פורום דיני חוזים
פורום דיני חוזים הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות בנוגע להתחייבויות והסכמים. ניסוח חוזים, הפרת חוזה, ביטול הסכמים, פיצויים ועוד – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
הסכם שכ"ט רישום בית משותף
באוקטובר 2010 ביצעתי הזמנת בנייה מול קבלן בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותי ושילמתי לעורך הדין שטיפל בחוזה 30 אלף שקל פלוס מעמ שכר טרחה.
כעת 4 שנים ו 8 חודשים אחרי הדירה שקיבלתי מוכנה והנני מעוניינת למכור אותה (משהו שלא היה בתכנון בעבר יש לציין ועל כן לא ייחסתי חשיבות לסעיף הבעיתי הזה לצערי..)
כעת אני רואה בחוזה שבמידה ואני מוכרת את הדירה אני מחויבת לשלם למשרד עורכי הדין 0.75 אחוז שכר טרחה מגובה העסקה, גם אני וגם הקונה של הדירה, משמא 1.5 אחוז. ההתחייבות הזו תמה לאחר רישום הבניין בפנקס הבתים המשותפים (דבר שעלול לקחת 2-3 שנים).
האם חוקי לעשות את זה? האם יצא איזשהו חוק בשנת 2010 שאמור להגן על הצרכן ולהגביל איכשהו את שכר הטרחה? האם אני יכולה לשלם את הסכום הזה תחת מחאה ואז לתבוע אותו?
הרי הוא כבר קיבל ממני 30 אלף+ מע"מ בעת חתימת החוזה להזמנת בניה מול הקבלן. מצד שני אני חתומה על החוזה הזה...
בבקשה אשמח לכל עזרה שהיא, רצ"ב הסעיף הבעייתי המציין זאת.
כפיית ייצוג משפטי על מי שאינו צד להסכם
ורד שלום,
1. ישנם ניסיונות והצעות חוק לעניין הגבלת שכר טרחה של
עורכי דין המייצגים לקוחות בעסקאות מכר מקרקעין, אך תיקון כאמור טרם התקבל.
לכן נכון להיום אין הגבלה נורמטיבית (בחוק או בתקנות) על שכר טרחה והנושא
מוסדר באמצעות כוחות השוק. מה עוד שבמקרה שלך מדובר בשתי עסקאות מכר
מקרקעין (עסקת העבר ועסקה עתידית), ולא בעסקה אחת.
2. בכל הנוגע
אלייך - ההסכם נראה, על פני הדברים, חוקי, וזאת למרות התחושה הלא
נוחה שהוא מעורר. אמנם קיימת פרקטיקה בקרב עורכי דין מסוימים "לכפות" את
שירותיהם על הלקוחות גם לאחר ביצוע עסקאות מסוימות, אך זאת עושים בדרך של
הסכמה, ולכן כעת לא יהיה זה קל עבורך לתקוף את הסעיף. כל ניסיון שכזה ייתקל
בתמיהה צפויה של בית המשפט מדוע חתמת והסכמת לתנאי. ובהקשר זה ובנסיבות
שכאלה לטענות ל"פגם ברצון" ("לא שמתי לב", "לא קראתי בעיון", "הטעו אותי"
וכד') בדרך כלל אין סיכוי רב לצלוח את בית המשפט.
3. שונים הם פני
הדברים בכל הנוגע לניסיון עורכי הדין לכפות את הייצוג על הקונים העתידיים,
שהם צד שלישי לעסקה הראשונה. בהקשר זה מדובר בסעיף בעייתי ביותר. הדין מכיר
רק בהסכם לטובת צד שלישי, ולא בחוזה לרעת צד שלישי, כפי שלמעשה נובע מההסכם
שלך. לכן לדעתי אין תוקף משפטי להוראה זו בכל הקשור לקונים העתידיים.
4.
צריך עיון ובדיקה: אם ההסכם שציטוט ממנו הבאת כאן נחתם בשעתו מול קבוצה גדולה של בעלי קרקע,
וככל שהוראותיו היו זהות בכל אחד מהמקרים (כדאי לבדוק זאת עם השכנים), יתכן
שניתן לפרשו כחוזה אחיד. הגדרה כאמור מאוד תלויה בנסיבות
הקונקרטיות של המקרה. אם ניתן לראות בהסכם חוזה אחיד, אזי אפשר לטעון כי
הסעיף המדובר מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, וככזה בטל. חזקת קיפוח רלוונטית,
בנסיבות, היא זו הקבועה בסעיף 4(5) לחוק החוזים האחידים:
"תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או
לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר."
