פורום אגודות שיתופיות
מטרת הפורום לתת מענה בנושאי המגזר החקלאי, תחום המושבים, הקיבוצים, סוגיית הבן הממשיך, ירושת המשק החקלאי על כל היבטיו, פיצול נחלה ומתן מענה בדבר מערכת היחסים המיוחדת בין חברי האגודה השיתופית לאגודה עצמה ומתן פתרונות לסוגיות המורכבות העולות מתוך מערכת יחסים זו.
תשלום 'דמי חבר' באגודה שיתופית
האם מבחינה חוקית מותר לאגודה שיתופית להתנות את אישורה ל'בר רשות' בתשלום דמי חבר והצטרפות לאגודה?
בעבר התשלום היה דמי פיתוח ולאחר בגץ אשכולות שונה 'לדמי הצטרפות לאגודה'- אציין כי מדובר על רכישה של דירה יד שנייה ולאגודה לא נגרם שום תשלום/הוצאה בגין רכישה זו (בשונה מפיתוח מגרש חדש)
במידה ובאפשרות האגודה לגבות תשלום 'דמי חבר', האם ניתן למנוע ממני לרכוש נכס אם אין ברצוני להיות חבר אגודה? (תושב ללא חברות המשלם את כלל המיסים והתשלומים השוטפים)
בתודה מראש
האם אגודה שיתופית רשאית להתנות את אישורה ל'בר רשות' בתשלום דמי חבר?
אבי שלום רב,
תקנון האגודה השיתופית הוא החוזה המחייב בין החבר לאגודה ובין החברים בינם לבין עצמם.
בתקנון גם יופיעו התנאים להתקבל לחברות באגודה.
אגודות רבות קיבלו החלטה הבאה לידי ביטוי בתקנון לגבי תשלום בעת הצטרפות לאגודה.
"דמי חבר" הנגבים ע"י אגודה שיתופית מחבריה, מיועדים בעיקרם למימון התשתית הארגונית והתפעול השוטף של האגודה.
סעיף 15 לפקודות האגודות השיתופיות קובע כך:
זכויותיהם וחובותיהם של חברים
15. (1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן ועד אשר שילם לאגודה אותם דמי חבר או רכש באגודה אותה מידת השתתפות כפי שייקבע בתקנות האגודה.
(2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קיבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
בין אם תבקש להתקבל לחברות באגודה ובין אם לא, תחויב במיסוי התשלומים השוטפים וכן תידרש להסכמת האגודה להעברת הזכויות אליך.
השכרת מחסן בנחלה שלא בשימוש
השכרת מחסן בנחלה שלא בשימוש - תשובה
בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל, לא ניתן להשכיר מחסנים (גם לא מחסן שהוסב לפעילות לא חקלאית וניתן לו היתר . השכרה כזו מהווה שימוש חורג ובמקר כזה, רשות מקרקעי ישראל, תדרוש דמי שימוש חורג למשך תקופת השימוש החורג.
ניתן להשכיר מבנים לפעילות לא חקלאית ובלבד שפועלים אפשרית בהתאם להחלטה של רמ"י מספר 3937 . ההשכרה על פי ההחלטה הנ"ל מותרת עבור בעל הנחלה לפרנסתו וניתן שיתבצע על ידי בעל הנחלה או קרוב מדרגה ראשונה.
ואלו הם השימושים המצוינים 3937:
*אחסנה ומכירה של תוצרת חקלאית ומיכון חקלאי
*מרכז מבקרים ומוזיאון הקשור לעולם החקלאי
*משתלה
*מבשלת בירה
*חוות תבלינים
*חנות ממכר לתוצרת חקלאית
*מחלבה
*מגבנה
*יקב
*רדית דבש
*בית בד
*ייצור בשמים וסבונים מצמחים
*ייבוש פרחים
*פירות מיובשים
*הכנת מיצים
*לימוד רכיבה על סוסים
*גידול, טיפול אחסנה וממכר בעלי חיים
*וטרינר
*מסגריה/מוסך לכלים חקלאיים
*בריכה טיפולית
יודגש כי אפשרות ההשכרה היא במידה ומדובר בשימוש נלווה לפעילות חקלאית כפי שמפורט ברשימה .
