פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
הגשת פרוטוקול עדות כראיה בהליך אזרחי אחר
אלי
12/09/16
שלום,
הוגשה נגדי תביעה כספית וברצוני להציג כראיה לטובתי פרוטוקול עדות של אדם שהעיד בפני ביהמ"ש באזהרה לטובתי בהליך אזרחי אחר שהתנהל בעבר ביני לבין אותו בעל דין (בעקבות עדות זו שלא הופרכה אף ניתן צו מניעה כנגד הצד שכנגד).
עוד אציין, כי מדובר בעד שזומן מטעם ביהמ"ש להעיד בדיון כנציג מומחה וניטרלי מטעם הרשות המקומית ולא זומן על ידי.
שאלתי, מאחר ומדובר בעד שכיום אין באפשרותי לאתר את עד מה מעמדו הראייתי של פרוטוקול העדות שניתנה לטובתי בהליך הקודם? והאם ביהמ"ש הנוכחי יאמץ כראיה פרוטוקול עדות שניתנה ע"י מומחה ניטרלי בפני בימ"ש אחר כאילו עדות זו ניתנה בפניו? לתשובתכם אודה.
הוגשה נגדי תביעה כספית וברצוני להציג כראיה לטובתי פרוטוקול עדות של אדם שהעיד בפני ביהמ"ש באזהרה לטובתי בהליך אזרחי אחר שהתנהל בעבר ביני לבין אותו בעל דין (בעקבות עדות זו שלא הופרכה אף ניתן צו מניעה כנגד הצד שכנגד).
עוד אציין, כי מדובר בעד שזומן מטעם ביהמ"ש להעיד בדיון כנציג מומחה וניטרלי מטעם הרשות המקומית ולא זומן על ידי.
שאלתי, מאחר ומדובר בעד שכיום אין באפשרותי לאתר את עד מה מעמדו הראייתי של פרוטוקול העדות שניתנה לטובתי בהליך הקודם? והאם ביהמ"ש הנוכחי יאמץ כראיה פרוטוקול עדות שניתנה ע"י מומחה ניטרלי בפני בימ"ש אחר כאילו עדות זו ניתנה בפניו? לתשובתכם אודה.
מעמדו של פרוטוקול
א-ה
12/09/16
פרוטוקול של הליך שיפוטי מהווה "תעודה ציבורית" (קדמי, "על הראיות", חלק ראשון, מהדורת 2003 עמוד 569)
הפסיקה קובעת שפרוטוקול של דיון משפטי אומנם מתקבל כראיה לעצם קיומו, אבל לא לאמיתות תוכנו.
כלומר, העדות שבפרוטוקול לא תהווה תחליף לעדות של אותו עד אילו ניתנה בפני בית המשפט.
הפסיקה קובעת שפרוטוקול של דיון משפטי אומנם מתקבל כראיה לעצם קיומו, אבל לא לאמיתות תוכנו.
כלומר, העדות שבפרוטוקול לא תהווה תחליף לעדות של אותו עד אילו ניתנה בפני בית המשפט.
"הצעת בית משפט" להסדר מוסכם – רק לפי 79 א' ?
איציק
12/09/16
לפי 79 א' בימ"ש רשאי למתן פס"ד לפי הצעת הסדר שהציע לצדדים ובתנאי שהסכמתם המפורשת מצויינת בפרוטוקול.
האם יתכן הסדר מיוזמת ביהמ"ש שאינו נגזר מ-79 א' ?
לא מדובר בהסדר שהושג ע"י גישור/בוררות וכו'.
תודה!
האם יתכן הסדר מיוזמת ביהמ"ש שאינו נגזר מ-79 א' ?
לא מדובר בהסדר שהושג ע"י גישור/בוררות וכו'.
תודה!
תפקידו של שופט בשלב קדם המשפט
א-ה
12/09/16
בית המשפט העליון קבע שתפקידו של השופט בשלב קדם המשפט הוא, בין היתר -
"... בחינה של האפשרות להביא את הסכסוך לסיומו שלא על דרך פסק דין מבלי שיונחו לפני
השופט תצהירי העדות הראשית של הצדדים..."
[רע"א (עליון) 5524/09
הרשות הפלסטינית נ'
שולה גאון]
"... בחינה של האפשרות להביא את הסכסוך לסיומו שלא על דרך פסק דין מבלי שיונחו לפני
השופט תצהירי העדות הראשית של הצדדים..."
[רע"א (עליון) 5524/09
הרשות הפלסטינית נ'
שולה גאון]
פסק בוררות נגד החוק
איתן
12/09/16
האם בית משפט יאשר פסק בוררות שנפסק נגד חוק מפורש.?