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תוקף וסמכות של בית משפט
השאלה מתאימה לפורום דיני משפחה
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
חוזה שלא הוארך
אני פועלת כעסק עצמאי ונותנת יעוץ לגוף ארגוני כלשהו.
נחתם איתם הסכם לפני כשנתיים ל-3 שנים.
קיבלתי מכתב שמפסיק את ההתקשרות עמם בחודש דצמבר האחרון, אולם, לאחר פגישה עם הארגון, הוחלט כי אמשיך לספק להם שירותים.
לא נחתם חוזה חדש, אולם הישן, עדין היה תקף (מבחינת תאריך).
היום הודיעו לי, בדרך עקיפה - לא הצלחתי להכנס למערכת המידע וכשביררתי הבנתי שאין לי הרשאות יותר, והם מפסיקים את ההתקשרות עמי.
שאלתי, האם מבחינה משפטית זה חוקי?
האם העובדה שהם פיטרו אותי לפני כחצי שנה ולאחר מכן המשיכו להעסיק אותי ללא חוזה חדש עלול ליצור בעיה.
אשמח לתשובה.
הסכם ארוך-טווח למתן שירותי ייעוץ ושינויו
עטרה שלום,
הסכמים ארוכי-טווח (המכונים "חוזי יחס") מטבעם יודעים שינויים. ניתן לשנות כל הסכם "בהתנהגות", קרי בלא ביצוע שינויים בכתב, אם הדבר אינו אסור באופן מפורש בהסכם. כל שכן ניתן לשנות הסכם ארוך-טווח, אם הדבר לא נאסר במפורש בהסכם.
במקרה שלך ההסכם שונה או המשיך להתקיים באותם תנאים, ובהסכמה הדדית, בעקבות המכתב מדצמבר האחרון, ואין עם זה כל בעיה. הרי שהצדדים בהתנהגותם לאחר תקרית דצמבר המשיכו בקיום ההסכם.
עניין אחר הוא הביטול כעת. ביטול צריך להיעשות באמצעות מסירות הודעת ביטול מסודרת לצד השני, אלא אם כן הוסכם על דרך ביטול אחרת בהסכם שלכם שבכתב. סעיף 21(א) לחוק החוזים (תרופות) קובע:
"הודעה
לפי חוק זה תינתן בדרך שקבעו הצדדים, ובאין קביעה כזאת - בדואר רשום או בדרך אחרת
המקובלת בנסיבות הענין."
חסימת הרשאה איננה הדרך המקובלת לסיים יחסים משפטיים, ובנוסף מדובר בחוסר תום לב בקיום חוזה.
אם ההסכם נחתם ל-3 שנים ופרק זמן זה טרם חלף, ואם ההסכם לא מונה תניה המאפשרת למי מהצדדים לסיים את החוזה לפני שחלפו 3 שנים, זכותך לדרוש מהצד השני את המשך התשלום. זאת בשל הסתמכותך הלגיטימית על ההסכם.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ביטול הסכם
לפני ארבעה וחצי חודשים רכשתי עסק. עפ"י ההסכם על המוכר חלה החובה ללוות אותי בניהול והדרכת העסק במשך שלושה חודשים לאחר חתימת ההסכם. המוכר לא עמד בהתחייבות זו וכבר לאחר שבוע הפסיק להתייצב בעסק למרות שפניתי אליו כמה פעמים. עפ"י ההסכם הפרה כזו מהווה הפרה יסודית של ההסכם. האם לאור התנהגותו של המוכר אני יכול לבטל את ההסכם. אם כן, האם אני יכול להמשיך בניהול העסק עד להכרעת בית המשפט לעניין זה.
תודה מראש.
הפרה יסודית של הסכם לרכישת עסק
אריק שלום,
אם התנאי לעניין התחייבות המוכר ללוות אותך בניהול ובהדרכת העסק הוגדר בהסכם כתנאי יסודי והפרתו הוגדרה כהפרה יסודית, הרי שלפי סעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות), "הנפגע
זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית".
אם הגדרת התנאי כיסודי אינה ברורה על פניה מעיון בהסכם, סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות) יכול לסייע במלאכת הפירוש. הוא מגדיר הפרה יסודית באופן הבא:
"לענין סימן זה, 'הפרה יסודית' - הפרה
שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה
ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה
הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת
החוזה."