זכויות קליטה חוזרת
האם ותק של חבר קיבוץ שעזב וחזר נצבר?
דון שלום
באופן עקרוני, משעזבת את הקיבוץ, הרי כשתתקבלי מחדש- הותק שלך יתחיל להיספר מחדש.
ירושה – דחוף
הבן גר במשק נפרד שקיבל מההורים כשהתחתן (המשק שגר בו גם היה שייך להורים)
הוא השקיע במשק
האם הוא יורש את כל החלקה כולל הבית או רק את המשק
האם הבן הממשיך יורש גם את הבית
מאיר שלום
ככל וההורים מינו את הבן כדין כבן ממשיך בנחלה , הרי שהבן יורש את כל הזכויות בנחלה לרבות המחוברים לנחלה .
מיסוי חבר בקיבוץ שיתופי
תודה
האם הקיבוץ מחייב אותי כדין בגין שווי שימוש ברכב
רון שלום
אכן ישנם הוצאות בגין אחזקת רכב יחד עם זאת, לשאלה האם הקיבוץ מחייב אותך כדין בגין השימוש ברכב לא ניתן להשיב במסגרת הפורום שכן יש לבחון את המסמכים הרלוונטים.
בהמשך לתשובתך : איזה מסמכים ?
דיווח הוצאות ועד בית
במהלך כל תקופת עבודתה ראש וועד הבית אינה מספקת דוח הוצאות. היא עוברת לגור בבית אחר אבל ברצונה להישאר בתפקיד ולקבל מסקורת. למרות שבנין נמצה במצב מוזנח רוב הדיירים מסכימים לתנאים שלה. מה לעשות למי שלא מסכים על מצב העניינים הזה?
מענה לפניתך
אלונה שלום
אנא פני לפורום המתאים לבירור שאלתך
ותק מואץ לפי הסכם קיבוצי.
יש בידי תעודות על לימודים המזכים בותק מואץ כ 1.5 אחוז בשכר בשנה. המעסיק לא מקיים עבורי את הסעיף הזה בהסכם הקיבוצי. למרות שי לי חוות דעת מההסתדרות כי אני זכאי לותק מואץ עקב לימודי. ניתן לקבל יעוץ או עזרה משפטית כדי לקבל את זכויותי.
מענה לפנייתך
שי שלום
אנא פנה לפורום דיני עבודה
קביעת דייר בבית משוייך
אודה לתשובה
היורש או הקיבוץ מי יקבע מי ישכור את הדירה בקיבוץ?
שלומית שלום
באופן עקרוני, מי שקובע את זהות השוכר בדירה, הוא בעל הזכויות בדירה הלו הוא היורש. יחד עם זאת, הקיבוץ צריך לאשר את זכות השוכר.
מענקים
מענה לפנייתך
ריקי שלום רב,
חל"ת אינה זכות של עובד , אלא תלויה בהחלטת המעסיק והסכמת הצדדים.
לגבי זכאות למענקים יש לבדוק מול המוסד לביטוח לאומי
זכויות של פנסיונר במושב שיתופי
תודה
מענה לפנייתך
קרן שלום רב
חל"ת אינה זכות והיציאה לחל"ת תלויה במעסיק ו/או בהסכמות הצדדים.
לגבי מענק הסתגלות יש לבדוק זכאות מול המוסד לביטוח לאומי.
חובת גילוי מאזני בוחן
באגודה השיתופית שבה אני חבר מפורסמים דוחות מבוקרים של רווח והפסד שיש בהם כותרות כלליות בלבד . ולא ניתן להבין מהם כלום מבחינת החלוקה לתתי סעיפים ותתי תתי סעיפים המרכיבים את הכותרת .למשל מה נמצא בדיוק תחת סעיף "ביטחון" , "קהילה" וכו'
לצורך זה קיים דוח הנהלת חשבונות שנקרא "מאזן בוחן" שמפרט את כל הסעיפים שמרכיבים את המאזן
פניתי לאגודה והם טענו שמסמך זה אינו בר גילוי והם לא חייבים לתת לי לעיין בו . מה שמשאיר אותי בלי יכולת לבדוק מה עומד מאחורי המאזן והאם הוא נכון בכלל.
