פורום בתי משפט

פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.

מנהלי פורום בתי משפט

עו"ד יהונתן ינאי

למעלה מ-12 שנות ניסיון בתחום הליטיגציה המסחרית והתאגידית.

עו"ד מאיה ראובני ילינק

למעלה מ-15 שנות ניסיון בליטיגציה, חוזים, נדל"ן ומשפט מסחרי.

מחיקה

סעיד 20/01/18
האם בה"פ המבקש עותר למחוק את ההליך , כי משחלף הזמן הסעד שבקש כבר לא רלבנטי עבורו. האם במקרה זה משיב שעכשיו עבורו יש עניין בסעד (התהפכו היוצרות) יכול להנות מקיום התיק ולבקש את הסעד? או שאין לו זכות להתנגד לבקשת המבקש למחיקה?

משמוגש הליך משפטי יש לשני הצדדים זכות בקיומו

א-ה 20/01/18
אם בהמרצת פתיחה המבקש מעוניין למחוק את המרצת הפתיחה, רשאי המשיב להתנגד ולבקש שבית המשפט יפסוק במחלוקת.
אבל כדי שבית המשפט יוכל להחליט אם למחוק, צריך המשיב בהמרצת הפתיחה להגיש תחילה את תשובתו להמרצה כולל תצהיר.
הסיבה לכך היא, שלפני הגשת תשובת המשיב בהמרצה בית המשפט אינו יכול לדעת מה היקף המחלוקת במסגרת המרצת הפתיחה,
לעניין זה ראה סעיף 7 בהחלטה המצורפת למטה בקישור
השיקולים לגבי מחיקת המרצת פתיחה זהים לשיקולים של מחיקת (או הפסקת) תביעה משפטית רגילה על ידי התובע, ואפשר שבית המשפט יתנגד למחיקה אם המשיב יראה שיש לו יתרון דיוני על פני התובע ומחיקת ההליך תפגע בו. [ראה לעניין זה רע"א (עליון) 7070/14].
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

חובת נוכחות בעלי דין מה התקנות?

אסנת 20/01/18
האם יש חובת התיצבות בדיון ראשון של כל התובעים והנתבעים? 
הבנתי שבבית דין למדפחה כולם חייבים להתייצב.
האם הכלל הוא לפי העניין המשפטי ולא בית המשפט?
כלומר ככל שמדובר ביורשים כולם חייבים להגיע לדיון גם אם יש ייצוג של עורך דין גם בקדם משפט? אם בית המשפט משפחה ואם בית משפט השלום?
 או שבבית משפט השלום עקרונית ניתן לשלוח את עורך הדין עצמו? אם יש יורש בחוץ לארץ או יורש שחולה במחלה קשה למשל, איך מבקשים  אישור לאי הגעה מראש? 


הדבר תלוי בסדר הדין שבו בחר התובע להגיש את התביעה

א-ה 20/01/18
למשל, בתביעה בסדר דין "רגיל" בית משפט שלום, ככלל אין חובה שבעל הדין יתייצב אישית בשלב קדם המשפט ויכול עורך דינו לייצגו, אבל, על פי תקנה 147 לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי השופט בקדם המשפט להורות שבעל דין יתייצב אישית לדיון.

לעומת זאת, בתביעה בסדר דין "מהיר" בבית משפט שלום, חובה על בעלי הדין להתייצב אישית לדיון בקדם המשפט, כפי שקובעת תקנה 214יא(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי

בבית המשפט לענייני משפחה, למשל, נקבע שבקדם משפט יתייצבו בעלי הדין אישית, ללא קשר אם הם דווקא יורשים או לא.

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

החזרת תיק לדיון חוזר

דן 20/01/18
שלום רב,
גרושתי הגישה ברע למחוזי שהחליט שקמא (בית הדין למשפחה) יפתח את התיק יקיים עוד דיון ואז יגיע להחלטה חדשה עקב פגם טכנע בהתנהלות קמא.שאלתי , האם העו"ד שאיתו סגרתי סכום על יצוג בתיק ( לא בערעור) יכול לחייב אותי בתשלום נוסף אם אותו התיק נפתח לעוד דיון אחד באותו בית משפט ואצל אותו שופט בו התקיים המשפט ?

