פורום אגודות שיתופיות

גיא שלום,

כל יישוב צריך להיות מנוהל מבחינה מוניציפלית על ידי ועד מקומי. כדי להקל על ניהול החיים בקהילה בקיבוץ, נקבע כי במקום בו מאוגדים התושבים באמצעות אגודה שיתופית חקלאית, יכהנו חברי ועד ההנהלה של היישוב גם כחברי הוועד המקומי.
חבר האגודה חייב בתשלומי חובה לרשות המקומית  הידועים כ"מסים מוניציפאליים"; יש להבדיל כאן בין תשלומים שוטפים של ארנונה כללית, לבין היטלים מיוחדים כגון סלילת רחוב ומדרכה אשר משביחים את הנכס .
תשלומי הארנונה, המגיעים לפי הוראות הדין למועצה האזורית או לוועד המקומי ביישוב (בהתאם להחלטת המועצה האזורית) משולמים בעיקרון בגין שירותים הנוגעים להחזקה ולשימוש בנכס
בכל הנוגע לשאלה על מי חלים תשלומים (מכל סוג) במערכת היחסים שבין שוכר למשכיר הדבר נקבע בהסכם השכירות.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אריה שלום,

יש לבחון את הסיבה בגינה לא התקבלת לחברות על מנת לתת מענה לשאלתך האם ניתן לתבוע על עצם אי הקבלה לחברות בעילה של אפליה.

ככל ואכן הסיבה שקבלתך לחברות נידחת פעם אחר פעם כתוצאה מאפליה באפשרותך להגיש תביעה כנגד הקיבוץ .

חשוב לזכור כי בעת הגשת תביעה מוטל עליך נטל ההוכחה להוכיח כי אכן הפלו אותך לפיכך המלצתי להצטייד מבעוד מועד בראיות לטענותיך.

לאחר שיהיו בידך מלוא הראיות הצעתי לפנות לעורך דין הבקיא בתחום האגודות השיתופיות על מנת שייבחן את הראיות שבידייך ואת סיכויי התביעה שלך .



בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

רון שלום,

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965  ותקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים
היתר התשכ"ז- 1967 קובעים מה הם המקרים בגינם יש להגיש בקשה להיתר ובין היתר:

כל תוספת לבניין קיים כגון סגירת מרפסת , גדר סככה, פרגולה.

הקמה או העמדה מבנה זמני כמו מחסן, מכולה ומבנים ניידים

כל בקשה לשימוש במבנה בצורה החורגת ממה שאושר בעבר בהיתר הבניה

 יש לבחון  איזה מבנה את בדיוק מעוניינת להקים על הקרקע לא
די במונח "מבנה של משחק ילדים " כדי לתת מענה לפנייתך ולהבין במה בדיוק מדובר. 

מעבר לכך מאחר ומדובר בשטח שבקיבוץ ייתכן ותידרשי להסכמת הקיבוץ
להעמדת המבנה וזאת גם אם הוא עומד בתנאי התכנון והבנייה.

בברכה,



יעל פרי, עו"ד

מנהלת פורום אגודות שיתופיות



מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א

טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

dmamim שלום

כאשר משווים את  תנאי החכירה של נחלה חקלאית לתנאי החכירה של משק
עזר, הרי שניתן לראות בברור כי זכויותיהם של בעלי משקי העזר קופחו. אכן רשות מקרקעי
ישראל אינה דורשת מחוכר של נחלה חקלאית שיעסוק ויתפרנס מעבודה חקלאית בנחלתו. אמנם
אין הבדל מהותי בין תעסוקתם של בעלי הנחלות לתעסוקתם של בעלי משקי העזר. יחד עם
זאת יש הבדל גדול בתנאי החכירה. בעל נחלה יוכל לעשות שימוש שאינו חקלאי בנחלה (בתנאים
שנקבעו על ידי הרשות) אך אפשרות לשימושים אלו לא חלים על בלי משקי העזר. הגבלה נוספת
הינה באפשרות הבניה בנחלה (3 יחידות) להבדיל ממשק העזר.

ובמילים אחרות, לא ניתן
לקבל היתר זמני כמבוקש על ידך. הדבר עומד בניגוד להחלטות רשות מקרקעי ישראל.

עדיאל שלום,

משאלתך עולה כי הנך חבר קיבוץ.

תקנון הקיבוץ קרי תקנון האגודה השיתופית החקלאית הינו החוזה בין חברי הקיבוץ לקיבוץ עצמו (לאגודה השיתופית) ובין החברים בינם לבין עצמם.

