פורום בתי משפט

ככל ומדובר בתביעה אזרחית רגילה אז 30יום ממועד ההמצאה
ככל ומדובר בסדר דין מהיר 45 יום מהמצאה
ככל ומדובר בסדר דין מקוצר תוך 20 יום אפשר להגיש בקשה למתן רשות להתגונן

ככל ומדובר בתביעות קטנות אז 15 יום ממועד ההמצאה
ותמיד יש אפשרות לבקש הארכה ובד"כ תקבל

מזכירות בית המשפט מציינת בטופס את הזמן שיש לנתבע להגשת כתב ההגנה - ראה דוגמא של הטופס בקישור
מסירת כתב התביעה לנתבע/לנתבעים מחייב החתמתם על אישור מסירה שמוחזר לבית המשפט
בסדר דין מקוצר, יש טופס דומה, אלא ששם קוצבים לנתבע זמן להגשת בקשה לרשות להגן
כדי לדעת את המצב של התיק - תוכל להתקשר טלפונית למרכז מידע ארצי - טל' 0772703333

אכן, על פי סעיף 3 לחוק ההתיישנות יש לטעון להתיישנות בהזדמנות הראשונה, בין אם היא בכתב ההגנה, ובין אם היא בהליך מקדמי עוד טרם הגשת כתב ההגנה
כדי להבין את הנושא, ראה פסק דין מצורף - החל מסעיף 9
[ע"א 3349/13 (עליון) דורון זהבי נ' מדינת ישראל]

בדרך כלל - בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות העניינית לכך
אבל, אם בית משפט היפנה את הצדדים לבוררות, הרי שאותו בית משפט שהיפנה הוא בעל הסמכות העניינית לצורך הגשת המרצת הפתיחה הנ"ל
כפי שנקבע בחוק בתי מהשפט -

אם בכוונתך שהנספחים המצורפים לכתב התביעה יהיו גם מוצגים בתביעה - עליך לצרפם בשנית לתצהיר העדות, ולאמת אותם כדין.
אין אפשרות להסתמך בתצהיר העדות על נספחים שנמצאים במקום אחר, בשיטת "איזכור והפנייה".

..אם יש מספר תובעים וכל אחד מהם מצהיר את אותה הצהרה בדיוק עם איזכור בדיוק של אותם מסמכים אזי יש לצרף את כל המצ"ב לכל תצהיר?? זה נראה ממש לא לעניין ואפילו מעליב. אודה להתייחסותכם!

אתה אישית חתמת על כתב התביעה ולא מישהו אחר במקומך
מצד שני - יתכן שכדאי לך לספר שמי שכתב את כתב התביעה הוא עורך דין (או משפטן) כי תוכל בהמשך הדרך לטעון שמגיע לך הוצאות משפט ראויות - לרבות שכר טרחת עורך דין - אשר טיפל למענך בניסוח כתב התביעה

לא ברור אם המסמך היה חלק מההליך הקודם ועד כמה הסתמכו עליו אז
בקיצור, צריך לדעת הרבה פרטים שחסרים כדי לחהליט מה אפשר לעשות - ואולי כדאי להתייעץ עם עורך דין

בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין רשאי ויכול על פי חוק להוציא צו זימון לעד - וזאת על פי הכללים והחוקים הבאים -

(1) סעיף 31 + 32 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי
הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015

(2) סעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין,
תשכ"א-1961

(3) סעיפים 9 + 10 + 11 + 27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968

ומה ניתן לעשות ?
פשוט להגיע ולמסור עדות

אם הצדדים לבוררות לא קבעו בהסכם הבוררות אחרת - יחול סעיף יד לתוספת הראשונה לחוק הבוררות

"יד. הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של
הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין
המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט."

כלומר, הסעיף הזה נותן לבורר חופש פעולה להחליט כרצונו
כדי שניתן להוציא לפועל את פסק הבורר, יש להגישו לבית המשפט לאישור - על פי סעיף 23 לחוק בוררות

בסדר דין מקוצר
שלב ראשון, התביעה צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט למסגרת של סדר דין מקוצר,
לאחר מכן, רשאי הנתבע להגיש בקשה לרשות להגן.
לאחר מכן, יש דיון בבקשה לרשות להגן.
לאחר מכן, אם ניתנה רשות להגן, יש צורך בהתאמות הדרושות של כתבי הטענות
לעומת זאת - לפי פרק טז 4
נקבע מיד מועד קצר להגשת כתב הגנה, ולאחריו דיון מהיר בתביעה ומתן פסק דין
ההשוואה בין שני המסלולים
אם לא מוגשת בקשה לרשות להגן - בסדר דין מקוצר יש יתרון של חיסכון בזמן
אם כן מוגשת בקשה וניתנת רשות להגן - המסלול של סדר דין מקוצר ארוך יותר.

