תנאי מקפח בחוזה אחיד
מהו חוזה אחיד?
חלק ניכר מהחוזים בהם אנו מתקשרים במהלך חיינו הם חוזים אחידים. חוזה אחיד הוא חוזה שנוסח באופן חד-צדדי ע"י אחד הצדדים לו כאשר לצד השני לחוזה אין יכולת לשנות את החוזה אלא רק להחליט באם לקבלו כמות שהוא או לדחותו.
כך לדוגמא, אדם המבקש לפתוח חשבון עו"ש בבנק כלשהו, מקבל מהבנק חוזה מודפס ועליו הוא נאלץ לחתום ולקבל את התנאים המגולמים בו.
חוזים אחידים אחרים עמם רובנו באים במגע הם הסכמי התקשרות עם ספקיות שירותי הטלפוניה, התקשרויות עם ספקיות שירותי טלוויזיה, חוזי ביטוח או רכישת כרטיסי טיסה. בכל המקרים הללו, ספק השירות הוא זה שקובע את תנאי העסקה וללקוח לא נותר אלא לקבלה או לדחותה (עוד על החוזה האחיד ניתן לקרוא במאמר באתר).
החוזה האחיד אינו תופעה שלילית מוחלטת אלא מהווה צורך חיוני הנובע מתנאי השוק בימינו. בעוד שבעבר הרחוק רוב ההתקשרויות העסקיות נעשו בין אדם לחברו, בימינו, חלק ניכר מהפעילות הכלכלית נעשה באמצעות גופי ענק המתקשרים עם לקוחות רבים.
קיומה של חובה להתקשר עם כל לקוח בחוזה עצמאי, 'פתוח למו"מ',
הייתה מאלצת את חברות הענק להוציא סכומי כסף משמעותיים ובסופו של דבר היו הוצאות אלו מגולגלות על הצרכן, שהיה נאלץ לשלם יותר תמורת אותו המוצר או השירות. האפשרות ליצור סטנדרט אחיד של חוזה מאפשרת לחברות לחסוך כסף ולהוזיל את מחיר המוצר או השירות.
ואולם, מטבע הדברים מהווים החוזים האחידים כר פורה לפגיעה בצרכן הקטן והבודד אשר נמנעת ממנו האפשרות להתמקח על תנאי החוזה.
בנוסף ,מתאפיינים חוזים אחידים בנפח סעיפים רב וסבוך, הכתוב לרוב באותיות בגודל מזערי והמקשה על הצרכן לעמוד על משמעותם בעת ההתקשרות בחוזה.
כך למשל, צרכנים מעטים טורחים לקרוא את חוזה ההתקשרות מול ספק הטלפון או הטלוויזיה בטרם חתמו עליהם והם נזכרים לעשות זאת, באיחור רב, לאחר שמתעוררת איזו בעיה מול אותו ספק.
בכדי להקטין את פגיעותו של הצרכן בסיטואציה זו קבע המחוקק שורה של הסדרים שמטרתם לשפר את מעמד הצרכן. המרכזי שבהם היא זכות הצרכן לדרוש ביטול או שינוי של תנאי מקפח הכלול בחוזה ('תנאי' או 'תניה' הם חיובים ו/או זכויות שהוסדרו בחוזה).
מהו תנאי מקפח?
בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן – החוק) מוגדר 'תנאי מקפח' כתנאי בחוזה "שיש בו משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".
קיומו של 'תנאי מקפח' בחוזה אחיד הוא עילה לביטול החוזה או לשינויו.
בדיני החוזים קיימות מספר עילות המאפשרות לנפגע מהם לדרוש את ביטול החוזה ולעתים אף לבטלו באופן ישיר, למשל במקרים של חוזה שנכרת עקב טעות, הטעייה, עושק וכפייה. במקרה בו החוזה נוגד את החוק, המוסר או תקנת הציבור הרי שהוא פסול מעיקרו.