הדבר תלוי בהסכם הייצוג ושכר הטרחה שלך עם עורך הדין

א-ה 20/01/18
הכלל המקובל הוא שעורך הדין עורך הסכם בכתב עם הלקוח בו מפורט היקף הייצוג ונושא שכר הטרחה - כך שניתן יהיה בצורה ברורה לדעת מה היקף הייצוג ומה כולל התשלום.
נסה לקרוא פעם נוספת את ההסכם שלך עם עורך הדין כדי להבין ממנו מה הוא כולל.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

הוצאות בתיקון כת תביעה

סמי 19/01/18
אי חיוב בהוצאות לתיקון כתב תביעה בשלב הליך קדם משפט. האם בשלב זה אפשר שלא לחייב בהוצאות את התובע אם היו כשלים מטעם הנתבע? אשמח לדעת מתי לא מטילים הוצאות על התובע אם הוא במקש לתקן את כתב התביעה בשלב קדם המשפט? תודה

פסיקת הוצאות היא בשיקול דעתו הבלעדי של השופט

א-ה 19/01/18
אין רשימה סגורה ומוגדרת מתי מחייבים תובע בהוצאות ובאיזה שיעור, בשל תיקון כתב התביעה, ומתי לא.
הדבר גם תלוי בשלב של ההליך המשפטי בו מתבקש התיקון, ככל שהוא נעשה מוקדם יותר כך יהיה הוא פשוט יותר גם מההיבט של ההוצאות.

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

גילוי מסמכים וניסיון להסתיר מסמכים

שאול בן חיים 19/01/18
אני מבין שעל כל צד לגלות לצד השני איזה מסמכים יש ברשותו. בתיק שבו אני צד ג', היה הליך גישור שנכשל וחזרנו לבימש. אני לא הייתי צד לגישור ועל כן אין לי את מסמכים שהוצגו בגישור.  
1.מה קורה במצב שצד מסויים רושם בתצהיר גילוי מסמכים שלו, שיש ברשותו מסמכים שהיו בהליך הגישור והם חסויים, ויסתיר מתחת לכך מסמך, שלא היה בגישור, או מסמך שהוא לא רוצה לחשוף? האם ניתן לבקש ממנו לפרט בנקודות אילו מסמכים הוא מתכוון שהיו בהליך הגישור? 
2. מה הדין במצב שצד מסויים יציג מסמך שלא היה בתצהיר גילוי המסמכים ויטען כי קיבל אותו זמן קצר לפני הדיון? 
כלומר, איך צד יכול לשמור על זכויותיו מפני ניסיונות של צד אחר לעקוף את גילוי המסמכים ולהסתיר חומר? 

לעניין מסמכים שהוגשו בהליך הגישור

א-ה 19/01/18


מסמכי הגישור מתחלקים לשני סוגים
הסוג הראשון - מסמך חיצוני לגישור שהוגש בזמן הגישור
והסוג השני - מסמך שנוצר בהליך הגישור עצמו
לגבי הסוג השני, מקובל לראות מסמך כזה כחסוי
לגבי הסוג הראשון, יש שיקול דעת לשופט אם לאפשר הצגתו לצד ג' שלא היה חלק מהליך הגישור
בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט העליון -

"הרחבת יתר של החיסיון, עלולה להביא
לכך שעצם הגשת מסמך בגישור או בהליכי בוררות תהפוך את המסמך לחסוי, וכך יהפוך הליך
הגישור או הבוררות ל"בית קברות" לראיות"

[רע"א (עליון) 4781/12 י.מ עיני קונדיטוריה בע"מ ואח'  נ'  בנק לאומי לישראל בע"מ ואח']

מומלץ מאוד שתקרא את פסק הדין של השופט יצחק עמית במסגרת רע"א 4781/12 הנ"ל המצורף בקישור
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

תעודת זהות של נתבעי רישיון נהיגה

שרה 19/01/18
האם כתובת ברישיון נהיגה היא תעודת זהות תקינה לצורך המצאה של כתב תביעה?