פסק בוררות בניגוד לחוק
א-ה
12/09/16
לפני שדנים בבוררות, צריך לציין שגם בית משפט יכול לפסוק שלא על פי החוק, אם וכאשר הצדדים מסמיכים אותו לפסוק בפשרה על פי שיקול דעתו ועל פי אמות מידה של צדק אשר שנראות לשופט.
באשר לבוררות, בדרך כלל הבוררות מתנהלת שלא על פי החוק, וזאת לאור הקבוע בסעיף יד לתוספת הראשונה של חוק הבוררות הקובע -
"...הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט..."
אבל, רשאים הצדדים לקבוע בהסכם הבוררות שהבורר כן יהיה כפוף להוראות הדין המהותי.
עוד צריך לציין, שלא ניתן לקיים בוררות בעניינים שחלים עליהם חוקי מגן קוגנטיים (כאלה שלא ניתן להתנות עליהם). כמו למשל, דיני עבודה.
באשר לבוררות, בדרך כלל הבוררות מתנהלת שלא על פי החוק, וזאת לאור הקבוע בסעיף יד לתוספת הראשונה של חוק הבוררות הקובע -
"...הבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט..."
אבל, רשאים הצדדים לקבוע בהסכם הבוררות שהבורר כן יהיה כפוף להוראות הדין המהותי.
עוד צריך לציין, שלא ניתן לקיים בוררות בעניינים שחלים עליהם חוקי מגן קוגנטיים (כאלה שלא ניתן להתנות עליהם). כמו למשל, דיני עבודה.
הגבלת חברות לשכת עורכי הדין
קובי
11/09/16
שלום רב, הנני לא עוסק כעו"ד והנני בהגבלת חברות של לשכת עורכי הדין, ברצוני להגיש תביעה אישית, האם אני אמור לציין כעו"ד בתביעה ולציין סעיף שאני בהגבלת חברות של הלשכה, ובמידה ואני מעוניין להגיש בבית הדין לעבודה גם בעניין ערר מול הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי , גם לציין שאני עו"ד ולציין סעיף שאני בהגבלת חברות של הלשכה. בברכה ותודה. קובי
נא הפנה שאלתך
א-ה
11/09/16
.
משיכת ערעו ר בחזרה
ללא
11/09/16
ערעור הוגש.
האם משיכתו בחזרה, משמעותו כאילו לא הוגש?
מה משמעות טכנית של משיכה? האם המשמעות שהוא יימחק מהמחשבים של אתר בתי המשפט?
תודה
האם משיכתו בחזרה, משמעותו כאילו לא הוגש?
מה משמעות טכנית של משיכה? האם המשמעות שהוא יימחק מהמחשבים של אתר בתי המשפט?
תודה
תיק הערעור לא "נעלם" במשיכה
א-ה
11/09/16
בהליך הערעור שולמה אגרה
הופקד עירבון
הוגשו בקשות
הוגשה גם בקשת המשיכה של הערעור
וגם ניתנה החלטה לגבי המשיכה
כל אלה נשארים
הופקד עירבון
הוגשו בקשות
הוגשה גם בקשת המשיכה של הערעור
וגם ניתנה החלטה לגבי המשיכה
כל אלה נשארים
הוספת תמליל ללא תצהיר מבצע ההקלטה
אלון
11/09/16
שלום רב.
האם יכול נתבע לצרף לתצהיר עדות ראשית תמליל שיחה מול צד שלישי שביצע (לכאורה) התובע ושהגיע לנתבע בדרכים מסוימות בלי, כמובן, הסכמת התובע לכך ? כלומר האם ניתן לצרף תמליל שכזה לתיק בלי תצהיר המבצע על הדרך, האופן וכשרות ההקלטה - האם עברה עריכה וכדומה ?
האם יכול נתבע לצרף לתצהיר עדות ראשית תמליל שיחה מול צד שלישי שביצע (לכאורה) התובע ושהגיע לנתבע בדרכים מסוימות בלי, כמובן, הסכמת התובע לכך ? כלומר האם ניתן לצרף תמליל שכזה לתיק בלי תצהיר המבצע על הדרך, האופן וכשרות ההקלטה - האם עברה עריכה וכדומה ?
יש מגבלות על קבילות הקלטה
א-ה
11/09/16
ראשית, יש לוודא שלא מדובר בהאזנת סתר, שאז יש איסור קבילות של הקלטה כזו על פי סעיף 13 לחוק האזנת סתר
שנית, תלוי באיזה בית משפט מדובר ובאיזה סדר דין
שלישית, תמלול חייב להיות מקצועי ומאומת בתצהיר
מנגד, יש מגמה של הגמשת הקבילות, כנגד הפחתת המשקל של ההקלטה כראיה
שנית, תלוי באיזה בית משפט מדובר ובאיזה סדר דין
שלישית, תמלול חייב להיות מקצועי ומאומת בתצהיר
מנגד, יש מגמה של הגמשת הקבילות, כנגד הפחתת המשקל של ההקלטה כראיה
סדר דין מהיר
רוני
10/09/16
היי,
בסדר דין מהיר ישנה גם האפשרות שאם בעלי הדין מסכימים וביהמש מאשר זאת, התביע תידון במסלול זה גם אם סכומה עולה על 75,000.