מה שחשוב - שהנתבע יקבל את התביעה, ושאישור המסירה החתום על ידו יחזור לבית המשפט.

היתרון בפינוי מושכר על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, ש- לוח הזמנים מהיר לבירור התביעה
בנוסף - נקבע שם שניתן לאחר מכן להגיש תביעה נוספת - כספית - ללא צורך באישור של פיצול סעדים.
בנוסף - בחוק ההוצאה לפועל יש הוראות מיוחדות לביצוע מהיר של פסק דין שהוא רק פינוי מושכר
בכל מסלול אחר, מן הסתם, מהירות הביצוע איטית יותר.

"סימן ג'2: המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני
הגדרות
497ב1.
בסימן זה –
"כתובת דואר אלקטרוני" – כתובת במערכת דואר
אלקטרוני שאינה מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני ושהנמען מפעיל בה אמצעים סבירים
לצורך הגנה על תיבת הדואר שלו מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגום במהימנות המידע שבה;
"כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני" – כתובת במערכת
מאובטחת של דואר אלקטרוני;
"מנגנון הזדהות מאובטח" – מנגנון המשלב אמצעי חומרה
ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
"מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני" – מערכת המשמשת
להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
(1) ...
(2) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות
מאובטח, ומתעדת גישה כאמור;
(3) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני
שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.
המצאת כתב בי-דין אלקטרוני
497ג. (א) ניתן
להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת
המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני
שלו כאמור לבית המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן זה וציין בסמוך לה כי מדובר בכתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני; ואולם הוראה זו לא תחול על כתב בי-הדין הראשון בתיק.
(ב) כתב בי-דין
אלקטרוני שנשלח אל כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו
ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא
הוכח היפוכו של דבר.
(ג) להמצאה כאמור
בתקנת משנה (א) תצורף הזמנה לדין, אם נדרשת לפי תקנות אלה, ערוכה לפי הטופס המתאים
בתוספת, והוראות תקנה 20 לא יחולו.
(ג1) על אף האמור בתקנת
משנה (א), רשאי בית המשפט לשלוח לתיבת הדואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני שנמסרה לבית המשפט לפי תקנות משנה (א) או (ד), הודעה
בדבר קיומו של כתב בי-דין במערכת הממוכנת הכוללת קישור לכתב בי-הדין, שפתיחתו
תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח (להלן – ההודעה); שלח בית המשפט הודעה כאמור,
יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעת השליחה כפי
שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של בתי המשפט המכויל על פי כללים מקובלים.
(ג2) על אף האמור בתקנת
משנה (ג1), לא יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח,
אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-הגעת ההודעה אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר.
(ד)  המבקש להמציא לבית
המשפט כתב בי-דין אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני לצורך קבלת כתבי בי-דין אלקטרוניים מאת בית המשפט כאמור
בתקנת משנה (ג1); כתב בי-דין אלקטרוני המיועד לבית המשפט, יומצא אל יעד ההגשה
האלקטרוני.
(ה) כתב בי-דין
אלקטרוני שנשלח אל יעד ההגשה האלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ד), יראוהו ככתב שהומצא
במסירה אישית לבית המשפט ביום ובשעה שצוינו באישור אלקטרוני של מערכת בתי המשפט.
(ו) כתב בי-דין שנשלח
לפי תקנה זאת אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה
כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או שנקבע בחיקוק,
יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.
הוראות לביצוע
497ג1.
מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות לאופן ביצוע סימן זה, לרבות בדבר מסירת כתובות
דואר אלקטרוניות, עדכונן או ביטולן ובדבר דרישות נוספות לגבי מערכת דואר אלקטרוני
או השימוש בה
החלת הוראות הסימן
497ד. הוראות
סימן זה יחולו על כתב בי-דין אלקטרוני שניתנה לגביו הודעה כאמור בתקנה
215ו(א), בבתי המשפט ובסוגי הליכים שנקבעו בהודעה כאמור."

רצוי לשאול בפורום פלילי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

תפקידו של התובע לדאוג להמצאה לנתבע, לרבות "חלף המצאה"
יתכן שהנתבע במילואים, או בטיול בחו"ל, ולא קיבל לידיו את הדואר הרשום - גם הרישום "לא ידוע" לא פוטר מהמצאה כדין,
פתרון טוב יותר הוא שתבקש מבית המשפט לאשר לך אישית להמציא לנתבע את הזימון - או באמצעות שליח מטעמך.

שים לב שבקשה לתיקון כתב התביעה חייבת לכלול תצהיר.
שינוי כתב תביעה עלול לחייב את הנתבע/נתבעים לתקן את כתב ההגנה שלהם שכבר הוגש, דבר שיגרור חיוב בהוצאות משפט.

