פורום בתי משפט

תשובה לשאלה מס' 1
אם יש לך עד שאת עדותו את רוצה להביא בתביעה שלך בסדר דין מהיר - את חייבת להגיש תצהיר עדות ראשית של העד הזה, אותו את מגישה יחד עם תצהיר העדות הראשית שלך כתובעת.
תצהיר העדות הראשית של העד שלך צריך להכיל את כל מה שאת רוצה לשאול אותו ואת כל מה שאת מעוניינת שהוא יעיד עליו לטובתך.
אחרי הגשת התצהיר של העד שלך לבית המשפט, הנתבע יוכל לחקור אותו בחקירה נגדית, אם הוא ירצה בכך. לכן העד צריך להגיע לדיון לצורך החקירה הנגדית.

תשובה לשאלה מס' 2
העד מטעמך אמור לכלול בתצהיר העדות הראשית שלו את כל אותם פרטים "שוליים" אך חשובים.

תשובה לשאלה מס' 3
אם טרם התקבלה החלטת השופט, תכלילי בתצהיר העדות שלך את כל המסמכים אותם ביקשת להוסיף ותאמתי אותם כדין.
היה והשופט יקבע, לאחר מכן, שלא ניתנת רשות לצרף אותם, והנתבע ידרוש להוציאם, תסכימי להוציא אותם (או למחוק אותם) מהתצהיר.

התשובה נמצאת בתקנות המצורפות - בהצלחה

להגיש את אותה תביעה קטנה מחדש
אם מדובר במחיקה - הרי שהיא לא חוסמת אותך מלהגיש אותה מחדש
כפי שקובעת תקנה 527 לתקנות סדר הדין האזרחי

"מחיקה אינה מעשה בית דין
527. מחיקת תובענה אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא
לעצמה, כדי למנוע את התובע מהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה."

נא הפנה שאלתך ל-

על פי רשות האכיפה והגבייה, לפתיחת תיק בהוצאה לפועל דרוש -

"מסמכים נדרשים
*פסק-דין מקורי או נאמן למקור הנושא את מספרי הזהות של הצדדים, מאושר וחתום על ידי מזכירות בית המשפט.
לחילופין, ניתן לצרף מסמך מתיק בית המשפט, הנושא את המספר המזהה של הנתבע, חתום ומאושר על ידי מזכירות בית המשפט. *ייפוי כוח במידה והזוכה מיוצג על ידי עורך-דין."

1. זה שעורך הדין לא מציין על כתבי בית הדין את התאריך זה ממש לא תקין.

תקנה 70 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת שחייבים לציין את התאריך -



"70. כתב טענות יוכתר בשמו המתאים, יסומן במספר התיק של
התובענה ובתאריך הגשתו, ויהא חתום ביד בעל הדין המגישו, ואם נערך בידי עורך דין –
ביד עורך הדין."



ומה עושים כשעורך הדין לא מציין תאריך?

אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שכתב בית הדין הנ"ל פסול כיוון שאינו עומד בדרישות תקנה 70 הנ"ל ולכן מתבקש בית המשפט להוציאו מהתיק. אם עורך הדין פועל כך כשיטה, יש לציין בבקשה שמדובר בהתנהגות שיטתית וסדרתית פסולה.



2. בעניין שליחת העתקים באיחור, ניתן לפעול כמה דרכים יחד

הראשונה - להגיש טופס לבית המשפט (מצורף בקישור למטה) שאתה מבקש שישלחו אליך את המסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.

והשניה - להתקשר למרכז מידע ארצי, טלפון 077-2703333 ולשאול אם מה הוגש לאחרונה בתיק

והשלישית - עיון בתיק באמצעות נט-המשפט ללא כרטיס חכם בכתובת

https://www.court.gov.il/NGCS.Web.Site/HomePage.aspx



3. על פי חוק ההוצאה לפועל ניתן להגיש פסק דין לביצוע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין על ידך גם מבלי שנותנים לך התראה מראש.

אבל לאחר ההגשה בהוצאה לפועל יש את שלב משלוח ההתראה על ידי ההוצאה לפועל.

לקבלת תשובה מוסמכת ומקיפה יותר, תפנה שאלתך זו לפורום הוצאה לפועל כאן באתר.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

הבהרת המצב המשפטי -
על פי כלל 25 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין -

"מגע עם אדם מיוצג
25. (א) עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני
בידי עורך דין –
(1) לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;
(2) לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין
אלא בנוכחות עורך דינו.
(ב) עורך
דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –
(1) בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;
(2) כאשר קיימת חובה, על פי דין, למסור דבר לצד
שכנגד, בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של הצד שכנגד."