כן, כל עוד מתנהלים הליכים משפטיים זכותך להמשיך בניהול העסק. במובן מסוים אתה אפילו "חייב" בהמשך ניהולו, וזאת במסגרת חובתך להקטנת נזקים. כך סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות): "אין
המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים
סבירים, למנוע או להקטין."
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הסכם שכ"ט
הסכום שהוצע ע"י השופט הוא "250,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות". כאמור פשרה זו מקובלת על הצדדים. עו"ד שלי טוען שמהסכום הנ"ל יועברו לידיי 190,000 ש"ח נטו. אשמח לסיוע בהבנת הסכם שכ"ט שלי איתו, לשם הבנת החישוב טרם הפגישה.
בהסכם נכתב דלקמן:
1. ב. "... שלושים אחוז מכל סכום שישולם לך במסגרת פשרה שתושג, או במסגרת פס"ד, לרבות מכל סכום שייפסק כשכ"ט עו"ד ו/או הוצאות, ולמעט תשלומי אגרת בית המשפט.ג. לסכומים המפורטים לעיל, יתווסף מע"מ כדין.
2. כל סכום שייפסק במסגרת שכ"ט והוצאות במסגרת הליכי ביניים יועבר למשרדנו בנוסף לסכומים המפורטים לעיל".
האם משמעות ההסכם היא כי מתוך 250,00 ש"ח שהציע השופט - ייגזרו 30% כשכ"ט בנוסף לשכ"ט שהוסיף השופט במסגרת הצעת הפשרה. כמו כן - מהו סכום שכ"ט שפוסק השופט? בהתאם להסכם הפרטני שלי מול עו"ד או שישנן איזשהן נורמות כלליות בתחום?
תודה רבה, והמשך שבוע נעים.
איך מפרשים הסכם שכר טרחה עם עורך דין?
ירון שלום,
על פי הנתונים שמסרת, חישוב שכר הטחרה צריך להיעשות באופן הבא:
1. מוסיפים לסך של 250,000 שקלים את שכר טרחת עו"ד והוצאות כפי שהוסכם בין הצדדים להסכם הפשרה (בינך לבין המוסד הרפואי הנתבע). לא מסרת בשאלתך באילו סכומים/שיעורים הצדדים העריכו את שכר הטרחה שלך וההוצאות.
2. אם ב"הוצאות" נכללה אגרת בית משפט (ככל שהסכם הפשרה נחתם בשלב מאוחר של ההליך המשפטי ולכן האגרה לא מוחזרת לך מבית המשפט), יש להפחית סכום זה ממה שיוצא לפי סעיף 1 לעיל.
3. מהסכום שקיבלת גוזרים 30% ועל כך מוסיפים מע"מ.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שיק ביטחון
אמשח לקבל מענה.
נרשמתי ללימודי קורס ונתתי שיק ביטחון על שם אבי+ אישורו בהצהרה בכתב.
לא למדתי מלבד שיעורים בודדים, עקב שינוי מועדי הלימודים שלא תאמו לי.
אדגיש כי שילמתי מספר חודשים- תשלום שכיסה את מלוא השיעורים בהם נוכחתי ואפילו יותר.
פניתי להנהלת המכללה בדרישה להחזיר לי את שיק הביטחון, אם כי הודעתי על ביטול לימודיי לאלתר לאחר מספר שיעורים.
המכללה טוענת כי עלי לשלם קודם את כל עלות הקורס ורק אז יוחזר לי שיק הביטחון.
האם שיק הביטחון שרשום על שם אבי בעבור לימודיי, יכול לבוא לרעתי? האם יש איזשהי אופציה מבחינת חוק לדרוש את השיק חזרה?
תודה רבה
הסכם עם מוסד לימודים: איך משתחררים ממנו?
שלום,
יש לבחון אם בהתאם להסכם /התקנון המכללה התחייבה ללוח זמנים מוגדר של קיום ההרצאות. לעתים מוסדות לימוד מכסות את עצמם בחוזים אל מול הנרשמים באמצעות קביעת תנאי שלפיו מותר להם לשנות את לוחות הזמנים בהתאם לשיקוליהם.
