פורום בתי משפט

בקישור

ההנחיה הדשה שבמרכז מידע לא יתנו פרטים ללא מספר תיק, והם מפנים אותך ללכת לכל בית משפט ולהזדהות ושם ימסרו לך  פרטים על התיקים

בדרך כלל, יש שתי דרכים לזימון עד
הראשונה - לבקש ממנו - בהסכמתו - שיגיע לבית המשפט למתן עדות
והשניה - להגיש בקשה+תצהיר לבית המשפט שישלח זימון לעד,
בקשה כזו מצריכה הפקדת תשלום הוצאות העד במזכירות בית המשפט טרם משלוח הזימון
מה שחשוב לציין בבקשת הזימון ובתצהיר - הוא הרלוונטיות של העד לתביעה.
ראה לדוגמא החלטה מצורפת בקישור

בהמשך לתקנה 2(א), ראה תקנה 2(ג) הקובעת שאם יש בעיה עם מקום השיפוט, העתירה תוגש בירושלים ורשאי שופט בית המשפט העליון להעבירה למקום אחר.

אלא שרצוי להגיע להסכמה דיונית ישירה בית הצדדים טרם הדיון בבית המשפט, ולבקש בהסכמת הצדדים את אישור בית המשפט להסדר הדיוני
ואז אתה תימנע ממצבים "מביכים" בזמן הדיון עצמו.

יש הליכים משפטיים שבעל הדין כן רשאי לבצע מסירה
ויש מקרים שרק לאחר קבלת אישור מבית המשפט זה אפשרי.

על פי התקנות, לתגובה על המרצת פתיחה יש 45 יום
לכן, אם נקבע דיון לעוד שבועיים - לא מומלץ לשנות זאת
אם ניתן להגיע להסכמה דיונית בכתב מצד כל הצדדים לוויתור על הדיון ולהגשת תגובה בכתב מיידית, שעל סמך הטענות בכתב בלבד בית המשפט יחליט, אז אולי כדאי לנסות.

מהו בדיוק אותו תאגיד - ומה מהות התביעה ?
לפי חוק החברות - למשל - יכולה חברה להגיש תביעה בעצמה, ויכול גם בעל מניות בחברה להגיש תביעה נגזרת בשם החברה
השאלה לא מפורטת מספיק כדי להשיב

חייב להיעשות אישית על ידי בעל הדין וזאת על פי תקנה 35(א) ו- 7(ב) לתקנות בתי משפט לענינים
מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000

ציטוט :

"35. (א)  כתב בי-דין המוגש לבית המשפט
יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו
לבית המשפט, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה."

"7 (א) . . .
(ב) לא תובא עתירה לעיון בית המשפט כאמור
בתקנת משנה (א) אלא אם כן הגיש העותר לבית המשפט אישור בדבר המצאת העתירה כדין לפי
תקנה 35."

בית משפט בסדר דין רגיל רשאי להורות שבעל דין יתייצב אישית - כפי שנקבע בתקנה 147 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי -



"147 (א) שופט בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו..."



לכן, אין חובת התייצבות אישית אם בית המשפט לא הורה כך.





מה שלפעמים עושים, בעל הדין עצמו נשאר מחוץ לאולם בית המשפט, או בכל מקום בבניין בית המשפט, ואם אתה רואה סיבה טובה שהוא יכנס פנימה, אתה מזמין אותו להיכנס או מתקשר אליו לטלפון הסלולרי.



אם הנתבע הוא רופא שטוען שאיבד את המסמכים הרפואיים (רשומות רפואיות) הרי שהדבר עומד בסתירה לתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז-1976 המחייבות שמירה על רשומות רפואיות לאורך זמן רב.

ולכן זו עוולה בנזיקין של הפרת הוראה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.