והוא נתון לשיקול דעתה של ערכאת הערעור
אחרי שבית המשפט בערעור כבר החליט לעכב, הרבה לא נשאר מה לעשות, כי סיכויי בקשה לרשות ערעור על החלטת העיכוב קלושים מאוד.

הרי ששלושים הימים מתחילים מהיום שלמחרת יום ההמצאה (יום ההמצאה עצמו לא נחשב)

הוא, מיום שלמחרת יום מתן ההחלטה (יום מתן ההחלטה עצמו לא נספר), וכל זאת ללא קשר ליום ההמצאה של ההחלטה לצדדים.-

יש מקרים מיוחדים, שלא קשורים למצב שלך, למשל, שבתוך 30 הימים יש פגרה של בתי המשפט, ואז, למרות שנכתב בהחלטה "מהיום" ימי הפגרה לא נספרים.

יש התחשבות במצבו של המערער, כדי שלא יהיה ב-"מעגל שוטה" שנדחתה בקשתו לפטור מעירבון, ובערעור על הדחיה, נדרש שוב להפקיד עירבון
התחשבות כן, אבל לא פטור אוטומאטי.
עליך להוכיח את חוסר היכולת הכלכלית כנדרש ושיש לערעור סיכוי
ראה לדוגמא החלטה בקישור

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"ניתן לערער בזכות על "החלטה אחרת" במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי, גם כאשר בקשת רשות ערעור על אותה החלטה נדחתה לגופה קודם לכן..."
[רע"א (עליון) 4036/14 חסן מסעודין נ' אלכסנדר קושניר]

וכך קבע בית המשפט העליון במקרה דומה (לגבי חברה) -

"סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור
לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע –
הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם היעדר
יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה
הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום
שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור
מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי"
[רע"א (עליון) 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ואח' - סעיף 7]

ראה -

האם צירפת תצהיר לתמיכה בעובדות שבבקשתך ?
האם תשובת הצד שכנגד נתמכה בתצהיר ?

אם התשובות לשאלות הללו היא כן -
יש שתי אפשרויות -
ראשונה - תצהיר התשובה ניתן על ידי מי מהתובעים עצמם, ואז זכותך לחקור אותו בחקירה נגדית בזמן הדיון
והשניה - תצהיר התשובה ניתן על ידי מי שאינו אחד התובעים, ואז אתה צריך להגיש בקשה לבית המשפט לחקור את מגיש התצהיר בדיון שנקבע (כי אחרת הוא לא יגיע לבדו לדיון לצורך חקירה נגדית).

אם אתה היגשת תצהיר והצד שכנגד לא, אז אתה תטען בדיון שיתקיים שכיוון שתשובת הצד שכנגד היא סתמית ולקונית שלא נתמכה בתצהיר, הרי שיש לקבל את בקשתך ולו מהטעם שלא הוגש תצהיר מטעם התובעים.

אם תתקיים חקירה נגדית בדיון על התצהירים - אתה אמור להוכיח לבית המשפט מתוך החקירה שאין לתובעים סמכות לטעון בשם החברה.

או לעיכוב ביצועו של פסק הדין היא - "החלטה אחרת"
ערעור על החלטת רשם ניתן להגיש - בזכות - לבית המשפט
בו הוא מכהן כרשם.

במצב הזה קיימות שתי אפשרויות

הראשונה - שבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בבית המשפט השלום היתה עד להגשת הערעור במחוזי, ואז, יש לך זכות להגיש בקשה חדשה במחוזי לעיכוב ביצוע עד למתן פסק הדין בערעור
והשניה - שבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בשלום היתה עד למתן פסק הדין בערעור, ואז, אין לך אפשרות להגיש בקשה חדשה לעיכוב ביצוע במחוזי, אבל, אם תגישי ערעור בזכות לשלום והיא תידחה, תוכלי להגיש על הדחיה בקשה לרשות ערעור למחוזי.

שמות הצדדים בערעור זהים לשמות הצדדים בתובענה שמתבררת בפני השופט שפסילתו נתבקשה.
סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע בין היתר -

"(ב) נטענה
טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת."

וכן -

"(ג) החלטת
שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית
המשפט העליון..."

יחד עם זאת, במצורף לערעור לבית המשפט העליון תוך 10 ימי,  יש לצרף תצהיר, וכן את בקשת הפסלות, תשובת הצד שכנגד, ההחלטה המנומקת של השופט, הפרוטוקול, והכל כפי שקובעת תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

"(ב) הערעור יוגש בכתב בשלושה עותקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הודעה לבעל
הדין החלטת השופט; בערעור יפורטו כל נימוקי ההתנגדות להחלטה ויצורפו לו תצהיר לשם
אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, ההחלטה נושא הערעור, הבקשה לפי תקנה 471ב, התשובה
לבקשה, ופרוטוקול הדיון בבקשה; בו ביום ימציא המערער עותק מהערעור על מצורפיו,
במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די
בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור."