פורום בתי משפט
פורום בתי משפט הוקם כדי לתת מענה לשאלות משפטיות הנוגעות להתנהלות מול הערכאות השונות. סדרי דין, הגשת תביעות, ייצוג בבית המשפט, צווים והליכי ערעור – אתם מוזמנים לשאול ולהתייעץ. אנחנו כאן, לרשותכם.
מה הדין אם אחד הנתבעים לא הגיש תצהיר עדות ראשית?
רחל
03/10/17
מה הדין אם בהליך נגד שני נתבעים, אחד הנתבעים לא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד או לא הגיש תצהיר עדות ראשית בכלל. איך מתנהל המשפט נגדו והאם זה משפיע על ההחלטה ועל ניהול המשפט?
אי הגשת תצהיא עדות במועד ואי הגשת תצהיר עדות בכלל
א-ה
03/10/17
לגבי אי השגת תצהיר עדות במועד, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש להתיר את הגשת התצהיר באיחור -
"מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה
כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה
להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של
הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד
מוכן ומזומן להביא ראיותיו"
[רע"א (עליון) 1465/97 ברש יואב ואח' נ' פרנקל אלונה ואח']
לגבי מי שלא הגיש את תצהיר עדותו כלל, נקבע שהדבר ימנע ממנו למלהגיש את ראיותיו במשפט, אלא אם כן יוכיח אותו בעל דין שאי הגשת התצהיר היה מסיבות מוצדקות -
"...אם בעל דין אינו מקיים את הדרישה בעניין הגשת תצהיר כאמור, התוצאה
היא שהוא "לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט,
על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות" (תקנה
168(ב)). אין התקנה קובעת שאי הגשתו של תצהיר תיחשב כאי התייצבות"
[ע"א (עליון) 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ואח']
כיוון שיש שני נתבעים, ורק אחד מהם לא הגיש תצהיר עדות, ההליך המשפטי ימשיך להתנהל ועל התובע יהיה להוכיח את תביעתו.
"מניעת הגשת תצהירים על ידי המבקשים כמוה
כנעילת שערי בית המשפט בפניהם. גם אם חטאו בכללי הדין ולא התייחסו ברצינות הראויה
להחלטת בית המשפט, אין מקום לצעד הדרסטי של מניעת אפשרות קיום ברור ענייני הוגן של
הנושא שבמחלוקת ואין להכריע בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד, כאשר הצד האחר עומד
מוכן ומזומן להביא ראיותיו"
[רע"א (עליון) 1465/97 ברש יואב ואח' נ' פרנקל אלונה ואח']
לגבי מי שלא הגיש את תצהיר עדותו כלל, נקבע שהדבר ימנע ממנו למלהגיש את ראיותיו במשפט, אלא אם כן יוכיח אותו בעל דין שאי הגשת התצהיר היה מסיבות מוצדקות -
"...אם בעל דין אינו מקיים את הדרישה בעניין הגשת תצהיר כאמור, התוצאה
היא שהוא "לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט,
על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות" (תקנה
168(ב)). אין התקנה קובעת שאי הגשתו של תצהיר תיחשב כאי התייצבות"
[ע"א (עליון) 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ואח']
כיוון שיש שני נתבעים, ורק אחד מהם לא הגיש תצהיר עדות, ההליך המשפטי ימשיך להתנהל ועל התובע יהיה להוכיח את תביעתו.
פתיחת תיק בבית משפט שלא על ידי התובע
שחר
03/10/17
שלום לכם. אני מעונין לשאול אם אני יכול עפ חוק לתת לאדם אחר יפוי כח להגיש תביעה בשמי,בבית משפט ? אם כן,מספיק צילום תז ואישור בכתב לתת למיופה כח להגיש את התביעה?
אני יודע שבהוצאה לפועל זה לא אפשרי.
מדובר בתביעה בבית משפט למשפחה,והשאלה נשאלת מכיון שלתובעת אין הרבה זמן לעזוב לצערה את עבודתה.
תודה וחג שמח גמר חתימה טובה
אני יודע שבהוצאה לפועל זה לא אפשרי.
מדובר בתביעה בבית משפט למשפחה,והשאלה נשאלת מכיון שלתובעת אין הרבה זמן לעזוב לצערה את עבודתה.
תודה וחג שמח גמר חתימה טובה
שתי אפשרויות
א-ה
03/10/17
החלטה חדשה מבטלת ישנה?הסתמכות על החלטה שיפוטית
נורית
03/10/17
רציתי לשאול לגבי הסתמכות על החלטה שיפוטית והסתמכות על פרוקטוקול
היה דיון ברבני לגבי מדור והוצאות מדור. לגבי תשלום שכ"ד נאמר כך בפרוטוקול "בית הדין : בענין הדירה אנו סוגרים וזה עד שיגמרו הדיונים וההוכחות והסיכומים ." כלומר וגם כך מצויין בפרוטוקול כי לגבי הדירה האישה יכולה להיות רגועה ולהשאר שם עד הגט. הבעל הסכים לשלם שכירות אם ההליכים יזורזו ובית הדין הרבני לא התייחס לגבי הזמן בפרוטוקול גם שהרבני ביטל לא מעט דיונים וקבע מועדים מאוחרים כך שההליכים נמשכו שנתיים. לגבי הוצאות מדור הרבני קבע מפורשות כי הוא נותן תוקף להסכמה כהחלטה כי הבעל ימשיך לשאת בהוצאות ,אך הבעל לא שילם והוצאה לפועל לא ביצע את ההחלטה. בגלל שהוצאה לפועל הפעיל פרשנות על ההחלטה ולא ביצע ,הגשתי תלונה למבקר המדינה ושם הוחלט כי פס"ד אכן קובע הוצאות מדור אך לא מחייב מדור . דהיינו יש הסכמה של הבעל והרבני רשם זאת כהודעה. החלטה של מבקר המדינה התקבלה שנה אחרי ועד אז הסתמכתי על הבטחות הרבני והחלטות שיפוטיות שאומרות כי הבעל ישלם ישירות כי אין לי כל הכנסה ומסיבה לא ברורה אינני מצליחה למצוא עבודה. נינ לי עו"ד מהסיוע שהתרשל מאחר והוא נתן לרשמת הוצאה לפועל להסתמך על פרוטוקול דיון. חודש לאחר הדיון בהוצל"פ בטענת פרעתי של הבעל , בית הדין הרבני נתן החלטה חדשה שמבטלת את הישנה בטענה כי לא חייב את הבעל בהוצאות מדור מאחר וזה היה בדעת מיעוט ואילו מבקר המדינה קבע כי פס"ד אכן קבע שהוא כן חייב בהוצאות מדור. השאלה שלי האם החלטה חדשה מבטלת החלטה ישנה לאחר שצד הסתמך במשך תקופה מאוד ארוכה על החלטה שיפוטית (שנה )? האם יכולה להסתמך על הבטחות הדיינים כפי שמופיע בפרוטוקול הדיון כי אני יכולה להיות רגועה ולהשאר בדירה עד מתן הגט אעפ"י שלא נתן וסרב לתת החלטה מחייבת (אלא יותר כהודעה בהחלטה ) בהתאם לפורוטוקול? האם אני יכולה לפתוח שוב תיק הוצאה לפועל שנה לאחר שנסגר תיק זה עם קבלת החלטת מבקר המדינה האומרת כי הוצאה לפועל שגו?
היה דיון ברבני לגבי מדור והוצאות מדור. לגבי תשלום שכ"ד נאמר כך בפרוטוקול "בית הדין : בענין הדירה אנו סוגרים וזה עד שיגמרו הדיונים וההוכחות והסיכומים ." כלומר וגם כך מצויין בפרוטוקול כי לגבי הדירה האישה יכולה להיות רגועה ולהשאר שם עד הגט. הבעל הסכים לשלם שכירות אם ההליכים יזורזו ובית הדין הרבני לא התייחס לגבי הזמן בפרוטוקול גם שהרבני ביטל לא מעט דיונים וקבע מועדים מאוחרים כך שההליכים נמשכו שנתיים. לגבי הוצאות מדור הרבני קבע מפורשות כי הוא נותן תוקף להסכמה כהחלטה כי הבעל ימשיך לשאת בהוצאות ,אך הבעל לא שילם והוצאה לפועל לא ביצע את ההחלטה. בגלל שהוצאה לפועל הפעיל פרשנות על ההחלטה ולא ביצע ,הגשתי תלונה למבקר המדינה ושם הוחלט כי פס"ד אכן קובע הוצאות מדור אך לא מחייב מדור . דהיינו יש הסכמה של הבעל והרבני רשם זאת כהודעה. החלטה של מבקר המדינה התקבלה שנה אחרי ועד אז הסתמכתי על הבטחות הרבני והחלטות שיפוטיות שאומרות כי הבעל ישלם ישירות כי אין לי כל הכנסה ומסיבה לא ברורה אינני מצליחה למצוא עבודה. נינ לי עו"ד מהסיוע שהתרשל מאחר והוא נתן לרשמת הוצאה לפועל להסתמך על פרוטוקול דיון. חודש לאחר הדיון בהוצל"פ בטענת פרעתי של הבעל , בית הדין הרבני נתן החלטה חדשה שמבטלת את הישנה בטענה כי לא חייב את הבעל בהוצאות מדור מאחר וזה היה בדעת מיעוט ואילו מבקר המדינה קבע כי פס"ד אכן קבע שהוא כן חייב בהוצאות מדור. השאלה שלי האם החלטה חדשה מבטלת החלטה ישנה לאחר שצד הסתמך במשך תקופה מאוד ארוכה על החלטה שיפוטית (שנה )? האם יכולה להסתמך על הבטחות הדיינים כפי שמופיע בפרוטוקול הדיון כי אני יכולה להיות רגועה ולהשאר בדירה עד מתן הגט אעפ"י שלא נתן וסרב לתת החלטה מחייבת (אלא יותר כהודעה בהחלטה ) בהתאם לפורוטוקול? האם אני יכולה לפתוח שוב תיק הוצאה לפועל שנה לאחר שנסגר תיק זה עם קבלת החלטת מבקר המדינה האומרת כי הוצאה לפועל שגו?
מומלץ
א-ה
03/10/17
להעביר את השאלה ל-
שאלה
חסוי
03/10/17
במידה והיום האחרון תשלום מסוים יוצא לי על יום מנוחה / שבתון/ חגים ומועדים, ודחו
את התשלום ליום שלאחריו. האם ניתן לדרוש פיגורים? ואם כן על מה ניתן להסתמך?
את התשלום ליום שלאחריו. האם ניתן לדרוש פיגורים? ואם כן על מה ניתן להסתמך?
חסרים פרטים חשובים
א-ה
03/10/17
לא ברור על סמך מה נדחה יום התשלום?
הכלל הוא שאם יום התשלום האחרון הוא שבת/חג יש להקדים את מועד התשלום, אלא אם כן יש הוראה בחוק או בהסכמה בין הצדדים, לדחות.
מי קבע/החליט על המועד לתשלום?
לא מובן מה זה "פיגורים" ?
הכלל הוא שאם יום התשלום האחרון הוא שבת/חג יש להקדים את מועד התשלום, אלא אם כן יש הוראה בחוק או בהסכמה בין הצדדים, לדחות.
מי קבע/החליט על המועד לתשלום?
לא מובן מה זה "פיגורים" ?
בית המשפט לא מתיחס בשווה למיצג עצמו לבד
דני
02/10/17
ידוע שישנה תופעה עגומה בה אזרח המיצג את עצמו לבד לא מקבל יחס הוגן ושווה על ידי השופט - איך ניתן להתמודד אם זה
(זה עקום ובניגוד לצדק בסיסי)
(זה עקום ובניגוד לצדק בסיסי)
בעיה מוכרת
א-ה
02/10/17
אם לתת עיצה אחת - הייתי אומר שגם אם אתה לא מיוצג על ידי עורך דין, כדאי לפנות לעורך דין שינסח עבורך את כתב התביעה.
שאר הדברים הם גם חשובים, אבל כתב תביעה טוב יכול לעזור בניהול המשפט גם למי שאינו עורך דין.
ואם אתה בכלל הנתבע, אז כתב הגנה טוב שמנוסח על ידי עורך דין יכול לעשות את העבודה גם למי שאינו מיוצג במשפט.
הדבר נכון כאשר מדובר במשפט יחסית קצר ופשוט
מאידך, בתביעות מורכבות עם הרבה עדים ומומחים, קשה להסתדר ללא עורך דין
ועוד עיצה קטנה, תלך לשמוע משפטים שמתנהלים בבית המשפט כדי לראות איך העניינים עובדים שם. זה יכול לעזור.
שאר הדברים הם גם חשובים, אבל כתב תביעה טוב יכול לעזור בניהול המשפט גם למי שאינו עורך דין.
ואם אתה בכלל הנתבע, אז כתב הגנה טוב שמנוסח על ידי עורך דין יכול לעשות את העבודה גם למי שאינו מיוצג במשפט.
הדבר נכון כאשר מדובר במשפט יחסית קצר ופשוט
מאידך, בתביעות מורכבות עם הרבה עדים ומומחים, קשה להסתדר ללא עורך דין
ועוד עיצה קטנה, תלך לשמוע משפטים שמתנהלים בבית המשפט כדי לראות איך העניינים עובדים שם. זה יכול לעזור.
שכט עוד בייצוג
דנית
02/10/17
עוד כתב בהסכם שכט 20 אחוז מכל סכום שיפסק. יצא פסד במחוזי ועליו ערערו כביכול.
הכסף ששולם מהנתבעת הוא בגובה הסכום פסהד של ביהמש המחוזי , למרות שפסהד בעליון הוא בסכום נמוך יותר.
עוד מבקש את שכ"ט שלו ממה שיצא במחוזי ווגם מהסכום בפסהד בעליון.
משמע משני סכומים שניפסקו. האם יתכן?. מה ניתן לעשות?
הכסף ששולם מהנתבעת הוא בגובה הסכום פסהד של ביהמש המחוזי , למרות שפסהד בעליון הוא בסכום נמוך יותר.
עוד מבקש את שכ"ט שלו ממה שיצא במחוזי ווגם מהסכום בפסהד בעליון.
משמע משני סכומים שניפסקו. האם יתכן?. מה ניתן לעשות?
