תמורה או בירושה".

כלומר, אם הזכות במקרקעין התקבלה מההורים, פטור ממס שבח יחול גם בהעברה בין אחים.

האם דירה שנרכשה מכספי ירושה מההורים עומדת בתנאי?

נשאלת אפוא השאלה, ומה אם לא הנכס המועבר עצמו התקבל מההורים, אלא נכס אחר, כמו מזומן ששימש לרכישת הנכס המועבר בין האחים במתנה?

לפי החלטת מיסוי 6642/21, וגם לפי רוח הפסיקה שהעניקה פרשנות רחבה להוראות החוק נוכח תכליתו, אם הדירה נרכשה מכספים שהתקבלו מההורים במתנה או בירושה, ניתן לראות בכך "זכות שהתקבלה מההורים" לעניין הפטור.

זאת, גם אם ההורים לא העבירו את הדירה עצמה אלא רק את הכסף למימונה.

למעשה, רשות המיסים הסכימה לכך שהעברה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח גם כאשר רק 95% ממימון הדירה הגיע מההורים. אגב, לדעתי גם שיעור נמוך יותר עשוי להספיק – למשל 90% או אף פחות מכך.

שאלה מעניינת: אם ההורים מימנו רק חלק מהדירה?

אמנם זה לא המקרה שמופיע בשאלתך, אבל על מנת להשלים את התמונה אציין כי שאלה מעניינת מתעוררת כשההורים מימנו רק חלק מהדירה.

לדעתי, בהחלט יש בסיס לטענה כי הפטור יחול ביחס לחלק שמומן מהמקור ההורי.

לדוגמה: אם מחצית ממימון הדירה הגיע מכספי ירושה או מתנה מההורים, אז מחצית מהשווי תהיה פטורה ממס שבח בהעברה בין האחים. החלק השני יחויב במס מלא, שכן מקורו אינו מההורים.

לדעתי, זה יישום רצוי להוראות החוק ולפרשנות שהוענקה לו על ידי בתי המשפט (ראי למשל בפרשת ארבטמן ומנדלסון שניתנה לאחרונה). יישום כזה יקדם את תכלית החוק והוא אחוז היטב בלשונו.

עם זאת, זה לא המקרה שנדון בהחלטת המיסוי ולכן יש לנקוט בזהירות הראויה ולהתייעץ בטרם נוקטים כזו עמדה.

ומה לגבי מס רכישה?

לפי תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין, העברת דירה בין אחים ללא תמורה תחויב במס רכישה בשיעור של שליש בלבד מהשיעור הרגיל.

אגב, הדבר נכון גם אם מקור הדירה אינו מההורים. כלומר, הטבת מס הרכישה חלה באופן רחב יותר מהפטור ממס שבח.

בהצלחה!

חישוב של שבח במכירת דירה שהתקבלה בירושה או במתנה פטורה מתבצעת לפי עלות הדירה על ידי מי שרכש אותה, כלומר נותן המתנה או המוריש.

במקרה שציינת, חישוב המס יתבצע לפי שווי הדירה ברכישת הדירה על ידי האח הראשון.

אופק שלום,

מסלול פטור ממס מהכנסת שכירות של דירה למגורים ומסלול מס בשיעור 10% הם מסלולים חלופיים.

אם אתה בוחר במסלול של 10% בו אתה יכול לקזז הוצאות שכירות עד גובה השכירות שאתה משלם בפועל או על 7,500 ש"ח כגבוה, אתה צריך לשלם על ההפרש מס בסך 10% ואת זה עושים פעם בשנה- עד 30 יום מתום שנת המס.

אם אין לך תיק פעיל במס הכנסה יפתחו לך תיק מסוג 95 שזה תיק שמקבל רק הכנסות משכירות פעם בשנה. לא תהיה לך חובה להגיש דוחות שנתיים, אלא רק לדווח ולשלם על אותן הכנסות שכירות.

בהצלחה

אורי שלום,

מס יסף נוסף על סכום המס כאשר ההכנסה עולה על הסכום הקבוע בחוק (721,560 ש"ח בשנת 2025). מס היסף לא תלוי בנכסים נוספים אלא בסכום ההכנסה החייבת.

מס היסף כן עלול להיות מושפע מקיום דירה נוספת אם למשל חלקך בדירה עולה על הקבוע בחוק (למעלה מחצי בדירת ירושה) כך שלא תהיה זכאי לפטור ממס על מכירת דירת מגורים וכך סכום המס יהיה גבוה יותר מהסכום הנ"ל כך שתחויב במס יסף.