כתובת לצורך כתב תביעה

א-ה 19/01/18
תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את ההגדרה של "מען" לצורך משלוח כתב תביעה -

" "מען", לעניין
המצאת כתב בי-דין – כתובת לפי סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין,
התשכ"ה-1965, לרבות מספרי הטלפון והפקסימילה באותו מען וכן כתובת דואר
אלקטרוני, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;"


ולכן, סעיפים 2(11) ו- 2(11א) לחוק מרשם האוכלוסין קובעים -

"2. (א) במרשם האוכלוסין  יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי
בהם:
(1) . . .
. . .
(11)  המען;
(11א) כתובת למשלוח דואר
כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, ככל שנמסרה על כך הודעה;"
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

שאלה

דניאל 19/01/18
שלום, מה עלות האגרה לבקשה לקיום דיון נוסף אזרחי בעליון? 

על פי תקנות האגרות = 996 ש"ח אבל . . .

א-ה 19/01/18
כיוון שבינואר מעדכנים את האגרות - יש לבדוק זאת במזכירות -
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

נזק ראייתי

רמי 19/01/18
שלום, האם ניתן להוסיף ראשי נזק בתביעה אזרחית נגד אדם כלשהו וזאת לאחר שאני מגלה שהנתבע שיבש חלק ניכר מהראיות והעלים לי ראיות משמעותיות בגילוי מסמכים?
אציין כי כמובן ישנה עילה נוספת שנוספה בגין נזק ראייתי אשר מקשה עליי לחלוטין להוכיח גובה הנזק הריאלי אשר נגרם לי. אודה להבהרה בעניין. תודה

בכתב התביעה אתה אמור לפרט כל נזק מכל סוג אפשרי

א-ה 19/01/18
ובאשר לנזקים הנטענים על ידך שנובעים מאופן ניהול המשפט של הצד שכנגד, הרי שבשלב הסיכומים שלך אתה רשאי להתייחס גם להתנהלות של הצד השני במהלך המשפט ולחוסר תום הלב וניקיון הכפיים שלו.
דבר שגרם להתארכות ההליך המשפטי שלא לצורך.



תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

דיון

נועם 18/01/18
נקבע דיון בבקשתי לבטול פסקנדין בהעדר הגנה. התובע לא הגיע ונמצא בתיק אישור מסירה שחתום ע"י פקיד דואר שרשם- העתיק מקום מגורים. האם על ביהמ"ש היה לדון בלעדיו?

לבית המשפט יש שיקול דעת כיצד לפעול

א-ה 19/01/18

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

ביטול פסד בהעדר

רמי 18/01/18
שלום
תבעתי בתביעה אזרחית הליך רגיל בבית המשפט. הנתבע קיבל את כתב התביעה באמצעות סניף אחר שלו. בבקשה לביטול הוא ציין שקרים גסים וחמורים תחת תצהיר חתום על ידו. ניתן כבר לפני שבוע פסד בהעדר תוך שביהמש קבע שיש איסור מסירה כדין. מתי רצוי בדרכ להגיב לבקשה לביטול פסד בהעדר?

מקובל שבית המשפט קובע תוך כמה זמן יש להגיב

א-ה 19/01/18
כמובן שרצוי להגיב בהקדם האפשרי.
ואם אין קביעת מועד של בית המשפט לתגובה, אז לא יאוחר מעשרים יום
מי שמגיש בקשה לביטול פסק דין בהיעדר כתב הגנה, צריך להוכיח שני דברים, שיש הצדקה לכך שלא הגיש כתב הגנה במועד - וגם - שאם יבוטל פסק הדין יש לנתבע סיכוי טוב שינתן פסק דין אחר מזה שבוטל.
אתה, בתור תובע, צריך בתגובתך להראות לבית המשפט שלא היתה סיבה מוצדקת לאי-הגשת כתב הגנה במועד, וגם - שאם תינתן לנתבע הזדמנות להגיש כתב הגנה, הדבר לא ישנה את התוצאה שבפסק הדין שביטולו מבוקש.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

