פורום בתי משפט

איחוד הדיון לא הופך את 8 התביעות לתביעה אחת
אבל, יתכן שעוכי הדין שלכם יחשבו שיתכן ויש ל-8 הנתבעים אפשרות לבקש מבית המשפט למחוק את 8 התביעות, ושבמקומן תוגש תביעה אחת משותפת נגד 8 הנתבעים, ואז הסמכות העניינית תהיה לבית המשפט המחוזי.

בדרך כלל מדובר ב-"קרן" שפועלת על פי תקנון
מומלץ לקבל מידע ממחלקת הדוברות של משרד החינוך
מבחינה חוקית, קיים חוק מירשם מילגות, תשל"ז-1976

האחרים חוקרים בחקירה נגדית.

לאור תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת שבקשות מסוג כזה אין להגיש אחרי קדם המשפט
אלא שבמקרים מיוחדים, מתגלה הצורך לחייב את התובע בעירבון ע"פ תקנה 519 בשלב מאוחר יותר, למשל, כאשר בית המשפט מחייב את התובע בהוצאות במהלך המשפט אבל הוא לא משלם - ובעקבות כך מגישים בקשה.
בית המשפט העליון קבע זאת בפסק דין

בד"כ בבית משפט עליון אמורים להגיש בקשות דחייה ביחד עם עמדת הצדדים הנוספים בתיק. 

אם הוגשה בקשה כזו ללא עמדתך, אתה יכול להגיש לבית-המשפט את עמדתך לבקשה (מסכים / מתנגד). 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

ראה לדוגמא סעיף 32 ואילך בחוק

בדיקת נאותות היא תולדה של הסכמה חוזית בין הצדדים המנהלים מו"מ לעסקת רכישה או השקעה בחברה. ההסכמה היא שהצד המוכר יישקף לצד השני את המצב האמיתי של החברה. 
מצופה מצד שמקיים בדיקה כזו לגלות כל פרט אשר עשוי להשפיע על שווי העסקה או שווי החברה, אפילו אם מדובר בסיכוי נמוך. קל וחומר כאשר מדובר על חשיפה קיימת שקיבלה ביטוי בהגשת כתב תביעה (לבוררות). 
צד שאינו מגלה פרט כאמור עשוי הפר חובות מחוק החוזים, כגון - חובת תום הלב או הטעיה ואף להפר את ההבנה לקיום הבדיקה עצמה (בין אם נערך מזכר הבנות ובין אם לא). 
אם אתה כעורך דין עורך "מכתב תביעות" לחברה אתה צריך לשקף מצב קיים, ולפרט את ההליכים ואת החשיפה (סכום התביעה), כשם שאת עורך מכתב תביעות לדוחות כספיים. 
כעו"ד ברור לך כי הצד השני (המשקיע) מסתמך על מכתב תביעות שלך כאשר הוא מנהל את המו"מ, על כל הכרוך בכך. 

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

1. הדיון בבג"ץ הוא דיון משפטי רגיל, שבו כל צד משכנע בצידקת דרכו
2. אם אין לך עורך דין שמייצג אותך, את תוכלי אישית לדבר בבית המשפט ולהסביר ולשכנע שאת הצודקת ושהצד השני לא צודק ואיפה הוא טועה
3. במרבית המקרים לא נהוג בבג"ץ לקיים חקירה נגדית על תצהירים
4. פגיעה בזכויות דיוניות - בשפה המשפטית קוראים לזה:  פגיעה בכללי הצדק הטבעי
5. על פי פסיקת הבג"ץ פגיעה בכללי הצדק הטבעי היא סיבה להתערבות הבג"ץ בהחלטה של בית דין רבני - ציטוט:

"התערבות בהכרעה של בית דין רבני תעשה
אפוא רק בנסיבות חריגות - למשל כאשר בית הדין חרג מסמכותו; סטה מהוראות הדין הדתי
החל עליו; החלטתו ניתנה תוך פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; או כאשר יש מקום להושיט
לעותר סעד מן הצדק, שעה שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר."
[בג"ץ 6598/16 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ואח']

6. רצוי שתגיעי לדיון בבג"ץ עם דף נייר שמכיל את הנושאים שאת רוצה לדבר עליהם
7. יתכן שכדאי לך לבוא יום אחד לבית המשפט העליון, כדי להתרשם ולשמוע איך מתקיימים שם הדיונים.