מכאן שהבעלות יכולה להשפיע על סכום ההכנסה במידה שלא תקבל פטור ואז עלול לחול מס יסף , אולם הבעלות כשלעצמה אינה משפיעה על גובה המס.

איל שלום,

מכיוון שאין בארץ מס עיזבון לא חל מס בעת העברת הנכס בירושה.

לכן כיום בבואך למכור הזכות, יש למסות את רווח ההון החל מהפעם האחרונה שחושב רווח הון בגינה, כלומר את כל עליית הערך ממועד רכישת הזכות על ידי האב.

עוסק פטור במעמ מקבל פטור על הכנסות עד לגובה התקרה, אבל ישנן הכנסות שלא ניתן לקבל אותן כעוסק פטור.

בדרך כלל, הכנסה של בעל מקצוע חופשי, לא יכולה להיחשב הכנסה פטורה אצל עוסק פטור.

דניאלה שלום,

תושבות מס בישראל נקבעת לפי מבחן מרכז החיים הקבוע בפקודת מס הכנסה. אם מרכז החיים שלך בישראל את נחשבת תושבת ישראל. אם מרכז החיים מחוץ לישראל - את נחשבת תושבת חוץ.

לצד מבחן מרכז החיים המכריע, ישנן שתי חזקות ניתנות לסתירה. חזקות אלה נשענות על ספירת ימי שהייה בישראל.

החזקה הראשונה תחזיק את האדם כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת, לפחות 183 ימים.

החזקה השניה תחזיק אותו כתושב ישראל אם שהה בישראל בשנת המס הנבחנת 30 יום לפחות, וסך ימי שהייתו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה לפחות 425 ימים.

אולם כאמור, המבחן המכריע הוא מבחן מרכז החיים. לכן, אם מוכח כי מרכז החיים מחוץ לישראל, האדם ייחשב תושב חוץ למרות שהתקיימה חזקה בשנת המס.

אגב, לפני כמה שבועות פורסם תזכיר חוק שמבקש לשנות מן היסוד את הגדרת תושבות מס בישראל באופן שהתושבות תיקבע על פי חזקות חלוטות שנשענות על ספירת ימי שהייה בישראל. לא ארחיב ביחס להצעה חדשה זו כאן, אבל אני מציע לעקוב ולבחון את ההתפתחויות בנושא.

מקומו של מרכז החיים נקבע באמצעות בחינה נרחבת ומדוקדקת של כלל נסיבות חייך הרלוונטיות (וביניהן, מקום בית הקבע, מקום המגורים שלך ושל בני משפחתך, מקום עיסוקך המרכזי, מקום הנכסים המהותיים שלך, מקום חברותך בארגונים שונים וכיו"ב).

כמובן, לא כאן המקום לבצע בחינה זו. אבל על פניו לפי הנתונים שסיפקת בשאלה, סיכויים טובים שמרכז חייך נותק מישראל, בנקודה מסויימת במרוצת חמש השנים האחרונות.

אם מרכז חייך מחוץ לישראל, מס הכנסה יראה בך תושבת חוץ.

אדגיש: להוציא חריג אחד (אותו אזכיר מייד), אין כל חובה חוקית להודיע למס הכנסה או לקבל ממנו אישור על ניתוק התושבות. הפוזיציה הזו נלקחת לפי הקבוע בדין.

החריג הוא במקרה שבו האדם טוען כי מרכז חייו מחוץ לישראל בשנת מס מסויימת, למרות שהתקיימה בו בשנת המס אחת מחזקות משך השהייה. על פי רוב, מצבים אלה מתרחשים בשנה-שנתיים הראשונות לעזיבה את ישראל.

במקרה כזה, החוק דורש להגיש דיווח מיוחד באמצעות טופס ייחודי (טופס 1348) אשר יצורף לטופס 1301 (דין וחשבון לשנת המס).

בכל מקרה אחר - אין חובה חוקית להגיש טופס זה.

לגבי חשבון ברוקר המניות - ככלל, מבחן מרכז החיים שוקל את כלל הנסיבות הרלוונטיות של האדם ומציב אותן על כף המאזניים: בכף אחת הזיקות והקשרים לישראל, ואילו בכף השניה - הזיקות והקשרים למדינה הזרה. הכף הכבדה יותר תכריע.

מכאן, שלא דרוש כי כל הזיקות לישראל תנותקנה על מנת שאדם ייחשב תושב חוץ. כל עוד "הכף הזרה" כבדה יותר הוא ייחשב תושב חוץ, למרות ששמר על זיקות מסויימות לישראל.