שכר טרחת עורך דין
א-ה
02/10/17
סעיף 5 לחוק מכירת רכב משומש
דניאל
02/10/17
שלום רב,
לאיזה בית משפט יש סמכות לפעול לפי סעיף 5 לחוק מכירת רכב
משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח- 2008 ?
האם בית משפט לתביעות קטנות יכול להסתמך על זה?
תודה,
דניאל
לאיזה בית משפט יש סמכות לפעול לפי סעיף 5 לחוק מכירת רכב
משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח- 2008 ?
האם בית משפט לתביעות קטנות יכול להסתמך על זה?
תודה,
דניאל
הכותרת של סעיף 5 היא "עונשין"
א-ה
02/10/17
מטרדי רעש עקב עבודות נת"ע
גלית
02/10/17
אני גרה סמוך לאתר בניית הרכבת הקלה בקרליבך תל אביב. בשנה וחצי האחרונות האתר עובד במשך?? 24 שעות, ביום ובלילה. יש רעש של משאיות בטון, מנופים וצפצופים ולכן לא ניתן לפתוח חלון אף פעם (למעט סופי שבוע). העבודות מתבצעות לטענתם באישור כל הגורמים המתאימים. האם חוקי לתת אישור כזה? מה ניתן לעשות מבחינה חוקית? האם אפשר לקבל הפנייה לעו"ד שמתעסק בדברים כאלה?
עורכי דין
א-ה
02/10/17
שניתן לברר זאת, הם -
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
נוכחות התובע
א
01/10/17
שלום
האם ניתן לתבוע אדם או גוף מבלי שהתובע יגיע לדיונים בכלל, אך עורך דין מטעמו כן יהיה?
האם השופט יכול לחייב את התובע להגיע? ומה קורה כאשר התובע לא מגיע?תודה
האם ניתן לתבוע אדם או גוף מבלי שהתובע יגיע לדיונים בכלל, אך עורך דין מטעמו כן יהיה?
האם השופט יכול לחייב את התובע להגיע? ומה קורה כאשר התובע לא מגיע?תודה
בדרך כלל די בכך שעורך דינו של התובע מופיע למשפט
א-ה
01/10/17
נוכחות אישית דרושה בדרך כלל כאשר מדובר בעדות - בדיון שאין בו מתן עדות של אותו בעל דין, נוכחותו האישית בדרך כלל אינה דרושה.
על כך קבע בית המשפט העליון -
"על דרך הכלל די בהתייצבותם של עורכי הדין ויש להסתפק בפעולות הנעשות על ידיהם, וכי
יתכנו מקרים קונקרטיים, שלא על דרך השגרה כלשונה של השופטת פרוקצ'יה, בהם יהא צורך
גם בהתייצבות של בעלי הדין עצמם."
[
רע"א (עליון) 3054/13 אברהם ענדען נ'
האפוטרופוס הכללי]
וכך קובעת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי -
על כך קבע בית המשפט העליון -
"על דרך הכלל די בהתייצבותם של עורכי הדין ויש להסתפק בפעולות הנעשות על ידיהם, וכי
יתכנו מקרים קונקרטיים, שלא על דרך השגרה כלשונה של השופטת פרוקצ'יה, בהם יהא צורך
גם בהתייצבות של בעלי הדין עצמם."
[
רע"א (עליון) 3054/13 אברהם ענדען נ'
האפוטרופוס הכללי]
וכך קובעת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם,
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." (ההדגשה הוספה)
וגם תקנה 147 קובעת -
"147. (א) שופט
בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד - מנהלו, מנהל
עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות
שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
(ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט."
ומה קורה אם בעל דין (תובע או נתבע) אינו מתייצב אישית לדיון למרות שחויב?
על כך נקבע בתקנה 157 -
"157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית
המשפט, בכפוף לתקנות אלה, לדחות את הדיון למועד אחר, או למחוק את התובענה;
(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש
ולכל סעד מתאים אחר;
(3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד,
רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד
מתאים אחר."
לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של
בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו
כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע
ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה." (ההדגשה הוספה)
וגם תקנה 147 קובעת -
"147. (א) שופט
בקדם-משפט רשאי להורות שבעל דין פלוני יתייצב בעצמו, ואם היה תאגיד - מנהלו, מנהל
עסקיו או אדם אחר הממלא בו תפקיד, הכל לפי ראות עיני השופט; כן רשאי הוא להורות
שבעל דין פלוני שנוכחותו אינה דרושה לבירור, יהא פטור מהתייצב.
(ב) דין אי-התייצבות לקדם-משפט כדין אי-התייצבות למשפט."
ומה קורה אם בעל דין (תובע או נתבע) אינו מתייצב אישית לדיון למרות שחויב?
על כך נקבע בתקנה 157 -
"157. בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:
(1) נמסרה על הדיון הודעה כראוי ואיש מבעלי הדין לא התייצב, רשאי בית
המשפט, בכפוף לתקנות אלה, לדחות את הדיון למועד אחר, או למחוק את התובענה;
(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש
ולכל סעד מתאים אחר;
(3) התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי,
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; הגיש הנתבע תביעה שכנגד,
רשאי הוא להוכיח אותה עד כמה שנטל ההוכחה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד
מתאים אחר."
קביעת ערבון שערוריתית
דוב
01/10/17
היגשתי ערעור על פסק דין של בית המשפט לעינייני משפחה בעניין חוק החלוקה הפנסיונית ואשא בו גם נפסקו נגדי הוצאות משפט בסך 8000שח.
המחוזי קבע ערבון שערוריתי בגובה 20,000שח
יש לזכור שיש שני משיבים בתיק - חברת הביטוח ובן הזוג
ניראה שבית המשפט משתמש בהקביעת ערבון בסכום דמיוני כדי לגער אנשים שלא יערערו ובניגוד לצדק אלמנטרי
מה לעשות?
המחוזי קבע ערבון שערוריתי בגובה 20,000שח
יש לזכור שיש שני משיבים בתיק - חברת הביטוח ובן הזוג
ניראה שבית המשפט משתמש בהקביעת ערבון בסכום דמיוני כדי לגער אנשים שלא יערערו ובניגוד לצדק אלמנטרי
מה לעשות?
ניתן להגיש השגה לרשם על גובה העירבון
א-ה
01/10/17
וזאת על פי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"430. הפעולות לפי תקנות 428 ו-429 יכול שיעשה המזכיר
הראשי של בית המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון
ולהכרעה."
"430. הפעולות לפי תקנות 428 ו-429 יכול שיעשה המזכיר
הראשי של בית המשפט, אך לפי בקשת אחד הצדדים יובא הדבר שנית לפני הרשם לעיון
ולהכרעה."
יעוץ בנושא תביעה
י
01/10/17
חברה מחול ביצע פרויקט של מתכת ואני נתתי להם שירותי בטיחות בעבודה החברה
לא משלמת לי את הכסף במידה וכולם עוזבים את הארץ יש לי אפשרות לתבוע בישראל אותם
?
לא משלמת לי את הכסף במידה וכולם עוזבים את הארץ יש לי אפשרות לתבוע בישראל אותם
?
רצוי לפתור את נושא התשלום טרם עזיבתם את הארץ
א-ה
01/10/17
לאחר העזיבה, יש תנאים לגבי סמכות השיפוט המקומית או הזרה, ולכן מומלץ להזדרז.