 זה כאמור חל על עורך הדין.
כאשר הנתבע אישית פונה ישירות לתובע, הוא עובר על סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין - הקובע:

"22. אדם
שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו..."

בדרך כלל, הפתרון הוא שהתובע פונה לעורך דינו, שפונה לעורך דינו של הנתבע, שדורש מהנתבע שלא לפנות ישירות לתובע או לייצור קשר כלשהו איתו.
עורך דין של הנתבע שלא עושה כן, עלול להחשב כעובר על עבירת משמעת על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין הקובע שעבירת משמעת היא, בין היתר: 

"כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת
הדין."

עכשיו, אם כל זה לא עוזר, אפשר להגיש בקשה לבית המשפט שיתן צו מניעה לנתבע שלא לייצור קשר ישיר עם התובע. בין היתר, על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.

בנוסף, יתכן שיש כאן גם עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט על פי סעיף 244 לחוק העונשין -

"244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או
להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת,
דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" - לרבות חקירה פלילית
והוצאה לפועל של הוראת בית משפט."

גם אם שניהם מיוצגים על-ידי
עורכי דין. אמנם פנייה
כזאת, בהתאם לתוכנה
ולנסיבותיה, עלולה להתפרש
כעבירה, למשל, הדחה
בעדות (סעיף 246 לחוק
העונשין), הטרדת עד (סעיף
249 לחוק העונשין), איומים
(סעיף 192 לחוק
העונשין), סחיטה באיומים
(סעיף 428 לחוק
העונשין), שיבוש מהלכי משפט
(סעיף 244 לחוק
העונשין) או הטרדה אחרת
במזיד (סעיף 2(1) יחד
עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות);
ולמצער, הפנייה
עשויה להיחשב הבעת אי-אמון
של הפונה בעורך דינו שלו.
אבל הפנייה כשלעצמה, כאמור,
אם היא עניינית ואין בה שום
איום, לא מפורש ולא מרומז,
ואין בה כדי להטריד (לדוגמה,
אם אינה חוזרת ונשנית ואינה
נעשית בטלפון בשעה בלתי סבירה), ובייחוד
אם בעל הדין שכנגד אינו מתנגד לה, אינה
עבירה, ואין בה שום פגיעה
בזכות הייצוג לפי סעיף 22 לחוק
לשכת עורכי הדין: ירצה בעל
הדין שכנגד להשיב לפנייה, ישיב;
לא ירצה, יעביר
את הטיפול בה לעורך דינו או יבהיר לפונה,
שיפנה ישירות לעורך דינו.
ומכאן ברור גם, שעורך
דין, המסרב לבקשה להתרות
במרשו, שלא יפנה ישירות
לבעל הדין שכנגד, אינו עובר
בכך עבירת משמעת כלשהי.
והראיה הטובה ביותר לכך,
שעצם הפנייה אל בעל הדין שכנגד
אינה עבירה, מצויה בסעיף
248 לחוק העונשין, הקובע:
“באישום על מניעת הודעה או
עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי
סעיפים 245(א) או
246(א) תהיה
לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה
את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר",
כלומר: אפילו
פנה בעל הדין אל יריבו במטרה מוצהרת להניאו
מעדות או לשכנעו, שיחזור
בו מעדות, הוא יזוכה מהאשמה
(לפחות מהאשמה בהדחה בחקירה
או בהדחה בעדות, שאלה
העבירות העיקריות המתאימות למעשה,
ופחות סביר שיואשם באחרות),
אם יוכיח, שעשה
זאת כדי לחשוף את האמת או למנוע שקר;
קל וחומר אם הפנייה כלל לא
נועדה למניעת עדות או לחזרה ממנה, אלא
למטרה עניינית אחרת, כגון
הצעת פשרה, ולא היה בה מרכיב
פסול כלשהו, כמו הטרדה או
איום.

אני מציע שתפנה לעורכי הדין שגם מנהלים את הפורום הזה, הם מהשורה הראשונה, ויוכלו לסייע לך -



עו"ד שי בייזר - טלפון: 03-5600602    שד' רוטשילד 134, תל אביב



עו"ד
יפעת אילוק - טלפון: 050-3363903   03-3722224

הרכבת 58, תל אביב, בניין אלקטרה סיטי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

להחזר אגרה - ראה תקנה 5(ב) לתקנות המצורפות

אבל אם לעורך הדין יש טענות, שיפנה לבית המשפט בבקשה בכתב, ואז אתה תשיב לבקשה בכתב, ואם מדובר בטענת סרק, תבקש מבית המשפט בתשובתך לבקשה גם פסיקת הוצאות משפט כיוון שמדובר בטענות סרק קנטרניות וטורדניות.