שאלתי היא האם מדובר בכל סכום? או עד סכום שבסמכותו של השלום? או סכום אחר?
בסדר דין מהיר ישנה גם האפשרות שאם בעלי הדין מסכימים וביהמש מאשר זאת, התביע תידון במסלול זה גם אם סכומה עולה על 75,000.
שאלתי היא האם מדובר בכל סכום? או עד סכום שבסמכותו של השלום? או סכום אחר?
סדר דין מהיר על תביעה רגילה
א-ה
10/09/16
תקנה 214ב(ב) מאפשרת לקבוע מסגרת דיונית הדומה לסדר דין מהיר גם על תביעה שהוגשה שלא במסלול של סדר דין מהיר, וזאת "בשינויים המחויבים" וכפוף לשיקולים הפורטים בתקנה 214יב(ב).
אם מדובר על בית משפט שלום, המגבלה היא עד לסכום של 2.5 מיליון ש"ח.
גם בלי להיות כפופים דווקא לכללי סדר דין מהיר, רשאים בעלי הדין - בהסכמה - לקבוע לעצמם מסלול מזורז ומותאם לבירור התביעה.
בנוסף, ניתן לשקול אפשרות של הגשת תביעה במסלול של המרצת פתיחה.
אם מדובר על בית משפט שלום, המגבלה היא עד לסכום של 2.5 מיליון ש"ח.
גם בלי להיות כפופים דווקא לכללי סדר דין מהיר, רשאים בעלי הדין - בהסכמה - לקבוע לעצמם מסלול מזורז ומותאם לבירור התביעה.
בנוסף, ניתן לשקול אפשרות של הגשת תביעה במסלול של המרצת פתיחה.
מסירה
שאול
09/09/16
שלום, לכם
האם ישנה מניעה חוקית שבעל דין או בא כוחו יבצעו מסירה אישית בעצמם?
שבת שלום
האם ישנה מניעה חוקית שבעל דין או בא כוחו יבצעו מסירה אישית בעצמם?
שבת שלום
המצאה
א-ה
09/09/16
המצאה אישית אפשרית על פי הקבוע בתקנה 475א לתקנות סדר הדין האזרחי -
"המצאה על ידי בעל דין
(א) היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:
(1) הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה;
(2) לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.
(ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר."
"המצאה על ידי בעל דין
(א) היה בעל דין מיוצג על ידי עורך-דין, יומצא כתב בי-הדין באחת מן הדרכים המפורטות להלן:
(1) הורה בית המשפט להמציא את כתב בי-הדין במסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין באמצעות עורך דינו, פקידו או שליח מטעמו בהקדם האפשרי, זולת אם קבע בית המשפט מועד מסירה;
(2) לא הורה בית המשפט על מסירה אישית, ימציא בעל הדין את כתב בי-הדין בדואר רשום עם אישור מסירה, לא יאוחר מחמישה ימים מיום שנמסר לידו לשם המצאה.
(ב) בעל הדין ישמור ברשותו את אישור המסירה והעתק ממנו יוגש לבית המשפט כאשר בעל הדין מגיש בקשה לסעד כלשהו נגד בעל דין אחר."
ברע ופסד
ניצן
09/09/16
הגשתי ברע על החלטת בינים.
בינתים ניתן פס"ד במעמד צד אחד בשל הטעיה. אני מגיש ערעור בזכות ולא בקשה לבטול פס"ד במעמד צד אחד (אני פשוט סבור שהבקשה תדחה כי השופט נגדי) ביניתים הברע נמחקה - ניתן פס"ד על מחיקתו מחוסר תשלום אגרה, החלטה בטעות, כי לא הגיע מועד התשלום. השאלה שלי אם לבקש לבטל ההחלטה או שהברע הפכה למיותרת כי ניתן לכלול אותה בערעור על פסק הדין גם במקרה שלי (לפ התקקנות ניתן לערער על החלטת בנים במסגרת ערעור על פסק דין, רק השאלה אם פה יחליטו לבטל את ההחלטה האם דם ידונו או אז תצטרך שוב להיות ברע?)
