פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
בהמשך לשאלתי על בית המשפט לענייני בוררות
שירן
25/12/16
לא-ה,
בהמשך לשאלתי על מיהו בית המשפט לענייני בוררות.
אני נוטה להסכים עמך.
אבל:
1.אמנם הסכם הבוררות היה קיים לפני הגשת התובענה, ובית המשפט ציין במפורש שהוא מעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ואכן משמעות סעיף 5 הינה "עיכוב" ולא העברה כפי שהתפרש בפסיקה
אולם בנוסף לעיכוב בית המשפט גם הורה להעביר את התביעה לבורר ושלח העתק מההחלטה לגוף הממנה.
2.בכל אופן לגבי תביעות קטנות עייני בסעיף 65 לחוק בתי המשפט (לא בטוח שזה קשור אבל לא ברור)
האם עדיין את סבורה שבית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לדון בענייני הבוררות ולביטול פסק בורר?
למרות שגם אני נוטה לדעה זאת, ואכן זכורה לי פסיקה שמאששת זאת שבעיכוב הליכים חוזרות סמכויות הבוררות למחוזי.
אולם פה יש את 2 הנסיבות שציינתי לעיל
בהמשך לשאלתי על מיהו בית המשפט לענייני בוררות.
אני נוטה להסכים עמך.
אבל:
1.אמנם הסכם הבוררות היה קיים לפני הגשת התובענה, ובית המשפט ציין במפורש שהוא מעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ואכן משמעות סעיף 5 הינה "עיכוב" ולא העברה כפי שהתפרש בפסיקה
אולם בנוסף לעיכוב בית המשפט גם הורה להעביר את התביעה לבורר ושלח העתק מההחלטה לגוף הממנה.
2.בכל אופן לגבי תביעות קטנות עייני בסעיף 65 לחוק בתי המשפט (לא בטוח שזה קשור אבל לא ברור)
האם עדיין את סבורה שבית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות לדון בענייני הבוררות ולביטול פסק בורר?
למרות שגם אני נוטה לדעה זאת, ואכן זכורה לי פסיקה שמאששת זאת שבעיכוב הליכים חוזרות סמכויות הבוררות למחוזי.
אולם פה יש את 2 הנסיבות שציינתי לעיל
בקשר לשתי הנסיבות
א-ה
25/12/16
הראשונה - העברה לבוררות, משמעה - העברת עניין שמתברר בבית משפט לעניין שמתברר בהליך בוררות.
מכלל הן שומעים לאו - הכוונה היא לא העברה "פיזית" של התיק, אלא להעברה משפטית.
והשניה - סעיף 65(ב) קובע שלא יחולו סעיפים מסוימים בחוק הבוררות על בוררות לפי סעיף 65 - ציטוט:
"(ב) הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה..."
כיוון שאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות - הרי שסעיף 24 לא כלול בסעיף 65 כי הוא הוצא ממנו.
על אף כל האמור - אם את בכל זאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר דווקא לבית המשפט לתביעות קטנות, תגישי, ולכל היותר ההליך יועבר לבית משפט מחוזי.
מכלל הן שומעים לאו - הכוונה היא לא העברה "פיזית" של התיק, אלא להעברה משפטית.
והשניה - סעיף 65(ב) קובע שלא יחולו סעיפים מסוימים בחוק הבוררות על בוררות לפי סעיף 65 - ציטוט:
"(ב) הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35, יחולו על בוררות לפי סעיף זה..."
כיוון שאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות - הרי שסעיף 24 לא כלול בסעיף 65 כי הוא הוצא ממנו.
על אף כל האמור - אם את בכל זאת רוצה להגיש בקשה לביטול פסק בורר דווקא לבית המשפט לתביעות קטנות, תגישי, ולכל היותר ההליך יועבר לבית משפט מחוזי.
תקנה 153 לתקסד"א
עו"ד
25/12/16
מהם התנאים לשימוש בתקנה 153(א) לתקסד"א?
האם יש פסק דין שדן בשאלה מתי תתאפשר דחיית דיון ללא קביעת מועד?
תודה
האם יש פסק דין שדן בשאלה מתי תתאפשר דחיית דיון ללא קביעת מועד?
תודה
שימוש בתקנה 153 לצורך דחיה בשל הליך תלוי ועומד
א-ה
25/12/16
אני מכיר את השימוש בתקנה זו, כאמור, כשיש הליך אחר התלוי ועומד, שיש בו כדי לייתר או להשפיע על התובענה המתנהלת בבית המשפט
לצורך כך ניתן לדחות את התובענה החדשה עד להכרעה בתביעה התלויה ועומדת ע"פ תקנה 153 הנ"ל
ראה פסק דין של בית המשפט העליון המצורף, שבו מוזכרת התקנה הנ"ל.
לצורך כך ניתן לדחות את התובענה החדשה עד להכרעה בתביעה התלויה ועומדת ע"פ תקנה 153 הנ"ל
ראה פסק דין של בית המשפט העליון המצורף, שבו מוזכרת התקנה הנ"ל.
בית המשפט לענייני בוררות
שירן
24/12/16
היי
אם אדם הגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות במקום שהיה בין הצדדים חוזה עם תניית בוררות, ובית המשפט לתביעות קטנות החליט לעכב את ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות ולהעביר את התביעה לבורר.
השאלה היא מי יהיה בית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות? האם בית המשפט המחוזי כמו שנהוג בד"כ, או בית המשפט לתביעות קטנות כיוון שהוא העביר את התביעה לבורר?
אם אדם הגיש תביעה קטנה בבית משפט לתביעות קטנות במקום שהיה בין הצדדים חוזה עם תניית בוררות, ובית המשפט לתביעות קטנות החליט לעכב את ההליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות ולהעביר את התביעה לבורר.
השאלה היא מי יהיה בית המשפט המוסמך לדון בענייני הבוררות? האם בית המשפט המחוזי כמו שנהוג בד"כ, או בית המשפט לתביעות קטנות כיוון שהוא העביר את התביעה לבורר?
לדעתי, התשובה היא: בית המשפט המחוזי.
א-ה
25/12/16
בית משפט קונה סמכות אם -
א. הוא זה שייזם את העברת העניין לבוררות ואולי גם קבע את תנאי הבוררות, ובפועל העביר אותו לבוררות
ב. לפני הדיון המשפטי, לא היה קיים הסכם בוררות בין הצדדים
ג. הסכם הבוררות וזהות הבורר נקבעו על ידי בית המשפט
רק אם התנאים הללו מתקיימים, בית המשפט המוסמך הוא זה שהעביר את העניין לבוררות.
אלא שבשאלה שנשאלה לא מתקיים אף אחד מהתנאים הללו.
בית המשפט לתביעות קטנות לא יזם את הבוררות, לא קבע את תנאי הבוררות, לא קבע את זהות הבורר, וגם לא העביר את העניין לבוררות, שהרי כל אשר עשה זה עיכוב ההליכים לפניו.
וכך קובע סעיף 79ב לחוק בתי המשפט -
"79ב. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי
הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר
תנאי הבוררות.
(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא
באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו
בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על
בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר
את הענין לבוררות."
א. הוא זה שייזם את העברת העניין לבוררות ואולי גם קבע את תנאי הבוררות, ובפועל העביר אותו לבוררות
ב. לפני הדיון המשפטי, לא היה קיים הסכם בוררות בין הצדדים
ג. הסכם הבוררות וזהות הבורר נקבעו על ידי בית המשפט
רק אם התנאים הללו מתקיימים, בית המשפט המוסמך הוא זה שהעביר את העניין לבוררות.