בית המשפט העליון קבע לעניין זה -

"כפי שנפסק לא אחת, בעלת הדין לעניין החיוב באגרה היא המדינה..."
[רע"א 5068/15 עיריית חיפה נ' אפשטיין יוסף]

הרי שהתובע לא יוכל לחקור את העד בחקירה נגדית, כי את זה אתה אמור לעשות.
אם העד של התובע לא הגיש תצהיר עדות, והוא יעיד בחקירה ראשית על שאלות של התובע, אז זכותך להתנגד לשאלות אשר חורגות מחזית הטיעון.

כמובן שגם בסיכומים שלך תצטרך לפרט ולנמק את החריגה מחזית הטיעון ועל הקושי להתגונן מפני תביעה שאין ודאות לגבי חזית הטיעון שלה.

חשוב גם לציין, שאם החלטת השופט היא בלתי סבירה בעליל, זכותך להגיש בקשת רשות ערעור, כיוון שנוצר מצב של חוסר ודאות לגבי אפשרויות ההגנה שלך מפני תביעה שהיקפה לא ידוע לך.

אך יש לזכור שעתירה לבג"ץ הינה הליך משפטי מורכב ביותר, ויש לעמוד בדרישות רבות, שאם לא כן העתירה תידחה על הסף ואפשר שיוטלו הוצאות על מגיש העתירה.
אם מוגשת תביעה קטנה, הרי שאין צורך בעו"ד
בתביעה אחרת, רצוי שעו"ד לפחות יבדוק את כתב התביעה או יכתוב אותו עבור הלקוח.

אני רוצה להגיש עתירה לבג"ץ על שבית המשפט הארצי לעבודה דחה את תביעת י.  אפילו רק להכין את חומר העתירה ולהגיש צריך  עורך דין מתמחה בדיני עבודה בלבד. 

על פי החוק עצמאי מוטלת עליו חובת ההוכחה לקרות ת. עבודה ולכן אני חושב שכל ערעור על מנת להוכיח שהן מדובר ב. תאונת עבודה אני פטור מאגרה כל שהיא מכוון שעלי מוטלת חובת ההוכחה ואם אני רוצה להוכיח אין מקום לחייב אותי בצו הוצאות כי אחרת אין אני יכול להוכיח 

אני כעובד עצמאי ראשי לבקש מבגץ להוציא צו המחייב את יחידת להב 433 לחקור את המוסד לביטוח לאומי ואת השופטים  שנחתו פסקי דין מזויפים לדוגמה השופטת נשיאת בית הדין לארצי פסקה על מחיקת התביעה ואני כעובד עצמאי מוטלת עליי חובת ההוכחה ואין מקום לחייב אותי בצו הוצאות מאחר ואני רוצה להוכיח והטענה שלי התקבלה ולכן פסק הדין שהיא נתנה בוטל אפילו שהיא נשיאת בית הדין הארצי לעבודה. 

כתב הגנה - מספר העותקים תלוי במספר דברים
1. מספר התובעים
2. מספר השופטים בהרכב
3. עותק נוסף לסריקה
4. עותק נוסף שיוחתם ויוחזר לנתבע
ולכן, צריך להתקשר טלפונית למרכז מידע ארצי שבקישור, והם יוכלו לבדוק את כל הפרטים ולמסור תשובה מדויקת

כתב הגנה בתביעה קטנה ניתן להגיש גם באמצעות משלוח בדואר - ראי סעיף 5 להנחיות בקישור
אפשר לנסות לשלוח בדואר רשום + אישור מסירה את כתב ההגנה גם לבית משפט שלום.
בשני המקרים צריך לברר במרכז מידע ארצי - טלפון 077-2703333 שמה שנשלח אכן הגיע, ולכן, רצוי שישאר זמן להגיע לבית המשפט אישית היה והמשלוח לא הגיע לתעודתו.