התנהלות בקדם

חגית 18/01/18
לא ידוע לי עם כל המשיבים/יורשים יגיעו לקדם משפט חלקם לא קיבלו ו/או אישרו את הזימון ונכון לרגע זה נראה כי אינם מיוצגים. מה עלי לעשות במקרה כזה בקדם משפט? האם עלי לזמן את העדים לקדם משפט? כרגע מייצגת את עצמי.

אם מדובר בבית משפט לענייני משפחה

א-ה 18/01/18
יש לפעול על פי התקנה הזו שמיועדת לבית משפט לענייני משפחה



"258יא.
בתובענה יתייצבו בעלי הדין בקדם-המשפט, למעט בעל דין שהוא פסול דין זולת אם בית
המשפט קבע אחרת; דין אי-התייצבות של בעל דין כדין אי-התייצבות על פי תקנה 157."




משמעות הדברים, שבעל הדין בעצמו חייב להתייצב לקדם משפט, ולא ניתן להסתפק בייצוג רק על ידי עורך דין.



כמו כן, אין לדעת מה יחליט השופט, כי סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה "גמישים".

לכן, מומלץ גם לשאול בפורום דיני משפחה ליתר ביטחון.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

פסילת שופט?

צבי 18/01/18
שלום
אם שופט בערעור במחוזי אומר לעורך דין של המערער שכדאי לו למשוך את הערעור
והעורך דין רוצה לטעון ואז השופט אומר לו לא כדאי לך הלקוח ישלם הוצאות. האם מותר לשופט?.בכל 8 דיונים שהייתי באולם אותה מנגינה. עכשיו במקרה בתיק הזה שנכחתי בו העורך דין התעקש לנהל דיון. היה מחדל של הצבא בתיק של קצין תגמולים והעורך דין מנסה להצביע על עדויות שלא נחקרו ושבית משפט שלום לא התייחס אליהם ואז השופט במחוזי אומר שגם אם יש ראיות כאלה זה לא מעניין כאן.
מה קורה במצב כזה?
נראה שהשופט נעול מראש. הוא גם לא קרא את עיקרי הטיעון כי קבע שמשהו מסויים לא הופיע בהם והוא כן הופיע בהם. הייתה תחושה של זלזול ורצון לסתימת פיות ולעבור לדיון הבא.

נושא פסילת שופט הוא לא פשוט

א-ה 18/01/18
וכמובן שצריך לבחון אותו בזהירות.

מצד שני, יש פסיקה נרחבת של בית המשפט העליון, הקובעת שלשופט מותר להתייחס לסיכויי צד כלשהו בהליך המשפטי, מבלי שזה יחשב לנעילת דעתו של השופט לכיוון כלשהו.

העניינים שהעלת בשאלה, מתאימים יותר לערעור על פסק הדין מאשר לפסילת השופט.
אבל קשה באינטרנט לקבוע חד משמעית לכאן או לכאן.

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

מהות הודעת ערעור

גבי 18/01/18
שלום
בערעור למחוזי הוגשו הודעת ערעור ועיקרי טיעון. במהלך הדיון עורך הדין של המערער טען שאין באמור בעיקרי הטיעון לגרוע מהאמור בהודעת הערעור. השופטת אמרה לו שאין קשר בין הודעת הערעור לעיקרי הטיעון ומה שלא טען בעיקרי הטיעון לא יוכל לטעון. אני שואל...אם בימש של הערעור מגביל עמודים בעיקרי טיעון ואם כל הטענות מלכתחילה הועלו בהודעת הערעור האם תוכלו בבקשה להציג לי תקנה בסדר הדין התומכת בטענת השופטת שאין קשר בין הודעת הערעור לעיקרי הטיעון?