בחוזה אחיד, בנוסף לעילות הביטול והפסלות של חוזה כלשהו קיימת עילת ביטול נוספת: קיומו של תנאי מקפח. הזכות להורות על ביטול התנאי או שינויו מסורה במקביל לבית המשפט ולבית הדין לחוזים אחידים.
ההבדל בין 'תחושת הקיפוח' לעילת הקיפוח
צרכנים רבים טועים לחשוב כי הם זכאים לבטל חוזה כל אימת שהם חשים מקופחים בגינו. ואולם, יש לזכור שקיפוח הוא מושג משפטי ויש לבחון אותו בפרמטרים משפטיים ולא על בסיס תחושות אישיות.
מטבע הדברים, בכל חוזה קיימים אלמנטים שהם פרי ניהול מו"מ שבו צד אחד משיג את מטרותיו במידה רבה יותר מהצד השני וזוהי זכות לגיטימית שאינה מצדיקה ביטול החוזה.
על-כן, קבעו בתי המשפט כי על-מנת לבחון אם תנאי מסוים הוא מקפח או לגיטימי יש לבחון לאור מבחן ההגינות והסבירות, רוצה לומר: תנאי יחשב למקפח רק אם הוא מגן על האינטרס של הספק תוך פגיעה בצרכן באופן שאינו הוגן וחורג ממידת הסבירות.
כך לדוגמא, דרישה לשלם מחיר מסוים עבור שירות אינה תנאי מקפח גם אם לאחר מכן גילה הצרכן שיכל להשיג את אותו שירות במחיר טוב יותר אצל המתחרה. תמחור שירותים באופן הגון וסביר אינו אסור והוא פרי שיקולים עסקיים לגיטימיים של הספק.
מאידך, במקרה בו חברה לניקוי יבש קבעה בהסכם ההתקשרות תניה לפיה במקרה של אובדן או נזק לפריט שנשלח לניקוי שנגרמו כתוצאה מאשמת החברה יוגבל סכום האחריות שלה עד לסכום של פי 15 ממחיר ניקוי המוצר, מבלי להתחשב כלל בערך הנזק שנגרם, קבע ביהמ"ש כי מדובר בתנאי מקפח שדינו להתבטל (ראה עח"א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועץ המשפטי, פ"ד לד(3) 365).
חזקות הקיפוח
בסעיף 4 לחוק קבע המחוקק ביחס למספר סוגים של תנאים חזקה כי המדובר בתנאים מקפחים.
משמעות העניין, שבהתקיים תנאי שכזה בחוזה נקודת המוצא היא שמדובר בתנאי מקפח ועל מנסח החוזה הנטל להוכיח ההיפך, זאת, בהיפוך למצב הרגיל שבו המוציא מחברו, לרבות הטעון לקיומו של תנאי מקפח – עליו (נטל) הראיה.
סוגי התנאים שחזקה עליהם כי הם מקפחים הנם:
תנאי הפוטר ספק מאחריות המוטלת עליו ע"פ דין או מכוח החוזה אלמלא אותו תנאי.
לדוגמא: תנאי בחוזה הפוטר ספק מאחריות לנזק שיגרם כתוצאה מפגם במוצר.
תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל או לדחות את ביצוע החוזה או לשנות את החיובים המהותיים הנובעים ממנו.
לדוגמא: תנאי בחוזה המאפשר לקבלן למסור את הדירה לרוכש במועד בלתי ידוע וללא הגבלת זמן.
.תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי.
לדוגמא: תנאי בחוזה המעביר את אחריותו של קבלן לנזקים בדירה לגורם אחר, למשל בעל מקצוע או קבלן משנה שהשתתף בבנייה.
תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, מחיר או חיובים מהותיים בחוזה לאחר שהחוזה נכרת (ולא כשהשינוי הוא תוצאה של גורמים שלא תלויים בספק).