בינתים ניתן פס"ד במעמד צד אחד בשל הטעיה. אני מגיש ערעור בזכות ולא בקשה לבטול פס"ד במעמד צד אחד (אני פשוט סבור שהבקשה תדחה כי השופט נגדי) ביניתים הברע נמחקה - ניתן פס"ד על מחיקתו מחוסר תשלום אגרה, החלטה בטעות, כי לא הגיע מועד התשלום. השאלה שלי אם לבקש לבטל ההחלטה או שהברע הפכה למיותרת כי ניתן לכלול אותה בערעור על פסק הדין גם במקרה שלי (לפ התקקנות ניתן לערער על החלטת בנים במסגרת ערעור על פסק דין, רק השאלה אם פה יחליטו לבטל את ההחלטה האם דם ידונו או אז תצטרך שוב להיות ברע?)
אם הוגשה בר"ע וניתן לאחר מכן פסק דין, הבר"ע פוקעת
א-ה
09/09/16
כמו שאתה כתבת
אם ניתן פסק דין לאחר הגשת הבר"ע על החלטת ביניים, ומוגש ערעור בזכות על פסק הדין, הבר"ע פוקעת מעצמה ומתייתרת (הופכת למיותרת) כי החלטת הביניים (בעניין הבר"ע) נבלעת לתוך פסק הדין, ובמסגרת הערעור על פסק הדין ניתן לערער גם על החלטת הביניים (שהוגשה עליה הבר"ע) כמו גם על כל שאר החלטות הביניים.
לא משנה אם יחליטו לבטל את ההחלטה בתיק של הבר"ע, היא בכל מצב הופכת למיותרת וחסרת תוקף מעצם הגשת הערעור על פסק הדין - והדיון בערעור על החלטת הביניים יכול להתקיים רק במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין.
אם ניתן פסק דין לאחר הגשת הבר"ע על החלטת ביניים, ומוגש ערעור בזכות על פסק הדין, הבר"ע פוקעת מעצמה ומתייתרת (הופכת למיותרת) כי החלטת הביניים (בעניין הבר"ע) נבלעת לתוך פסק הדין, ובמסגרת הערעור על פסק הדין ניתן לערער גם על החלטת הביניים (שהוגשה עליה הבר"ע) כמו גם על כל שאר החלטות הביניים.
לא משנה אם יחליטו לבטל את ההחלטה בתיק של הבר"ע, היא בכל מצב הופכת למיותרת וחסרת תוקף מעצם הגשת הערעור על פסק הדין - והדיון בערעור על החלטת הביניים יכול להתקיים רק במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין.
בקשת הבהרת מקור סמכות פס"ד לצורך ערעור על פסה"ד
איציק
08/09/16
1. לצורך ערעור אני מבקש לתקוף את מקור הסמכות לפיו ניתן פסה"ד כשהשופט העדיף לא לציין את מקור הסמכות.
2.השופט נתבקש לציין את מקור הסמכות החוקי עליו נסמכת החלטתו, דהיינו, "סמכות טבועה" / הלכת העליון / חוק ספציפי וכו'.
3. כששופט שלום מתעלם מהבקשה שהוגשה תוך 21 יום ממתן פס"ד - מומלץ לפנות לנשיא השלום ואח"כ ערעור למחוזי או ישירות למחוזי ?
2.השופט נתבקש לציין את מקור הסמכות החוקי עליו נסמכת החלטתו, דהיינו, "סמכות טבועה" / הלכת העליון / חוק ספציפי וכו'.
3. כששופט שלום מתעלם מהבקשה שהוגשה תוך 21 יום ממתן פס"ד - מומלץ לפנות לנשיא השלום ואח"כ ערעור למחוזי או ישירות למחוזי ?
אין דבר כזה: "בקשה להבהרת פסק הדין"
א-ה
08/09/16
הבהרת פסק דין אפשרית רק על ידי פניה מההוצאה לפועל
אתה אמור לדעת לבדך אם פסק הדין (או חלק ממנו) חורג מסמכות בית המשפט או שניתן בניגוד לחוק או בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון
לפעמים, פסק הדין ניתן ללא הנמקה מספקת, ואז גם זו יכולה להיות סיבה לערעור
אתה אמור לדעת לבדך אם פסק הדין (או חלק ממנו) חורג מסמכות בית המשפט או שניתן בניגוד לחוק או בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון
לפעמים, פסק הדין ניתן ללא הנמקה מספקת, ואז גם זו יכולה להיות סיבה לערעור
תגובה להחלטה
רענן
08/09/16
בגשתי בקשה לבית המשפט ובקשתי נדחתה וחוייבתי בהוצאות האם יש לי זכות להגיב להחלטה או רק להגיש בר"ע ולערער
תלוי מי נתן את ההחלטה - שופט או רשם
א-ה
08/09/16
אתה יכול רק לערער
אבל, אם ההחלטה ניתנה על ידי רשם (לא בכיר), אתה יכול להגיש ערעור בזכות לבית המשפט שבו מכהן הרשם
אם ההחלטה ניתנה על ידי שופט או רשם בכיר, אתה יכול להגיש בקשה לרשות ערעור (בר"ע) לבית משפט גבוה יותר
לפני שמגישים בר"ע, יש לבדוק אם ניתן להגישה על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס-ט-2009.