חשבונות השקעה בישראל, ובכללן חשבון ברוקר המניות - או כל זיקה אחרת - רלוונטיות לבחינת מרכז החיים ומשמשות להכרעה יחד עם יתר הפרמטרים הרלוונטיים.

לכן, ייתכן שמרכז חייך יימצא מחוץ לישראל ותיחשבי תושבת חוץ למרות שהותרת חשבון ברוקר בישראל, ולמרות ששילמת באמצעותו מסים בישראל. כל עוד מרכז החיים שלך (על פי התמונה בכללותה) מצוי מחוץ לישראל את תושבת חוץ.

אך מאחר שנטל השכנוע בכל הקשור לתושבות מס בישראל (כמו גם ביחס לרבות מסוגיות המס האחרות) מוטל על הנישום, הייתי מציע לעשות כל מה שניתן על מנת לנתק בישראל את הזיקות אותן ניתן לנתק, מבלי שהדבר יגרום לחסרון כיס לאדם.

העובדה ששמרת על החשבון הזה כתוצאה מקשיים טכניים שלא תלויים בך, ולא מרצונך, עשויה לסייע לך בטענה כי יש להתעלם או לתת משקל מועט לזיקה זו לישראל. עם זאת, כאמור, אני מציע לפעול לנתקה ככל הניתן.

בהצלחה!

רונן שלום,

הפטור מהכנסת שכר הדירה על לתקרה (כיום בגובה 5,654 ש"ח), ניתן מכח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

ההוראה האופרטיבית בחוק קובעת כי "יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 5,654 שקלים חדשים [....] לענין זה יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו עד גיל שמונה עשרה".

המשמעות היא כי הכנסת התא המשפחתי משכ"ד נכללת יחד ואינה מפוצלת בין בני הזוג (כל עוד הם מתתגוררים יחד".

בהצלחה!

רוני שלום,

אני מניח שהבית שברצונך למכור הוא ביתך היחיד (להוציא את חלקי הדירות שירשת).

פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה יחידה (לפי סעיף 49ב(2)) יינתן (בכפוף לתנאי הפטור כמובן) גם אם בנוסף לדירת המגורים הנמכרת יש בבעלותך חלק בדירה שאינו עולה על שליש, ואם ירשת את אותו חלק - אינו עולה על מחצית (50%).

העמדה הרווחת היא (על פי הפסיקה וזו גם גישת רשות המיסים), כי לא יישלל פטור לדירת מגורים יחידה, גם אם המוכר מחזיק כמה חלקי דירות, כל עוד כל אחד מהם אינו עולה על שליש או מחצית (בהתאם לעניין), וכל עוד הם אינם מצויים באותו בניין.

המחוקק נקט במפורש בשיעורים של שליש ומחצית, כך שאין שיקול דעת בשאלת תחולת חזקת דירת מגורים יחידה על בעלות בחלק גדול מזה שנקבע.

לכן, ככל שירשת 51% מדירה (או כל חלק העולה על מחצית), חלק זה ייחשב דירה נוספת לעניין הפטור.

בהצלחה!

חגי שלום,

ניתן עקרונית לקזז הפסדים הוניים או עסקיים גם כנגד שבח מקרקעין (כלומר רווח שנוצר כתוצאה ממכירת נדל"ן בישראל).

סעיף 28 לפקודה עוסק בקיזוז הפסדים עסקיים. על פיו ניתן לקזז הפסד בעסק או במשלח יד בנגרם בשנה מסויימת, כנגד הכנסה חייבת ממקורות אחרים באותה שנה, לרבות שבח מקרקעין.

סעיף 92 עוסק בקיזוז הפסדים הוניים, ואף הוא קובע, כי סכום הפסד הוני שנגרם בשנה מסויימת ניתן לקיזוז כנג ריווח הון, ולעניין זה שבח מקרקעין ייחשב כריווח הון.

כמובן, על מנת שיוכר הפסד יש לעמוד ביתר תנאי הסעיפים המתירים קיזוז.

רווח מניירות ערך שנוצר בשנה מסויימת ניתן עקרונית לקיזוז גם כנגד הפסד מקביל שנוצר בשנים קודמות ושלא ניתן היה לקזזו בשנים הקודמות (בתנאי הסעיף).

בהצלחה!

חגי שלום,

דמי לידה הם למעשה גמלה שאת מקבלת מכיוון שאינך עובדת בתקופת חופשת הלידה.