לדוגמא: תנאי בחוזה המאפשר לספקית שירותי טלפון להעלות את מחיר השירות בתקופת יישום ההסכם מבלי שהדבר נעשה בהסכמת הלקוח או כתוצאה מגורמים שלא תלויים בספק.
תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או מונע ממנו להתקשר עם גורם אחר.
לדוגמא: תנאי המחייב רוכשי דירה להשתמש בשירותי ניהול הבניין שמציע הקבלן ומונע מהם להתקשר עם חברה אחרת.
תנאי השולל או אף מגביל זכות העומדת ללקוח ע"פ דין.
לדוגמא: תנאי המונע מהלקוח לפתוח בהליך משפטי נגד הספק.
תנאי המעביר את נטל ההוכחה במקרה של הליך משפטי על מי שנטל זה לא מוטל עליו.
תנאי המונע או מגביל את הלקוח מלטעון טענות מסוימות בהליכים משפטיים.
תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום השיפוט או מקנה לספק זכות בלעדית לקבוע את מקום השיפוט היה ויתגלע סכסוך בין הצדדים.
תנאי הקובע העברת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר על קביעת הבוררים או על מקום הבוררות מאשר ללקוח.
בכל המקרים הנ"ל בהתעורר סכסוך משפטי נטל ההוכחה על-כך שלא מדובר בתנאי מקפח הוא על הספק. גם במקרים שאינם מנויים ברשימה זו ניתן לטעון לקיומו של תנאי מקפח אולם הנטל להוכיח את היותו מקפח במידה שאינה סבירה והוגנת הוא על הלקוח.
כיצד ניתן לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד?
למעשה, קיימות שתי דרכים לביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד: האחת, אינה פתוחה בפני כל אזרח שנפגע מתנאי מקפח אלא רק בפני גורמים מסוימים שנקבעו בחוק. השנייה, פתוחה בפני כל אדם, כדלקמן:
- פנייה לבית הדין לחוזים אחידים – בסעיף 16(א) לחוק נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, הממונה על הגנת הצרכן וכן ארגון לקוחות או רשות ציבורית שהוסמכו לכך רשאים לפנות לביה"ד לחוזים אחידים ולדרוש ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד כלשהו. אמנם הצרכן הבודד אינו יכול לפנות ישירות לביה"ד לחוזים אחידים, אך באפשרותו לפנות לאחד הגופים שלהם גישה לבית הדין ולהיעזר בהם.
- במסגרת תביעה רגילה – היה והלקוח מגיש תביעה כנגד הספק הוא רשאי, בין היתר, לבקש מבית המשפט הדן בתביעה שיבטל תנאי בחוזה המהווה תנאי מקפח ולביהמ"ש הדן בתביעה הסמכות לקבוע שהתנאי מקפח את הלקוח.
ההבדל המעשי בין דרכי הביטול השונות בא לידי ביטוי בהיקף תוקפה של ההחלטה:
בימ"ש שדן בתביעתו של לקוח מסוים יכול לקבוע שהתנאי הוא מקפח ביחס לאותו לקוח בלבד. מאידך, ביה"ד לחוזים אחידים הקובע שתנאי בחוזה שהובא לפניו הוא מקפח עוקר בכך למעשה את הסעיף מכל החוזים בהם הוא נכלל.
בקשה לאישור חוזה אחיד ע"י בית הדין
בסעיף 12(א) לחוק נקבעה זכותו של ספק להקדים תרופה למכה ולפנות ישירות לבית הדין לחוזים אחידים ולבקש את אישורו לנוסח חוזה בו הוא מתכוון להתקשר עם לקוחות.
האישור תקף לחמש שנים אשר במהלכן לא תישמע טענה לפיה תנאי בחוזה מהווה תנאי מקפח אא"כ התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות,
לדעת ביהמ"ש, את ביטול האישור. לאור זאת פונים ספקים רבים באופן יזום לבית הדין ואף מציינים את מתן האישור בטופס החוזה.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!