תקנון הקיבוץ מסדיר את התחייבויות וזכויות הקיבוץ כלפי החבר והתחייבויות וזכויות החבר כלפי הקיבוץ וכן בין החברים בינם לבין עצמם.

התקנון חל על כל חברי הקיבוץ.

תקנון הקיבוץ מאושר על ידי  רשם האגודות השיתופיות, והוא פתוח לעיונו של  כל דורש.

באופן עקרוני, אין תקנון אחיד לכלל הקיבוצים וכל קיבוץ קובע את סעיפי התקנון באמצעות חבריו.

יחד עם זאת קיים תקנון אחיד אשר נוסח על ידי התנועות הקיבוציות וזה אומץ על ידי חלק מהקיבוצים באמצעות הצבעת חברי הקיבוץ באסיפת החברים.

לאור האמור לעיל, הרי שמבחינתך תקנון הקיבוץ הינו התקנון העיקרי והמשמעותי ביותר עבורך.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

סמדר שלום,

תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת),
תשל"ג 1973, בסעיף 1 מגדיר מי
הוא "בן ממשיך";

"בן
ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו,
המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק
חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כ"בר רשות"
לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד
מיישב; לענין זה, "הורים", לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל
זכויות במשק החקלאי או שנפטר."

על הבן הממשיך להיות בגיר קרי מעל גיל 18





בברכה וחג שמח







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דוד שלום,

הפרטה של הקיבוץ
הכוונה בין היתר, שיוך של הנכסים השייכים היום לקיבוץ כאגודה שיתופית אל בעלותם
הפרטית של חברי הקיבוץ בין היתר גם את הדירות.

ניתן לומר שיש
שלושה שינויים עיקריים במסגרת הליך הפרטת הקיבוץ:

א . הפרטה של שירותים כגון
חדר אוכל, מתפרה, מכבסה, חינוך בריאות וכו' כלומר, החבר ישלם מכיסו עבור השירותים
האלו

ב. שכר דיפרנציאלי: כקיבוץ שיתופי כל חבר קיבל תקציב שווה בהתאם
למצבו המשפחתי הרי שממועד ההחלטה על השינוי יקבל החברה תקציב אשר לו קשר ישיר
למשרה אותה הוא ממלא קרי לא תקציב שווה.

כך שבשונה ממה שהיה עד כה
וטרם מועד השינוי ההכנסות של החברים בקיבוץ לא תהנה שוות.

ג. שיוך נכסים: שיוך הנכסים מהווה את מהות ההפרטה הכוונה כאמור שיוך
הנכסים השייכים היום לאגודה השיתופית אל בעלותם של חברי הקיבוץ כאשר בדרך כלל
מתחילים קודם לשייך לחברים דירות כשהשלמת השיוך משמעותה חתימת החברים על הסכמי
חכירה למול רשות מקרקעי ישראל. לאחר השלמת השיוך יוכלו החברים למכור את הדירה ששויכה
להם ו/או להורישה בכפוף למגבלות שנקבעו .

שארל, שלום, 

תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת),
תשל"ג 1973, בסעיף 1 מגדיר מי
הוא "בן ממשיך";

"בן
ממשיך" - בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו,
המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק
חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כ"בר רשות"
לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד
מיישב; לענין זה, "הורים", לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל
זכויות במשק החקלאי או שנפטר."

בסעיף 3 א. נקבעו מהם התנאים לקבלת חבר למושב
עובדים ובין היתר, קבלת "הבן הממשיך":
"(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה
בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן
ממשיך."

במונח בן ממשיך הכוונה גם לבת ממשיכה. אין משמעות למגדר.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

לדיירת שלום,

מס קהילה משולם עבור
שירותי קהילה. מה הם השירותים בגינה מבקשת האגודה השיתופית לחייב את בעלי הנכס –
יש לברר מול האגודה השיתופית.

על האגודה להשיב
וליתן הסבר למס שהם מבקשים לגבות כשהדרישה מבוססת .

כפי שעולה משאלתך הוחלט שמס הקהילה יוטל על בעלי הדירות ואת
שוכרת דירה לפיכך הרי שמקובל להסדיר את היחסים בין בעל הנכס לבינך – כדיירת בהסכם
שכירות ובמסגרת הסכם זה לקבוע על מי יחול מס הקהילה.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אוראל שלום,

שאלתך אינה ברורה דיו ולפיכך מקשה עלי להשיב לפנייתך.