לגבי התביעה בפתח-תקווה - כאשר יש עילה מוצדקת לכך, ניתן לבקש להעבירה לבית המשפט השלום בירושלים

באזור בו בוצעה העיסקה

תרים טלפון למרכז המידע (ראה בקישור) - ותתשאל אם ניתנה החלטה בהיעדר תגובה מצידך
אם לא ניתנה החלטה, תגיש את התגובה שלך, ותנמק בה את סיבת האיחור
אם אתה צריך להגיש תצהיר יחד עם התגובה, תנמק גם בתצהיר את העובדות הקשורות לסיבת האיחור בהגשת התגובה, ותבקש שבית המשפט יקבל את התגובה באיחור.
אם כן ניתנה החלטה, ואתה מעוניין לבטל אותה, תגיש בקשה+תצהיר לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ולמתן ארכה להגשת התגובה, ותנמק בה את הסיבות לאי הגשת התגובה במועד, ותבקש ארכה להגשת התגובה

עורך דין לא יכול להחזיר את ייפוי הכוח המקורי, כי, בכל זאת, היתה תקופה שבה פעל עורך הדין על פי אותו ייפוי כוח.
אבל, על פי החוק - לקוח רשאי להודיע לעורך הדין על ביטול ייפוי הכוח, ומרגע שהודיע, ייפוי הכוח מבוטל (אלא אם כן מדובר בסוג מיוחד של ייפוי כוח - "ייפוי כוח בלתי חוזר" - או - ייפוי כוח לטובת צד ג')
אם מדובר על ייפוי כוח רגיל, לעורך דין, לצורך ייצוג בבית המשפט, בנוסף, יש להודיע לבית המשפט על ביטול ייפוי הכוח שניתן לעורך הדין הזה.

בית המשפט לא נותן שום דבר ישירות לעורך הדין, לא בונוס ולא הוצאות.

לעומת זאת הלקוח, שהתביעה נגדו נדחתה, זכאי בדרך כלל לפסיקת הוצאות לרבות פסיקה של שכר טרחת עורך דין, אבל הכל הולך ללקוח בלבד - ולא לעורך הדין.

אם יש חובה לשלם לעורך הדין שכר טרחה, הרי שהלקוח צריך להתחשבן עם עורך הדין שלו, ללא קשר למה שבית המשפט פסק ללקוח.

במקרים חריגים, יכול הלקוח לוותר מראש ובכתב ובהסכמה על פסיקת ההוצאות לטובתו - ולהעניק אותם לעורך דינו.

אם מדובר במעשים פליליים, של הטעיה, שיבוש מהלכי משפט, הגשת תצהירים כוזבים - וזיוף חתימה, הרי שהיה עליך להגיש דחוף תלונה במשטרה, כי אלו הן עבירות פליליות.

כמו כן, לא נאמר אילו צעדים נקטת במסגרת ההליך המשפטי עצמו,
האם ביקשת מבית המשפט מחיקת כתבי הטענות ו/או התצהירים?
האם ביקשת הטלת הוצאות אישיות על ב"כ התובע?
בנוסף -
לא ברור אם בית המשפט קבע ממצאים משפטיים ברורים לגבי כל מה שאתה טוען, בנושאי ההטעיה, הזיוף, דברי הכזב, ושיבוש מהלכי  המשפט.

כידוע, אין הוראות ברורות בחוק מתי יש חובה להטיל הוצאות אישיות על עורך דין בהליך משפטי.
העניין נתון לסמכותו הטבועה של השופט, ועל פי שיקול דעתו האישית.

וכמובן, קיים הכלל שאין להטיל הוצאות אישיות על עורך דין בהליך משפטי לפני שמזהירים אותו. וגם זה נתון לשיקול דעתו של השופט בדין.

באשר להפניה לפסיקה - ראה פסק דין בקישור

נא הפנה שאלתך ל-

לכן, עליך לפנות למזכירות בית המשפט שבו התנהלה התביעה, ולבקש שם החזר של האגרה.
יתכן שיהיה צורך לקבל החלטה של השופט שהחליט למחוק את התביעה

כפי שנקבע בסעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט -

"החלטה
אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי
בית המשפט לדון בו בשופט אחד"

בנוסף, נקבע בסעיף 96(ה) -

"פסק
דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו
בשופט אחד"

כאשר חולף המועד למתן תגובה, אמור בית המשפט לתת החלטה בהעדר התגובה. אבל צריך לבדוק אם לא ניתנה ארכה למתן התגובה על ידי בית המשפט.

אם לא ניתנה ארכה, אפשר להגיש בקשה למתן החלטה.
במקרה כזה, אני נוהג בבית המשפט העליון להסביר במזכירות בית המשפט שלא ניתנה החלטה, ואז מבררים עם העוזר של השופט, ובדרך כלל הבעיה נפתרת ללא צורך בהגשת בקשה.