זו גמלה שמחליפה את שכרך ולכן הטבות מס שמגיעות לך, כדוגמת הנחת יישובי ספר, יחולו גם על דמי הלידה.

על פי רוב הביטוח הלאומי אינו ער להטבות מס שמגיעות למבוטחות והדרך שלך לקבל את המס שנוכה ביתר היא להגיש דוח שנתי בתום שנת המס בו תפרטי את מלוא הכנסותיך ואת המס שנוכה. בהתאם לכך תקבלי החזר מס, ככל שתהיי זכאית לו .

בהצלחה!

חישוב הפחת בדירה שהושכרה למגורים יהיה 2 אחוזים מסך העלות הכוללת של הדירה, כשהיא צמודה מיום תשלום העלות ועד ליום חישוב הפחת.

אם רכשת את הדירה בשוק החופשי כשהיא בנויה, יהיה קל מאד לחשב את הפחת - מחיר הדירה, ועוד עלויות נלוות כמו מס רכישה ועורך דין ותיווך וכד', והכל כפול 2 אחוז.

אם בנית לבד את הבית, יש לקחת את עלות המגרש / הקרקע, להוסיף עלויות נלוות כמו שרשמתי למעלה, ולהוסיף את כל עלויות הבניה.

אני מבין שקשה לך לאתר את הוצאות הבניה, אבל כדאי להשקיע בזה זמן ומאמצים, כי גם בעתיד כשתמכרי את הבית, יהיה חשוב לך להוכיח את עלויות הבניה על מנת להקטין את מס השבח.

שלום רב,

בעל דירה יחידה שמשכיר אותה למגורים ובמקביל שוכר דירה אחרת למגוריו, יכול להפחית את דמי השכירות שהוא משלם כשוכר (עד לתקרה של 7,500 ₪ לחודש) מתוך דמי השכירות שהוא מקבל כמשכיר, ולשלם מס בשיעור 10% רק על ההפרש. כנגד ההכנסה הצפויה שציינת בסך, 6200 ש"ח לחודש תוכלו לקזז עד 7,500 ש"ח לחודש על אף העובדה שאתם משלמים דמי שכירות בסך 8,000 ש"ח. למעשה במקרה שלכם, לא תנבע חבות במס על הכנסות משכר הדירה ואין חובת דיווח לרשות המיסים

שלום רב,

לצורכי מס רכישה גם דירה שבנייתה טרם נסתיימה אך יש התחייבות של המוכר (במקרה שלך הקבלן) לסיים את בנייתה- נחשבת כדירה לצורך בחינת מספר הדירות שבבעלותך ולכן ברכישת 50% הדירה החדשה יחול מס רכישה בשיעור של 8% מאחר ומדובר בדירה שניה/נוספת כמובן שאתה תשלם מס רכישה בהתאם לתחשיב הבא- 8% על שווי הדירה במלואה ומהסכום שייצא חלקך הוא 50%.

שלום רב,

מאחר שאתה בנו של המוריש והיתה זו דירתו היחידה, תוכל לבקש שלא יראו בדירת הירושה כדירה נוספת, ואז דירת המגורים שבבעלותך שאתה מבקש למכור כעת תיחשב לדירתך היחידה ותוכל לבקש פטור בגינה.

שלום רב,

מדבריך אני מניחה שמדובר בהפרדה רכושית בינך לבין אשתך? האם יש ביניכם הסכם ממון בדבר ההפרדה בנכסים? ככל שאין הסכם ממון ושהתנהלותכם בפועל מעלה כי אתם מקיימים שיתוף בנכסים ובפירות הנכסים בחיי היום יום אזי על אף שהרישום בפועל הוא על כל אחד בנפרד לצורכי מס ניתן לבקש להחיל שיתוף ולקזז רווחים מהפסדים ולראות בהכנסות ובהפסדים -כהפסדיו והכנסותיו של תא משפחתי אחד. עם זאת, אם טענתם לשיתוף לצורכי מס אך בפועל אתם מבקשים לשמור על הפרדה רכושית כך שבסוף היום כל אחד יישאר עם נכסיו הרשומים על שמו- אתם ממצבים את עצמכם בבעיה המישור הקנייני וטענה זו לשיתוף שעלתה בפני רשויות המס עלולה לעמוד בפניכם לרועץ. סוף מעשה במחשבה תחילה