אלא שבשאלה שנשאלה לא מתקיים אף אחד מהתנאים הללו.
בית המשפט לתביעות קטנות לא יזם את הבוררות, לא קבע את תנאי הבוררות, לא קבע את זהות הבורר, וגם לא העביר את העניין לבוררות, שהרי כל אשר עשה זה עיכוב ההליכים לפניו.
וכך קובע סעיף 79ב לחוק בתי המשפט -
"79ב. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי
הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר
תנאי הבוררות.
(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא
באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו
בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.
(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על
בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר
את הענין לבוררות."
פסיקת הוצאות כנגד נתבע בבקשה למחיקת תביעה
אלי
24/12/16
במקרה שבו מוגש כתב תביעה בגין נזק או חוב כספי ובאמצע ההליך לפני פסק הדין הנתבע הודה מעצמו בעובדות ותיקן את הנזק או שילם את מלוא החוב, האם במקרה כזה התובע יכול לבקש את מחיקת התביעה עם צו להוצאות כנגד הנתבע בגין ניהול ההליך המיותר?
תודה.
תודה.
אחרי הגשת תביעה, כשרוצים לסיים אותה בהסכם הדדי
א-ה
24/12/16
חייבים לערוך הסכם בכתב, שבו יפורטו כל הפרטים של ההסכם, כולל נושא פסיקת הוצאות המשפט.
אם אין הסכם בכתב, והתובע בא לבית המשפט ומספר לשופט "סיפור" שהנתבע שילם לו, והוא מבקש למחוק את התביעה, אין לדעת מה יחליט השופט לגבי תשלום ההוצאות המשפט, ואת מי הוא יחייב בתשלום.
אם הצדדים רוצים להסכים ביניהם על הכל, חוץ מנושא הוצאות המשפט, צריכים הם לערוך ביניהם הסכם בכתב, שבו יהיה כתוב שנושא פסיקת ההוצאות משאירים הצדדים לקביעת בית המשפט.
אם אין הסכם בכתב, והתובע בא לבית המשפט ומספר לשופט "סיפור" שהנתבע שילם לו, והוא מבקש למחוק את התביעה, אין לדעת מה יחליט השופט לגבי תשלום ההוצאות המשפט, ואת מי הוא יחייב בתשלום.
אם הצדדים רוצים להסכים ביניהם על הכל, חוץ מנושא הוצאות המשפט, צריכים הם לערוך ביניהם הסכם בכתב, שבו יהיה כתוב שנושא פסיקת ההוצאות משאירים הצדדים לקביעת בית המשפט.
מועד להגשת ערעור על החלטה של המפקח על המקרקעין
ריקי
23/12/16
שלום,
מה המועד להגשת ערעור על החלטה (לא פס"ד) של המפקח על המקרקעין?
והאם ניתן להגיש למפקח בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור?
תודה.
מה המועד להגשת ערעור על החלטה (לא פס"ד) של המפקח על המקרקעין?
והאם ניתן להגיש למפקח בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערעור?
תודה.
תוך 45 יום מיום המצאת ההחלטה
א-ה
24/12/16
1. לצורך ערעור על החלטת מפקח, אין הבדל בין החלטה, להחלטת ביניים, להחלטה אחרת, לפסק דין או לפסק דין חלקי. כולם נקראים "החלטה"
2. ערעור על החלטה של המפקח, הוא בזכות ולא ברשות [ס' 77(א) לחוק המקרקעין].
3. הערעור בזכות הוא לבית המשפט המחוזי.
4. תקנה 83 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, קובעת -
"83. התקופה לערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה היא ארבעים וחמישה ימים מן היום שהומצאה בו ההחלטה למערער."
2. ערעור על החלטה של המפקח, הוא בזכות ולא ברשות [ס' 77(א) לחוק המקרקעין].
3. הערעור בזכות הוא לבית המשפט המחוזי.
4. תקנה 83 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011, קובעת -
"83. התקופה לערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת המפקח לפי סימן זה היא ארבעים וחמישה ימים מן היום שהומצאה בו ההחלטה למערער."
בקשה לעיכוב ביצוע ניתן להגיש למפקח או למחוזי
א-ה
24/12/16
בדרך כלל הנטיה היא לבקש עיכוב ביצוע במסגרת הליך הערעור, בבית המשפט המחוזי.
כי מניחים שהמפקח לא יתלהב לעכב את ההחלטה שהוא עצמו נתן
מה גם שהוא לא יתלהב מכך שהוגש ערעור על החלטתו.
כי מניחים שהמפקח לא יתלהב לעכב את ההחלטה שהוא עצמו נתן
מה גם שהוא לא יתלהב מכך שהוגש ערעור על החלטתו.
הליך
ניל
23/12/16
כשעו"ד נפטר ויש כספים בחשבון נאמנות
איזה הליך יד לבצע כדי לשחרר הכספים?
איזה הליך יד לבצע כדי לשחרר הכספים?
מינוי נאמן במקום נאמן שנפטר
א-ה
24/12/16
להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למינוי נאמן במקום נאמן שנפטר, על פי סעיף 21(ב) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.
משקל תצהיר עד לבימ"ש – אבחנה בין עניין טכני למהותי
איציק
22/12/16
בחקירה נגדית העד הצהיר שכל האמור בתצהיר שנתן (שאושר כמקובל ע"י עו"ד) ידוע לו באופן אישי והוא אמת - האם משקל התצהיר ייפגע משמעותית אם העד אישר שהתובע ולא הוא עצמו ערך טכנית את מסמך התצהיר ?
נדמה שפסילת "מסמך שהוגש שלא ע"י עורכו" לא רלבנטי לעניין.
נדמה שפסילת "מסמך שהוגש שלא ע"י עורכו" לא רלבנטי לעניין.
בדרך כלל אין בעיה כאשר עורך הדין מדפיס את התצהיר
א-ה
22/12/16
אם לאחר מכן הוא מקריא את התצהיר למצהיר, או שהמצהיר בעצמו קורא ומאשר את אמיתות תוכנו, ולאחר מכן גם חותם עליו.
אבל, היה מקרה שונה, שעורך דין החתים אדם על נייר ריק, שלא נכתב בו דבר, ולאחר מכן עורך הדין הדפיס על הנייר החתום את התצהיר.
בית המשפט העליון פסל את התצהיר [ע"א 591/70 אליהו מזוז נ' ראובן
חדד, פ''ד כה(2) 169].
אבל, היה מקרה שונה, שעורך דין החתים אדם על נייר ריק, שלא נכתב בו דבר, ולאחר מכן עורך הדין הדפיס על הנייר החתום את התצהיר.
בית המשפט העליון פסל את התצהיר [ע"א 591/70 אליהו מזוז נ' ראובן
חדד, פ''ד כה(2) 169].
סדר דין משהו לא ברור
דבי
21/12/16
שלום
תביעה אזרחית על הפרת חוזה. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. סדר דין רגיל. הוא ביקש לזמן עדים נוספים. הדיון בעוד שבועיים. האם היה צריך להעביר לנתבעים תצהירי עדות של העדים מטעמו? האם על הנתבעים להגיש בקשה בעניין לבית המשפט?
תוך כמה זמן צריכים הנתבעים להגיש תמהירים מטעם העדים שלהם?
תביעה אזרחית על הפרת חוזה. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. סדר דין רגיל. הוא ביקש לזמן עדים נוספים. הדיון בעוד שבועיים. האם היה צריך להעביר לנתבעים תצהירי עדות של העדים מטעמו? האם על הנתבעים להגיש בקשה בעניין לבית המשפט?
תוך כמה זמן צריכים הנתבעים להגיש תמהירים מטעם העדים שלהם?
תצהירי עדות של עדים נוספים
א-ה
22/12/16
תצהיר עדות ראשית בסדר דין רגיל יכול בית המשפט לקבוע על פי התקנות 143(5) או 168(א) לתקנות סדר הדין האזרחי
שתי התקנות הללו לא קובעות על מי מוטלת החובה להמציא את תצהיר העדות לבעלי הדין.
לכן, על בית המשפט הקובע הגשת עדות בתצהיר לקבוע את מועד ההגשה ואת דרך ההמצאה.
אם לא הוגשו תצהירי עדות חרף קביעתו של בית המשפט שיש להגיש תצהיר, הרי שעל פי תקנה 168(ב) לא יוכל העד להעיד, אבל בית המשפט יכול לקבוע שהעד כן יוכל להעיד אם יוכיח שהימנעות מהגשת התצהיר היתה מוצדקת.
אם כן הוגשו תצהירי העדות בסמוך לדיון, ולא היה מספיק זמן להתכונן לחקירה נגדית, ניתן להגיש בקשה לדחיית המועד של חקירת העדים הנוספים הללו שתצהיריהם הוגשו באיחור.
שתי התקנות הללו לא קובעות על מי מוטלת החובה להמציא את תצהיר העדות לבעלי הדין.
לכן, על בית המשפט הקובע הגשת עדות בתצהיר לקבוע את מועד ההגשה ואת דרך ההמצאה.
אם לא הוגשו תצהירי עדות חרף קביעתו של בית המשפט שיש להגיש תצהיר, הרי שעל פי תקנה 168(ב) לא יוכל העד להעיד, אבל בית המשפט יכול לקבוע שהעד כן יוכל להעיד אם יוכיח שהימנעות מהגשת התצהיר היתה מוצדקת.
אם כן הוגשו תצהירי העדות בסמוך לדיון, ולא היה מספיק זמן להתכונן לחקירה נגדית, ניתן להגיש בקשה לדחיית המועד של חקירת העדים הנוספים הללו שתצהיריהם הוגשו באיחור.
.
.
29/04/17
...
.
.
29/04/17
.
בירור בעניין החלטות של שופט
---
21/12/16
שלום
רב,
הגשתי
תביעה כספית בבית משפט השלום (לא בית משפט לתביעות קטנות), בהליך רגיל, כנגד שני
נתבעים. אני מייצג את עצמי.
בכתב
התביעה ביקשתי מבית המשפט לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד.
נכון
לעכשיו נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, נתבע 2 הגיש כתב הגנה, הגשתי כתב תשובה לכתב
ההגנה של נתבע 2 ושלחתי שאלון לנתבע 2. לאחר שעבר חודש וחצי מיום מסירת השאלון
לנתבע 2 ולא קיבלתי מנתבע 2 כל מענה על השאלון, הגשתי לבית המשפט "בקשה למתן
צו להשיב על שאלון". בינתיים בית המשפט לא קבע מועד לשום דיון.
לפני
מספר ימים השופט נתן 2 החלטות.
בהחלטתו
הראשונה, המתייחסת ל"בקשה למתן צו להשיב על שאלון" שהגשתי, כותב השופט:
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות. ממילא בהתאם לתקנות החלטה בבקשה זו תינתן רק
בתום הליך המהות שאליו יופנו הצדדים כשתבשיל העת לכך וזאת ככל שיהיה בכך
צורך".
בהחלטתו
השנייה כותב השופט: "לא הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 1. התובע יגיש בקשה מתאימה
עד יום ***. לא יעשה כן תימחק התביעה כנגד נתבע 1 מחמת חוסר מעש".
שאלותיי:
לעניין
החלטתו הראשונה של השופט:
1.
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות" - מה המשמעות של זה מבחינה מעשית (הן בנוגע
לנתבע והן בנוגע אלי)?
2.
"ממילא בהתאם לתקנות וכו' " - א. על אילו תקנות מדובר? ב. מהו
"הליך המהות"?
לעניין
החלטתו השנייה של השופט:
3.
"התובע יגיש בקשה מתאימה" - האם השופט בהכרח מתכוון ל"בקשה למתן
פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" או שיתכן שהוא מתכוון לבקשה אחרת? אם כן- לאיזו
בקשה?
4.
אם אגיש עכשיו "בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1", האם זה דבר
שעלול לפגוע בצורה כל שהיא בבקשתי בכתב התביעה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד ו/או בהמשך
ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב הגנה? אודה אם תרחיבו ותנמקו את תשובתכם
לשאלה זו.
5.
אם תשובתכם לשאלה 4 חיובית, האם יהיה זה מבחינתי נכון ויעיל לכתוב לשופט, במסגרת
ה"בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" שאגיש, שאני מבקש מבית
המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1 מבלי לפגוע בבקשתי בכתב התביעה לחייב
את הנתבעים ביחד ולחוד ומבלי לפגוע בהמשך ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב
הגנה? אם יש לכם רעיון אחר מומלץ יותר אשמח לדעת.
תודה
מראש על התשובות
רב,
הגשתי
תביעה כספית בבית משפט השלום (לא בית משפט לתביעות קטנות), בהליך רגיל, כנגד שני
נתבעים. אני מייצג את עצמי.
בכתב
התביעה ביקשתי מבית המשפט לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד.
נכון
לעכשיו נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה, נתבע 2 הגיש כתב הגנה, הגשתי כתב תשובה לכתב
ההגנה של נתבע 2 ושלחתי שאלון לנתבע 2. לאחר שעבר חודש וחצי מיום מסירת השאלון
לנתבע 2 ולא קיבלתי מנתבע 2 כל מענה על השאלון, הגשתי לבית המשפט "בקשה למתן
צו להשיב על שאלון". בינתיים בית המשפט לא קבע מועד לשום דיון.
לפני
מספר ימים השופט נתן 2 החלטות.
בהחלטתו
הראשונה, המתייחסת ל"בקשה למתן צו להשיב על שאלון" שהגשתי, כותב השופט:
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות. ממילא בהתאם לתקנות החלטה בבקשה זו תינתן רק
בתום הליך המהות שאליו יופנו הצדדים כשתבשיל העת לכך וזאת ככל שיהיה בכך
צורך".
בהחלטתו
השנייה כותב השופט: "לא הוגש כתב הגנה מטעם נתבע 1. התובע יגיש בקשה מתאימה
עד יום ***. לא יעשה כן תימחק התביעה כנגד נתבע 1 מחמת חוסר מעש".
שאלותיי:
לעניין
החלטתו הראשונה של השופט:
1.
"ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות" - מה המשמעות של זה מבחינה מעשית (הן בנוגע
לנתבע והן בנוגע אלי)?
2.
"ממילא בהתאם לתקנות וכו' " - א. על אילו תקנות מדובר? ב. מהו
"הליך המהות"?
לעניין
החלטתו השנייה של השופט:
3.
"התובע יגיש בקשה מתאימה" - האם השופט בהכרח מתכוון ל"בקשה למתן
פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" או שיתכן שהוא מתכוון לבקשה אחרת? אם כן- לאיזו
בקשה?
4.
אם אגיש עכשיו "בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1", האם זה דבר
שעלול לפגוע בצורה כל שהיא בבקשתי בכתב התביעה לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד ו/או בהמשך
ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב הגנה? אודה אם תרחיבו ותנמקו את תשובתכם
לשאלה זו.
5.
אם תשובתכם לשאלה 4 חיובית, האם יהיה זה מבחינתי נכון ויעיל לכתוב לשופט, במסגרת
ה"בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1" שאגיש, שאני מבקש מבית
המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבע 1 מבלי לפגוע בבקשתי בכתב התביעה לחייב
את הנתבעים ביחד ולחוד ומבלי לפגוע בהמשך ההליך המשפטי שלי כנגד נתבע 2 שהגיש כתב
הגנה? אם יש לכם רעיון אחר מומלץ יותר אשמח לדעת.
תודה
מראש על התשובות
תשובות
א-ה
21/12/16
1. למיטב הבנתי, ניתן להגיש תגובה בהתאם לתקנות, משמעה, הצד השני שלא השיב לשאלון רשאי להגיב לבקשה למתן צו נגדו. בהתאם לתקנות - הכוונה לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי - דהיינו, על פי תקנה 241(ג) תוך 20 יום.
2. מהו"ת - זה ראשי תיבות של - מידע, היכרות ותיאום
בעניין זה, תקנה 99ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -
"99ב. (א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת."
ההגדרה של "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות פרק זה.
3. אני מניח שכוונת השופט לבקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
4. אם התביעה שלך היא "ביחד ולחוד", משמעה, שיכול (אך לא חייב) בית המשפט לחייב רק אחד מהנתבעים למלא אחר כל הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה.
5. לא ברור למה אתה רוצה שההליך יימשך נגד נתבע 2 - שהרי פסק הדין המבוקש על ידך נגד תבע 1 אמור להקיף ולכלול את כל מה שתבעת (ואז תימחק התביעה נגד נתבע 2).
יחד עם זאת, לפעמים טוב להגיש בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה נגד אחד הנתבעים, ולפעמים לא טוב.
טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא בעל אמצעים ו/או רכוש שניתן לגבות ממנו בהוצאה לפועל את מה שיפסוק נגדו בית המשפט.
לא טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא פושט רגל, חייב מוגבל, או סתם ללא כסף או רכוש, שאז לא תוכל לגבות ממנו את החיוב שבפסק הדין, ולעומת זאת נתבע 2 לא יהיה חייב לך כלום, כי התביעה נגדו תימחק.
2. מהו"ת - זה ראשי תיבות של - מידע, היכרות ותיאום
בעניין זה, תקנה 99ב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -
"99ב. (א) הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת."
ההגדרה של "פגישת מהו"ת" – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור בהתאם להוראות פרק זה.
3. אני מניח שכוונת השופט לבקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה.
4. אם התביעה שלך היא "ביחד ולחוד", משמעה, שיכול (אך לא חייב) בית המשפט לחייב רק אחד מהנתבעים למלא אחר כל הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה.
5. לא ברור למה אתה רוצה שההליך יימשך נגד נתבע 2 - שהרי פסק הדין המבוקש על ידך נגד תבע 1 אמור להקיף ולכלול את כל מה שתבעת (ואז תימחק התביעה נגד נתבע 2).
יחד עם זאת, לפעמים טוב להגיש בקשה לפסק דין בהיעדר הגנה נגד אחד הנתבעים, ולפעמים לא טוב.
טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא בעל אמצעים ו/או רכוש שניתן לגבות ממנו בהוצאה לפועל את מה שיפסוק נגדו בית המשפט.
לא טוב להגיש - אם נתבע 1 הוא פושט רגל, חייב מוגבל, או סתם ללא כסף או רכוש, שאז לא תוכל לגבות ממנו את החיוב שבפסק הדין, ולעומת זאת נתבע 2 לא יהיה חייב לך כלום, כי התביעה נגדו תימחק.
השאיר את הכרעה בתיק לשיקול דעת בית המשפט- וחזר בו
דרור
19/12/16
משיב השאיר את ההכרעה בתיק לשיקול דעת בית המשפט- וחזר בו.
מישהו מכיר פסיקה בתחום? האם משיב יכול להגיש ערעור על הכרעה בתיק אזרחי, לאחר שהותיר את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש קמ"א?
אשמח להפניות.
תודה
דרור
מישהו מכיר פסיקה בתחום? האם משיב יכול להגיש ערעור על הכרעה בתיק אזרחי, לאחר שהותיר את ההכרעה לשיקול דעת ביהמ"ש קמ"א?
אשמח להפניות.
תודה
דרור
צד שרוצה להתחרט
א-ה
19/12/16
"הפונה לבית המשפט בבקשה או ב"הודעה" אינו רשאי בכל מקרה להחזיר את הגלגל לאחור, לאחר שהמהלך בו נקט הצמיח תוצאות (שניתן היה לצפותן) שאינן לרוחו. סוף מעשה במחשבה תחילה"
[רע"א (עליון) 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל]
[רע"א (עליון) 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל]
חוקי המדינה בוורד בקבצים
שרית
19/12/16
שלום
אני כותבת ספר
צריכה להכניס לספר 40 חוקים
איך ניתן להשיג חוקים בוורד לשימוש מסחרי?
הרי על הפרסומים של אתר נבו יש זכויות, באתר הכנסת או משרד משפטים אין חוקים שלמים בקובץ, כל מה שברשת שייך לחברות פרטיות......
האם יש נגישות לכל החוקים בקבצים באתר ממשלתי ללא זכויות שמורות?
אני כותבת ספר
צריכה להכניס לספר 40 חוקים
איך ניתן להשיג חוקים בוורד לשימוש מסחרי?
הרי על הפרסומים של אתר נבו יש זכויות, באתר הכנסת או משרד משפטים אין חוקים שלמים בקובץ, כל מה שברשת שייך לחברות פרטיות......
האם יש נגישות לכל החוקים בקבצים באתר ממשלתי ללא זכויות שמורות?
אין זכויות יוצרים על חוקים
א-ה
19/12/16
כפי שנקבע בסעיף 6 לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 -
"6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין."
אבל טוב ששאלת גם בפורום זכויות יוצרים שהרי הם המומחים לדבר.
"6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין."
אבל טוב ששאלת גם בפורום זכויות יוצרים שהרי הם המומחים לדבר.
סיכון בהגשת בקשה למחיקת חוב
נועה
16/12/16
שלום
יש לנו עניין בלתי פתור מול משרד הבריאות
טענתם שכביכול יש לנו חוב בגין אשפוז (האשפוז היה במימון משרד הבריאות, אך על המשפחה היה להשתתף בכ-1000 ש"ח לחודש) במוסד סיעודי של בן משפחה שנפטר לפני כשנתיים.
התשלומים שולמו בזמן מדי חודש בחודשו ישירות על ידי הביטוח לאומי באמצעות קיצבת הנכות של החולה/הנפטר.
לאחר שנה וחצי מעת הפטירה, ביטוח לאומי קיזז למשרד הבריאות סכום כלשהו, ולטענתם זה בגלל כסף שקיבלנו מביטוח לאומי.
כמובן שטענו בפניהם שעליהם לפנות למי שקיזז להם ולא להמציא חובות שלא היו ולא נבראו, אך הם המשיכו בשלהם (כנראה כך יותר קל להם) ולאיים בהוצל"פ.
כעת זה הגיע לשלב שהם מציעים (דרך מישהו שלישי) שהדרך "לעזור לנו" (כך הם קוראים לזה) היא באמצעות בקשה למחיקת חוב לפנים משורת הדין מנימוקים סוציאליים, ושעלינו לפנות לועדה המשרדית למחיקת חובות.
שאלתי, מה עלינו לעשות? הרי חוב אין לנו (וכנראה גם הם מבינים את הבעיה), האם יש סיכון בהגשת בקשה כזו?
האם בהגשת בקשה למחיקת "חוב" אנו בעצם מודים שישנו חוב?
השאלה רלוונטית הן ברמה העקרונית, והחשש הוא ממקרה שנניח הועדה מסיבה כלשהי מחליטה שלא מוחקים את ה"חוב", או לחילופין במקרה הפחות טוב, שזה בעצם תרגיל של העו"ד והיא רוצה מסמך כלשהו שמאשר שכביכול יש לנו חוב, ועם זה לפנות להוצל"פ? (כנראה שהיום אין לה עם מה ללכת להוצל"פ)
וא"כ להגיש, איך לעשות את זה בצורה נכונה שלא תפעל נגדנו?
אודה לכם על עצתכם
שבת שלום
יש לנו עניין בלתי פתור מול משרד הבריאות
טענתם שכביכול יש לנו חוב בגין אשפוז (האשפוז היה במימון משרד הבריאות, אך על המשפחה היה להשתתף בכ-1000 ש"ח לחודש) במוסד סיעודי של בן משפחה שנפטר לפני כשנתיים.
התשלומים שולמו בזמן מדי חודש בחודשו ישירות על ידי הביטוח לאומי באמצעות קיצבת הנכות של החולה/הנפטר.
לאחר שנה וחצי מעת הפטירה, ביטוח לאומי קיזז למשרד הבריאות סכום כלשהו, ולטענתם זה בגלל כסף שקיבלנו מביטוח לאומי.
כמובן שטענו בפניהם שעליהם לפנות למי שקיזז להם ולא להמציא חובות שלא היו ולא נבראו, אך הם המשיכו בשלהם (כנראה כך יותר קל להם) ולאיים בהוצל"פ.
כעת זה הגיע לשלב שהם מציעים (דרך מישהו שלישי) שהדרך "לעזור לנו" (כך הם קוראים לזה) היא באמצעות בקשה למחיקת חוב לפנים משורת הדין מנימוקים סוציאליים, ושעלינו לפנות לועדה המשרדית למחיקת חובות.
שאלתי, מה עלינו לעשות? הרי חוב אין לנו (וכנראה גם הם מבינים את הבעיה), האם יש סיכון בהגשת בקשה כזו?
האם בהגשת בקשה למחיקת "חוב" אנו בעצם מודים שישנו חוב?
השאלה רלוונטית הן ברמה העקרונית, והחשש הוא ממקרה שנניח הועדה מסיבה כלשהי מחליטה שלא מוחקים את ה"חוב", או לחילופין במקרה הפחות טוב, שזה בעצם תרגיל של העו"ד והיא רוצה מסמך כלשהו שמאשר שכביכול יש לנו חוב, ועם זה לפנות להוצל"פ? (כנראה שהיום אין לה עם מה ללכת להוצל"פ)
וא"כ להגיש, איך לעשות את זה בצורה נכונה שלא תפעל נגדנו?
אודה לכם על עצתכם
שבת שלום
טוב ששאלת גם בפורום הוצאה לפועל - הם המומחים לדבר
א-ה
16/12/16
מחיקת החוב היא במסגרת הפטר בהוצאה לפועל
מצרף לך בקישור את ההסבר להליך שמתבצע בהוצאה לפועל
מצרף לך בקישור את ההסבר להליך שמתבצע בהוצאה לפועל
שלום רב. אולי תוכלו לעזור לי. הגשתי תביעה נגד
גלי
16/12/16
נגד אחות בגין גניבת כספים. ניתן פסק דין לטובתי אלא שהשופט המטומטם (בק. שמונה) עשה טעויות טכניות (בתאריכים ותקופות). כמה שאלות ברשותכם:
1. הם ערערו והמחוזי החליט להחזיר את התיק לשלום לאותו שופט
2. הם הצליחו לפסול את השופט והתיק הועבר לבית משפט אחר
3. איך יתכן לפסול שופט בצורה ככ קלה (הגישו לעליון את הבקשה לפסילה) נודע לי שמאוד קשה לפסול שופט
4. בנוסף משפחה רעה זו זייפה צוואה (זה בדוק במיליון אחוז) שלא נפסלה בעליון בגלל עורכי-דין רשלנים ולא מקצועיים והמערכת המשפטית הצולעת
5. השאלה הכי חשובה שלי היא: האם עצם החזרתו של התיק אחורה אומר שהן הצליחו בערעור
מקווה שיש לכם פחות או יותר את כל התמונה
תודה רבה
1. הם ערערו והמחוזי החליט להחזיר את התיק לשלום לאותו שופט
2. הם הצליחו לפסול את השופט והתיק הועבר לבית משפט אחר
3. איך יתכן לפסול שופט בצורה ככ קלה (הגישו לעליון את הבקשה לפסילה) נודע לי שמאוד קשה לפסול שופט
4. בנוסף משפחה רעה זו זייפה צוואה (זה בדוק במיליון אחוז) שלא נפסלה בעליון בגלל עורכי-דין רשלנים ולא מקצועיים והמערכת המשפטית הצולעת
5. השאלה הכי חשובה שלי היא: האם עצם החזרתו של התיק אחורה אומר שהן הצליחו בערעור
מקווה שיש לכם פחות או יותר את כל התמונה
תודה רבה
חשוב לדעת מה החליט בית המשפט המחוזי
א-ה
16/12/16
זה שהתיק הוחזר לבית המשפט השלום, עדיין לא אומר שפסק הדין של בית המשפט השלום בוטל כולו, יתכן שרק חלק ממנו בוטל, ויתכן שלא בוטל כלום, והתיק הוחזר לשלום להשלמה.
צריך לקרוא בעיון את החלטת המחוזי שבה יש פירוט מדויק מה לא בסדר בפסק הדין של השלום, ומה נקבע שהשלום צריך לעשות.
אם בית המשפט העליון פסל את השופט, אז כנראה שהיתה סיבה לכך. הסיבה לפסילה כתובה בהחלטת בית המשפט העליון.
צריך לקרוא בעיון את החלטת המחוזי שבה יש פירוט מדויק מה לא בסדר בפסק הדין של השלום, ומה נקבע שהשלום צריך לעשות.
אם בית המשפט העליון פסל את השופט, אז כנראה שהיתה סיבה לכך. הסיבה לפסילה כתובה בהחלטת בית המשפט העליון.
סילוק יד של דייר שלא משלם שכר דירה
לוי
15/12/16
בבעלותי דירת מגורים אותה ירשתי. אני רוצה להגיש תביעה לסילוק יד של דייר שגר בדירה אותה ירשתי. הוא לא שילם שכר דירה לפני שירשתי את הדירה ולא שילם שכר דירה יותר מ 3 שנים לאחר שירשתי את הדירה.
אני רוצה להגיש תביעה לבית המשפט השלום לסילוק יד ודמי שימוש ראויים בטענה כי הדייר פלש לדירה ומסיג גבול .
ככל הנראה שהדייר יתגונן בטענה כי חל עליו חוק הגנת הדייר.
אני בכתב התביעה לא רוצה להכניס את עניין האפשרות שהדייר יטען לדיירות מוגנת. בכדי לא לתת לו רעיונות.
במידה והוא יטען בכתב הגנתו לדיירות מוגנת אני אטען בכתב תשובה את כל הטיעונים מדוע הוא לא דייר מוגן ו/או מדוע איבד את זכותו היות ולא שילם כל שכר דירה במשך שנים. כך שחובת ההוכחה לדיירות מוגנת תהיה על הדייר.
השאלות :
1. האם כתב התשובה שלי והטענות שבו יהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה שלי ?
2. האם זה יהיה חכם לנהוג כך ?
אני רוצה להגיש תביעה לבית המשפט השלום לסילוק יד ודמי שימוש ראויים בטענה כי הדייר פלש לדירה ומסיג גבול .
ככל הנראה שהדייר יתגונן בטענה כי חל עליו חוק הגנת הדייר.
אני בכתב התביעה לא רוצה להכניס את עניין האפשרות שהדייר יטען לדיירות מוגנת. בכדי לא לתת לו רעיונות.
במידה והוא יטען בכתב הגנתו לדיירות מוגנת אני אטען בכתב תשובה את כל הטיעונים מדוע הוא לא דייר מוגן ו/או מדוע איבד את זכותו היות ולא שילם כל שכר דירה במשך שנים. כך שחובת ההוכחה לדיירות מוגנת תהיה על הדייר.
השאלות :
1. האם כתב התשובה שלי והטענות שבו יהווה חלק בלתי נפרד מכתב התביעה שלי ?
2. האם זה יהיה חכם לנהוג כך ?
סילוק פולש מדירה
א-ה
16/12/16
הפורום המתאים לשאלתך הוא פורום נדל"ן ודיני מקרקעין (בקישור למטה)
שם נמצאים המומחים הטובים לסילוק פולשים מנכסי מקרקעין
עקרונית, הגשת תביעה לבית המשפט השלום היא הדרך הנכונה
מציע לך לא להשתמש במילה דייר.
תגדיר אותו כ- פולש ומסיג גבול
עלול להיות לך קושי להסביר הכיצד הוא פלש לדירה לפני שלוש שנים ולא עשית דבר לסילוקו
שם נמצאים המומחים הטובים לסילוק פולשים מנכסי מקרקעין
עקרונית, הגשת תביעה לבית המשפט השלום היא הדרך הנכונה
מציע לך לא להשתמש במילה דייר.
תגדיר אותו כ- פולש ומסיג גבול
עלול להיות לך קושי להסביר הכיצד הוא פלש לדירה לפני שלוש שנים ולא עשית דבר לסילוקו
שאלה
רוני
15/12/16
שלום ל- א-ה
הגשתי בקשה לבית המשפט.
האם בית המשפט רשאי לא לדון בה?
האם אתה מכיר תקנה ו/או פסיקה המתייחסת למקרה כזה?
נ.ב. - מדובר בבקשה שלי להצטרף להליך שעלול להשפיע גם עלי, אך לא צרפו אותי מלכתחילה למרות שהיה צריך לעשות זאת. בית המשפט אפילו לא דן בבקשתי שלי בטענה שהוא ממתין לתוצאה של הליך אחר, שכלל אינו רלוונטי לגבי, ואינני בעל דין בו.
תודתי מראש
הגשתי בקשה לבית המשפט.
האם בית המשפט רשאי לא לדון בה?
האם אתה מכיר תקנה ו/או פסיקה המתייחסת למקרה כזה?
נ.ב. - מדובר בבקשה שלי להצטרף להליך שעלול להשפיע גם עלי, אך לא צרפו אותי מלכתחילה למרות שהיה צריך לעשות זאת. בית המשפט אפילו לא דן בבקשתי שלי בטענה שהוא ממתין לתוצאה של הליך אחר, שכלל אינו רלוונטי לגבי, ואינני בעל דין בו.
תודתי מראש
אין פתרון פשוט לבעיה שלך
א-ה
15/12/16
גם לא ברור באיזה בית משפט מדובר, ומהו סדר הדין.
זה לא מדויק שלא קיבלת תשובה לבקשה שלך.
יש לבית המשפט אפשרות שלא לאשר צירוף בעל דין חדש - והוא החליט שלעת הזו לא תצורף.
אילו היית שואל כאן לפני שהיגשת את הבקשה שלך לבית המשפט, יתכן שהיית מקבל תשובה שעדיף שתגיש תביעה נוספת לבית המשפט ולאחר מכן תבקש איחוד הדיון בשתי התביעות.
במצב עניינים כזה היה סיכוי טוב שבית המשפט יאחד את הדיון בתביעות ויכלול אותך בהליך המשפטי.
לגבי תביעה בנושא מקרקעין, רשאי מחזיק במקרקעין לבקש להצטרף כנתבע גם על פי תקנה 51 לתקנות סדר הדין האזרחי.
אבל אתה לא מציין שמדובר בתביעה במקרקעין.
כיוון שלבית המשפט יש שיקול דעת נרחב בניהול ההליך המשפטי, כולל בשאלה אם לצרף בעל דין חדש, לא נראה לי שיש במצב הנוכחי מה לעשות.
זה לא מדויק שלא קיבלת תשובה לבקשה שלך.
יש לבית המשפט אפשרות שלא לאשר צירוף בעל דין חדש - והוא החליט שלעת הזו לא תצורף.
אילו היית שואל כאן לפני שהיגשת את הבקשה שלך לבית המשפט, יתכן שהיית מקבל תשובה שעדיף שתגיש תביעה נוספת לבית המשפט ולאחר מכן תבקש איחוד הדיון בשתי התביעות.
במצב עניינים כזה היה סיכוי טוב שבית המשפט יאחד את הדיון בתביעות ויכלול אותך בהליך המשפטי.
לגבי תביעה בנושא מקרקעין, רשאי מחזיק במקרקעין לבקש להצטרף כנתבע גם על פי תקנה 51 לתקנות סדר הדין האזרחי.
אבל אתה לא מציין שמדובר בתביעה במקרקעין.
כיוון שלבית המשפט יש שיקול דעת נרחב בניהול ההליך המשפטי, כולל בשאלה אם לצרף בעל דין חדש, לא נראה לי שיש במצב הנוכחי מה לעשות.
רכישת נכס נדלני בחו"ל
עמי בר
14/12/16
אנו 4 אחים העומדים לרכוש נכס נדלני בחו"ל. כל אחד שם סכום כסף קבוע מראש מתוך כלל ההשקעה, כך שלכל אחד אחוז בהשקעה. כיצד הייתם מייעצים לביא לידי ביטוי את הקשר הזה, ברישום הסכם פנימי ביננו, בהקמת שותפות או בדרך אחרת?
נדל"ן בחו"ל
א-ה
14/12/16
נא העבר שאלתך לפורום נדל"ן ומקרקעין ו/או לפורום דיני חוזים ו/או לפורום דיני חברות ו/או לפורום דיני מיסים.
הוראות הגשת עתירה לבג"צ
אורי
13/12/16
הי,
מתכוון להגיש בקרוב עתירה אישית לבג"צ בגין החלטת שר בממשלה...
מישהו יכול לכוון אותי להוראות ההגשה? צורה וכ'?
הבנתי כבר שבנט אי אפשר להגיש.. מחייב הגעה אישית לעליון?
תודה
מתכוון להגיש בקרוב עתירה אישית לבג"צ בגין החלטת שר בממשלה...
מישהו יכול לכוון אותי להוראות ההגשה? צורה וכ'?
הבנתי כבר שבנט אי אפשר להגיש.. מחייב הגעה אישית לעליון?
תודה
יש להגיע אישית לבית המשפט העליון
א-ה
13/12/16
וגם, לשלם אגרה של 1,800 ש"ח
דברים בסיסיים שאתה צריך לדעת תוכל למצוא בתקנות המצורפות בקישור
הדבר הראשון שאתה צריך לזכור - עליך למצות את כל האפשרויות לפתור את הבעיה מול הרשות השלטונית שעליה אתה מלין, ולהראות זאת בבירור בעתירה עצמה, שאם לא כן היא תידחה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים.
דוגמאות לנוסח של עתירות לבג"ץ תוכל למצוא בשפע באמצעות חיפוש פשוט בגוגל של המילים דוגמא לעתירה לבג"ץ
ואי אפשר לסיים בלי האזהרה הרגילה במקרים כאלה - עתירה לבג"ץ היא הליך מורכב שדורש ידע רב, ולכן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לצורך כך.
ושהיה לך בהצלחה !!!
דברים בסיסיים שאתה צריך לדעת תוכל למצוא בתקנות המצורפות בקישור
הדבר הראשון שאתה צריך לזכור - עליך למצות את כל האפשרויות לפתור את הבעיה מול הרשות השלטונית שעליה אתה מלין, ולהראות זאת בבירור בעתירה עצמה, שאם לא כן היא תידחה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים.
דוגמאות לנוסח של עתירות לבג"ץ תוכל למצוא בשפע באמצעות חיפוש פשוט בגוגל של המילים דוגמא לעתירה לבג"ץ
ואי אפשר לסיים בלי האזהרה הרגילה במקרים כאלה - עתירה לבג"ץ היא הליך מורכב שדורש ידע רב, ולכן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לצורך כך.
ושהיה לך בהצלחה !!!
ארכה לכתב הגנה
אמיר בר
13/12/16
שלום רב,
האם בקשת ארכה לכתב הגנה צריכה להיות מצורפת עם תגובת הצד השני?
במידה ולא הוגשה תגובת הצד השני שלא התבקשה האם בית המשפט מחויב לפני קבלת החלטה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, לקבל תגובה של הצד השני?
תודה רבה,
האם בקשת ארכה לכתב הגנה צריכה להיות מצורפת עם תגובת הצד השני?
במידה ולא הוגשה תגובת הצד השני שלא התבקשה האם בית המשפט מחויב לפני קבלת החלטה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, לקבל תגובה של הצד השני?
תודה רבה,
לא ברור באיזה סדר דין מדובר
א-ה
13/12/16
תגיש את הבקשה לארכה לבית המשפט, ותברר במזכירות אם הם ישלחו את הבקשה לתובע.
מספר הימים להגשת כתב הגנה נקבע על ידי בית המשפט בהזמנה לדין, על פי תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי. ועל פי תקנה 528 רשאי הוא לשנותו לפי שיקול דעתו.
על פי הנחיות נשיא בית המשפט העליון תגובת בעל הדין השני נדרשת כאשר מדובר בבקשה לשינוי מועד הדיון.
מספר הימים להגשת כתב הגנה נקבע על ידי בית המשפט בהזמנה לדין, על פי תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי. ועל פי תקנה 528 רשאי הוא לשנותו לפי שיקול דעתו.
על פי הנחיות נשיא בית המשפט העליון תגובת בעל הדין השני נדרשת כאשר מדובר בבקשה לשינוי מועד הדיון.
דחוףףףף- ריבית
חגית
12/12/16
אם לא נקבע ריבית והצמדה על פסק דין
מה החוק שמגדיר את שיעור הריבית? זכור לי שרשום סתם ריבית - תהא בשעור הגבוהה
לא זוכרת באיזה חקיקה
אני צריכה לצטט חקיקה בבקשה
תודהההההה
מה החוק שמגדיר את שיעור הריבית? זכור לי שרשום סתם ריבית - תהא בשעור הגבוהה
לא זוכרת באיזה חקיקה
אני צריכה לצטט חקיקה בבקשה
תודהההההה
גם וגם
א-ה
13/12/16
גם -
חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961
וגם -
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה),
תשס"ג-2003
חיפוש בגוגל יתן את שניהם.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961
וגם -
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה),
תשס"ג-2003
חיפוש בגוגל יתן את שניהם.
הוצ' טירחה + הוצ' משפט עקב תביעת סרק
איציק
12/12/16
האם יש תקדים לפסיקת הוצאות/שכר טירחה בנוסף להוצ' משפט עקב צורך בהכנת כתב הגנה שחייב הכנת מסמכים רבים תשתית ראייתית ולימוד פס"ד - למרות העדר ייצוג עו"ד ובשל כך אי הצגת חשבונית ?
תודה!
תודה!
נושא התקדים בעייתי - כיוון שהתקנה שונתה בשנת 2016
א-ה
12/12/16
תקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שחישוב ההוצאות יהיו סיכום שני מרכיבים (1) שכר טרחת עורך דין (2) הוצאות המשפט
לאור השינוי בתקנת סדר הדין 512(ד) בשנת 2016 לעניין אופן תחשיב הוצאות המשפט, נקבעה תקנה זו בנוסחה החדש, כדלקמן -
"(ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:
(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט."
לאור זאת, פסיקות קודמות לתיקון האמור לא יהיו רלוונטיות כי הן מתייחסות לנוסח היישן של התקנה, ומה שקובע היום זו התקנה החדשה.
בכל מקרה, יהיה זה נכון לצרף תחשיב מדוייק של היקף ההשקעה שנעשתה מצידך, תוך פירוט המסמכים והתצהירים שהוגשו בציון מספר העמודים של כל מסמך, והצורך באיתור פסקי דין עקרוניים ועדכניים, כמו כן, פירוט מספר הדיונים של בית המשפט שהתקיימו, ומספר העדים שחקירתם נדרשה.
לאור השינוי בתקנת סדר הדין 512(ד) בשנת 2016 לעניין אופן תחשיב הוצאות המשפט, נקבעה תקנה זו בנוסחה החדש, כדלקמן -
"(ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה:
(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;
(2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט."
לאור זאת, פסיקות קודמות לתיקון האמור לא יהיו רלוונטיות כי הן מתייחסות לנוסח היישן של התקנה, ומה שקובע היום זו התקנה החדשה.
בכל מקרה, יהיה זה נכון לצרף תחשיב מדוייק של היקף ההשקעה שנעשתה מצידך, תוך פירוט המסמכים והתצהירים שהוגשו בציון מספר העמודים של כל מסמך, והצורך באיתור פסקי דין עקרוניים ועדכניים, כמו כן, פירוט מספר הדיונים של בית המשפט שהתקיימו, ומספר העדים שחקירתם נדרשה.
מה הכללים בבית משפט לעניינים מנהליים?
רחל
12/12/16
האם צריך לשלם אגרה בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים והאם אפשר לבקש פיצוי על פגיעה בזכויות הקנייניות של התובע, במסגרת בית המשפט לעניינים מנהליים/ האם אפשר להרחיב את התביעה לכמה נושאים הנוגעים בפגיעה בעותר על ידי הרשות העירונית.
אגרה בעתירה מינהלית
א-ה
12/12/16
האגרות בעתירה מינהלית מפורטות בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.
פיצוי כספי בעתירה מינהלית אפשרי רק בנושא מכרזים
לעניין סעדים כעתירה מינהלית, ראי החלטה מצורפת בקישור
פיצוי כספי בעתירה מינהלית אפשרי רק בנושא מכרזים
לעניין סעדים כעתירה מינהלית, ראי החלטה מצורפת בקישור
תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים
שרון
12/12/16
הגישו נגדי תביעה בסדר דין מקוצר ביקשו שאגיש כתב הגנה שלחתי כולל תצהיר חתום ע״י עוד ונספחים לאחר הגשת כתב הגנה ניתנה החלטה לדיון וביקשו שאגיש תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים מה עליי להגיש מעבר למה שכבר צרפתי בכתב הגנה אין לי מה להוסיף ואין עדים מטעמי
תביעה בסדר דין מקוצר שניתנה בה רשות להגן
א-ה
12/12/16
על פי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי תביעה בסדר דין מקוצר שניתנה בה רשות להגן הופכת לתביעה בסדר דין מהיר -
"214ב1. תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר..."
כיוון שמדובר עכשיו בתביעה בסדר דין מהיר, הרי שעל פי תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי חובה להגיש צהיר עדות הכולל את כל המסמכים שעליהם מסתמכים -
"214ט. (א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון [...]
(ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים
שעליהם מסתמך העד בתצהירו"
"214ב1. תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר..."
כיוון שמדובר עכשיו בתביעה בסדר דין מהיר, הרי שעל פי תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי חובה להגיש צהיר עדות הכולל את כל המסמכים שעליהם מסתמכים -
"214ט. (א) בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון [...]
(ב) לתצהירי העדות יצורפו המסמכים
שעליהם מסתמך העד בתצהירו"
עורך דין שמתחמק מלשלם שכר עדות
ראובן
12/12/16
שלום אני הופעתי למתן עדות לפני כמה ימים ובפרוטוקול השופט פסק שאקבל 300 שח שכר על יום העבודה שהפסדתי כשהגעתי להעיד. במזכירות בית המשפט נאמר לי שמי שאמור לשלם הוא עורך הדין מטעם התביעה שהזמין אותי להעיד ושהוא לא הפקיד בשבילי כסף. זהו עורך דין שמייצג חברה שבה עבדתי. אני כבר שבוע מנסה להשיג את עורך הדין במשרדו והשארתי כמה הודעות והוא לא חוזר אליי. מה אני אמור לעשות במצב כזה שעורך הדין מתחמק מתשלום. תודה מראש
צא ולמד - הכלל הוא שלא באים להעיד ללא זימון
א-ה
12/12/16
1. שהרי, לא יוציא בית המשפט זימון לעד אלא אם כן הופקד תחילה סכום הכסף המיועד לתשלום עבור העד הזה בקופת בית המשפט (מה שקרוי - "שכר בטלת עד"). ואתה היגעת למתן עדות נבלי שהוציאו לך זימון על ידי בית המשפט.
2. בנוסף, אתה היית חייב לבדוק בעצמך אם הופקד עבורך הכסף בקופת בית המשפט טרם מתן העדות ולא לאחריה
3. יתכן, שאתה יכול לפנות להוצאה לפועל לצורך ביצוע החלטת בית המשפט, אלא שהדבר תלוי בשניים - ראשית, בנוסח החלטת בית המשפט, ושנית, אם חלפו 30 יום ממתן ההחלטה של בית המשפט (סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל)
4. יתכן, שלא תוכל להוציא לפועל את החלטת בית המשפט מסיבות שונות, ואז תצטרך בנוסף להגיש תביעה קטנה כדי לקבל פסק דין, שאותו כן תוכל להוציא לפועל.
5. ויתכן, שפשוט לא שווה לך להתעסק עם כל זה בגלל שמדובר רק בסכום של 300 שקל כי הטרחה שלך ובזבוז הזמן לגביית הכסף יעלה לך יותר.
2. בנוסף, אתה היית חייב לבדוק בעצמך אם הופקד עבורך הכסף בקופת בית המשפט טרם מתן העדות ולא לאחריה
3. יתכן, שאתה יכול לפנות להוצאה לפועל לצורך ביצוע החלטת בית המשפט, אלא שהדבר תלוי בשניים - ראשית, בנוסח החלטת בית המשפט, ושנית, אם חלפו 30 יום ממתן ההחלטה של בית המשפט (סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל)
4. יתכן, שלא תוכל להוציא לפועל את החלטת בית המשפט מסיבות שונות, ואז תצטרך בנוסף להגיש תביעה קטנה כדי לקבל פסק דין, שאותו כן תוכל להוציא לפועל.
5. ויתכן, שפשוט לא שווה לך להתעסק עם כל זה בגלל שמדובר רק בסכום של 300 שקל כי הטרחה שלך ובזבוז הזמן לגביית הכסף יעלה לך יותר.
שאלה
אהרון
10/12/16
שבוע טוב,
הוגשה בקשה לוועד מקומי של אגודה שיתופית לתת המלצה הנדרשת לצורך קבלת היתר בניה.
מזה כמעט חודש וחצי לא התקבלה כל התייחסות (לא הסכמה ואפילו לא סירוב).
שאלתי היא: מי הערכאה המוסמכת לדון במקרה כזה? האם מדובר בעתירה מנהלית או שיש ערכאה אחרת או הליך אחר שאמור להתמודד עם התנהלות כזו של ועד מקומי?
תודה!
הוגשה בקשה לוועד מקומי של אגודה שיתופית לתת המלצה הנדרשת לצורך קבלת היתר בניה.
מזה כמעט חודש וחצי לא התקבלה כל התייחסות (לא הסכמה ואפילו לא סירוב).
שאלתי היא: מי הערכאה המוסמכת לדון במקרה כזה? האם מדובר בעתירה מנהלית או שיש ערכאה אחרת או הליך אחר שאמור להתמודד עם התנהלות כזו של ועד מקומי?
תודה!
יש 3 גופים שיכולים לטפל בבעיות הקשורות לוועד מקומי
א-ה
10/12/16
ראשית - המועצה, על פי הקבוע בסעיף 3(א) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]
שנית - מבקר המדינה, על פי הקבוע בסעיף 3(ב) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]
בית המשפט לעניינים מינהליים - על פי הקבוע בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] ובצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 - ובחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000.
שנית - מבקר המדינה, על פי הקבוע בסעיף 3(ב) לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]
בית המשפט לעניינים מינהליים - על פי הקבוע בפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] ובצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 - ובחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000.
הארכת מועד אוטומטית להגשת תצהיר
משה
10/12/16
כאשר ביהמ"ש הורה לתובע להגיש תצהיר עדות עד תאריך מסויים ולנתבע נקבע מועד להגשת תצהיר בתאריך שחל 45 יום לאחר הגשת תצהיר התובע, והתובע ביקש וקיבל מבימ"ש ארכה נוספת של שבוע להגשת תצהירו, האם במצב כזה גם הנתבע קיבל ארכה אוטומטית של שבוע נוסף להגשת תצהיר דהיינו 45 יום מהמועד החדש שקיבל התובע, או שעליו לבקש ארכה מביהמ"ש?
תודה.
תודה.
אם בית המשפט קבע שהנתבע יגיש 45 יום אחרי התובע
א-ה
10/12/16
אז להגשת תצהיר הנתבע סופרים 45 יום ממועד הגשת התצהיר של התובע בפועל
יתכן, שאם בית המשפט האריך לתובע את תקופת הזמן להגשת התצהיר, הרי שגם הנתבע זכאי לארכה נוספת דומה, מעבר ל- 45 יום המקוריים שנקבעו לו, אבל לצורך קבלת הארכה הנוספת יש לקבל אישור מבית המשפט.
יתכן, שאם בית המשפט האריך לתובע את תקופת הזמן להגשת התצהיר, הרי שגם הנתבע זכאי לארכה נוספת דומה, מעבר ל- 45 יום המקוריים שנקבעו לו, אבל לצורך קבלת הארכה הנוספת יש לקבל אישור מבית המשפט.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
