תאונות אופנוע קטלניות

תאונות אופנוע קטלניות – מבוא

למרבה הצער, אנשים רבים, צעירים ומבוגרים כאחד, מקפחים את חייהם בתאונות אופנוע. נדמה שאין שבוע שעובר, מבלי שנשמע בחדשות על רוכב אופנוע שנהרג בתאונת דרכים, בין אם עקב נהיגתו שלו ובין אם עקב נהיגת אחרים.

כתוצאה מהטרגדיה הפתאומית, מותיר אחריו המנוח משפחה וקרובים ולעיתים אף אישה וילדים, אשר מעבר לכאב הקשה, איבדו הם בבת אחת גם את המפרנס העיקרי בבית וכן את עזרתו ותמיכתו של אבי המשפחה, על כל ההפסדים הכרוכים בכך.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע כי יורשיו ותלוייו של המנוח יהיו זכאים לפיצוי בגין ההפסדים אשר נגרמו להם עקב פטירתו של המנוח.

חשוב להדגיש ולציין כי מטרת הפיצויים היא לא להעשיר את היורשים ו/או את התלויים אלא להשיב מצב לקדמותו ככל שניתן – כלומר באמצעות הפיצוי הכספי להעמיד את היורשים ו/או את התלויים במצב כספי קרוב ככל היותר למצב אלמלא פטירת המנוח.

בנוסף, חשוב מאוד לדעת כי בהתאם לסעיף 7ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תלויים יוכלו להגיש תביעה לפיצויים גם אם המנוח עצמו לא היה זכאי להגיש תביעה מכוח חוק הפיצויים. לדוגמא, אדם שגרם לתאונת דרכים במתכוון לא יהיה זכאי לפיצוי מכוח חוק הפיצויים אך תלוייו יהיו זכאים לפיצוי במידה והוא נהרג באותה תאונה.

כך גם אם המנוח נהרג בעת שנהג ללא ביטוח חובה, עדיין יוכלו תלוייו מכוח סעיף 7ב' הנ"ל להגיש תביעה לפיצויים נגד חברת "קרנית" – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר הוקמה על מנת לפצות גורמים שונים שאינם יכולים לתבוע את ביטוח החובה של הרכב או האופנוע, כמו במקרה זה.

הבחנה בין תביעת תלויים מול תביעת עיזבון

כאשר מדובר על אדם שנספה בתאונה, ישנה הבחנה ברורה בין תביעת היורשים (העיזבון) ובין תביעת התלויים.

תביעת העיזבון הינה תביעה למעשה בשמו של המנוח עצמו והתביעה מוגשת באמצעות יורשיו החוקיים של המנוח. יורשים אלו עשויים להיקבע בהתאם לצוואה שהשאיר המנוח ובמידה ואין צוואה – בהתאם לקבוע בחוק הירושה.

תלויים כשמם כן הם – מדובר באותם גורמים אשר היו תלויים במנוח לצורך עזרתו ופרנסתו והם תובעים את הנזקים שנגרמו להם בעקבות פטירתו של המנוח. בדרך כלל מדובר בבן הזוג ובילדים הקטינים שהשאיר אחריו המנוח, אולם עשויים להיות מקרים שבהם תלויים הם גם למשל הורים או קרובי משפחה אחרים אשר היו תלויים במנוח ו"סעדו על שולחנו".

במקרים רבים, היורשים והתלויים הם זהים – כלומר, מי שהיה תלוי במנוח הוא גם היורש החוקי שלו, בין אם מכוח צוואה כאמור ובין אם מכוח החוק. יחד עם זאת וכפי שיפורט בהמשך, אין משמעות הדבר שהתובעים מקבלים פיצוי כפול ומלא גם בכובעם בתלויים וגם בכובעם כיורשים. חשוב להדגיש כי ילד או נער אשר נהרג חס וחלילה בתאונת אופנוע וכן בחור צעיר שטרם נישא ואין לו ילדים, אין להם בדרך כלל תלויים ולכן התביעה היחידה הרלוונטית במקרה זה תהיה תביעת העיזבון – היורשים.