חשוב להבין שלא בכל מקרה זה לגיטימי. אם שינוי מועדי ההרצאות במקרה שלך היה משמעותי (לדוגמה, בגדר התחייבויות המכללה דובר על ימי שני וחמישי - בוקר, ובפועל ההרצאות נערכו בימי ראשון ורביעי - ערב), יתכן מאוד שעומדת לך עילה מוצדקת לביטול החוזה עקב מה שמכונה "פגם ברצון" - טעות, הטעיה, חוסר תום לב במשא ומתן, או בשל כשלון תמורה ממשית ועוד. במקרה זה אכן זכותך לבטל את החוזה, כפי שעשית, ולדרוש מהמכללה השבה של מה ששילמת ביתר (בגין אותן הרצאות שלא שמעת בגלל שינוי המועדים).
אם השינוי במועדי ההרצאות לא היה דרמטי, הרי שהמכללה תטען כי ביצעה את ההסכם "בערך", תוך מה שנקרא "ביצוע בקירוב". במקרה זה אין לך עילת ביטול, כלומר מחובתך לשלם למוסד את מלוא התמורה שהתחייבת בגין הקורס השלם. במקרה אחרון זה זכותה של המכללה להמשיך לאחוז בהמחאה שמסרת, ואם לא תשלימי את היתרה, היא אף עלולה להציג את הצ'ק לפירעון.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
נזק בגלל הפרת חוזה
האם אני יכולה לתבוע אותה על כך או שמכיוון שאין לי כל חוזה מולה ולכאורה מדובר בבעייה שלי ש"נכנעתי" לאיומים שלה אין לי מה לעשות? (את זה שהשכיר לי אני לא רוצה לתבוע, הוא בסדר וגם הולך לתבוע אותה)
סליחה על האורך ותודה מראש
משכיר, שוכר, שוכר משנה ומה שביניהם
מיכל שלום,
הגדרתך המשפטית ביחסים שתיארת היא "שוכרת משנה", האדם ששמנו שכרת את החלק בחנות הוא "שוכר", ואילו בעלת הדירה היא "משכירה".
סעיף 2(ב) לחוק השכירות והשאילה מבהיר כי הוראות החוק לעניין שכירות חלות גם על שכירות משנה. לכן חשוב לקרוא בעיון את ההסכם לעניין הסכמת המשכירה לשכירות משנה, וככל שכזו ניתנה - מה תנאיה.
מכל מקום, אם עזבת את החנות בגלל התנהלות פוגענית ("עוולתית") מצד המשכירה (הטרדות, איומים וכד'), וככל שלא הפרת את תנאיי החוזה, הרי שעקרונית ניתן לתבוע את המשכירה בגין הנזק שגרמה לך, ככל שגרמה, לרבות הפסדי רווח. אך הנטל וחובת ההוכחה, הן לעניין אחריות השוכרת (הוכחת התנהגות עוולתית) והן לעניין הוכחת הנזקים, רובצים עלייך; ומדובר בנטל לא מבוטל.
לגבי השוכר "הטוב" - אם מבחינה משפטית חלק מנזקייך נובע מהתנהלותו או ממחדליו, לא בכל מקרה תוכלי לגלגל על המשכירה את טעויותיו/חטאיו. נראה שבנסיבות העניין לכל אחד מהצדדים אחריות משפטית משלו, וצריך לבחון אותה במנותק משאלת מידת "נחמדותו" של צד כזה או אחר.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
חוזה להשכרת דירה
אני מעוניינת להשכיר את דירתי ל- 2 שותפים
לשותף אחד יש ערב (אביו) שהוא מתקיים מקצבת פנסיה שאלתי היא באם הדייר (בנו) לא ישלם לי דמי שכירות וארצה לפנות לערב לגביית הכסף האם ניתן יהיה לעקל את כספי הפנסיה ?
האם ניתן לעקל כספי פנסיה?
למיטב ידיעתי, לא ניתן לעקל כספים שהופקדו לטובת פנסיה, אולם, גם הפסיקה חלוקה בעניין. אני מציעה לך לפנות לפורום הוצאה לפועל לקבלת מענה.
יתר על כן, במקרה כזה אני מציעה לך לבקש ערבות בנקאית מהשוכר וחתימה על שטר חוב במקום חתימת ערב.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מידע על השכרת דירה – אפוטרופוס
בעלת הנכס השוהה בבית אבות).
צ'קים עבור שנה ראשונה חתמנו על שם של אפוטרופוס, כך
גם המשכנו בשנה השניה אחרי מימוש אופציה. עכשיו אפוטרופוס מבקש לשנות שם המוטב לשם של אבא שלו (הוא בעל הדירה).