לא ברור מה כוונתך בבית במושב שטרם בוצעה פרצלציה?

היכן הבית ממוקם? האם הבית נרכש ? אם כן ממי?

האם מדובר בהרשאה שניתנה או לא?

האם מדובר בנחלה? בבית בהרחבה?

מדוע הבית טרם נרשם על שם בעלי הזכויות? כיצד הזכויות מובטחות כיום לבעליו?

ככל ותבהיר את שאלתך אשמח להשיב לך

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

ויקטור שלום,

ההסכם המשולש הינו הסכם המתחדש מידי 3 שנים הנכרת בין האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית  ורשות מקרקעי ישראל.

ובמה דברים אמורים?

הקרקע למעשה הינה קרקע של מדינה המנוהלת בידי רשות מקרקעי ישראל אשר משכיר אותה לסוכנות היהודית לארץ ישראל בתור גורם מיישב.

הסוכנות היהודית היא הגורם המיישב אשר מעניקה

רשות שימוש בקרקע לאגודה השיתופית.

האגודה כברת רשות מעניקה את רשות השימוש לחבר האגודה.

כשהחבר מבקש להיות בעל זכות בר הרשות באדמה עליו לפעול בהתאם להסכם המשולש החל על אותה אדמת משבצת. ההסכם קובע מה הם התנאים והדרכים לעשות שימוש בקרקע לרבות דרכי העברת זכות בר הרשות בחיים ולאחר גיל 120.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

יוני שלום

אין תנאים בדין לגבי קבלת חברים לאגודה שיתופית. למעט סעיף 6 לפקודת האגודות השיתופיות הקובע כי על האדם המבקש להתקבל כחבר להיות מינימום בן 18 שנים . התנאים להתקבל כחבר לאגודה שיתופית קבועים בתקנון האגודה המהווה את החוזה המחייב בין החברים לבין האגודה ובין החברים לבין עצמם.

תנאי  שניתן למצוא בכמה תקנונים של אגודות חקלאיות הינו מצבו המשפחתי של המועמד, גילו ואופי טוב.

כך גם הזכויות והחובות של החבר קבועות בתקנון האגודה וכן תנאי פקיעת החברות , הוצאת חבר מהאגודה  וזכויות החברים לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה.

מקובל שתקנון האגודה קובע תשלום דמי כניסה לכל חבר המתקבל לאגודה.

סיכומו של עניין מאחר ולכל אגודה שיתופית תקנון משלה על מנת להשיב באופן ספציפי לשאלתך יש לבחון את התקנון של האגודה אליה אתה מבקש להתקבל.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דוד שלום,

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

יסמין שלום,

באופן
עקרוני, בישראל ישנם 18 חוקים המסמיכים את הרשויות להפקיע שטחים פרטיים. החוק
העיקרי הינו חוק התכנון והבנייה .

על מנת להשיב האם מדובר בצעד חוקי יש לבחון בגין איזו עילה הפקיעו את השטח.  אחת מהעילות השכיחות הינה הפקעה לצרכי ציבור .

בדרך כלל בחוזה אין סעיף נסתר. ייתכן כי היא חתמה על סעיף בחוזה ולא הבינה את המשמעויות שלו אך אין מדובר בסעיף נסתר.

בכל מקרה, הפקעה של שטח לא נמצא בדרך כלל בחוזה בין הקונה למוכר אלא בתוכנית המייעדת את השטח (תוכנית לה חברתך יכולה להתנגד ).

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

שאול שלום,

שאלתך אינה ברורה.

מה הכוונה בחוזי שכירות לגבי נכסי מקרקעין של הוועד?

האם כוונתך לחוזי שכירות של חברי הוועד?

ככל וזו כוונתך הרי שאין לך זכות קנויה לעיין בחוזי שכירות שערכו חברי עבד על נכסי נדלן שברשותם.

העובדה שהינם חברי וועד אינה טומנת בחובה חיוב לפרוס בפני כל חברי האגודה את עסקיהם האישיים של חברי הוועד.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אילן שלום,

אכן באגודות שיתופיות (מושבים וקיבוצים) קיים תקנון.

התקנון הוא למעשה החוזה בין החברים לבין האגודה ובין החברים לעצמם.

התקנון הינו יציר של חברי האגודה השיתופית.

התקנון אינו נחתם מול רשות מקרקעי ישראל.

התקנון מחייב את חברי הקיבוץ והמושב .

אכן באופן עקרוני מושבים וקיבוצים אינם מאפשרים רכישת בית והשכרתו ומבקשים כי בעלי הזכויות בבית יתגוררו בו. ובין היתר יתקבל כחברים באגודה השיתופית.

ואם ישנה אפשרות של השכרת הבית הוא בכפוף לתנאים הקבועים בתקנון (בדרך כלל כרוך באישור המושב או הקיבוץ)

עליך לבדוק את התקנון במושב או הקיבוץ הספציפי בו אתה מבקש לרכוש בית ובהתאם לבחון צעדיך.


בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אודליה שלום,

כיום היקף הבנייה הקיים ברוב הנחלות הינו 375 מ"ר .

הבנייה מתבצעת בחלקה א - שהיא החלקה המיועדת בנחלה למגורים.

חלקה ב הינה השטח החקלאי וחלקה ג' הינה השטח המשותף באגודה השיתופית.

375 מ"ר זכויות הבניה מחולקות כך: בית מגורים בשטח של 160 מ"ר  עבור בעל הזכויות בנחלה, בית מגורים נוסף בשטח של  160 מ"ר עבור מי שנקבע כ - "בן ממשיך" ויחידת  מגורים נוספת בשטח של 55 מ"ר בצמידות לאחד המבנים  כשהיא מיועדת לנכד שהוא מעל גיל 18 ונשוי. כלומר נדרש לשמור על  "רצף בן דורי"  .

אלו הם זכויות הבניה הניתנות למימוש ללא תשלום לרשות מקרקעי ישראל.

באופן
עקרוני ניתן להגדיר את שטח הבניה אולם נדרש לשלם לרשות מקרקעי ישראל דמי היתר
בשיעור של 91% עבור כל מ"ר נוסף.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

אייל שלום,

אדמות מושב הם בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל ונמסרות
לאגודה השיתופית וחבריה על פי  ההסכם הדו
צדדי (שהצדדים לו רשות מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית או בהסכם תלת צדדי (שהצדדים
לו- רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית והסוכנות היהודית לארץ ישראל)







האדמות מיועדות לשימושים חקלאיים בלבד וחל איסור לעשות בהם שימושים אחרים ללא קבלת
אישור מראש מרשות מקרקעי ישראל.







יחד עם זאת קיימים 500 מ"ר המוגדרים פל"ח (פעילות לא חקלאית)
בהם ניתן לבקש אישור להקמת צימרים ,באישור מיוחד ולתקופה קצובה.

בפרויקט צימרים כאמור צריך לשנות את יעוד הקרקע כולל
פניה לוועדה לשימור קרקע חקלאית ועדות בנין ערים וכמובן רשות מקרקעי ישראל.

בנוסף לרישיון בנייה נדרש רישיון עסק, שאותו יש לחדש
אחת לשנה, והוא מותנה באישור של משרד הבריאות. כן יש לקבל רישיונות ממשרד התיירות
ואישור ממינהל קרקעי ישראל.

במילים אחרות עליכם לקבל לשינוי הייעוד את מלוא האישורים הרלוונטיים אחרת
אתם עלולים להיות מואשמים בחריגות בניה ו/או שימוש ללא היתר ו/או ניהול עסק ללא
רישיון ועוד.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

צרלי שלום,

אין משמעות לגודל השטח כדי לקבל התייחסות מהרשויות.

ערכו הכלכלי של שטח קטן יכול להיות גבוה מאוד משטח אחר גדול יותר וגם אם ערכו נמוך הרי ככל והזכויות בו שלך הנך רשאי לשמור על זכויותיך .

ככל ואכן יתברר כי השכן פלש לשטח שלך  (ניתן לבחון זאת על ידי המפות הקיימות ברשות מקרקעי ישראל ו/או באמצעות מדידה) הרי שמדובר בהשגת גבול לשטח שלך וזכותך לדרוש משכנך לפנות את השטח.

המלצתי היא בטרם פניה לערכאות המשפטיות הינה פנייה לשכן להסביר לו את הסוגיה ולבקש להסדיר את הנושא בהסכמה ושיתוף פעולה.(בכל זאת אתם עתידים להתגורר בשכנות עוד שנים רבות וייתכן כי הוא נטע את העצים בשטח שלך בתום לב)

ככל ותיתקל בהתנגדות השכן להסדרת הנושא הרי שבאפשרותך לפנות לבית המשפט לתבוע את שכנך לפנות את השטח.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

לבנה שלום,

 כולי תקווה שלא תדעי עוד צער.