תקנה בתקנות סדר הדין האזרחי לעניין עיקרי טיעון

א-ה 18/01/18
היא תקנה 446(ג) שלשונה הוא זה -

"(ג) ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי
הטיעון, ואם רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת יוכל לעשות זאת רק ברשות
בית המשפט, זולת אם היתה זו תשובת המערער לעיקרי הטיעון של המשיב."


משמעותה, שאין מערער רשאי לטעון טענה בדיון שלא כלולה בעיקרי הטיעון שלו - אלא אם כן - הטענה הזו היא תשובה לטענה של המשיב.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

תשלום

נתי 17/01/18
אם אני משלם סכום גבוה למומחה רפואי מטעמי שיעיד , האם זה פוסל אותו? מה הפסיקה בעניין? תוכל  להפנות?

אין צורך בפסיקה

א-ה 17/01/18
כל מומחה שמגיש חוות דעת הן לבעל הדין והן לבית המשפט מקבל שכר בעבור זה.
אם בית המשפט יחשוב שצריך לקבל במקרה הזה חוות דעת נוספת - אובייקטיבית - הרי שבית המשפט בעצמו ימנה מומחה מטעמו שימסור את חוות דעתו לבית המשפט.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

שירן

שירן 17/01/18
שלום וברכה 
יש לי משפט במרץ על צו הריסה וביזיון בית משפט כרגע התיק מטופל בוועדות לשינוי תבע כי יש בעייה בכול השטח עצמו 
היינו במחלקה המשפטית בעיריה נתנו לנו שוב קנס של 5 אלף כמו עסקת טיעון ולהגיע למשפט במרץ כדי שנקבל גם הארכה בתיק 
השאלה האם השופט יקבל את העסקת טיעון הזאת שכרגע התיק מנוהל להיתר ??
או לדחות את המשפט 
מה כדאי לעשות ?? 

עסקת טיעון

א-ה 17/01/18
הנושא הוא מהתחום הפלילי - נסי להפנות שאלתך לפורום



הערת מערכת: ראה פורום משפטי
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

איזה סוג תביעה להגיש

מיכאל 17/01/18
עו"ד מייצג בהליך פשיטת רגל. בגלל רשלנותו של עורך הדין ההליך בוטל ונגרם נזק של עשרות אלפי שקלים לפושט הרגל. איזו תביעה יש להגיש נגד עורך הדין מה הכותרת ? 

תביעת נזיקין בשל רשלנות מקצועית

א-ה 17/01/18

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

חקירת מומחה רפואי בביה"ד

אורח 17/01/18
שלום רב,
 מדובר במקרה של פגיעת
עבודה בדרך של מיקרוטראומה. המומחה הרפואי קבע בסבירות של מעל 50% , קיומו של קשר סיבתי
בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל. כמו כן, קבע כי סביר כי העבודה הביאה להחמרה
משמעותית (קרי מעל 20%) אך כהחמרה ולא גרימה מלאה.כל זאת כאשר אין היסטוריה רפואית
ותלונות קודמות טרם הפגיעה.

השופט דחה את בקשת התובע
להעביר שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמטרתם לברר מדוע המומחה קבע קשר סיבתי על דרך ההחמרה
ולא על דרך גרימה מלאה. טענתו לדחיית שאלות ההבהרה הייתה: "משהכיר המומחה בקשר
סיבתי בין עבודת התובע לליקוי (אף כי על דרך החמרה) אין מקום להעביר למומחה שאלות הבהרה.לועדה
רפואית בפניה יעמוד התובע סמכות לקבוע את מידת הקשר וגובה הנכות בגינו." 
 שאלה:
 1) האם לתובע יש עדיין
זכות לבקש חקירת מומחה כדי לנסות להוכיח כי העבודה הביאה לגרימה מלאה של הליקוי ולא
בדרך של החמרה? או שאין טעם בזה והועדה הרפואית יכולה לקבוע עדיין גרימה מלאה גם אם
המומחה קבע קשר סיבתי על דרך ההחמרה?
 2) מה קורה בוועדות
של ביטוח לאומי כאשר המומחה מכיר בליקוי על דרך ההחמרה ולא גרימה מלאה כשאין הסטוריה
רפואית קודמת? יכולים להוריד חלק מאחוזי נכות על ניוון/תחלואה טבעית?
 3) האם תוכלו לייעץ
עו"ד העוסק בחקירת מומחים רפואיים בביה"ד?