בחוזה לא מופיע שהחתום הוא אפוטרופוס של בעל הדירה. האם אפשר לשנות שם המוטב בלי
שום חשש, שחוזה חתום עם משכיר אחד ותשלום דמי שכירות הועברו לשם אחר? איזה נוסח עדיף להוסיף לחוזה?
בתודה מראש,
שכירות נכס מבעליו באמצעות אפוטרופוס
אודה להבהרתך- האם השתנו בעליו של הנכס בין האמא שבבית האבות לבין האבא?
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אי החזרת הלוואה
פנה לפורום בתי משפט בבקשה
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הסכם שכירות
אני ובעלי רכשנו דירה יד שניה ואנחנו עתידים לקבל את ההחזקה בדירה עם התשלום האחרון בחודש אוגוסט. כעת החלטנו לא לעבור לדירה ואנו מעוניינים להשכיר את הדירה לשוכר המתגורר בה כעת (המוכרים לא גרים בדירה אלא שוכר).
כיצד אנו עורכים הסכם ,בשלב זה , של העסקה עם השוכר ?
גם השוכר מבקש לחתום על הסכם על מנת שיהיה בטוח שלא נתחרט והוא יאלץ לפנות.
אילו אופציות עומדות בפנינו בעניין? ומה לגבי בטוחות ?
השכרת דירה במהלך רכישתה
אור שלום,
בעיקרון, אין מניעה כי בשלב זה תערכו הסכם שכירות עם השוכר, וזאת על דעת המוכרים. אך דעו: אם מסיבה כלשהי לא תבצעו את התשלום האחרון למוכרים ובעקבות כך לא תקבלו את זכות ההחזקה בדירה, מלבד הבעיות המשפטיות שתתעוררנה בינכם לבין המוכרים, תהיו גם חשופים לתביעה מצד השוכר. עם חתימה על הסכם השכירות תיווצר לשוכר הסתמכות על ההסכם ועל כך שבחודש אוגוסט יוכל להמשיך להתגורר בדירה - ונושא העברת הבעלות בין המוכרים לבינכם אינו מעניינו ואינו צריך להטריד אותו. לכן על אף שהדבר אפשרי, הייתי מציע להימנע מההתקשרות ולהמתין עד לביצוע התשלום האחרון וקבלת החזקה.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דמי ביטול
במהלך חודש יוני התגלו מספר כשלים התקליטן פרילנס טוען כי ביום הנ"ל אינו פנוי ולא תואם עמו כל סידור.
מפיק האירוע החתים אותי על הסכם הזמנה ,שבו נכתב כי יסופק כפי שסוכם לפי הפירוט לתאריך 30/07/15 תמורת 6700 ₪ ,ציין ניתנה מקדמה 700 ₪
הבעתי את חששי בפניו לגבי השתלשלות האירועים וביקשתי לבטל את האירוע דרכו , הוא ציין כי ביטול אירוע יגרור דמי ביטול של 20% מערך האירוע (רשום בתחתית הסכם הזמנה -ביטול הזמנה יחויב הלקוח ב20% דמי ביטול
שאלתי היא - האם זה חוקי לקחת 20% דמי ביטול ומבחינה חוקית משפטית הוא יכול לתבוע עם הסכם הזמנה .
2. האם אני יכולה לדרוש את ה700 ש"ח שלי חזרה ,הוא מסרב להחזיר , האם יש לי קייס לתביעה נגדו?
תודה מראש
האם אפשר לבטל הסכם עם חברת הפקות לאור הפרתו הצפויה
עוז שלום,
אמנם בד"כ דמי ביטול עומדים על 10%-15%, קביעת שיעור של 20% איננה אסורה ואיננה בלתי סבירה, מה עוד שהסכמת לדבר במעמד החוזה.
אשר לעילת הביטול -
ראשית, חשוב להבין האם ההסכם דיבר על תקליטן ספציפי, אותו תקליטן שהודיע לך כי לא יוכל להעניק לך את שירותיו ביום 30.7.15.
אם התכוונתם, כל שכן התייחסתם בהסכם, לתקליטן מסוים, מצבך טוב יותר. במקרה זה צריך לוודא שהתקליטן אמנם לא יוכל להעניק לך שירות (מוטב לעשות זאת באמצעות מכתב/מייל ממנו או הקלטה של שיחה איתו), ולהודיע למפיק (בדואר רשום, בצירוף אישור מסירה) שלאור הפרתו הצפויה של החוזה, בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות), אתה מבטל את ההסכם, דורש השבתה של המקדמה וכמובן דוחה את דרישתו להשלמה ל-20%. כך לשון סעיף החוק:
" גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או
שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק
זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה
שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו."
במקרה זה "נסתבר מנסיבות העניין" שהמפיק לא יוכל לקיים את חלקו בחוזה לנוכח דברי התקליטן.
אך שונה המצב אם כוונתך וכוונתו של המפיק הייתה לכל תקליטן, ולא לאותו תקליטן ספציפי. במקרה זה עילת ההפרה הצפויה כבר לא תעמוד לך, מאחר שתיאורטית המפיק יכול לספק לך ביום 30.7.15 תקליטן אחר.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הפרת חוזה
אחריות וזכויות הערב
אורית שלום,
בנסיבות אלה עומדת לאימך הזכות "לחזור על החייב", קרי לתבוע מבן זוגך לשעבר את הסכום שבו תחויב בגין הערבות, בהתאם להוראת סעיף 9 לחוק הערבות. כך לשונה:
" זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב
לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא
לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי
הערבות או מיום ההוצאות."
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
המשך גביית כספים ממעון למרות שהילד כבר לא נוכח
המשך גביית כספים ממעון למרות שהילד כבר לא נוכח
על פי מה שסוכם ביניכם לבין הגננת היה עליה להשיב לכם את התשלום בעד ההמחאה שפדתה.
ככל שלא תעשה זאת, עליכם להוציא מכתב דרישה רשמי אפילו מאת עו"ד, לדרישת הכסף. במידה שלמרות המכתב לא תשיב לכם הגננת את כספכם תוכלו לשקול להגיש כנגדה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. קחו בחשבון שגם למכתב מעו"ד קיימת עלות וגם להגשת תביעה בבית משפט קיימת עלות של אגרה, זמן ובמידה ותפסידו יהיה עליכם לשלם הוצאות משפט. עליכם לבחון שיקולים אלו בטרם הגשת תביעה.
בברכה
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תקנון ותנאי שימוש באתר אינטרנט?
תקנון ותנאי שימוש באתר אינטרנט
לא צורף קישור לתקנון. נא לצרף עם לינק ישיר.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
נזילה
כתוצאה מכך אני סובלת מרטיבות וטחב במשך תקופה.
1. האם האחראי הוא הדייר השכן מלמעלה או המשכיר?
2. מה עלי לעשות?
על מי חלה האחריות לתיקון נזילה בדירה שכורה?
המשכיר הוא האחראי לגרום לכך שדירתו תהיה ראויה למגורים. אם האשם בנזק הוא השכן המתגורר מעל דירתו של המשכיר עליו לפנות אליו ולגרום לו לתקן את הנזק.
אם הנזק אינו מאפשר מגורים סבירים בדירה בגין סיבה שאינה תלויה בך הרי שלפי החוק תהיי פטורה מתשלום דמי שכירות עבור התקופה בה המגורים אינם אפשריים.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מה
2. אם השכן לא מתקן, חובת בעל הבית לדאוג והוא אמור לדון מול השכן ולא אני?
3. יכלתי לגור אבל בסבל רב. מה במקרה כזה?
חוזה כובל
מסתבר כי חברה זו היא היחידה היכולה לתת שרות למעליות אלו. החברה מנצלת את מעמדה ומציגה לנו חוזה עם עלות דרקונית.
העלות ההזויה הזו הובילה אותנו לבחון הצעות נוספות מחברות אחרות, העניין שהחברות לא מוכנות לתחזק את מעליות KONE ואלה שכן דורשות עלויות מופרזות של החלפת כרטיס פיקוד (כרטיסי הפיקוד הקיימים מוצפנים ורק אנשי ישראליפט יכולים לעבוד איתם) , בשורה התחתונה אנו שבויים של חברת ישראליפט אשר קבעה מחיר הזוי ולא מוכנה לזוז מעמדתה, יותר מזה החברה הודיעה שכל שנה המחיר יעלה ...שאלתי - מה עושים במצב כזה ? האם לנו כצרכנים יש אפשרות משפטית לפעול מול חברת ישראליפט?
כיצד משתחררים מחוזה צרכני מקפח עם חברת מעליות?