כמו כן, לעניין זה קבע בית המשפט העליון -



"הנה-כי-כן, היעדרם של רישומים הנדרשים על-פי שיגרת הנוהל הרפואי מצביע על אי-מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה יש כדי לפגום גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית-המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לבין הרופא או המוסד. מחדל זה של הרופא או של המוסד הרפואי פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, בכל אותם מקרים שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות שבמחלוקת.נוסיף, במאמר מוסגר, שיש הרואים בהתרשלות, אשר כתוצאה ממנה לא נערכו רישומים רפואיים נאותים, עניין המהווה עילה לתביעה בגין "נזק ראייתי" שנגרם לחולה, אשר מנע ממנו להוכיח את תביעתו (ראו בע"א 789/89 הנ"ל [2], בעקבות ע"א 285/86 נגר נ' וילנסקי ואח' וערעור שכנגד"

[ע"א (עליון) 6330/96 ‏א' בנגר, קטינה
ואח' נ' בית החולים הכללי ע"ש ד"ר הלל יפה,
חדרה‏, פ''ד נב(1) 145]



הטענה שהוא "איבד" את המסמכים אינה סבירה, כי הכל מתנהל היום באמצעות מחשב פלוס גיבוי של המחשב, ומסמכים רפואיים לא יכולים "להיעלם".



יתכן שאין צורך לבקש תצהיר על אובדן המסמכים, כי הרופא יצטרך להגיש תצהיר עדות ראשית או להעיד בעדות ראשית - ובכל מקרה תוכל לחקור אותו בחקירה נגדית גם על אובדן המסמכים, גם אם הוא לא ציין זאת בתצהיר העדות שלו או בעדות ראשית. הדבר תלוי כיצד הנתבע יפעל.



בנושא ההיעלמות של המסמכים רפואיים - כדאי שתשאל גם בפורום רשלנות רפואית.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

בשלב הסיכומים יש לפרט את ההוצאות שנגרמו לאורך ההליך, וניתן לפרט את הבקשות השונות שהוגשו, צירוף קבלות על הוצאות כספיות, או על עריכת תצהירים, או על ייעוץ משפטי
כלומר, ניתן לפרט את סעיפי ההוצאות שנגרמו לבקש על פיהן שבית המשפט יפסוק את הוצאות המשפט.
ניתן לבקש פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה אם נגרמה השחתת זמנו של בית המשפט.

ישנן אפשרויות שונות לתשלום האגרה - ראה בקישור

האם מדובר בתביעה "יחד ולחוד" ?
אם כן, ניתן לחייב כל אחד מהם בנפרד במלוא הנזק
אם לא, ניתן לחייב כל אחד מהם לפי הנזק שגרם
הדבר תלוי בניסוח כתב התביעה - לאור סעיף 11 לפקודת הנזיקין - וגם לאור פסיקת בית המשפט העליון -

"ההלכה הנוהגת בדין הישראלי, שאומצה אצלנו בעקבות הפסיקה האנגלית, מסווגת את המקרים
הנזיקיים בהם שותף יותר ממעוול אחד לשלושה:
מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו
נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה; ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים.
את המעוולים משני
הסוגים הראשונים מחייבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד, בעוד שהמעוולים מהסוג
השלישי מחויבים בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד"
[ע"א (עליון) 8133/03 עודד יצחק  נ'  לוטם שיווק בע"מ ואח']

מהשאלה לא ברור כיצד נעשה הניסוח של כתב התביעה.
היה ומדובר במעוולים "ביחד ולחוד" ניתן לחייב כל אחד מהם בנפרד במלוא הנזק - וניתן לבקש מבית המשפט פסק דין - על מלוא הנזק - נגד מי שלא הגיש כתב הגנה במועד.

הגשת בקשה לפסק דין עדיין תאפשר למי שלא הגיש כתב הגנה להגישו באיחור, ובית המשפט ינהג בגמישות כלפיו.

כמובן, שיש לבדוק תחילה בתיק בית המשפט שאכן נתקבלו אישורי המסירה של כתב התביעה מצד כל הנתבעים, ושחלף המועד שניתן להם להגשת כתב ההגנה.

ככל ומדובר בתביעה אזרחית רגילה אז 30יום ממועד ההמצאה
ככל ומדובר בסדר דין מהיר 45 יום מהמצאה
ככל ומדובר בסדר דין מקוצר תוך 20 יום אפשר להגיש בקשה למתן רשות להתגונן

ככל ומדובר בתביעות קטנות אז 15 יום ממועד ההמצאה
ותמיד יש אפשרות לבקש הארכה ובד"כ תקבל

מזכירות בית המשפט מציינת בטופס את הזמן שיש לנתבע להגשת כתב ההגנה - ראה דוגמא של הטופס בקישור
מסירת כתב התביעה לנתבע/לנתבעים מחייב החתמתם על אישור מסירה שמוחזר לבית המשפט
בסדר דין מקוצר, יש טופס דומה, אלא ששם קוצבים לנתבע זמן להגשת בקשה לרשות להגן
כדי לדעת את המצב של התיק - תוכל להתקשר טלפונית למרכז מידע ארצי - טל' 0772703333

אכן, על פי סעיף 3 לחוק ההתיישנות יש לטעון להתיישנות בהזדמנות הראשונה, בין אם היא בכתב ההגנה, ובין אם היא בהליך מקדמי עוד טרם הגשת כתב ההגנה
כדי להבין את הנושא, ראה פסק דין מצורף - החל מסעיף 9
[ע"א 3349/13 (עליון) דורון זהבי נ' מדינת ישראל]

בדרך כלל - בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות העניינית לכך
אבל, אם בית משפט היפנה את הצדדים לבוררות, הרי שאותו בית משפט שהיפנה הוא בעל הסמכות העניינית לצורך הגשת המרצת הפתיחה הנ"ל
כפי שנקבע בחוק בתי מהשפט -

אם בכוונתך שהנספחים המצורפים לכתב התביעה יהיו גם מוצגים בתביעה - עליך לצרפם בשנית לתצהיר העדות, ולאמת אותם כדין.
אין אפשרות להסתמך בתצהיר העדות על נספחים שנמצאים במקום אחר, בשיטת "איזכור והפנייה".

..אם יש מספר תובעים וכל אחד מהם מצהיר את אותה הצהרה בדיוק עם איזכור בדיוק של אותם מסמכים אזי יש לצרף את כל המצ"ב לכל תצהיר?? זה נראה ממש לא לעניין ואפילו מעליב. אודה להתייחסותכם!

אתה אישית חתמת על כתב התביעה ולא מישהו אחר במקומך
מצד שני - יתכן שכדאי לך לספר שמי שכתב את כתב התביעה הוא עורך דין (או משפטן) כי תוכל בהמשך הדרך לטעון שמגיע לך הוצאות משפט ראויות - לרבות שכר טרחת עורך דין - אשר טיפל למענך בניסוח כתב התביעה

לא ברור אם המסמך היה חלק מההליך הקודם ועד כמה הסתמכו עליו אז
בקיצור, צריך לדעת הרבה פרטים שחסרים כדי לחהליט מה אפשר לעשות - ואולי כדאי להתייעץ עם עורך דין

בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין רשאי ויכול על פי חוק להוציא צו זימון לעד - וזאת על פי הכללים והחוקים הבאים -

(1) סעיף 31 + 32 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי
הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015

(2) סעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין,
תשכ"א-1961

(3) סעיפים 9 + 10 + 11 + 27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968

ומה ניתן לעשות ?
פשוט להגיע ולמסור עדות

אם הצדדים לבוררות לא קבעו בהסכם הבוררות אחרת - יחול סעיף יד לתוספת הראשונה לחוק הבוררות

"יד. הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של
הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדין
המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט."

כלומר, הסעיף הזה נותן לבורר חופש פעולה להחליט כרצונו
כדי שניתן להוציא לפועל את פסק הבורר, יש להגישו לבית המשפט לאישור - על פי סעיף 23 לחוק בוררות

בסדר דין מקוצר
שלב ראשון, התביעה צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט למסגרת של סדר דין מקוצר,
לאחר מכן, רשאי הנתבע להגיש בקשה לרשות להגן.
לאחר מכן, יש דיון בבקשה לרשות להגן.
לאחר מכן, אם ניתנה רשות להגן, יש צורך בהתאמות הדרושות של כתבי הטענות
לעומת זאת - לפי פרק טז 4
נקבע מיד מועד קצר להגשת כתב הגנה, ולאחריו דיון מהיר בתביעה ומתן פסק דין
ההשוואה בין שני המסלולים
אם לא מוגשת בקשה לרשות להגן - בסדר דין מקוצר יש יתרון של חיסכון בזמן
אם כן מוגשת בקשה וניתנת רשות להגן - המסלול של סדר דין מקוצר ארוך יותר.

מה שחשוב - שהנתבע יקבל את התביעה, ושאישור המסירה החתום על ידו יחזור לבית המשפט.

היתרון בפינוי מושכר על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, ש- לוח הזמנים מהיר לבירור התביעה
בנוסף - נקבע שם שניתן לאחר מכן להגיש תביעה נוספת - כספית - ללא צורך באישור של פיצול סעדים.
בנוסף - בחוק ההוצאה לפועל יש הוראות מיוחדות לביצוע מהיר של פסק דין שהוא רק פינוי מושכר
בכל מסלול אחר, מן הסתם, מהירות הביצוע איטית יותר.