1. לא ניתן לבקש פטור אגרה טרם הגשת התביעה
2. צריך להגיש את התביעה - ויחד איתה, בו זמנית, להגיש בקשה לפטור מאגרה + תצהיר
3. בבקשה ובתצהיר יש לפרט ולהראות שני דברים (א) חוסר יכולת כלכלית (ב) שהתביעה מגלה עילה
4. תביעה מגלה עילה - משמעה - שמדובר בתביעה ממשית בעלת סיכוי
5. תצטרכי לקרוא בעיון את תקנות בית הדין לעבודה (אגרות) המצורפות למטה בקישור
6. במיוחד את תקנה 12 הדנה בפטור מאגרה
7. בתקנות הללו, יש למטה שתי תוספות - בתוספת השניה יש קישור לתצהיר - כתוב שם "בקשה לפטור מתשלום אגרה"
8. בהצלחה

1. תצרף את היתר הבניה, ותדגיש את התאריך שבו הוא ניתן, ותציין על פי תקנה 59 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו-2016 תוקפו של היתר בניה הוא שלוש שנים - ציטוט :

"59. (א) תקופת תוקפו של של היתר היא שלוש שנים מיום שניתן..."

2. תצרף את מסמכי הטאבו (נסח טאבו) שעל פיהם נרשמה הבניה שלך, ותסתמך על מועד ותאריך ביצוע הרישום בטאבו.

3. על פי סעיף 125 לחוק המקרקעין - רישומי הטאבו יהווה הוכחה חותכת - ציטוט :

"125. (א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו..."

וכך קובעת תקנה 12 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, תשמ"ד-1984 :

"בקשה למתן פרטים נוספים
12. לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש תוך שבעה ימים מיום משלוח המכתב, או
הפרטים שניתנו נראו לו בלתי מספיקים, רשאי הוא, תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק
מתצהיר התשובה לעותר, להגיש לבית המשפט או לרשם בקשה לצוות על מתן פרטים נוספים
ובית המשפט או הרשם רשאי לצוות על מתן אותם פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד
שיקבע; הודעה על בקשה שהוגשה כאמור תומצא לכל בעל דין."

אפשר להתייעץ במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות, או להגיש לשופט בקשה + תצהיר לביצוע תחליף המצאה, ולשם כך יש להגיש בקשה + תצהיר, כפי שמורות תקנות 498 + 499 לתקנות סדר הדין האזרחי :

"תחליף המצאה
498. (א) נוכח
בית המשפט או הרשם שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה או
שלנמען אין מען או שמענו חלקי, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או
מקצתן:
(1) בהדבקת עותק שלו במקום שלפי הידוע גר בו או עסק בו הנמען לאחרונה או
מקום נראה לעין הסמוך לאותו מקום;

(2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
(3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.
(ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו.
(ג) בית המשפט או הרשם המורה על תחליף המצאה יקבע מועד להגשת כתב טענות, בהתאם
לנסיבות.

בקשה לתחליף המצאה
499. (א) בקשה
להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע
ההמצאה בדרך שנקבעה וכן יחולו על המבקש ההוראות שלהלן:
(1) אם מדובר בנמען תושב ישראל שאין לו מען או שיש לו מען חלקי, יציין
המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא
מתגורר, ויצרף תדפיס של הנמען ממרשם האוכלוסין;

(2) אם הנמען איננו תושב ישראל, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו
הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את
כתב בי הדין;
(3) אם לנמען יש מען אך לא היה אפשר להמציא לו את כתב בי הדין, יציין
המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין, וכן
יציין בתצהיר את הפעולות שנקט כדי להמציא לו את כתב בי הדין.
(ב) המבקש לא יהיה
חייב להתייצב לדיון בבקשה אלא אם כן בית המשפט או הרשם הזמין אותו להתייצב."

צריך לדעת באיזה סדר דין מדובר, ובאיזה בית משפט
האם אמור להתקיים "קדם משפט" או שלא
יש הליכים שבהם יש גילוי מסמכים יחד עם כתב התביעה או ההגנה
זה שהתובע לא ביקש - לא שולל ממך כנתבע את הזכות לבקש

ואין לשלול אפשרות שבית המשפט העליון יחזיר בסופו של דבר את התיק לבית הדין הדתי.

תוכל לצרף פרוטוקול לתצהיר העדות, אבל פרוטוקול יתקבל כראיה רק לעצם קיומו - אבל לא לאמיתות תוכנו.
אם בפרוטוקול יש עדות כלשהי, העדות לא תחשב כעדות בהליך משפטי חדש גם אם הפרוטוקול יתקבל לעצם קיומו.

"ככלל פרוטוקול והחלטה של בית-משפט הנם בגדר תעודה ציבורית... ואולם ההוכחה
היא... כי אומנם הפרוטוקול משקף את הנאמר... אין בכך כדי להוות הוכחה
לאמיתות עצם תוכנם..." [קדמי, בעמ' 569]

1. אין סיבה לחשוש מחיוב בהוצאות בשל הגשת תגובה לבקשה למתן ארכה, אצל המפקח על רישום המקרקעין.

2. נושא מתן ארכה שייך לניהול המשפט, דבר המסור בלעדית בידי המפקח, ולכן מוטל עליכם להגיש את תגובתכם ולנסות לשכנע אותו שאין לתת ארכה נוספת, ולעומת זאת, יש לתת פסק דין ללא תצהיר הנתבע, בשל מחדליו החוזרים ונשנים של הנתבע, ובשל הזלזול המופגן במפקח שמשמעו אי-ציות להוראתו להגיש תצהירי עדות תוך 30 יום, ואף שניתנה ארכה מעבר לכך, שוב לא הוגשו התצהירים.

3. הבסיס המשפטי לאי-הגשת תצהירי עדות במועד נמצא בתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי :

"(ב) לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה
143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על
פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות."

4. לכן, מי שמבקש ארכה, חייב לנמק זאת בתצהיר ולהציג סיבות מוצדקות

5. לא ברור אם הנתבע אכן הגיש בקשה לארכה הכוללת גם תצהיר - שאם לא כן אין לקבל את הנימוקים שלו שאינם נתמכים בתצהיר. ואם הוגש תצהיר, יש להסביר למפקח שאין בסיבות הללו ממש, ורחוקות הן מלהיות מוצדקות.

6. כמו כן, רצוי לציין את העובדה שהנתבע מייוצג על ידי עורך דין, ולכן לא קיימת שום בעיה אמיתית להימנעותו מהגשת תצהירי העדות.

7. צריך לציין שכבר ניתנה לנתבע ארכה אחת על ידי המפקח, וזאת בנוסף ל-30 הימים שהוקצבו לו, והוא לא עשה דבר כדי למלא אחר שתי ההוראות של המפקח בדבר הגשת התצהירים.

8. וגם לציין שהנושא במהותו הוא פשוט, והעובדות ברורות וידועות לנתבע, ואי-הגשת תצהיריו במועד נובעת מחוסר הגנה לתביעתה המוצדקת של הנציגות בתיק זה.

9. כמו כן, העיכוב וגרירת הרגליים של הנתבע פוגע לא רק בנציגות, אלא גם בכלל בעלי הדירות בבניין, שנפגעים מהתנהגותו המזלזלת של הנתבע מזה זמן רב.

10. ולכן, מתבקש המפקח הנכבד שלא לתת לנתבע ארכה נוספת כלשהי, ומתבקש הוא לכן לתת בידי הנציגות פסק דין על פי כתב התביעה, ולחייב את הנתבע בהוצאות המשפט לרבות הוצאות לדוגמא.

הצורך בעיקול (כסעד זמני לתקופת התביעה) נגזר מהסעד המבוקש בתביעה
לכן, אם הסעד השתנה עקב התיקון - יש לשקול הגשת בקשה לבית המשפט לביטול העיקול או לצימצום היקפו.

אין תשובה חד משמעית.
לפעמים רק במחוזי, אבל לפעמים (שהערת האזהרה היא הטפל לסעד העיקרי) רשאי גם בית המשפט השלום לקבוע.
ראה סעיף 8 לפסק דינו של בית המשפט העליון

בפני נציב הקבילות על שופטים - וגם אתה יכול.
בדרך כלל זה יעיל אם שופט נוהג במודע שלא כשורה
במקרה שלך השופט לא היה מרוכז, או שכח, ותועלת רבה לא תצמח מקבילה, כי גם השופט כנראה לא רצה שכך יקרו הדברים.

מצורף קישור להנחיות נשיא בית המשפט העליון הקובעות :

"4. ציון דבר
ההמצאה
בכל הליך או בקשה בהליך המוגשים לבית המשפט העליון,
יצוין בפתח הדברים על ידי עורך המסמך, כי עותק מכתבי בית הדין הומצא ליתר בעלי הדין
בד בבד עם המצאתם לבית המשפט, או שבעל הדין או מי מטעמו התחייב בכתב להמצאתם
המיידית."

כמו כן, ניתן לקבל מידע במרכז מידע ארצי של בתי המשפט, טלפון 077-2703333

לכל תיק יש שני צדדים לפחות
כאשר צד רואה שצו בית המשפט לא מתבצע כלפי צד אחר, עליו להודיע על כך לבית המשפט ולבקש סעד מתאים.
השופט יודע מה עליו לעשות במקרה כזה.