באשר לשאלתך- לא ניתן לחלק נחלה.

נחלה הינה יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה.

ישנם כמה פתרונות לממש את המטרה של חלוקת נחלה בין האחים.

פתרון אחד כפי שציינת- מכירת הנחלה וחלוקת התמורה בין האחים.

פתרון נוסף הוא רישום הזכויות בנחלה על שם אח אחד ועריכת הסכם משפחתי אשר יגדיר את מערכת היחסים של האחים ביחס לנחלה .

כלומר ניתן לערוך הסכם אשר יקבע כי הזכויות בנחלה הינם של האחים כולם בחלקים שווים ויקבע מה הם החובות והזכויות של כל אחד.

הסכם שכזה כוחו אינו יפה כלפי רשות מקרקעי ישראל שכן כאמור לא ניתן לרשום יותר מבעל זכויות אחד בנחלה ובן/בת זוגו.

יחד עם זאת כוחו של ההסכם יפה מבחינה משפטית (חוזית) בין האחים.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

ירון שלום,

תקנון האגודה השיתופית הינו החוזה המחייב בין החברים לבין האגודה ובין החברים עצמם. זהו בעצם המבטא את ההסכמות שחברי האגודה הגיעו אליהן.

 המקרים שבית המשפט יתערב בהוראות תקנון הינם מקרים חריגים בלבד וככל וישנה הוראה הסותרת את עקרונות המשפט הכלליים, נוגדת את הצדק הטבעי או פוגעת בתקנת הציבור.

באופן עקרוני, בית המשפט גם לא רואה בתקנון האגודה כחוזה אחיד וזאת מאחר והחברים עצמם של האגודה השיתופית יצרו את התקנון .

בכל מקרה, אל תתייאש, פנה לעורך דין שיבחן את המקרה שלך והעוול שנגרם לך למול תקנון האגודה וטענות האגודה ייתכן שישנם פתרונות נוספים שישיגו את המטרה שלך.





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

מירה שלום,

כל מי שמבקש לגור ביישוב (שהחוק חל עליו) צריך לעבור ועדת קבלה.
אלא אם כן, הזכות המועברת היא זכות שכירות לתקופה שאינה עולה על 5 שנים או שמדובר
ביורשים .

וועדת הקבלה מורכבת מ- 5 נציגים 2 נציגים של היישוב הקהילתי, נציג
התנועה שהיישוב הקהילתי חבר בה , נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית
העולמית ונציג המועצה האזורית שהוא גם יו"ר הוועדה.

זוהי ועדת הקבלה ! אם היישוב מפנה אתכם לעבור וועדה שונה מזו – הוא
פועל בניגוד לחוק.

ועדת הקבלה תוכל לדחות מועמד או מועמדת המבקשים לרכוש קרקע או בית
ביישוב בשל ששה טעמים:

1.      
המועמד הוא קטין;

2.      
למועמד אין יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן
הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין;

3.      
המועמד אינו מתכוון לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי;

4.      
המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. סירוב לקבל מועמד בשל
קריטריון זה יעשה בהסתמך על חוות דעת מקצועית של מומחה באבחון התאמה;

5.      
חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש
יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה;

6.      
מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות
האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.

 



על פי החוק תיתן ועדת הקבלה את דעתה לגודל היישוב הקהילתי, לוותק שלו,לחוסנו
ולאופי האוכלוסייה בו.

ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע,
דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או
השתייכות מפלגתית או פוליטית.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

יואב שלום,

כל מי שמבקש לגור ביישוב (שהחוק חל עליו) צריך לעבור ועדת קבלה.
אלא אם כן, הזכות המועברת היא זכות שכירות לתקופה שאינה עולה על 5 שנים או שמדובר
ביורשים .

יש לבחון את הטעמים בגינם וועדת הקבלה דחתה את המועמד על מנת לבחון האם דחיית המועמד נעשתה כדין.

יצוין כי יש לבחון האם השכרת היחידה שתיבנה במרתף ביתך או על גג הבית הקיים הינה כדין.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

דביר שלום,

כפי שעולה מפנייתך הרי שהמינוי של אחיך כבן ממשיך הושלם כדין (סוכנות יהודית, אגודה ורשות מקרקעי ישראל) וככל והמינוי לא ניתן בתנאים או לחלופין ניתן בתנאים אשר קוימו הרי שהמינוי הינה התחייבות בלתי חוזרת.