תביעת התלויים – עקרונות כלליים

כאמור לעיל, מדובר בתביעתם של אותם הגורמים שהיו תלויים במנוח וכעת תובעים הם את נזקיהם הישירים בעקבות פטירתו.

כפי שנקבע בפסיקה, רכיבי הנזק העיקריים בתביעת התלויים הם:

1. אובדן שירותי אב או אם ושירותי בעל או אישה – מדובר למעשה באותם הפסדים שנגרמו לבן הזוג או לילדים בעקבות אובדן שירותי התמיכה של המנוח. לא מדובר כאן בהפסד שכרו של המנוח, אלא באובדן עזרה בבית, עזרה לילדים, תמיכה נפשית וכיוצ"ב. ראש נזק זה עשוי להיות שונה ממקרה למקרה, בהתאם לתלות שהייתה בפועל במנוח, למספר התלויים ולרכיבים נוספים. בדרך כלל, פסיקת הפיצויים בראש נזק זה היא גלובאלית.
2. הפסדי התמיכה שנגרמו לתלויים כתוצאה מהמוות – כאן מדובר באותם הפסדים שנגרמו וייגרמו לתלויים בעקבות אובדן ההכנסה של המנוח, הן לעבר והן לעתיד. החישוב נעשה בהתאם לגילו של המנוח, מספר התלויים בו ובעיקר גובה הקופה המשותפת שלו ושל רעייתו – קרי ההכנסה שהכניס המנוח לקופה המשותפת של בני הזוג. מקובל לחשב הפסדי תמיכה אלו בהתאם ל"שיטת הידות", אשר אין זה המקום כאן להרחיב עליה אך שיטה זו לוקחת כאמור בחשבון את מספר התלויים ואת הקופה המשותפת ומבצעת את חישוב ההפסדים לתלויים לעבר ולעתיד עד הגיע המנוח לגיל פרישה.
3. פיצוי בגין הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים אחרים להם היה זכאי המנוח.
4. פיצוי בגין הקטנת משרתה של האלמנה עקב פטירתו של המנוח ולאור הצורך בסיוע גדול יותר לילדים ובתחזוקת הבית, במידה ומשרת האלמנה אכן קטנה בפועל.

תביעת העיזבון – היורשים

כאשר מדובר בתביעת היורשים, ניתן לחלק את ראשי הנזק להם הם זכאים בעקבות פטירת המנוח ל- 3:

פיצוי בגין הוצאות לוויה, קבורה ואזכרה – מדובר בהוצאות בפועל שהוציאו היורשים בגין ההלוויה והקבורה. הוצאות אלו כוללות בין היתר את עלות מודעות האבל, עלות המצבה, עלות ההסעות לבית הקברות, עלות הכיבוד במהלך השבעה וכיוצ"ב. חשוב להדגיש כי הפיצוי יינתן בדרך כלל בהתאם לקבלות בפועל ולכן חשוב מאוד לשמור קבלות אלו.

פיצוי בגין כאב וסבל – רבים טועים לחשוב כאילו כאב וסבל בעקבות פטירת אדם קרוב בתאונת דרכים הוא פיצוי גבוה מאוד. למעשה, הפיצוי הינו מוגבל ביותר ודרך חישובו קבועה בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) והינו עומד על 25% מן הסכום המקסימאלי שנקבע בחוק אשר שיעורו נכון להיום הוא כ- 150,000 ₪. כלומר, הפיצוי לעיזבון בגין כאב וסבל נכון ליום זה יהיה לכל היותר כ- 37,500 ₪ (הסכום צמוד למדד וכולל גם תוספת הפרשי ריבית).

פיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח "בשנים האבודות" – ראו להלן.

שנים אבודות

אני מניח שרבים מכם שמעו את המושג שנים אבודות. המדובר באותן השנים בהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של ניזוק עקב התאונה, קרי אותן שנים שבהן איבד הניזוק את יכולתו להשתכר עקב הפגיעה.