נראה שלא הייתי ברור די הצורך בשאלתי המקורית.
לא היה לצד שהצו הוצא נגדו כל מושג שקיים צו הרחקה שכזה. הדבר נודע לו בעקיפין, רק כאשר מי שקבל לטובתו את הצו התחיל להתלונן במשטרה על הפרת צו. למפר כביכול לא היה שום מושג על קיום הצו, עד אשר הופיעו צמד שוטרים ביום 24/9/2014 ודרשו ממנו להתייצב בתחנת המטרה למחרת, 25/9/2014 בשעה 8:00, תוך התעלמות גמורה מהתאריך העברי : א' בתשרי ה'תשע"ה-ראש השנה, יום נטול  תחבורה צבורית. 
לאחר החג, כאשר עדיין לא ידע המורחק שהוא בסטטוס כזה, יוזם הצו ראה את המורחק במקום שלכאורה נאסר עליו להיות בו, הזמין ניידת משטרה והשוטרים עקבו אחרי אוטובוס שבו נסע המורחק (ניידת מ25-081) והורידו אותו מהאוטובוס כאחרון הפושעים.
על מי אפשר להטיל לאחר מעשה את האחריות לביצוע וממי אפשר לתבוע פיצוי על נזקים ממוניים ולא ממוניים בעקבות ההתרשלות בהבאת הצו ?

הכלל הוא שאי מתן תשובה משמעה שאותו בעל דין מוותר על זכות התגובה
והמשמעות היא שבית המשפט יכול להחליט על פי שיקול דעתו וטענות בעלי הדין האחרים שהגישו את עמדתם
בעליון, יש להמציא תשובה גם לבעלי הדין האחרים אבל עורך הדין שלך יכול לראות בנט-המשפט אם הוגשה תגובה.

אני מניח שמדובר בהחלטה של בית המשפט במסגרת פסק דין
אז אם הכסף היה צריך להיות מועבר על ידי בית המשפט, אז צריך לברר אצל המזכיר הראשי של בית המשפט מדוע הכסף לא הועבר עדיין
אם הכסף צריך היה להיות משולם ישירות על ידי הנתבע, והוא לא שילם, אז צריך לגשת עם פסק הדין להוצאה לפועל לצורך ביצוע הגביה.

1. הפטור על פי תקנה 19(7) אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ולא עומד בתנאים כלשהם מצד בית המשפט - ובלבד שמדובר בהליך משפטי לשגביו ניתן הייצוג המשפטי מהלשכה לסיוע משפטי.

2. הפטור הזה הוא אוטומטי, כי הוא נובע מהוראה סטטוטורית.

3. אין בפסיקה של בתי המשפט התייחסות לפטור מכוח תקנה 19 הנ"ל בנפרד למחצית האגרה הראשונה או השניה. הפטור הסטטוטורי הוא לכל האגרה. כיוון שכך, כשקיים פטור סטטוטורי אין בכלל חלוקה של האגרה לחלק ראשון ושני. 

4. בית המשפט העליון התייחס לפטור הסטטורי הזה, אך לא לגבי חלוקתו לחלק ראשון ושני, כי לא קיימת חלוקה של האגרה כשיש פטור מלא מהאגרה כולה.

ציטוט :

"כידוע, תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007
(להלן: תקנות האגרות) קובעת את החובה לשלם אגרה, אלא אם ניתן פטור מתשלומה (הן
במקרים שביחס אליהם קובעות התקנות פטור סטטוטורי והן במקרים שביחס אליהם הענקת
הפטור מאגרה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט לפי תקנה 14 לתקנות האגרות)"
[בר"ם 2459/15 פלוני נ' משרד הפנים]

בקטע הזה מפריד בית המשפט העליון בין פטור סטטוטורי, לבין פטור על פי תקנה 14 המסור לשיקול דעתו של בית המשפט - ולכן הפטור הסטטוטורי אינו נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

ובפסק דין אחר -

"תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות) מכילות רשימה סגורה של פטורים לבעלי דין העומדים בקריטריונים מסוימים
(תקנה 19) ובהליכים מסוימים (תקנה 20). מעבר לפטורים אלה, כאשר מוגשת בקשה לפטור
מתשלום אגרה, זה יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים המצטברים"
[בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל]

כלומר, בפטור על פי תקנה 19 ותקנה 20 אין צורך שיתקיים תנאי כלשהו, רק מעבר לפטורים הללו יש חובה לעמוד בתנאים כלשהם.