השאלה שלי בבקשה אליך היא האם "מאזן בוחן" הוא מסמך שכן חייבים לתת לי לעיין בו . אשמח אם תוכל לצרף לכתובה סימוכין שיעזרו לי לקבל את המידע מהאגודה
האם אגודה שיתופית מחויבת לחשוף את התנהלותה הכספית?
אלעד שלום,
תקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות),
תשל"ו-1976* קובעות כך:
דוח כספי שנתי וביקורת חשבונות תק' תשס"א-2000
1. (א) דוח כספי שנתי של אגודה ייערך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ולפי תקנות אלה.
תק' תשס"א-2000 תק' תשס"ה-2005
(ב) הדוח הכספי כאמור בתקנת משנה (א) יוגש לרשם בצירוף נספח לפי הטופס שבתוספת החמישית וסקירת מנהלים לפי הטופס שבתוספת השישית.
ניהול פנקסים וספרים
2. (א) אגודה רשומה תנהל –
(1) מערכת חשבונות נאותה שתשקף את פעולותיה ועסקיה;
(2) פנקס קופה, יומן טורי לקופה או כל מערכת חשבונות קופה אחרת;
(3) רשימת השתתפות החברים בהון האגודה;
(4) פנקס הערבויות שנתנה האגודה;
(5) פנקס השעבודים לזכות האגודה;
(6) פנקס השעבודים לחובת האגודה;
(7) רשימה או פנקס של חברי האגודה;
(8) ספר פרוטוקולים של האסיפות הכלליות;
(9) ספר פרוטוקולים של ישיבות כל רשות מרשויות האגודה.
(ב) פנקס הערבויות יהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת הראשונה.
(ג) פנקס השעבודים לזכות האגודה יהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ד) הרשימה או הפנקס של חברי האגודה תערך לפי התוספת השלישית.
(ה) בפנקס השעבודים לחובת האגודה יירשמו השעבודים על נכסי האגודה לפי סעיף 59(1)(א) לפקודה וסעיף 125 לפקודת החברות.
(ו) ברשימה או פנקס של חברי האגודה תירשם הערה על מינוי אפוטרופוס לחסוי שהוא חבר האגודה שמונה לפי צו שניתן מאת בית משפט.
(ז) אגודה תגיש לרשם לפי דרישתו העתק מהרשימה או פנקס החברים תוך שלושים יום מיום הדרישה.
הודעות שונות
3. (א) אגודה תגיש לרשם, תוך שלושה חדשים מתאריך רישומה, הודעה על ראשית פעולה לפי הטופס שבתוספת הרביעית, ותצרף אליה את כל המסמכים והרשימות שדרש הרשם.
(ב) שינתה אגודה את שנת הכספים שלה תגיש הודעה על כך לרשם תוך ארבעה עשר יום מהיום שבו הוחלט על השינוי.
(ג) הוראות תקנת משנה (ב), לא יחולו לגבי שינוי שנת הכספים שנעשה תוך כדי תיקון תקנות האגודה.
תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975* קובעת כדלקמן:
סדר היום של האסיפה הכללית השנתית
4. (א) סדר היום של האסיפה הכללית השנתית יכלול –
(1) בחירת יושב ראש האסיפה ומזכירה;
(2) דין וחשבון של הועד על פעולות האגודה ומצב עסקיה;
(3) דין וחשבון של ועדת הביקורת, אם על פי תקנות האגודה קיימת ועדת ביקורת;
(4) אישור המאזן המבוקר כחוק וחשבון ריווח והפסד כאמור בתקנת משנה (ב);
(5) דיון בהערות הרשם, ברית הפיקוח או מבקר החשבונות של האגודה לגבי המאזן, אם היו כאלה;
(6) אישור התקציב השנתי של האגודה, ואם מוצע להטיל מסים על החברים, אישור המסים האמורים;
(7) בחירת הועד והמועצה וועדת הביקורת אם יש כאלה באגודה על פי תקנותיה, וכן רשויות אחרות של האגודה שעל פי הפקודה או תקנות האגודה יש לבחור אותן באסיפה כללית, הכל אם תמה תקופת כהונתה של אותה רשות;
(8) באגודה שאינה חברה בברית פיקוח – מינוי מבקר חשבונות;
(9) כל נושא אחר שעליו החליט הועד או מורות תקנות האגודה;
בתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), תשל"ה-1975 נקבע כך:
ניהול חשבונות
1. ועד האגודה חייב בניהול סדיר ויעיל של חשבונות האגודה ופנקסיה בהתאם להנחיות המקצועיות של ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שלה, לפי הענין.
הפנקסים כראיה תק' תשמ"ו-1986
1א. פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי הענין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה – עליו הראיה.
מאזן וחשבון ריווח והפסד תק' תשס"א-2000
2. הועד יכין לכל שנת כספים של האגודה מאזן שנתי ודו"ח ריווח והפסד או הכנסות והוצאות בהתאם להוראות בדבר דו"ח כספי שנתי, שקבע הרשם בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (דוח כספי, פנקסים, ספרים והודעות), תשל"ו-1976 (להלן – תקנות הדוחות).
הצעת תקציב שנתי תק' תש"ם-1979 תק' תשס"א-2000
2א. הועד יכין לכל שנת כספים הצעת תקציב שנתי ויביא הצעתו לאישור האסיפה הכללית או לאישור המועצה – אם הוסמכה לכך.
לסיכום-
אסור לוועד להתחמק מחובתו להציג לחברי האגודה את המצב הכספי של האגודה
כך או כך, הדיון בניהול כספי האגודה והאישור לכך, נתונים בידי האסיפה הכללית.
נוסח רשמי לבחירת נציג
מענה לפנייתך
שלום רב,
אם כוונתך לנציגות בית משותף הרי ששאלתך מוצגת בפורום הלא נכון.
יש לפנות לפורום המתאים
האם אגודה חקלאית יכולה להפקיע חלקה ב?
ללא תמורה? (החלקה נרכשה יחד עם חלקה א, לא ירושה)
האם אגודה יכולה להפקיע את חלקה ב?
שימושים שלא למגורים בחלקה א׳
פל"ח בנחלה
יוסף שלום,
כל פעילות המבקשים לעשות בנחלה חייבת לעמוד בתנאי הסכם המשבצת החל על הנחלה המדוברת וכללי רשות מקרקעי ישראל.
כך גם לגבי הקמת מבנים על חלקה א'.
באופן עקרוני, לא ניתן להקים בריכה/חדר כושר בחלקה א
ראה נוהל מספר 04B.3 של רמ"י בנוגע לפעילות לא חלקאית בנחלה
האם ניתן להדיח מאגודה במושב
האם יש דרך למנוע זאת.
הדחת חבר אגודה- אימתי?
יוסי שלום,
שאלתך אינה ברורה.
תושב במושב אינו במעמד של חבר אגודה.
ניתן להוציא חבר מחברותו באגודה בהתאם לכללים הקבועים בעניין זה בתקנון האגודה, המהווה את החוזה המחייב בין החברים, בינם לבין עצמם ובין החברים למול האגודה.
תושב אינו חבר אגודה וככזה הוא מתגורר באגודה בהתאם להסכם התושבות , הוצאתו מהאגודה הינה בהתאם ובכפוף להסכם זה.
בנוסף אציין כי באופן עקרוני, חלה על בעל הנחלה, חובת מגורים בנחלה.
כאשר מתגרשים תשלום היטלים ומיסוי
למקרקעי ישראל?
פירוק שיתוף בעת גירושין
חוסר יצוג
אני מתגורר בישוב קהילתי לא גדול.
לפי תקנון הישוב האסיפה הכללית בוחרת את המועצה. המועצה בוחרת את הוועד.
האסיפה כללית מעבירה את כל הסמכויות שלה למועצה. ככה שהמועצה זה הגוף שמנהל.
בכל שנתיים יש בחירות למועצה. כל אחד בוחר את מספר אנשים כמספר המקומות שמתפנה.
דוגמה היפוטתית. בבחירות הקרובות למועצה נניח ויש 10 כיסאות פנויים שאנשים מתמודדים אליהם. בישוב גרים 100 איש וכולם מצביעים בקלפי. הישוב מחולק ל2 מחנות לפי מגדר. 60 נשים ו40 גברים. מציעים את מועמדותם לתפקיד 10 גברים ו10 נשים. מזכיר שאנחנו מניחים שבבחירות כל מגדר מצביע לעצמו וכולם מצביעים. כל גבר ישים בקלפי 10 פתקים עבור כל אחד מ10 המועמדים הגברים. כל אישה תשים בכלפי 10 פתקים עבור 10 חברותיה. תוצאות הבחירות יהיה שכל הגברים קיבלו 40 קולות ואילו כל אישה קיבלה 60 קולות. לכן המועצה תורכב מ10 נשים ובלי גברים כלל. המועצה תבחר ועד שמורכב גם הוא רק מנשים וככה אין יצוג כלל ל40 אחוז. זה המצב בישוב שאני גר בו כיום. חיפשתי בתקנון האגודה שלנו. חיפשתי באוגודות שיתופיות הלכות ופסיקות, בתקנון אגודות שיתופיות באינטרנט ובשום מקום לא מצאתי תשובה האם זה מותר.
אבקש להבין האם זה חוקי אופן בחירה שמאפשר לכל אחד להצביע עבור מספר האנשים שעומד לבחירה. או עם יש דרך חוקית אחרת להפסיק מצב זה. ברור שהנשים נהנות מהמצב ולהן אין אינטרס לתת יצוג ל40 הגברים.
נניח ועל אחד היה יכול להצביע רק עבור מועמד אחד או לפחות רק עבור חצי מהמקומות העומדים לבחירה במקרה הזה 5 מועמדים זה היה יותר מצב שבכל זאת היו מצליחים להכנס למועצה גם גברים.
בפועל בישוב המחנות הם לא גברים נשים אבל עדין יש 2 מחנות.
תודה
רז
מענה לפנייתך
רז שלום
מדובר בשאלה חוזרת
תשובה ניתנה זה מכבר
בהצלחה
ייצוג למיעוט
אני מתגורר בישוב קהילתי לא גדול.
לפי תקנון הישוב האסיפה הכללית בוחרת את המועצה. המועצה בוחרת את הוועד.
האסיפה כללית מעבירה את כ הסמכויות שלה למועצה. ככה שהמועצה זה הגוף שמנהל.
בכל שנתיים יש בחירות למועצה. כל אחד בוחר את מספר אנשים כמספר המקומות שמתפנה.
דוגמה היפוטתית. בבחירות הקרובות למועצה נניח ויש 10 כיסאות פנויים שאנשים מתמודדים אליהם. בישוב גרים 100 איש וכולם מצביעים בקלפי. הישוב מחולק ל2 מחנות לפי מגדר. 60 נשים ו40 גברים. מציעים את מועמדותם לתפקיד 10 גברים ו10 נשים. מזכיר בבחירות כל מגדר חייב להצביע לעצמו וכולם מצביעים. כל גבר ישים בקלפי 10 פתקים עבור כל אחד מ10 המועמדים הגברים. כל אישה תשים בכלפי 10 פתקים עבור 10 חברותיה. תוצאות הבחירות יהיה שכל הגברים קיבלו 40 קולות ואילו כל אישה קיבלה 60 קולות. לכן המועצה תורכב מ10 נשים ובלי גברים כלל. המועצה תבחר ועד שמורכב גם הוא רק מנשים וככה אין יצוג כלל ל40 אחוז. זה המצב בישוב שאני גר בו כיום. חיפשתי בתקנון האגודה שלנו. חיפשתי באוגודות שיתופיות הלכות ופסיקות, בתקנון אגודות שיתופיות באינטרנט ובשום מקום לא מצאתי תשובה האם זה מותר.
אבקש להבין האם זה חוקי אופן בחירה שמאפשר לכל אחד להצביע עבור מספר האנשים שעומד לבחירה.
או עם יש דרך חוקית אחרת להפסיק מצב זה. ברור שהנשים נהנות מהמצב ולהן אין אינטרס לתת יצוג ל40 הגברים.
בפועל בישוב המחנות הם לא גברים נשים אבל עדין יש 2 מחנות.
תודה
רז
בחירות
רז שלום
כל עוד הליך הבחירות נערך כדין , הרי שלכל חבר יש אפשרות לבחור את המועמד המועדף עליו . מי שיצבור את רוב הקולות ייבחר.
שאלה חוזרת
סדרי דין למתן החלטות מעין שיפוטיות:
אודה להבהיר ששאלתי הייתה על-פי איזה סדרי דין פועל הרשם (?), ולא באיזה אופן הוא ממונה.
הכוונה בשאלתי זה לדעת היא מה הכללים לפיהם אני מחויב בעת הגשת בקשה להחלטה מעין שיפוטית, ומה הכללים לפיהם מחויב הרשם ביושבו לתת החלטה מעין שיפוטית.
תודה
מענה חוזר לפנייתך
היי שלום,
כפי שהבהרתי בתשובה הקודמת- רשם האגודות השיתופיות פועל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנותיה.
הפקודה והתקנות מקנות לרשם סמכויות מסוגים שונים, לרבות סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות. לצווים המוצאים על ידי הרשם במסגרת הסמכות השיפוטית שלו, תוקף של צווי בית משפט .
בנוסף לחקיקה, מנחה את הרשם בהפעלת סמכויותיו גם פסקי הדין השונים שניתנו לאורך השנים.
גם מי שמבקש להגיש בקשה לרשם מחויב על פי אותו הדין לרבות תקנון האגודה השיתופית.
סדרי דין למתן החלטה מעין שיפוטית
כפי שידוע רשם האגודות ומי מטעמו מורשים להוציא מלפניהם החלטות מעין שיפוטיות, שהערעור בעניינן בסמכות בית המשפט לעניינים מנהלים, שזה כאמור מתנהל בהתאם לסדרי הדין אצלו, ושנגישים לעיון לכלל הציבור.
כשלב מקדים לבית המשפט לעיל, אודה לדעת על-פי איזה סדרי דין הרשם ומי מטעמו מוציאים מלפניהם החלטות מעין אלה כבנדון?
תודה
מהו המקור המשפטי למינוי רשם האגודות וסמכויותיו?
היי שלום,
המקור החוקי הינו פקודת האגודות השיתופיות :
סעיף 3 לפקודה הנ"ל קובע כי שר העבודה רשאי למנות אדם אשר ישמש רשם האגודות השיתופיות לישראל או לחלק הימנה ולמנות אנשים אשר יעזרו לאותו רשם, ובצו כללי או מיוחד רשאי שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרשם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.
תשלומי קיבוץ
אני חושב שיש פה מהלך של תנועת כסף לא חוקי, הקיבוץ לא יכול לקחת קיצבה פרטית ולחשבונו גם אם הוא "במעבר". טענתי היא שהקיצבה הפרטית חייבת לעבור ישירות לחשבוני, שהרי היא נצברה על ידי אישית, והקיבוץ לאחר שאני אעדכן אותו באופן קבוע על סכום הקיצבה מדי חודש וחודשו, אז הוא יעביר את ההשלמה בהתאם. מעבר הקיצבה האישית שלי קודם לחשבון הקיבוץ עלולה לסכן את קבלת הפנסיה משום שהקיבוץ עלול להקלע למצב כספי שיקשה עליו להעביר אותה אלי או מכל סיבה שהיא. אני מבקש את חוות דעתכם על כך והאם אני צודק בטענתי. תודה מראש.
תשלומי פנסיה לחברים במצב של קיבוץ בפירוק
מאיר שלום,
תקנון הקיבוץ הוא החוזה המחייב בין הקיבוץ לבין חבריו ולפיכך כל תנאי הפנסיה ואופן התשלום קבוע בתקנון של הקיבוץ המדובר.