תודה רבה!

טוב ששאלת גם בפורום ביטוח לאומי

א-ה 17/01/18
שם יש את המומחים לדבר, שמכירים את סדרי הדין ודיני הראיות בבית הדין האזורי לעבודה.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

שאלה

אני 17/01/18
שלום,
בצו שר המשפטים לגבי סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, נקבע שניתן יהיה לערער עליהן במסגרת ערעור על פסק הדין.

שאלתי היא: מה אמור לעשות מי שתביעתו התקבלה ולמעשה אין לו זכות ערעור?

כיצד הוא יכול לערער על החלטות ביניים שהתקבלו נגדו?

יש קושי לערער מצד מי שזכה

א-ה 17/01/18
על פי פסיקת בית המשפט העליון, גם כאשר פסק הדין קובע אחריות או רשלנות אבל לא קובע שנגרם נזק, אין זכות ערעור למי שנטען כלפיו שהתרשל, כי בשורה התחתונה הוא זכה כשלא חויב לפצות [רע"א (עליון) 1560/06].
לא הצלחתי למצוא פסק דין שעוסק ספציפית בנושא זכות ערער על החלטות ביניים במסגרת פסק הדין - שהרי זכות זו נקבעה במפורש גם בחוק בתי המשפט, ולא רק בצו עצמו.

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

האם שופט יכול להחליט בניגוד לתקנות סד"א?

רותי 17/01/18
הגשתי בקשה והשופט הורה לצדדים להגיב.
כשהצדדים הגיבו השופט נתן לי להגיב והורה לצדדים להגיב על התגובה שלי. האם זה תקין לפעול כשההוראות מנחות 
בקשה
תגובה
תשובה
מה הסעיף בתקנות סד"א שדן בכך?

התקנה הרלוונטית בסדר דין רגיל היא 241

א-ה 17/01/18
ציטוט :

"הגשת בקשה בכתב והדיון בה
241 (א) בבקשה
בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות
המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית
המשפט.
(ב) הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר, יחד עם
הודעה ערוכה לפי טופס
 25.
(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה תוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד
אחר שקבע בית המשפט או הרשם (להלן – התשובה); בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל
אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף
לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.
(ג1) המבקש רשאי להגיב
על תשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שעליו הורה בית המשפט או הרשם
(להלן – התגובה לתשובה) ויחולו על התגובה לתשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת
משנה (ג).    
(ד) בית המשפט או הרשם רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה לפי
תקנות משנה (ג) ו-(ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.
(ה) נדחתה או נמחקה בקשה בכתב ובעל דין הגיש מחדש אותה בקשה או בקשה דומה,
יציין בבקשה את פרטי הבקשה הקודמת."
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

אין הליך של תגובה לתשובה בתקנות סדר הדין האזרחי

שאול 17/01/18
ואם השופט אפשר תגובה לתגובה, אז אחת מן השתיים: הוא שהוא טעה או שהוא הפר את התקנות ביודעין.

אבל, מבחינה מעשית עולה השאלה, מה ניתן לעשות. והתשובה היא: כלום.
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

סמכות בית משפט עד מתי

אסנת 16/01/18
במידה והוגשה תביעה לבית משפט אזרחי ולא לבית משפט למדפחה. כאשר הסמכות היא של משפחה. והוגש כתב הגנה, אך לא מעבר לעך. בכתב ההגנה לא נתבקש פסילה על הסף מחוסר סמכות ענינית. האם בשלב כזה ניתן להגיש בכל זאת בקשה זו? או שיש סיכוי שהשופט יעביר את התיק בעצמו לבית משפט למשפחה? מה נהוג שאם לא מבקשים זאת אז השופט דן התיק? 