המשמעות של כך של כך כי לאור פטירת ההורים ז"ל מלוא הזכויות בנחלה עוברות לאחיך והוא זכאי להירשם כבעל הזכויות היחיד בנחלה.

הדרך לקבוע כיצד יש לנהוג בנחלה קבועה בהסכם החלק על המשק (בדרך כלל יהא ההסכם דו צדדי (הסכם בין אגודה לסוכנות היהודית )  או משולש - (הסכם בין האגודה , סוכנות יהודית ורשות מקרקעי ישראל) ההסכם קובע את דרך העברת הזכויות בחיים ולאחר גיל 120 . על פי ההסכם המשולש ניתן למנות בן ממשיך .

על פי ההסכם המשולש, ברי רשות שמינו בחייהם בן ממשיך באופן הקבוע בהסכם הרי שזכויותיהם בנחלה יועברו לבן הממשיך שמונה על ידם כדין.

מאחר וההסכם המשולש הוא הדין המחייב בנוגע למשק הרי משהוריך מינו את אחיך לבן ממשיך הם הביעו את רצונם כי הוא יהיה בעל הזכויות בנחלה כיורש יחיד.

לדעתי יש לבחון את ההסכם עליו חתם אחיך אצל עורך הדין ולראות האם המינוי כבן ממשיך נעשה בתנאים או תחת התחייבויות של אחיך ולבחון האם התחייבויותיו על פי ההסכם קוימו. ייתכן אף כי על פי ההסכם אחיך מחויב לפצות אותך.

ככל והמינוי הועבר ללא תנאי או לחלופין אחיך קיים את התחייבויותיו על בסיסם מונה כבן ממשיך הרי שמבחינה משפטית הוא אינו מחויב לפצותך.

בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il

זבולון שלום,

ככל והמינוי שלך כבן ממשיך הושלם כדין (סוכנות יהודית, אגודה ורשות מקרקעי ישראל) וככל והמינוי לא ניתן בתנאים או לחלופין ניתן בתנאים אשר קוימו הרי שהמינוי גובר על צוואה.

כלומר, ככל והוריך מינו אותך כדין הרי שהמשמעות של כך כי לאור פטירת ההורים ז"ל מלוא הזכויות בנחלה עוברות אליך ואתה זכאי להירשם כבעל הזכויות היחיד בנחלה.

מינוי הבן הממשיך גובר על הצוואה וזאת מאחר והזכות שהוקנתה להורים הינה זכות של בר רשות. הדרך לקבוע כיצד יש לנהוג בנחלה קבועה בהסכם החלק על המשק (בדרך כלל יהא ההסכם דו צדדי (הסכם בין אגודה לסוכנות היהודית )  או משולש - (הסכם בין האגודה , סוכנות יהודית ורשות מקרקעי ישראל) ההסכם קובע את דרך העברת הזכויות בחיים ולאחר גיל 120 . על פי ההסכם המשולש ניתן למנות בן ממשיך וככל הנראה עת מינו אותך כבן ממשיך חל על הנחלה ההסכם המשולש.

על פי ההסכם המשולש, ברי רשות שמינו בחייהם בן ממשיך באופן הקבוע בהסכם הרי שזכויותיהם בנחלה יועברו לבן הממשיך שמונה על ידם כדין.

מאחר וההסכם המשולש הוא הדין המחייב בנוגע למשק הרי שמינוי הבן הממשיך גובר על הצוואה.

יצוין כי אכן נחלה לא יכולה להתחלק- היא מוגדרת כיחידה משקית אחת שלא ניתנת לחלוקה. רק אדם ובן זוגו יכולים להירשם כבעלי זכויות בנחלה . לפיכך הרי שלא תוכלו להירשם כל האחים כבעלי הזכויות. במקרים כאלו מפרקים את השיתוף לדוגמא באמצעות מכירת הנחלה וחלוקת התמורה בין האחים אבל כאמור על פניו, הדבר אינו רלוונטי למקרה שהצגת





בברכה,







יעל פרי, עו"ד



מנהלת פורום אגודות שיתופיות







מרכז עזריאלי 1(מגדל עגול), ת"א



טל': 03-7444745; מייל: yael@py-law.co.il