"סימן ג'2: המצאת כתב בי-דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני
הגדרות
497ב1.
בסימן זה –
"כתובת דואר אלקטרוני" – כתובת במערכת דואר
אלקטרוני שאינה מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני ושהנמען מפעיל בה אמצעים סבירים
לצורך הגנה על תיבת הדואר שלו מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגום במהימנות המידע שבה;
"כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני" – כתובת במערכת
מאובטחת של דואר אלקטרוני;
"מנגנון הזדהות מאובטח" – מנגנון המשלב אמצעי חומרה
ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו, והמאפשר את זיהוי בעליו באופן ייחודי;
"מערכת מאובטחת של דואר אלקטרוני" – מערכת המשמשת
להעברת מסרים אלקטרוניים, שמתקיימים בה כל אלה:
(1) ...
(2) היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות
מאובטח, ומתעדת גישה כאמור;
(3) המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני
שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.
המצאת כתב בי-דין אלקטרוני
497ג. (א) ניתן
להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, אל תיבת הדואר שבכתובת
המאובטחת של הדואר האלקטרוני של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדואר האלקטרוני
שלו כאמור לבית המשפט לצורך ביצוע הוראות סימן זה וציין בסמוך לה כי מדובר בכתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני; ואולם הוראה זו לא תחול על כתב בי-הדין הראשון בתיק.
(ב) כתב בי-דין
אלקטרוני שנשלח אל כתובת מאובטחת של דואר אלקטרוני כאמור בתקנת משנה (א), יראוהו
ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעה שצוינו באישור המסירה האלקטרוני, אם לא
הוכח היפוכו של דבר.
(ג) להמצאה כאמור
בתקנת משנה (א) תצורף הזמנה לדין, אם נדרשת לפי תקנות אלה, ערוכה לפי הטופס המתאים
בתוספת, והוראות תקנה 20 לא יחולו.
(ג1) על אף האמור בתקנת
משנה (א), רשאי בית המשפט לשלוח לתיבת הדואר שבכתובת דואר אלקטרוני או בכתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני שנמסרה לבית המשפט לפי תקנות משנה (א) או (ד), הודעה
בדבר קיומו של כתב בי-דין במערכת הממוכנת הכוללת קישור לכתב בי-הדין, שפתיחתו
תתאפשר באמצעות מנגנון הזדהות מאובטח (להלן – ההודעה); שלח בית המשפט הודעה כאמור,
יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום ובשעת השליחה כפי
שמופיעים בשעון פנימי שבמערכת המחשוב של בתי המשפט המכויל על פי כללים מקובלים.
(ג2) על אף האמור בתקנת
משנה (ג1), לא יראו את כתב בי-הדין ככתב שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח,
אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי-הגעת ההודעה אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר.
(ד)  המבקש להמציא לבית
המשפט כתב בי-דין אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני או כתובת
מאובטחת של דואר אלקטרוני לצורך קבלת כתבי בי-דין אלקטרוניים מאת בית המשפט כאמור
בתקנת משנה (ג1); כתב בי-דין אלקטרוני המיועד לבית המשפט, יומצא אל יעד ההגשה
האלקטרוני.
(ה) כתב בי-דין
אלקטרוני שנשלח אל יעד ההגשה האלקטרוני כאמור בתקנת משנה (ד), יראוהו ככתב שהומצא
במסירה אישית לבית המשפט ביום ובשעה שצוינו באישור אלקטרוני של מערכת בתי המשפט.
(ו) כתב בי-דין שנשלח
לפי תקנה זאת אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה
כמשמעותו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או שנקבע בחיקוק,
יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.
הוראות לביצוע
497ג1.
מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות לאופן ביצוע סימן זה, לרבות בדבר מסירת כתובות
דואר אלקטרוניות, עדכונן או ביטולן ובדבר דרישות נוספות לגבי מערכת דואר אלקטרוני
או השימוש בה
החלת הוראות הסימן
497ד. הוראות
סימן זה יחולו על כתב בי-דין אלקטרוני שניתנה לגביו הודעה כאמור בתקנה
215ו(א), בבתי המשפט ובסוגי הליכים שנקבעו בהודעה כאמור."