אבל, אם ההחלטה ניתנה על ידי רשם (לא בכיר), אתה יכול להגיש ערעור בזכות לבית המשפט שבו מכהן הרשם
אם ההחלטה ניתנה על ידי שופט או רשם בכיר, אתה יכול להגיש בקשה לרשות ערעור (בר"ע) לבית משפט גבוה יותר
לפני שמגישים בר"ע, יש לבדוק אם ניתן להגישה על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס-ט-2009.
דיון
עומר
08/09/16
אני תובע ולא אוכל להתיצב לדיון קדם משפט ראשון בהליך אזרחי. האם ניתן להגיש בקשה שעורך הדין שלי יתייצב במקומי? או שנדרשת התיצבות שלי ואז לבקש שינוי מועד דיון?
התייצבות עורך הדין שלך בקדם המשפט מספיקה
א-ה
08/09/16
האם ניתן להגיש תביעה כנגד עד ששיקר במשפט
חיים
07/09/16
וכתוצאה מכך גרם להפסד התובע במשפט
לא
א-ה
08/09/16
"הלכה פסוקה היא כי לא ניתן לתבוע עד בתביעה נזיקית בגין עדותו"
ראה סעיף 15 לפסק הדין המצורף
ראה סעיף 15 לפסק הדין המצורף
ראיה שעלתה בסיכומים
רענן
07/09/16
בתיק משפחה ערער הנתבע על סמכות בית המשפט בסופו של דבר הכריע בית המשפט כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי התובע ידע פרט מסוים. אולם במסגרת סיכומי התובע עולה כי התובע ידע גם ידע. הגשתי בקשה לעניין הסמכות בעקבות הנאמר בסיכומי התובע אולם השופט דחה זאת בטענה כי לא ניתנה רשות להביא ראיה חדשה (אע"פ שזו עלתה בסיכומי התובע) ובנוסף פסק הוצאות לצד השני שאלתי מה ניתן לעשות, להגיש רשות ערעור או שכיוון שההחלטה בעניין הסמכות חלוטה יש להגיש ערעור.
יצויין כי שאלת הסמכות הוכרעה רק על סמך עניין זה.
יצויין כי שאלת הסמכות הוכרעה רק על סמך עניין זה.
קשה לתת תשובה לשאלתך "מה ניתן לעשות"
א-ה
08/09/16
ניתן פסק דין בהליך הראשון , שאני לא ראיתי
ניתן גם פסק דין בערעור שאני לא ראיתי
וגם את הסיכומים האמורים לא ראיתי
ולא ברור מהי העילה המשפטית לחוסר הסמכות הנטענת
כמו כן, ההסתמכות שלך היא על הסיכומים, שאינם בבחינת עדות, או תצהיר, ובכך גם יש תוספת לקושי הקיים
ההתרשמות הכללית היא שקשה לצפות שהליך משפטי נוסף יוכל לשנות משהו, אלא אם כן תקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שיטרח לקרוא את כל החומר הרלוונטי ויסיק מסקנה שונה.
תביעות שמסתיימות בפשרה
אורי
07/09/16
האם תביעות שמסתיימות
בפשרה ניתן למצוא באינטרנט?
בפשרה ניתן למצוא באינטרנט?
כוונתך כנראה לפסקי דין שניתנו בפשרה
א-ה
08/09/16
גם פסקי דין שניתנו בפשרה מפורסמים באינטרנט
אבל כיוון שפסקי דין אלה אינם מנומקים, הם מכילים 3 או 4 שורות שלא אומרות הרבה למי שלא מצוי בעניין.
אבל כיוון שפסקי דין אלה אינם מנומקים, הם מכילים 3 או 4 שורות שלא אומרות הרבה למי שלא מצוי בעניין.
דחוף- האם יש חובה מינימום 5 ימים בשבוע להתמחות?
ליאוניד
04/09/16
דחוף- האם יש חובה מינימום 5 ימים בשבוע להתמחות?
נא הפנה שאלתך
א-ה
04/09/16
לפורום -
שכר עד
אברהם
04/09/16
שלום רב,
במידה ויש לי עד שהצהיר בתצהיר עדות ראשית, העד יגיע לדיון מרצונו ואין צורך להוציא לו זימון.
שאלתי היא:
כיצד מסדירים את שכר העד שהצהיר?
הרי לא מוציאים לו זימון, ומצד שני אם לא תהיה החלטה בעניין לא יפסק לטובתו שום סכום.