נוכח האמור לעיל, הרי שאינני יכולה להשיב לפנייתך באופן ספציפי מאחר ולא בדקתי את המסמכים של הקיבוץ המדובר.
יחד עם זאת, אציין כי באופן עקרוני אכן אתה צודק בהנחה שלך שאם הקיבוץ יירד מנכסיו ויחל בהליכי פירוק, הרי שהפנסיה של החברים עומדת גם היא בסכנה.
הרחבת מושב
תשלום בגין הרחבה- האם חובה?
יואל שלום,
לא בהכרח
ובכל מקרה, חבר יוכל לוותר על זכותו אם אין ידיו משגת לממן את האופציה לרכישת מגרש
עיון במסמכי האגודה
לחבר אגודה שיתופית יש זכות לעיין במסמכי האגודה.
אבקש לדעת האם זכות העיון היא גם זכות לקבל עותק מהמסמך?
היכן נקבע כי זכות עיון כוללת גם זכות לצלם ולקבל עותק?
תודה
עיון וצילום מסמכי אגודה
תמר שלום,
תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי "לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש".
תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו-1976 קובעת כי: "כל אדם רשאי לעיין, במשרד הרשם, במסמכים המפורטים להלן, לאחר ששילם את האגרה שנקבעה לכך: (1) פנקס הרישום; (2) העתק תעודת הרישום של האגודה; (3) תקנותיה של אגודה; (4) פנקס השעבודים שהאגודות הטילו על נכסיהן, ופנקס השעבודים לזכות האגודה; (5) צו מאת הרשם; (6) כל מסמך אחר בהסכמת הרשם". מכח קל וחומר, א
על פי הפסיקה הזכות לעיין במסמכי האגודה כוללת בתוכה גם את הזכות לצלמם.
שוכר במעמד בן משפחה
אחי ואשתו חברי קיבוץ וקיבלו בשיוך 2 דירות קטנות כביית אחד .
חמותו של אחי שילמה את היטל ההשבחה ואבי שילם את המעמת
חמותו של אחי עשתה הסכם פנימי עם הקיבוץ שהיא תישאר באחת הדירות .
בהמשך בנה עבר לגור עימה ואז היא עזבה והוא נשאר התחתן ונולדו לו ילדים .
הוא החתים את אחי ואשתו על מסמך אצל עורך דין .יש לציין שאחי ואשתו בעלי מוגבלות שכלית .הם חתמו שהוא ואשתו גרים כבני משפחה בדירה השנייה ומשלמים שקל לקיבוץ .
האם אי פעם יוכלו אחי ואשתן לקבל חזרה את הדירה הזאת?
מענה לפנייתך
דנית שלום
בכדי להשיב על שאלתך יש לבחון את המסמכים שהצדדים חתמו עליהם.
לא ניתן להשיב לשאלה כל כך ספציפית כאשר בנוגע להרשאות למגורים נחתמו הסכמים מבלי לבחון את החוזים שנכרתו.
ככל ותחפצי , הנך מוזמנת להגיע לפגישת ייעוץ, בה ניתן יהיה לבחון את המסמכים ולהשיב לפנייתך.
אציין כי כל החוזים שנחתמו כפופים לתקנון הקיבוץ המהווה את החוזה המחייב בין החברים לבין הקיבוץ ובינם לבין עצמם. כמו כן, כפופים להחלטות רמ"י .
משק ל2 ילדים
האם ניתן לפצל נחלה ל-2 חלקים?
שרה שלום רב
לא ניתן לפצל משק לחצי.
ישנה אפשרות לפצל מגרש מהנחלה - בהתאם לכללי רמ"י.
יחד עם זאת, ישנה אפשרות לגרום לכך כי הנחלה תחולק בין שני הילדים - ישנם פתרונות יצירתיים שונים ויש לבחון איזה פתרון מתאים לכם.
כך לשם הדוגמא, ניתן להוציא מגרש מנחלה, יתרת הנחלה תירשם על שם ילד אחד, המגרש המפוצל על שם הילד השני.
וזה שירשם עליו המגרש המפוצל ישלם לאח אשר נרשם כבעל הזכויות בנחלה תשלומי איזון.