שלום רב,

מאחר ולא כל הנתונים עומדים בפניי אציין, בעת ביצוע תחשיב תאום המס לצורך קבלת אישור לניכוי מס במקור מביא פ"ש בחשבון את כל נתוני ההכנסות מכל המקורות של הנישום בהחלט ייתכן שקיימות הכנסות נוספות שמדווחות למס הכנסה אך לא נלקחו על ידכם בחשבון? ככל שזה לא המצב מוצע לפנות לפ"ש בזמן של קבלת קהל, להצטייד בתלושים או בטופס 106 ולהסביר שנפלה טעות. בכל מקרה חשוב להבין שגם אם נוכה מס במהלך השנה ביתר- תמיד פתוחה בפניכם הדלת להגיש דוח להחזר מס בשנה שלאחר מכן ולבקש החזר מס על המס ששולם ביתר. נכון זו אופציה פחות נוחה מבחינה תזרימית אך המס שנוכה ביתר לא הולך לאיבוד.

שלי שלום,

החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) מגדיר את סוגי ההכנסות לצורך חישוב מענק עבודה.

כך מגדיר החוק שבחישוב מענק העבודה יובאו בחשבון הכנסות עובד (משכורת), הכנסות מעסק או משלח יד וכן דמי לידה, גמלת שמירת היריון ודמי מילואים.

דמי אבטלה אינם נחשבים כהכנסה לצורך מענק עבודה בהתאם לחוק.

זה גם מתכתב עם מטרת החוק, שנועד לתמרץ אנשים לצאת לעבוד.

בהצלחה!

איריס שלום,

על הכנסות משכר דירה למגורים ניתן להתמסות באחת משלוש דרכים:

דרך ראשונה - קבלת פטור מלא כאשר ההכנסות הן עד לגובה התקרה (שעומדת כיום על 5,654 ש"ח לחודש) ופטור הולך ופוחת כאשר ההכנסות משכר דירה גבוהות מסכום הפטור.

חלופה שניה היא תשלום מס בגובה 10% מסכום הכנסות השכירות.

וחלופה שלישית היא תשלום מס שולי מלא.

ככלל, רק בחלופה השלישית ניתן לקזז הוצאות שונות שיש בגין הנכס המושכר כמו חשמל, מים וכו.

עם זאת, מי שבוחר לשלם מס סופי בשיעור של 10% אכן יכול לקזז הוצאות שכירות ששילם עבור מגוריו (ובתנאי שהדירה שמשכיר תהיה דירתו היחידה).

הוצאות השכירות שניתן לקזז הן עד 90,000 בשנה (שהם 7,500 לחודש) או גובה השכירות בפועל, כנמוך מביניהם.

בדוגמא שנתת, אכן אם הכנסות השכירות הן 7,800 ניתן לקזז או 7,500 או את גובה הוצאות השכירות בפועל אם נמוכות מ- 7,500 ולשלם 10% על ההפרש.

בהצלחה!

משה שלום,

ככלל, הדין הישראלי מאפשר לקזז הפסדים (שוטפים או מועברים) כנגד רווחים, על פי כללים שנקבעו בפקודת מס הכנסה.

אחד מהכללים היסודיים בנושא קיזוז ההפסדים הוא כי לא ניתן לקזז הפסדים לאחור. כלומר, הפסד שנוצר בשנת מס מסויימת יוכל להתקזז מול רווח/הכנסה שהופקה באותה שנה, או בשנים שלאחריה.

כלל נוסף מתייחס לתיחום אופי ההכנסה: ככלל, הפסדי הון יקוזזו מול הפסדי הון, והפסדים עסקיים מול הפסדים עסקיים.

כאשר מעורבים בשאלת קיזוז ההפסדים גם מרכיבים בינלאומיים, המחוקק יצר תיחום נוסף (תיחום גיאוגרפי). דהיינו, החוק לא יאפשר (בוודאי שלא בשלב הראשון) לקזז הפסד שנוצר מחוץ לישראל מהכנסה שהופקה בישראל, גם אם שניהם ישאו אותו אופי.

מהשאלה אני מבין כי נגרמו לך הפסדים בשנת 2025. בכפוף לתיחומים שהצגנו לעיל, ולכללים נוספים שמופיעים בסעיפים 28, 29 ו-92 לפקודת מס הכנסה, תוכל לקזז הפסדים אלה מהכנסות או רווחים שוטפים (קרי, שהופקו בשנת 2025), ואם לא ניתן לקזז ההפסד בשנה השוטפת (למשל כי לא היו רווחים או הכנסות) ניתן להעבירו לשנים הבאות ולקזזו מול רווחים או ההכנסות עתידיות.

לא ניתן לקזז הפסד שנוצר בשנת 2025 מול הכנסה או רווח שהופק בשנת 2024.

בהצלחה!