האם יש בעיה אתית שהתובע והעד סוגרים על סכום מחוץ לבית הדין ככל ולא תהיה החלטה מפורשת בעניין (שהרי זה "קצת" לא נראה טוב)
במידה ויש לי עד שהצהיר בתצהיר עדות ראשית, העד יגיע לדיון מרצונו ואין צורך להוציא לו זימון.
שאלתי היא:
כיצד מסדירים את שכר העד שהצהיר?
הרי לא מוציאים לו זימון, ומצד שני אם לא תהיה החלטה בעניין לא יפסק לטובתו שום סכום.
האם יש בעיה אתית שהתובע והעד סוגרים על סכום מחוץ לבית הדין ככל ולא תהיה החלטה מפורשת בעניין (שהרי זה "קצת" לא נראה טוב)
לשם כך קיימת תקנה 180 לתקנות סדר הדין האזרחי
א-ה
04/09/16
שקובעת את הדבר הבא -
"180. מקום שניתן להמציא את ההזמנה באופן אישי יש להגיש עמה למוזמן, אם אפשר, שובר על הסכום ששולם לבית המשפט כאמור, ולפי הוראת הרשם אפשר רק להודיע למוזמן שהסכום שולם לבית המשפט ויסולק לו לכשיתייצב."
"180. מקום שניתן להמציא את ההזמנה באופן אישי יש להגיש עמה למוזמן, אם אפשר, שובר על הסכום ששולם לבית המשפט כאמור, ולפי הוראת הרשם אפשר רק להודיע למוזמן שהסכום שולם לבית המשפט ויסולק לו לכשיתייצב."
פסק בורר
גילי
02/09/16
האם בקשה לאשור פסק בורר הוא הליך בדלתיים פתוחות והפסק יקבל פומביות?
לא היה הליך קודם בבימ"ש
לא היה הליך קודם בבימ"ש
על פי פסיקת בית המשפט העליון פסק בורר אינו פומבי
א-ה
02/09/16
בדרך כלל אישור פסק בורר לא כרוך בדיון כלשהו בבית משפט
לעומת זאת, היה ובעקבות בקשת האישור מוגשת בקשה לביטול הפסק, הרי שבבקשת הביטול כן יתקיים דיון.
פסק הבורר עצמו אינו פומבי, בניגוד לפסק דין של בית משפט שהוא ככלל פומבי אלא אם כן הוטל עליו חיסיון.
לעומת זאת, היה ובעקבות בקשת האישור מוגשת בקשה לביטול הפסק, הרי שבבקשת הביטול כן יתקיים דיון.
פסק הבורר עצמו אינו פומבי, בניגוד לפסק דין של בית משפט שהוא ככלל פומבי אלא אם כן הוטל עליו חיסיון.
הגשה שנעשתה לאבטחה של בית הדין מה דינה
ללא
01/09/16
במועד האחרון להגשת הערעור סרתי לבית הדין בתל אביב, שם נאמר לי שבגלל הפגרה המזכירות סגורה ושאם אני רוצה אני יכול להשאיר את ההגשה באבטחה וכל יום יש מישהו שלוקח את זה (אך המאבטחים לא ידעו מה נעשה עם זה).
השארתי ההגשה למאבטחים בכניסה.
בצ'ט מרכז בתי המשפט נאמר לברר אחרי הפגרה, מאחר שזה היה המועד האחרון להגיש הערעור , אני שואל מה עליי לעשות על מנת להיות בטוח שההגשה בוצעה?
תודה רבה
השארתי ההגשה למאבטחים בכניסה.
בצ'ט מרכז בתי המשפט נאמר לברר אחרי הפגרה, מאחר שזה היה המועד האחרון להגיש הערעור , אני שואל מה עליי לעשות על מנת להיות בטוח שההגשה בוצעה?
תודה רבה
עליך לעשות בדיוק את מה שאמרו לך בצ'אט
א-ה
03/09/16
"הטעייה שבשתיקה" מצד ביהמ"ש – פרוצדורה חוקית ?
איציק
01/09/16
1.ביהמ"ש נתבקש לתיקון פס"ד תוך התאמתו למלל שבחוק.
2. הצד שכנגד טען שהבקשה טרוויאלית ומיותרת.
3. ביהמ"ש התעלם מהבקשה שהוגשה תוך 21 יום מפס"ד.
4. נוצר מצג שהבקשה אכן ברורה ומיותרת, שהרי לא יעלה על הדעת שביהמ"ש לא יפעל לפי הוראות החוק...
4. שנה אח"כ בערעור על החלטת הוצל"פ ביהמ"ש טוען בדיעבד ולמעשה כי "בשתיקתו" התנגד להסכמת הצדדים...