יש אפשרויות שונות

א-ה 16/01/18
בית המשפט עצמו צריך לבדוק אם הוא אכן בעל הסמכות לדון בתביעה
אם בית המשפט לא עשה כן, יכול כל בעל דין להעלות זאת בין במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית - ובין במסגרת קדם המשפט, שבו ניתן לטעון לחוסר סמכות עניינית.
הכלל הוא - שהיעדר סמכות עניינית יש להעלות מוקדם ככל האפשר.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

איך מגישים לבית משפט הקלטה שהוקלטה בטלפון מדובר ב.

אלמוניות 16/01/18
הנתבע טען בכתב ההגנה שאין נזילה מדירתו אל דירתי, אני הקלטתי את קולות הטפטופים שנשמעים לעיתים בדירתי וברצוני להגיש לבית משפט את קולות הטפטופים. איך אתם ממליצים לי להגיש זאת? הרי לא ניתן לבצע תמלול לקול טפטוף. אודה על עזרתכם ועצתכם.


אציין שנשמעים קולות טפטוף אך לא ניתן לראות את הטפטופים ולכן אני תלויה בהגשת קולות הטפטוף.

תודה רבה

טפטוף שנשמע אך לא נראה

א-ה 16/01/18
טפטוף שלא נראה, זה בעיה. גם אם הוא נשמע.
כדי להוכיח ברמה של בית משפט שהנתבע הוא זה שאחראי, רצוי לקבל ולהגיש לבית משפט חוות דעת של מומחה, שיקבע שמקור הרעש הוא אכן טפטוף של מים, ושהרעש נובע מהשכן הנתבע.
גם אם תציגי הקלטה של רעש של טפטוף, וההקלטה תתקבל כראיה, זה לא יוכיח שמקור הרעש נובע דווקא מהשכן הנתבע.
וגם אם בית המשפט אכן ישתכנע שמקור רעש הטפטוף הוא מהנתבע, ספק אם זה מהווה מטרד בר פיצוי.
ולשאלת - הקלטת קול (אודיו) בפורמט MP3 מגישים לבית משפט על תקליטור בלוויית תצהיר, שבו מקליט קולות הטפטוף יצהיר שהוא ערך את ההקלטה, שההקלטה היא מקורית ומהימנה ושלא נעשה בה שינוי כלשהו או עריכה, ותצייני בתצהיר את היום והשעה בה נערכה ההקלטה.


תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

איך כתב תשובה משפיע על טענות כתב ההגנה השונות

אלמוניות 16/01/18
ידוע כי הנאמר בכתב ההגנה באופן אוטומטי נחשב כשנוי במחלוקת וכמוכחש על ידי התובע.
וכי כתב התשובה לכתב ההגנה בעצם נועד יותר למצבים בהם כתב ההגנה העלה שאלות עובדתיות חדשות.
השאלה היא:
מה קורה כאשר התובע מגיש כתב תשובה שמתייחס לשאלות העובדתיות החדשות אך אינו מתייחס להרבה טענות וסעיפים אחרים בכתב ההגנה, האם במצב כזה הטענות והסעיפים האחרים בכתב ההגנה שלא קיבלו התייחסות בכתב התשובה עדיין נחשבים כשנויים במחלוקת וכמוכחשים? או לא?
ובמילים אחרות מה היא השפעת כתב התשובה על כלל הטענות בכתב ההגנה שאין לגביהם התייחסות בכתב התשובה.

תודה רבה

מה דינו של כתב תשובה שמתייחס רק לחלק מכתב ההגנה

א-ה 16/01/18
כתב תשובה אינו אמור להתייחס לכל הטענות בכתב ההגנה
כפי שקבע בית המשפט העליון מפי השופטת מרים נאור -

"כתב התשובה לא נועד כדי לכפור בטענות הנתבע שבכתב ההגנה, הואיל ואלה תמיד בחזקת
טענות מוכחשות..."