התנאים להמצאת כתב תביעה שהוגש בישראל אל מחוץ למדינה נקבעו בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב
בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות
או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך
אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו,
מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה –
אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את
האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או
מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין
אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958,
או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968,
שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק
בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים
וסמכות בין-לאומית),
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה
שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה."
התנאים להמצאת כתב תביעה שהוגש בישראל אל מחוץ למדינה נקבעו בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב
בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות
או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך
אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו,
מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה –
אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את
האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או
מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין
אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ תשי"ח-1958,
או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968,
שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק
בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק;
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים
וסמכות בין-לאומית),
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה
שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה."
החדש נגדי תביעה סדר דין מהיר
שלמה
01/10/17
הוגש נגדי תביעה בסדר דין מהיא ואין לי עורך דין .. איך אני מגיש כתב הגנה
כתב הגנה בסדר דין מהיר
א-ה
01/10/17
כתב הגנה בסדר דין מהיר הוא כתב הגנה רגיל - אלא שיש לצרף לו תצהיר (מצורף דוגמא של תצהיר בסדר דין מהיר)
וגם, כמקובל, רשימת נספחים, כולל עותק שלהם.
א-ה
01/10/17
תצהי של עד + הוספת מסמכים
אפרת
29/09/17
שלום רב,
אני תובעת תביעה שטרית בסדר דין מהיר.
תצהיר של עד:
הנתבע גילה תצלומים שעשה ועל מנת ליצור מצג שווא, על התצלומים כתב שקרים. מדובר התייחסות לפריטים קטנים שרואים בתמונות כמו עמוד, אזבסט וכו'... בכוונתי להביא עד מטעמי שיפריך טענות של הנתבע וגם יסכל את נסיון הנתבע ליצור מצג שווא באמצעות התמונות. אבל נראה לי טיפשי לכלול בתצהיר העדות של העד התייחסות לכל הפרטים השוליים הללו דבר שגם יגרום שתצהיר העד יהיה עמוס בפרטים קטנים. שאלותי בהקשר זה:
1. האם בדיון אני יכולה לחקור את העד שלי?
2. האם בחקירה אני יכולה להתייחס לכל אותם פרטים שוליים אך חשובים שלא הוזכרו בתצהירו אבל יסייעו לחשוף את ניסיון הנתבע לייצר פבריקציה?
הוספת מסמכים חדשים:
הגשתי לבית המשפט בקשה לתקן את גילוי המסמכים שעשיתי ע"י הוספת מסמכים חדשים בעקבות תגובתו המפתיעה של הנתבע. בית המשפט ביקש את תגובת הנתבע . למעשה אנו כבר צריכים להגיש את תצהירי העדות הראשית ואני רוצה לכלול מסמכים אלו בתצהיר שלי, אבל עדין לא התקבלה תגובת הנתבע וממילא גם לא החלטת השופט אם אני רשאית לצרף את המסמכים הנוספים. שאלתי:
3. האם אני יכולה לכלול את המסמכים החדשים בעדותי למרות שטרם קיבלתי אישור השופט ? שהרי אם אמתין עד לקבלת אישור השופט, יעבור המועד שאני חייבת להגיש את תצהיר העדות שלי ואם לא אכולל את המסמכים בעדותי, פיספסתי את הנקודה שרציתי להאיר.
תודה רבה, וגמר חתימה טובה
אני תובעת תביעה שטרית בסדר דין מהיר.
תצהיר של עד:
הנתבע גילה תצלומים שעשה ועל מנת ליצור מצג שווא, על התצלומים כתב שקרים. מדובר התייחסות לפריטים קטנים שרואים בתמונות כמו עמוד, אזבסט וכו'... בכוונתי להביא עד מטעמי שיפריך טענות של הנתבע וגם יסכל את נסיון הנתבע ליצור מצג שווא באמצעות התמונות. אבל נראה לי טיפשי לכלול בתצהיר העדות של העד התייחסות לכל הפרטים השוליים הללו דבר שגם יגרום שתצהיר העד יהיה עמוס בפרטים קטנים. שאלותי בהקשר זה:
1. האם בדיון אני יכולה לחקור את העד שלי?
2. האם בחקירה אני יכולה להתייחס לכל אותם פרטים שוליים אך חשובים שלא הוזכרו בתצהירו אבל יסייעו לחשוף את ניסיון הנתבע לייצר פבריקציה?
הוספת מסמכים חדשים:
הגשתי לבית המשפט בקשה לתקן את גילוי המסמכים שעשיתי ע"י הוספת מסמכים חדשים בעקבות תגובתו המפתיעה של הנתבע. בית המשפט ביקש את תגובת הנתבע . למעשה אנו כבר צריכים להגיש את תצהירי העדות הראשית ואני רוצה לכלול מסמכים אלו בתצהיר שלי, אבל עדין לא התקבלה תגובת הנתבע וממילא גם לא החלטת השופט אם אני רשאית לצרף את המסמכים הנוספים. שאלתי:
3. האם אני יכולה לכלול את המסמכים החדשים בעדותי למרות שטרם קיבלתי אישור השופט ? שהרי אם אמתין עד לקבלת אישור השופט, יעבור המועד שאני חייבת להגיש את תצהיר העדות שלי ואם לא אכולל את המסמכים בעדותי, פיספסתי את הנקודה שרציתי להאיר.
תודה רבה, וגמר חתימה טובה
3 תשובות
א-ה
30/09/17
תשובה לשאלה מס' 1
אם יש לך עד שאת עדותו את רוצה להביא בתביעה שלך בסדר דין מהיר - את חייבת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הזה, אותו את מגישה יחד עם תצהיר העדות הראשית שלך כתובעת.
תצהיר העדות הראשית של העד שלך צריך להכיל את כל מה שאת רוצה לשאול אותו ואת כל מה שאת מעוניינת שהוא יעיד עליו לטובתך.
אחרי הגשת התצהיר של העד שלך לבית המשפט, הנתבע יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית, אם הוא ירצה בכך. לכן העד צריך להגיע לדיון לצורך החקירה הנגדית.
תשובה לשאלה מס' 2
העד מטעמך אמור לכלול בתצהיר העדות הראשית שלו את כל אותם פרטים "שוליים" אך חשובים.
תשובה לשאלה מס' 3
אם טרם התקבלה החלטת השופט, תכלילי בתצהיר העדות שלך את כל המסמכים אותם ביקשת להוסיף ותאמתי אותם כדין.
היה והשופט יקבע, לאחר מכן, שלא ניתנת רשות לצרף אותם, והנתבע ידרוש להוציאם, תסכימי להוציא אותם (או למחוק אותם) מהתצהיר.
אם יש לך עד שאת עדותו את רוצה להביא בתביעה שלך בסדר דין מהיר - את חייבת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הזה, אותו את מגישה יחד עם תצהיר העדות הראשית שלך כתובעת.
תצהיר העדות הראשית של העד שלך צריך להכיל את כל מה שאת רוצה לשאול אותו ואת כל מה שאת מעוניינת שהוא יעיד עליו לטובתך.
אחרי הגשת התצהיר של העד שלך לבית המשפט, הנתבע יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית, אם הוא ירצה בכך. לכן העד צריך להגיע לדיון לצורך החקירה הנגדית.
תשובה לשאלה מס' 2
העד מטעמך אמור לכלול בתצהיר העדות הראשית שלו את כל אותם פרטים "שוליים" אך חשובים.
תשובה לשאלה מס' 3
אם טרם התקבלה החלטת השופט, תכלילי בתצהיר העדות שלך את כל המסמכים אותם ביקשת להוסיף ותאמתי אותם כדין.
היה והשופט יקבע, לאחר מכן, שלא ניתנת רשות לצרף אותם, והנתבע ידרוש להוציאם, תסכימי להוציא אותם (או למחוק אותם) מהתצהיר.
ריבית לכסף שנמצא בפיקדון בבית המשפט
צרפתי דוד
28/09/17
זכיתי במשפט בסכום כסף כולל ריבית והוצאות עורך דין ומשפט הנתבע הגיש עירעור וחויב להפקיד את כול הכסף בבית המשפט עד ליום העירעור. ביום העירעור החליטה השופטת שאין שום פגם בפסק הדין והיא לו רואה סיבה להמשיך העירעור ונתנה לנתבע אפשרות למחור את העירעור או להמשיך וזה יגרום להוצאות. הנתבע סירב למחוק העירעור ונקבע דיון בפני שלושה שופטים לעוד חצי שנה ביום העירעור כול שלושת השופטים קבעו שאין פגם בפסק הדין ויעצו לנתבע למשוך את העירעור ללא הוצאות שאלתי היא האם הכסף שהופקד בבית המשפט מיום העירעור הראשון ועד לעירעור השני לאחר חצי שנה זכאי לקבל עליו ריבית והצמדה סוגיה זאת הרבה עורכי דין יודעים לא יודעים מה התשובה אודה לכם אם תפתרו לי את הבעיה תודה מראש דוד
הרבה עורכי דין לא יודעים אבל אנחנו כן יודעים
א-ה
28/09/17
התשובה נמצאת בתקנות המצורפות - בהצלחה
שאלה
יוגב
27/09/17
האם ניתן לערער על החלטת רשמת בכירה בתביעה קטנה אם מחקה לי את התיק בלי הסכמתי וללא כל סיבה ? אשמח לדעת
עדיף ...
א-ה
27/09/17
להגיש את אותה תביעה קטנה מחדש
אם מדובר במחיקה - הרי שהיא לא חוסמת אותך מלהגיש אותה מחדש
כפי שקובעת תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי
"מחיקה אינה מעשה בית דין
527. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא
לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."
אם מדובר במחיקה - הרי שהיא לא חוסמת אותך מלהגיש אותה מחדש
כפי שקובעת תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי
"מחיקה אינה מעשה בית דין
527. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא
לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."
הליך משפטי
ניר
27/09/17
האם יש מניעה כי חברי ועד של עמותה ינהלו הליך משפטי בשם העמותה וללא כל ייצוג ואף יגיעו להסכם?
תלוי בתקנון העמותה בהחלטות החברים ובנושא התביעה
א-ה
27/09/17
בקשה למתן פסק דין הצהרתי
יקיר
26/09/17
שלום רב
הנני עובד מדינה אשר הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה להסתדרות הכללית החדשה לערוך ביקורת בקופת הועד.בכתב התביעה ציינתי כי הועד אינו מפרסם דוחות כספיים שנתיים כמתחייב במדריך לניהול כספי הועד.מינוי מורשה חתימה על שיקים שאינו חבר ועד כלל וכלל.האם מבחינה משפטית יש לי זכות קנויה לקבל את הסעד לפסק דין הצהרתי??
בתודה מראש
הנני עובד מדינה אשר הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה להסתדרות הכללית החדשה לערוך ביקורת בקופת הועד.בכתב התביעה ציינתי כי הועד אינו מפרסם דוחות כספיים שנתיים כמתחייב במדריך לניהול כספי הועד.מינוי מורשה חתימה על שיקים שאינו חבר ועד כלל וכלל.האם מבחינה משפטית יש לי זכות קנויה לקבל את הסעד לפסק דין הצהרתי??
בתודה מראש
ביקורת בקופת הועד
א-ה
27/09/17
נא הפנה שאלתך ל-
פסק דין נאמן למקור
דויד
26/09/17
האם עורך דין שאינו נוטריון יכול להגיש להוצאה לפועל בעת פתיחת תיק בהוצאה לפועל את פסק הדין נשוא החיוב הכספי עליו הוא עצמו הטביע את חותמתו וכתב מעל החותמת נאמן למקור?
או שהוא חייב לגשת לערכאה שנתנה את פסק הדין ולהוציא הדפס פסק דין נאמן למקור עם חותמת בית המשפט
או שהוא חייב לגשת לערכאה שנתנה את פסק הדין ולהוציא הדפס פסק דין נאמן למקור עם חותמת בית המשפט
לצורך פתיחת תיק הוצאה לפועל
א-ה
26/09/17
על פי רשות האכיפה והגבייה, לפתיחת תיק בהוצאה לפועל דרוש -
"מסמכים נדרשים
*פסק-דין מקורי או נאמן למקור הנושא את מספרי הזהות של הצדדים, מאושר וחתום על ידי מזכירות בית המשפט.
לחילופין, ניתן לצרף מסמך מתיק בית המשפט, הנושא את המספר המזהה של הנתבע, חתום ומאושר על ידי מזכירות בית המשפט. *ייפוי כוח במידה והזוכה מיוצג על ידי עורך-דין."
"מסמכים נדרשים
*פסק-דין מקורי או נאמן למקור הנושא את מספרי הזהות של הצדדים, מאושר וחתום על ידי מזכירות בית המשפט.
לחילופין, ניתן לצרף מסמך מתיק בית המשפט, הנושא את המספר המזהה של הנתבע, חתום ומאושר על ידי מזכירות בית המשפט. *ייפוי כוח במידה והזוכה מיוצג על ידי עורך-דין."
עורך דין לא מציין בכתביו תאריך
דבי
25/09/17
אני מייצג עמי, עורך הדין שכנגד בכוונה לא מציין על כתביו (כגון תגובות לבית המשפט) תאריך - האם זה תקין?
בנוסף הוא שולח העתקים אלי באיחור רב (מגיע בדאר רשום אחרי יותר מחודש) - איך ניתן להוכיח זאת ולהתגונן מול זה?
בנוסף שלח דואר רשום עם פסק דין של בית המשפט בלבד בכדי "לתפוס מקום" כאילו בוצעה המצאה לפני פניה להוצאה לפועל - ואז פתח תיק ללא ידיעתי בהוצאה לפועל - מה עושים?
בנוסף הוא שולח העתקים אלי באיחור רב (מגיע בדאר רשום אחרי יותר מחודש) - איך ניתן להוכיח זאת ולהתגונן מול זה?
בנוסף שלח דואר רשום עם פסק דין של בית המשפט בלבד בכדי "לתפוס מקום" כאילו בוצעה המצאה לפני פניה להוצאה לפועל - ואז פתח תיק ללא ידיעתי בהוצאה לפועל - מה עושים?
מה עושים נגד עורך דין
א-ה
25/09/17
1. זה שעורך הדין לא מציין על כתבי בית הדין את התאריך זה ממש לא תקין.
תקנה 70 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שחייבים לציין את התאריך -
"70. כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של
התובענה ובתאריך הגשתו, ויהא חתום ביד בעל הדין המגישו, ואם נערך בידי עורך דין –
ביד עורך הדין."
ומה עושים כשעורך הדין לא מציין תאריך?
אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שכתב בית הדין הנ"ל פסול כיוון שאינו עומד בדרישות תקנה 70 הנ"ל ולכן מתבקש בית המשפט להוציאו מהתיק. אם עורך הדין פועל כך כשיטה, יש לציין בבקשה שמדובר בהתנהגות שיטתית וסדרתית פסולה.
2. בעניין שליחת העתקים באיחור, ניתן לפעול כמה דרכים יחד
הראשונה - להגיש טופס לבית המשפט (מצורף בקישור למטה) שאתה מבקש שישלחו אליך את המסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.
והשניה - להתקשר למרכז מידע ארצי, טלפון 077-2703333 ולשאול אם מה הוגש לאחרונה בתיק
והשלישית - עיון בתיק באמצעות נט-המשפט ללא כרטיס חכם בכתובת
https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/HomePage.aspx
3. על פי חוק ההוצאה לפועל ניתן להגיש פסק דין לביצוע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין על ידך גם מבלי שנותנים לך התראה מראש.
אבל לאחר ההגשה בהוצאה לפועל יש את שלב משלוח ההתראה על ידי ההוצאה לפועל.
לקבלת תשובה מוסמכת ומקיפה יותר, תפנה שאלתך זו לפורום הוצאה לפועל כאן באתר.
הערת מערכת: ראה פורום משפטי
תקנה 70 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שחייבים לציין את התאריך -
"70. כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של
התובענה ובתאריך הגשתו, ויהא חתום ביד בעל הדין המגישו, ואם נערך בידי עורך דין –
ביד עורך הדין."
ומה עושים כשעורך הדין לא מציין תאריך?
אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שכתב בית הדין הנ"ל פסול כיוון שאינו עומד בדרישות תקנה 70 הנ"ל ולכן מתבקש בית המשפט להוציאו מהתיק. אם עורך הדין פועל כך כשיטה, יש לציין בבקשה שמדובר בהתנהגות שיטתית וסדרתית פסולה.
2. בעניין שליחת העתקים באיחור, ניתן לפעול כמה דרכים יחד
הראשונה - להגיש טופס לבית המשפט (מצורף בקישור למטה) שאתה מבקש שישלחו אליך את המסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.
והשניה - להתקשר למרכז מידע ארצי, טלפון 077-2703333 ולשאול אם מה הוגש לאחרונה בתיק
והשלישית - עיון בתיק באמצעות נט-המשפט ללא כרטיס חכם בכתובת
https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/HomePage.aspx
3. על פי חוק ההוצאה לפועל ניתן להגיש פסק דין לביצוע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין על ידך גם מבלי שנותנים לך התראה מראש.
אבל לאחר ההגשה בהוצאה לפועל יש את שלב משלוח ההתראה על ידי ההוצאה לפועל.
לקבלת תשובה מוסמכת ומקיפה יותר, תפנה שאלתך זו לפורום הוצאה לפועל כאן באתר.
הערת מערכת: ראה פורום משפטי
פניה של נתבע לתובע ולא לעורך דין התובע
אלמונית
25/09/17
מדובר בתביעה בבית משפט השלום, והנתבע והתובע מיוצגים על ידי עורכי דין, האם מותר לנתבע לפנות ישירות לתובע ? או שברגע שהתובע מיוצג הנתבע מחוייב לפנות לעו"ד התובע ואסור חו לפנות לתובע עצמו?
מגע עם אדם מיוצג
א-ה
25/09/17
הבהרת המצב המשפטי -
על פי כלל 25 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין -
"מגע עם אדם מיוצג
25. (א) עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני
בידי עורך דין –
(1) לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;
(2) לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין
אלא בנוכחות עורך דינו.
(ב) עורך
דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –
(1) בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;
(2) כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד
שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד."
זה כאמור חל על עורך הדין.
כאשר הנתבע אישית פונה ישירות לתובע, הוא עובר על סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין - הקובע:
"22. אדם
שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו..."
בדרך כלל, הפתרון הוא שהתובע פונה לעורך דינו, שפונה לעורך דינו של הנתבע, שדורש מהנתבע שלא לפנות ישירות לתובע או לייצור קשר כלשהו איתו.
עורך דין של הנתבע שלא עושה כן, עלול להחשב כעובר על עבירת משמעת על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין הקובע שעבירת משמעת היא, בין היתר:
"כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת
הדין."
עכשיו, אם כל זה לא עוזר, אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שיתן צו מניעה לנתבע שלא לייצור קשר ישיר עם התובע. בין היתר, על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.
בנוסף, יתכן שיש כאן גם עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט על פי סעיף 244 לחוק העונשין -
"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או
להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת,
דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית
והוצאה לפועל של הוראת בית משפט."
על פי כלל 25 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין -
"מגע עם אדם מיוצג
25. (א) עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני
בידי עורך דין –
(1) לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;
(2) לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין
אלא בנוכחות עורך דינו.
(ב) עורך
דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –
(1) בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;
(2) כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד
שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד."
זה כאמור חל על עורך הדין.
כאשר הנתבע אישית פונה ישירות לתובע, הוא עובר על סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין - הקובע:
"22. אדם
שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו..."
בדרך כלל, הפתרון הוא שהתובע פונה לעורך דינו, שפונה לעורך דינו של הנתבע, שדורש מהנתבע שלא לפנות ישירות לתובע או לייצור קשר כלשהו איתו.
עורך דין של הנתבע שלא עושה כן, עלול להחשב כעובר על עבירת משמעת על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין הקובע שעבירת משמעת היא, בין היתר:
"כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת
הדין."
עכשיו, אם כל זה לא עוזר, אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שיתן צו מניעה לנתבע שלא לייצור קשר ישיר עם התובע. בין היתר, על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.
בנוסף, יתכן שיש כאן גם עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט על פי סעיף 244 לחוק העונשין -
"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או
להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת,
דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית
והוצאה לפועל של הוראת בית משפט."
מותר לבעל דין לפנות ישירות לבעל הדין שכנגד
עופר בן אברהם
25/09/17
גם אם שניהם מיוצגים על-ידי
עורכי דין. אמנם פנייה
כזאת, בהתאם לתוכנה
ולנסיבותיה, עלולה להתפרש
כעבירה, למשל, הדחה
בעדות (סעיף 246 לחוק
העונשין), הטרדת עד (סעיף
249 לחוק העונשין), איומים
(סעיף 192 לחוק
העונשין), סחיטה באיומים
(סעיף 428 לחוק
העונשין), שיבוש מהלכי משפט
(סעיף 244 לחוק
העונשין) או הטרדה אחרת
במזיד (סעיף 2(1) יחד
עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות);
ולמצער, הפנייה
עשויה להיחשב הבעת אי-אמון
של הפונה בעורך דינו שלו.
אבל הפנייה כשלעצמה, כאמור,
אם היא עניינית ואין בה שום
איום, לא מפורש ולא מרומז,
ואין בה כדי להטריד (לדוגמה,
אם אינה חוזרת ונשנית ואינה
נעשית בטלפון בשעה בלתי סבירה), ובייחוד
אם בעל הדין שכנגד אינו מתנגד לה, אינה
עבירה, ואין בה שום פגיעה
בזכות הייצוג לפי סעיף 22 לחוק
לשכת עורכי הדין: ירצה בעל
הדין שכנגד להשיב לפנייה, ישיב;
לא ירצה, יעביר
את הטיפול בה לעורך דינו או יבהיר לפונה,
שיפנה ישירות לעורך דינו.
ומכאן ברור גם, שעורך
דין, המסרב לבקשה להתרות
במרשו, שלא יפנה ישירות
לבעל הדין שכנגד, אינו עובר
בכך עבירת משמעת כלשהי.
והראיה הטובה ביותר לכך,
שעצם הפנייה אל בעל הדין שכנגד
אינה עבירה, מצויה בסעיף
248 לחוק העונשין, הקובע:
“באישום על מניעת הודעה או
עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי
סעיפים 245(א) או
246(א) תהיה
לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה
את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר",
כלומר: אפילו
פנה בעל הדין אל יריבו במטרה מוצהרת להניאו
מעדות או לשכנעו, שיחזור
בו מעדות, הוא יזוכה מהאשמה
(לפחות מהאשמה בהדחה בחקירה
או בהדחה בעדות, שאלה
העבירות העיקריות המתאימות למעשה,
ופחות סביר שיואשם באחרות),
אם יוכיח, שעשה
זאת כדי לחשוף את האמת או למנוע שקר;
קל וחומר אם הפנייה כלל לא
נועדה למניעת עדות או לחזרה ממנה, אלא
למטרה עניינית אחרת, כגון
הצעת פשרה, ולא היה בה מרכיב
פסול כלשהו, כמו הטרדה או
איום.
עורכי דין. אמנם פנייה
כזאת, בהתאם לתוכנה
ולנסיבותיה, עלולה להתפרש
כעבירה, למשל, הדחה
בעדות (סעיף 246 לחוק
העונשין), הטרדת עד (סעיף
249 לחוק העונשין), איומים
(סעיף 192 לחוק
העונשין), סחיטה באיומים
(סעיף 428 לחוק
העונשין), שיבוש מהלכי משפט
(סעיף 244 לחוק
העונשין) או הטרדה אחרת
במזיד (סעיף 2(1) יחד
עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות);
ולמצער, הפנייה
עשויה להיחשב הבעת אי-אמון
של הפונה בעורך דינו שלו.
אבל הפנייה כשלעצמה, כאמור,
אם היא עניינית ואין בה שום
איום, לא מפורש ולא מרומז,
ואין בה כדי להטריד (לדוגמה,
אם אינה חוזרת ונשנית ואינה
נעשית בטלפון בשעה בלתי סבירה), ובייחוד
אם בעל הדין שכנגד אינו מתנגד לה, אינה
עבירה, ואין בה שום פגיעה
בזכות הייצוג לפי סעיף 22 לחוק
לשכת עורכי הדין: ירצה בעל
הדין שכנגד להשיב לפנייה, ישיב;
לא ירצה, יעביר
את הטיפול בה לעורך דינו או יבהיר לפונה,
שיפנה ישירות לעורך דינו.
ומכאן ברור גם, שעורך
דין, המסרב לבקשה להתרות
במרשו, שלא יפנה ישירות
לבעל הדין שכנגד, אינו עובר
בכך עבירת משמעת כלשהי.
והראיה הטובה ביותר לכך,
שעצם הפנייה אל בעל הדין שכנגד
אינה עבירה, מצויה בסעיף
248 לחוק העונשין, הקובע:
“באישום על מניעת הודעה או
עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי
סעיפים 245(א) או
246(א) תהיה
לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה
את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר",
כלומר: אפילו
פנה בעל הדין אל יריבו במטרה מוצהרת להניאו
מעדות או לשכנעו, שיחזור
בו מעדות, הוא יזוכה מהאשמה
(לפחות מהאשמה בהדחה בחקירה
או בהדחה בעדות, שאלה
העבירות העיקריות המתאימות למעשה,
ופחות סביר שיואשם באחרות),
אם יוכיח, שעשה
זאת כדי לחשוף את האמת או למנוע שקר;
קל וחומר אם הפנייה כלל לא
נועדה למניעת עדות או לחזרה ממנה, אלא
למטרה עניינית אחרת, כגון
הצעת פשרה, ולא היה בה מרכיב
פסול כלשהו, כמו הטרדה או
איום.
לאיזה עו"ד צריך לפנות
אייל
24/09/17
עו"ד שמונה לנאמן בניגוד להסכמתי, אלא בהסכמת עו"ד שלי שפוטרה בתחילת הדיון, ולמרות זאת הסכימה.
אותו עו"ד שהפך "לנאמן" עברו אליו כספים שהיו צריכים להגיע אלי, ולהם היום הוא מתכחש.
גם מי שהעביר לו את הכסף שלי מסרב לחשוף את הכספים ששילם לנאמן כביכול.
מדובר על מאות רבות של אלפי שקלים.
לאיזה עו"ד עלי לפנות בבקשה?
אותו עו"ד שהפך "לנאמן" עברו אליו כספים שהיו צריכים להגיע אלי, ולהם היום הוא מתכחש.
גם מי שהעביר לו את הכסף שלי מסרב לחשוף את הכספים ששילם לנאמן כביכול.
מדובר על מאות רבות של אלפי שקלים.
לאיזה עו"ד עלי לפנות בבקשה?
איזה עורכי דין
א-ה
25/09/17
אני מציע שתפנה לעורכי הדין שגם מנהלים את הפורום הזה, הם מהשורה הראשונה, ויוכלו לסייע לך -
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
הערת מערכת: ראה פורום משפטי
עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602 שד' רוטשילד 134, תל אביב
עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903 03-3722224
הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי
הערת מערכת: ראה פורום משפטי
החזר אגרה
אלינור
24/09/17
האם ניתן לקבל החזר אגרה אם הצדדים הגיעו להסכמה ולא התנהל דיון? לפי איזו תקנה
איזו תקנה
א-ה
24/09/17
להחזר אגרה - ראה תקנה 5(ב) לתקנות המצורפות
חסיפת עו"ד הצד השני לתשלומי בבית המשפט
דוב
24/09/17
הגשתי בקשה בתיק המתנהל בבית המשפט ולא נדרשתי לשם שום תשלום.
מתברר שעורך הדין מנגד יכול להכנס דרך נט המשפט ולראות את תשלומי לבית משפט בגין בקשותי (לא מבין איך בית המשפט מאפשר חוסר איזון זה - ברי אני שמייצג את עצמי מנגד לא יכול לראות את תשלומי הצד הנגדי על בקשותיו.
יתרה מכך עו"ד הצד השני טוען בפני השופט שיש לי חוב בבית המשפט - מה זה עינינו ובאיזה זכות הוא עוקב אחר חובתי (שדרך אגב לא קימים)
זה חוקי?, מה לעשות כנגד טענת עו"ד הצד השני בגין כאילו חוב שיש לי (והרי הוא אינו מזכירות בית המשפט)?
מתברר שעורך הדין מנגד יכול להכנס דרך נט המשפט ולראות את תשלומי לבית משפט בגין בקשותי (לא מבין איך בית המשפט מאפשר חוסר איזון זה - ברי אני שמייצג את עצמי מנגד לא יכול לראות את תשלומי הצד הנגדי על בקשותיו.
יתרה מכך עו"ד הצד השני טוען בפני השופט שיש לי חוב בבית המשפט - מה זה עינינו ובאיזה זכות הוא עוקב אחר חובתי (שדרך אגב לא קימים)
זה חוקי?, מה לעשות כנגד טענת עו"ד הצד השני בגין כאילו חוב שיש לי (והרי הוא אינו מזכירות בית המשפט)?
לא ניתן למנוע ממנו להשתמש בנט-המשפט
א-ה
24/09/17
אבל אם לעורך הדין יש טענות, שיפנה לבית המשפט בבקשה בכתב, ואז אתה תשיב לבקשה בכתב, ואם מדובר בטענת סרק, תבקש מבית המשפט בתשובתך לבקשה גם פסיקת הוצאות משפט כיוון שמדובר בטענות סרק קנטרניות וטורדניות.
בית המשפט העליון קבע לעניין זה -
"כפי שנפסק לא אחת, בעלת הדין לעניין החיוב באגרה היא המדינה..."
[רע"א 5068/15 עיריית חיפה נ' אפשטיין יוסף]
בית המשפט העליון קבע לעניין זה -
"כפי שנפסק לא אחת, בעלת הדין לעניין החיוב באגרה היא המדינה..."
[רע"א 5068/15 עיריית חיפה נ' אפשטיין יוסף]
חקירת עד בעניין המהווה הרחבת חזית
אלי
23/09/17
בתביעה שהוגשה נגדי, התובע הוסיף טענות עובדתיות חדשות בתצהיר עדות ראשית שלא עלו בכתב התביעה. בעקבות זאת הגשתי בקשה למחיקת הטענות עקב הרחבת חזית וניתנה החלטת בימ"ש כדלקמן: " התנגדות הנתבע להרחבת חזית נרשמה ודי בכך. לצדדים תהא שמורה הזכות לטעון כל טענה נוספת במסגרת סיכומיהם".
שאלתי, האם לאור ההחלטה הנ"ל התובע יוכל לחקור את העד מטעמו גם לגבי הטענות החדשות המהוות הרחבת חזית, או שיש לי זכות להתנגד להצגת שאלות לעד התביעה הקשורות להרחבת חזית?
לתשובתך אודה.
שאלתי, האם לאור ההחלטה הנ"ל התובע יוכל לחקור את העד מטעמו גם לגבי הטענות החדשות המהוות הרחבת חזית, או שיש לי זכות להתנגד להצגת שאלות לעד התביעה הקשורות להרחבת חזית?
לתשובתך אודה.
אם העד מטעם התובע הגיש תצהיר עדות
א-ה
24/09/17
הרי שהתובע לא יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית, כי את זה אתה אמור לעשות.
אם העד של התובע לא הגיש תצהיר עדות, והוא יעיד בחקירה ראשית על שאלות של התובע, אז זכותך להתנגד לשאלות אשר חורגות מחזית הטיעון.
כמובן שגם בסיכומים שלך תצטרך לפרט ולנמק את החריגה מחזית הטיעון ועל הקושי להתגונן מפני תביעה שאין ודאות לגבי חזית הטיעון שלה.
חשוב גם לציין, שאם החלטת השופט היא בלתי סבירה בעליל, זכותך להגיש בקשת רשות ערעור, כיוון שנוצר מצב של חוסר ודאות לגבי אפשרויות ההגנה שלך מפני תביעה שהיקפה לא ידוע לך.
אם העד של התובע לא הגיש תצהיר עדות, והוא יעיד בחקירה ראשית על שאלות של התובע, אז זכותך להתנגד לשאלות אשר חורגות מחזית הטיעון.
כמובן שגם בסיכומים שלך תצטרך לפרט ולנמק את החריגה מחזית הטיעון ועל הקושי להתגונן מפני תביעה שאין ודאות לגבי חזית הטיעון שלה.
חשוב גם לציין, שאם החלטת השופט היא בלתי סבירה בעליל, זכותך להגיש בקשת רשות ערעור, כיוון שנוצר מצב של חוסר ודאות לגבי אפשרויות ההגנה שלך מפני תביעה שהיקפה לא ידוע לך.
הגשת בג"ץ
דוד
23/09/17
האם אפשר להגיש בג"ץ ללא יצוג עו"ד? האם אפשר להגיש כתב תביעה ללא עו"ד?
מה עלות של הכנת כתב תביעה לבגץ?
בברכה
דוד
מה עלות של הכנת כתב תביעה לבגץ?
בברכה
דוד
אפשר להגיש עתירה לבג"ץ או תביעה משפטית ללא עו"ד
א-ה
23/09/17
אך יש לזכור שעתירה לבג"ץ הינה הליך משפטי מורכב ביותר, ויש לעמוד בדרישות רבות, שאם לא כן העתירה תידחה על הסף ואפשר שיוטלו הוצאות על מגיש העתירה.
אם מוגשת תביעה קטנה, הרי שאין צורך בעו"ד
בתביעה אחרת, רצוי שעו"ד לפחות יבדוק את כתב התביעה או יכתוב אותו עבור הלקוח.
אם מוגשת תביעה קטנה, הרי שאין צורך בעו"ד
בתביעה אחרת, רצוי שעו"ד לפחות יבדוק את כתב התביעה או יכתוב אותו עבור הלקוח.
האם ניתן להגיש עתירה לבג"ץ על ת. עבודה שבית המשפט
יהודה יצחק
30/08/18
אני רוצה להגיש עתירה לבג"ץ על שבית המשפט הארצי לעבודה דחה את תביעת י. אפילו רק להכין את חומר העתירה ולהגיש צריך עורך דין מתמחה בדיני עבודה בלבד.
עורך דין המתמחה בהגשה לבג"ץ בעניין ת. עבודה
יהודה יצחק
03/09/18
על פי החוק עצמאי מוטלת עליו חובת ההוכחה לקרות ת. עבודה ולכן אני חושב שכל ערעור על מנת להוכיח שהן מדובר ב. תאונת עבודה אני פטור מאגרה כל שהיא מכוון שעלי מוטלת חובת ההוכחה ואם אני רוצה להוכיח אין מקום לחייב אותי בצו הוצאות כי אחרת אין אני יכול להוכיח
האם אני כעצמאי מוטלת עלי חובת לקרות ת. עבודה י
יהודה יצחק
03/09/18
אני כעובד עצמאי ראשי לבקש מבגץ להוציא צו המחייב את יחידת להב 433 לחקור את המוסד לביטוח לאומי ואת השופטים שנחתו פסקי דין מזויפים לדוגמה השופטת נשיאת בית הדין לארצי פסקה על מחיקת התביעה ואני כעובד עצמאי מוטלת עליי חובת ההוכחה ואין מקום לחייב אותי בצו הוצאות מאחר ואני רוצה להוכיח והטענה שלי התקבלה ולכן פסק הדין שהיא נתנה בוטל אפילו שהיא נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