5. האם ישנם פס"ד / החלטות נציבות תלונות על שופטים לעניין הסכמה/הטעייה שבשתיקה מצד ביהמ"ש ?
2. הצד שכנגד טען שהבקשה טרוויאלית ומיותרת.
3. ביהמ"ש התעלם מהבקשה שהוגשה תוך 21 יום מפס"ד.
4. נוצר מצג שהבקשה אכן ברורה ומיותרת, שהרי לא יעלה על הדעת שביהמ"ש לא יפעל לפי הוראות החוק...
4. שנה אח"כ בערעור על החלטת הוצל"פ ביהמ"ש טוען בדיעבד ולמעשה כי "בשתיקתו" התנגד להסכמת הצדדים...
5. האם ישנם פס"ד / החלטות נציבות תלונות על שופטים לעניין הסכמה/הטעייה שבשתיקה מצד ביהמ"ש ?
אין מושגים כאלה של "הסכמה שבשתיקה" "הטעיה בשתיקה"
א-ה
03/09/16
אם בית המשפט לא נתן החלטה, היית צריך להגיש בקשה נוספת לשופט למתן החלטה בבקשה שלא ניתנה בה החלטה
מצב של "אין החלטה" הוא לא הסכמה ולא הטעיה במשתמע מצד השופט.
לפעמים, יש אף הצדקה לפנות בבקשה מיוחדת לנשיא בית המשפט בבקשה לקבל החלטה דחופה בבקשה שלא ניתנה בה החלטה.
מצב של "אין החלטה" הוא לא הסכמה ולא הטעיה במשתמע מצד השופט.
לפעמים, יש אף הצדקה לפנות בבקשה מיוחדת לנשיא בית המשפט בבקשה לקבל החלטה דחופה בבקשה שלא ניתנה בה החלטה.
האם תק' של מעבר ל 10 שנים עולה בקנה אחד עם ההגדרה
ללא
31/08/16
האם תק' של 11 שנים עולה בקנה אחד עם ההגדרה :
"מזה מספר שנים"?
"מזה מספר שנים"?
כיוון שאין הגדרה בחוק לגבי המילים "מספר שנים"
א-ה
03/09/16
אתה רשאי בתגובתך לציין שכלל לא מדובר במספר שנים אלא בתקופה ארוכה ומייגעת של 11 שנים.
החזר אגרה
עינת
30/08/16
שלום,
תיק אזרחי (תביעה כספית) מתנהל בבית משפט השלום.
היה קדם משפט אחד והצדדים הופנו לגישור.
לאחר ישיבת גישור אחת - הצדדים החליט להפסיק את הגישור והגיעו להבנות והסכמות לבדם ואף להסכם.
כעת ההסכם מוגש על ידי שני הצדדים לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין. האם התובע יקבל החזר אגרה?
תודה מראש,
עינת
תיק אזרחי (תביעה כספית) מתנהל בבית משפט השלום.
היה קדם משפט אחד והצדדים הופנו לגישור.
לאחר ישיבת גישור אחת - הצדדים החליט להפסיק את הגישור והגיעו להבנות והסכמות לבדם ואף להסכם.
כעת ההסכם מוגש על ידי שני הצדדים לבית המשפט לקבלת תוקף של פסק דין. האם התובע יקבל החזר אגרה?
תודה מראש,
עינת
ההחזר הוא כשיעור האגרה ששולמה בניכוי 705 ש"ח
א-ה
30/08/16
סמכות מקומית
עו"ד
30/08/16
בכוונתי להגיש עתירה מנהלית נגד מחלקה במשרד המשפטים. משרדי המחלקה הם בתל אביב.
האם יש להגיש עתירה מנהלית למחוזי בתל אביב, או לירושלים?
האם יש להגיש עתירה מנהלית למחוזי בתל אביב, או לירושלים?
מקום שיפוט
א-ה
30/08/16
תקנה 2 לתקנות בתי משפט לענינים
מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, קובעת:
"מקום שיפוט
2. (א) עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין."
מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, קובעת:
"מקום שיפוט
2. (א) עתירה מינהלית (להלן – עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין – לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין."
שאלה האם לאחר כל ניסיונותי להראות שנגרם לי נזק
ליאור
29/08/16
שאלה האם לאחר כל ניסיונותי להראות שנגרם לי נזק כספי
אני נתבע ע"י גוף ממשלתי במספר סעיפים בסדר דין מקוצר
לדעתי יש להם הרבה טעויות בחישובים...(יתכן ואני משלים עם כך...)
אבל יש 2 סעיפים נפרדים מכולם ששם בדמעות אני מנסה להראות לבית המשפט שזה לא נכון עם אסמכתאות...אך לשב..
הציין שהתובעת לא מראה אף מסמך לכך או אך יש סכום כזה...
שאלתי האם יש דרך אחרת לטענה שלי זה מקוממם אותי קשה לי עם זה ,אומר במילה אחת..הם גונבים אותי...
למרות שהחוק לצידי...אני בערעור במחוזי לזה..
הם השופטת תקבל את הסעיף הקטן הזה כל התיק נופל..
מאחר ובתביעה בסדר מקוצר..."מספיק שפרט אחד לא נכון כדי שהתיק יפול...
וזה פרט חשוב אומר בזהירות..פלילי רשום כוזב בידי תאגיד
האם יש מה לעשות....פרוצדורלית...האם אפשר לפנות...??
וסליחה על הבילבול ותודה מראש..אל התשובה
אני נתבע ע"י גוף ממשלתי במספר סעיפים בסדר דין מקוצר
לדעתי יש להם הרבה טעויות בחישובים...(יתכן ואני משלים עם כך...)
אבל יש 2 סעיפים נפרדים מכולם ששם בדמעות אני מנסה להראות לבית המשפט שזה לא נכון עם אסמכתאות...אך לשב..
הציין שהתובעת לא מראה אף מסמך לכך או אך יש סכום כזה...
שאלתי האם יש דרך אחרת לטענה שלי זה מקוממם אותי קשה לי עם זה ,אומר במילה אחת..הם גונבים אותי...
למרות שהחוק לצידי...אני בערעור במחוזי לזה..
הם השופטת תקבל את הסעיף הקטן הזה כל התיק נופל..
מאחר ובתביעה בסדר מקוצר..."מספיק שפרט אחד לא נכון כדי שהתיק יפול...
וזה פרט חשוב אומר בזהירות..פלילי רשום כוזב בידי תאגיד
האם יש מה לעשות....פרוצדורלית...האם אפשר לפנות...??
וסליחה על הבילבול ותודה מראש..אל התשובה
אם אתה בשלב של ערעור במחוזי
א-ה
29/08/16
אז זה כבר נתון לשיקול בית המשפט המחוזי
קשה להבין בדיוק מה קרה שם אצלך, אבל, אם נגרם לך נזק, היית צריך להגיש תביעת נזיקין נפרדת, ואז יכולת גם להוכיח את הנזק.
אבל בערעור במחוזי בית המשפט יחליט לגופו של הערעור.
קשה להבין בדיוק מה קרה שם אצלך, אבל, אם נגרם לך נזק, היית צריך להגיש תביעת נזיקין נפרדת, ואז יכולת גם להוכיח את הנזק.
אבל בערעור במחוזי בית המשפט יחליט לגופו של הערעור.
פס"ד לפי 79א
איציק
28/08/16
האם ביהמ"ש רשאי לפסוק לפי 79א' מבלי לציין במפורש כי הוסמך במפורש ובהסכמת הצדדים לפסוק לפי 79א' ?
מהם התנאים הפרוצדורליים המינימליים למתן פס"ד לפי 79 א' ?
מהם התנאים הפרוצדורליים המינימליים למתן פס"ד לפי 79 א' ?
אם ניתן פסק דין בפשרה על פי סעיף 79א ללא הסכמה
א-ה
28/08/16
ניתן לערער על פסק הדין בפשרה, ולבקש את ביטולו
באשר לפרוצדורה, יש לשים לב לקיומם של שלושה סוגי פשרה, על פי סעיף 79א
הסוג הראשון - שבו הצדדים מסמיכים את בית המשפט לפסוק בפשרה, בין אם ללא הגבלות, ובין עם הגבלות.
הסוג השני - בית המשפט מציע מיוזמתו נוסח פשרה, ומבקש את הסכמת בעלי הדין
והסוג השלישי - שבעלי הדין הגיעו בעצמם להסכם פשרה, ומבקשים שבית המשפט יתן תוקף של פסק דין להסכמה שהושגה.
בכל הסוגים הללו חייבת להיות הסכמה מפורשת של בעלי הדין
ללא הסכמה מפורשת לא ניתן לפסוק בפשרה.
באשר לפרוצדורה, יש לשים לב לקיומם של שלושה סוגי פשרה, על פי סעיף 79א
הסוג הראשון - שבו הצדדים מסמיכים את בית המשפט לפסוק בפשרה, בין אם ללא הגבלות, ובין עם הגבלות.
הסוג השני - בית המשפט מציע מיוזמתו נוסח פשרה, ומבקש את הסכמת בעלי הדין
והסוג השלישי - שבעלי הדין הגיעו בעצמם להסכם פשרה, ומבקשים שבית המשפט יתן תוקף של פסק דין להסכמה שהושגה.
בכל הסוגים הללו חייבת להיות הסכמה מפורשת של בעלי הדין
ללא הסכמה מפורשת לא ניתן לפסוק בפשרה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