עירית שלום,
מדובר בשאלה מורכבת. במקרה שלכם דומה שאיש לא כפה עליכם
להתקשר, מלכתחילה, דווקא עם ישראליפט. עשיתם זאת מתוך בחירה חופשית, אני
מניח לאחר שבחנתם שורה של חלופות. גם כיום יש לכם אפשרות של יציאה -
באמצעות החלפת כרטיס הפיקוד, אם כי במחיר ניכר.
אך יתכם שמבחינה כלכלית
עדיין כדאי לשלם פעם אחת בעד החלפת כרטיס הפיקוד, ולסיים את החוזה עם
ישראליפט.
חשוב לקרוא את ההסכם עם ישראליפט לעניין המצגים שהציגה בהקשר
זה.
אי-נכונות המתחרות לתחזק מעליות מסוג KONE היא בעיה שספק אם
המשפט יכול לפתור. בהקשר זה "אשמתכם", במובן מסוים, שלא בדקתם, טרם
ההתקשרות עם ישראליפט וחתימה על החוזה להתקנת מעלית מסוג KONE, אם חברות
אחרות יכולות לתחזק מעליות מסוג זה.
ואולם, יש כאן שאלה אם ישראליפט
מחויבת לבטל את ההצפנה כאשר אתם מחליטים לסיים איתה את היחסים החוזיים.
יתכן שבנסיבות העניין מוטלת על ישראליפט חובה מסוימת בקשר עם ביטול ההצפנה
או שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. העניין טעון בדיקה פרטנית.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תרומות
האם יש מיגבלות חוקיות כלשהן על גיוס תרומות לאדם פרטי
האם יש מיגבלות על קיום חידונים נושאי פרסים או על הגרלות
תודה
מה צריך לדעת לפני שעורכים הגרלה?
הדסה
שלום,
לנושא
עריכת הגרלות וחידונים היבטים משפטיים מורכבים. חשוב להבין תחילה מה אסור לעשות, וישנם איסורים
רבים.
למשל, כך מגדיר הדין (סעיף 224 לחוק העונשין) את המושג "משחק
אסור":
"משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי
תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".
הייתי
מציע להתחיל את לימוד הנושא (מבלי לגרוע מהצורך לקבל ייעוץ משפטי פרטני) בקריאת
סעיפים 235-224 לחוק העונשין (ניתן לאתר בגוגל) והודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת
הגרלות לפרסומת מסחרית לפי חוק העונשין; הודעה מאת מנכ"ל משרד האוצר משנת
2009. ראי כאן קישור להודעה:
http://www.ag.mof.gov.il/NR/rdonlyres/A8AF0A2A-55ED-4D04-B2DC-A277509B46D4/0/hgrala.pdf
ההיתר
מונה שורה של כללים בדבר עריכת הגרלות מותרות.
כך, לדוגמה,
הגרלה לפרסומת מסחרית היא כל הגרלה שנערכת במסגרת מבצע שיווק שמטרתו לעודד מכירות
או אספקת שירותים מאת עורך ההגרלה. מבצע הגרלה מחויב בניהול הליך מסודר של פרסום לגבי
האפשרויות והכללים לעניין השתתפות בהגרלה. ההיתר מונה הנחיות לגבי דרכי ומקומות
הפרסום. ההיתר קובע איסור מפורש על גביית תשלום בעד עצם ההשתתפות בהגרלה. ועוד
כהנה וכהנה כללים.
בברכה,
ארתור
בלאייר, עו"ד
מנהל
פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
תוך שבעה ימים
לדוגמה אם ביום רביעי בשבוע נאמר שתוך 7 ימים עלי להביא מסמך
מתי מסתיימים ה7 ימים ביום שלישי או ביום רביעי (ובאיזה שעה דהיינו לפי סוף היום או בשעה המדויקת שנאמר לי)
חישוב מועדים בהליכים משפטיים
סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, קובע כך:
"מקום שנקבעה תקופה קצובה
במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין."
סעיף 10(ג) לחוק קובע כי:
"במנין ימי תקופה יבואו גם
ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה."
סעיף 3 לחוק מגדיר את המילה "יום" כך:
"'יום' - תקופה מחצות הלילה עד חצות
הלילה שלאחריו".
לכן במקרה שלך מניין הימים מתחיל בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי ומסתיים כעבור 7 ימים בחצות הלילה שבין רביעי לחמישי.