אם למשל נהרג רוכב אופנוע בתאונה כשהוא בן 21, הרי שעקב מותו נמנעה ממנו היכולת לעבוד ולהשתכר במשך תקופת העבודה החלה כעיקרון עד הגיעו לגיל 67. עקב תאונת האופנוע, נמנעה מהניזוק היכולת לעבוד, להשתכר ולחסוך לכיסו כסף הנובע מעמל עבודתו.

כאשר מדובר באדם שנהרג בתאונה כאמור, העיזבון הוא שעומד בנעליו של המנוח והוא שאמור לתבוע בגין הנזק שנגרם למנוח בשנים האבודות אשר הפסיד עקב פטירתו.

עד לפני מספר שנים, הפסיקה קבעה כי אין בכלל לפצות בגין ההפסדים בשנים האבודות, עד אשר הגיע פסק דין אטינגר של בית המשפט העליון לפני כ- 5 שנים וחולל מהפכה של ממש כאשר קבע כי המנוח זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בתקופת השנים האבודות.

יצוין כי בעקבות פסק הדין אטינגר כאמור, גדלו בעשרות מונים הפיצויים שנפסקו בעיקר לעיזבונות של קטינים שקיפחו את חייהם בתאונות (שהרי כאמור לעיל לגבי קטינים שנהרגו בתאונה אין עניין של תלויים כאמור לעיל ולכן לא ניתן לפסוק פיצוי לקטין עבור הפסדי תמיכה אבל כן ניתן לפצות עיזבון של קטין בגין הפסדים בשנים האבודות).

אם קודם לפרשת אטינגר היו נפסקים לעיזבונו של קטין עשרות אלפי שקלים בודדים, הרי שלאחר פרשת אטינגר החלו בתי המשפט לפסוק לעיזבון רק בגין הפסד ההשתכרות בשנים האבודות סכומים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.

גם בנושא של הפסדי שכר בתקופת השנים האבודות השיטה המקובלת לחישוב השיטה המקובלת היא "שיטת הידות", אך באופן מעט שונה מהחישוב אשר נעשה במסגרת הפסדי התמיכה של התלויים, ושיעור הפיצויים משתנה שוב ממקרה למקרה בהתאם לגובה השכר, גילו של המנוח ומספר היורשים.

זהות בין תביעת העיזבון ותביעת התלויים

כמוסבר לעיל, ישנם מקרים רבים שבהם היורשים והתלויים הם אותם תובעים. במקרה כזה, ברור שאין כל סיבה שהתובעים יקבלו פיצוי כפל בכל הנוגע להפסדי השכר של המנוח – קרי, גם הפסדי תמיכה בתביעת התלויים וגם הפסדים בשנים האבודות בתביעת העיזבון. לכן, נקבע בפסיקה כי לתובעים ייפסקו סכום הפיצויים הגבוה מבין השניים – העיזבון או התלויים.

בנוסף, כאשר בחישוב הנזקים תביעת העיזבון היא הגבוהה מתביעת התלויים (מה שקורה במרבית המקרים), אזי ייפסקו ליורשים הפסדי ההכנסה בשנים האבודות, בצירוף אובדן שירותי בן זוג וילדים אשר נפסקים לתלויים. כאשר תביעת התלויים היא הגבוהה יותר, אזי ייפסקו לתלויים הפסדי התמיכה בגין שכרו של המנוח, בצירוף הפיצוי בגין כאב וסבל והוצאות הקבורה אשר נפסק לעיזבון.

קיזוז תגמולי המוסד לביטוח לאומי

במקרים רבים, כאשר אדם נהרג בתאונה, זכאים התלויים שלו לזכויות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי. הכוונה היא בדרך כלל לגמלת שארים שמשולמת לבן הזוג ו/או לילדיו של אותו אדם שנהרג בתאונה.

בדומה לקיזוז אשר נעשה במסגרת תאונות דרכים שהוכרו גם כתאונות עבודה, הרי שמהסכומים אשר פוסק בית המשפט לתלויים או ליורשים של המנוח, מקוזזים הסכומים אשר קיבלו ו/או יקבלו היורשים מהמוסד לביטוח לאומי, זאת כדי למנוע מצב של פיצוי כפל שהרי חלק למעשה מהפיצוי מקבלים היורשים ו/או התלויים מהמוסד לביטוח לאומי.

עניין זה הוא חשוב ביותר שכן לעיתים הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי עשויות להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים.

דוגמאות מן הפסיקה

לסיום, אביא מספר דוגמאות בודדות ואקראיות מן הפסיקה, לפיצויים אשר נפסקו במקרים של פטירת אדם בתאונת אופנוע.

בת.א. 1059-01-08 (מחוזי מרכז) עיזבון המנוח אלי בורוכוב נ' "הפול, אשר ניתן לפני מספר שבועות, דובר על אדם שקיפח את חייו בתאונת אופנוע, כאשר רכב עבר ברמזור אדום והתנגש בו. המנוח היה בן 31 בפטירתו והשאיר אחריו אישה ו- 2 פעוטות בני 3 ושנה וחצי.

לאור חישוב שכר גבוה למנוח, נפסקו ליורשיו של המנוח למעלה מ- 3 מיליון ₪, מתוכם סך של 2,700,000 ₪ בגין הפסד שכרו של המנוח ב"שנים האבודות" וסך של 250,000 ₪ בגין אובדן שירותי אב ובעל ולאחר קיזוז תגמולי המוסד לביטוח לאומי נותר ליורשים סכום של כ- 1,600,000 ₪.

בת.א. 56587/07 (שלום ת"א) עיזבון המנוח דוד פז ואח' נ' "הפול", דובר על רוכב אופנוע בן 29 אשר קיפח את חייו בתאונה בשנת 2005, תוך שהוא משאיר אחריו אלמנה לה נישא כחצי שנה קודם לכן, ללא ילדים.

בית המשפט פסק לאלמנה פיצוי בסך של כ- 2,800,000 ₪, מתוכם סך של כ- 2,000,000 ₪ בגין הפסדי התמיכה וסך של 100,000 ₪ בגין אובדן שירותי בן זוג ומסכום התביעה יש לקזז סך של כמיליון ₪ בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

בת.א. 2948/99 (מחוזי ת"א) עיזבון המנוח דן הלוי ואח' נ' מנורה ואח', דובר על רוכב אופנוע שהלך לעולמו בתאונה והוא בן 38. המנוח השאיר אחריו אלמנה ו – 2 קטינים.

בית המשפט פסק לתובעים פיצוי בסך של למעלה מ – 4,700,000 ₪ (שוב, מדובר באדם שהשתכר משכורת חודשית גבוהה), מתוכם סך של כ- 4.5 מיליון ₪ בגין הפסדי ההכנסה ב"שנים האבודות" וסך של 150,000 ₪ בגין אובדן שירותי תמיכת בן זוג ואב. מסכום הפיצויים יש לקזז את גמלאות המוסד לביטוח לאומי, אשר לא פורטו בפסק הדין.

תאונות אופנוע – סיכום

כמובן שאין נחמה לקרובים אשר איבדו את יקירם בתאונת אופנוע. יחד עם זאת, חשוב שאותם קרובים יידעו את זכויותיהם ויעמדו על זכויות אלו, ולו רק בשביל שיוכלו להמשיך ולקיים את חייהם ואת חיי ילדיהם בכבוד.

לכן, חשוב מאוד שכל אדם שאיבד חס וחלילה את קרובו בתאונת אופנוע, יתייעץ בהקדם עם עורך דין בתחום הנזיקין, על מנת שיוכל כאמור לקבל את הפיצויים להם הוא זכאי.

והכי חשוב – בואו ניסע בזהירות ונימנע כולנו מתאונות והלוואי ומאמר זה יהפוך להיות לא רלוונטי עוד.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!