[רע"א (עליון) 3727/08 


אברהם גזונטהייט ואח'  נ'  בנק אינווסטק ישראל בע"מ ואח']

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

כתב הגנה בסדר דין מהיר

משה 15/01/18
אני נתבע בסדר דין מהיר ומכין כתב הגנה אני טוען שאני לא אשם ולי נגרם הנזק ( תאונה) האם את הנזק שלי ברכב אני תובע בכתב ההגנה עצמו או בתביעה שכנגד? 

תביעה שכנגד בסדר דין מהיר

א-ה 15/01/18
בעניין זה קובעת תקנה 214ה לתקנות סדר הדין האזרחי - 

"214ה. (א)
נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב ההגנה, להגיש תביעה-שכנגד, שאינה
כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית, ואשר נתקיים בה אחד מאלה:
(1) היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר;
(2) נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות,
יהיה סכום התביעה-שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה.
(ב) על תביעה שכנגד המוגשת לפי תקנה זו יחולו הוראות פרק זה, ותקנות 54 עד
56 ו-59 לא יחולו עליה.
(ג) לא יהיה בהגשת תביעה שכנגד כדי לשנות את מועד הדיון בתובענה או
מועדים אחרים הקבועים בפרק זה, אלא אם כן הדבר הכרחי בנסיבות הענין."
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

את הנזק שלך אתה תובע בתביעה שכנגד

א-ה 15/01/18

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליך אזרחי

shira 15/01/18
האם היועץ המשפטי לממשלה יכול להתייצב בכל הליך שבו לטענתו יש עניין ציבורי?
יש מגבלות על כך?

התייצבות היועץ המשפטי לממשלה

א-ה 15/01/18
סמכות ההתייצבות של היועץ המשפטי לממשלה נקבעה בפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]...י
תשובה לגבי שאלותיך תוכל למצוא החל מסעיף 14 בפסק הדין המצורף
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

גילוי מסמכים

ליאור מרגלית 15/01/18
האם תובע יכול בתצהיר גילוי המסמכים שלו, כאשר הוא מפרט אילו מסמכים מצויים ברשותו, לכתוב כי "הוא שומר על זכותו להציג מסמכים נוספים ככל שאלו יגיעו לידיו או יתגלו" לאחר מועד התצהיר שלו?
הרי יש כאן חוסר ודאות של הצד השני כאשר אינו יכול לדעת אם זו רשימה סופית או חלקית והגנתו יכולה להיפגע.

אשמח לדעת אם הערה זו חוקית או שמדובר במשהו שנוגד את החוק.

יש מענה לשאלתי?

ליאור מרגלית 15/01/18
תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)

בעל דין אינו יכול לשמור לעצמו זכות שלא ניתנה לו

א-ה 15/01/18
לא כתבת באיזה סדר דין מדובר.
אבל הכלל הוא שאין שומרים זכות שלא הוקנתה
או כפי שקבע בית המשפט העליון -

"אין אדם מרים עצמו בשרוכי נעליו בשמרו לעצמו זכות שטרם הוענקה לו..."

[עא (עליון) 372/85 דוד פרץ  נ'  תמרה פרץ]

בנוסף, גילוי מסמכים מסתיים כשמסתיים שלב קדם המשפט, ולאחר מכן יש קושי לבקש רשות לגילוי נוסף, על פי קביעת בית המשפט העליון -

"הליכי גילוי מסמכים
אמורים להסתיים בשלב קדם המשפט, במסגרתו ראוי שיתנהל הליך גילוי מוקדם
"מפותח" וממצה. בנוסף, כל בקשה שניתן להגישה בשלב קדם המשפט צריכה להיות
מוגשת בשלב זה, ולא ניתן יהיה להעלותה לאחר סיום השלב האמור, אלא מטעמים מיוחדים
שירשמו וכדי למנוע עיוות דין..."

[רע"א (עליון) 4011/16 פלונית  נ'  בית חולים יוספטל ואח']

תודה על המשוב!
התשובה עזרה לך? (נשמח לפרגון!)
דילוג לתוכן