בברכה,
ארתור בלאייר, עו"ד
מנהל פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הרעת תנאים ביחידת דיור מושכרת
חשוב לציין כי אין לי חוזה בכתב אלא חוזה שבעל פה עם בעל הדירה (הקודם).
הבית שבו ממוקמת יחידת הדיור נקנה לפני כחודש ועובר שיפוצים נרחבים שכללו בין היתר ניתוק זרם המים,כבלים ואינטרנט (כל אלו סוכמו עם הבעלים הקודם).
עקב זאת נאלצתי למצוא מקום מגורים זמני חלופי מכיוון שלא היה ניתן לגור בדירה בנוסף וללא התראה מוקדמת בכתב ביקש ממני בעל הדירה החדש לפנות את הדירה עד סוף חודש מאי, הדירה פונתה לפני תום החודש.
בעל הדירה מתעקש שאשלם לו את מלוא הסכום על חודש מאי בטענה שלמרות שלא גרתי בדירה הציוד שלי נותר בדירה וכל זאת למרות שלא נעשה ביננו שום חוזה בכתב כמו שסיכמנו שנעשה לאחר כניסתו לבית.
האם עליי לשלם לבעל הדירה? או שמגיע לי פיצוי עקב הרעת התנאים והפינוי המוקדם ללא התראה מראש? תודה מראש לעוזרים.
האם מגיע לי פיצוי בגין אי יכולת לגור בדירה מושכרת?
על פניו, בסיום שכירות יש למסור את הדירה לבעל הדירה כשהיא פנויה מכל חפץ ואדם. ככל שהשארת שם ציוד, מנעת מבעל הדירה להשכיר את הדירה לשוכר פוטנציאלי אחר.
יחד עם זאת, במקרה בו לא ניתן לגור בדירה מושכרת עקב סיבה שאינה תלויה בשוכר, למשל שיפוצים, בגין אותה תקופה על פי החוק אינך מחויב בתשלום דמי שכירות.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מומחה מטעם בית משפט
פנה לפורום בתי משפט בבקשה
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
חוזה סטנדרטי
איני שולט באנגלית וכאדם מן היישוב לא קראתי החוזה
האם ניתן לבטל חוזה באנגלית שחתמתי מבלי להבין?
לטעמי לא- אם חתימתך על גבי החוזה לא נכפתה עליך, והיית יכול לסרב לחתום על החוזה. כמו כן הייתה באפשרותך האפשרות להעזר במתורגמן.
החוזה יהיה ניתן לביטול אם תוכיח כי נפלו פגמים בכריתתו למשל טעות או הטעיה.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שוכרת משנה ללא חוזה עוזבת דירה בפתאומיות ללא תשלום
האם קיים תוקף לחוזה שכירות בעל פה?
חוזה בעל פה תקף למעט במקרה בו קיימת דרישת כתב.
חוזה שכירות יכול שיהיה גם בעל פה.
את יכולה לתבוע ממנה את התשלומים המגיעים לך על פי החוזה שבעל פה שנכרת ביניכן.
בברכה
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
הסכם שכירות דירה
מתי ניתן להשתמש בשיק בטחון שקיבלתי משוכר?
יש לברר את טענתו בעניין הנזילה.
על פניו, המחאת ביטחון משמשת בין היתר להבטחת חיוביו של השוכר על פי הסכם השכירות.
ככל שטענותיו בעניין הנזילה חסרות בסיס, תוכלי להשתמש בהמחאת הבטחון לקבלת דמי השכירות המגיעים לך.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מתנה לפי סעיף 5 לחוק
2 שאלות קטנות אבל משמעותיות:
1. האם, בהסכם מתנה, ניתן להתנות שמקבל המתנה יקבע את התאריך בו הוא יקבלה, לשיקול דעתו הבלעדי?....
2. האם לסעיפים 5א' ו- 5ב' לחוק יש צורך בשני מסמכים נפרדים? או שמא ניתן לכלול את כלל התנאים במסמך אחד?
בתודה מראש,
V
האם ניתן לקבוע תאריך עתידי לקבלת מתנה?
א. אם מדובר במתנה במקרקעין, על פניו, ניתן להתנות על כך, אולם, יש לדווח תוך 40 יום למיסוי מקרקעין מיום חתימת הצדדים על הסכם המתנה, ולא מיום בו מקבל המתנה יחליט לקבלה.
ב. ניתן לכלול בסעיף אחד.
בברכה,
ענת קציר, עו"ד
מנהלת פורום דיני חוזים
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!





