0

שאלות היום

0

תשובות השבוע

0

סה”כ תשובות באתר

רשלנות רפואית בניתוח להסרת ציסטה

19/12/16 | מאת: אלעד שניר | 8,577
רשלנות רפואית בניתוח להסרת ציסטה

הקדמה: בפס"ד ע"א 042684 משרד הבריאות ואח', נ' נועה קרן ואח', נדון מקרה של תביעת רשלנות רפואית בניתוח, שעניינה חיילת אשר נותחה בשל חשש לדלקת בתוספתן, אך במהלך הניתוח התגלתה ציסטה על שחלתה וזו נכרתה.

החיילת תביעה את משרד הבריאות ובית החולם רמב"ם על רשלנות רפואית בניתוח, בשל כך שלא אבחנו במועד את קיום הציסטה, דבר שלטענתה היה מייתר את כריתת השחלה. לאור העובדה שהייתה חיילת במועד הניתוח, נדונה השאלה האם חלה על המדינה אחרית בגין האירוע.

ניתוח פסק הדין

בפסק דין ע"א 042684 משרד הבריאות ואח' נ' נועה קרן ואח', נדון ערעורו של משרד הבריאות ובית החולים רמב"ם על פסק דינו של בית המשפט השלום, שהוגש באמצעות רשלנות רפואית עורך דין, שלא לסלק על הסף את תביעת המשיבים, נועה קרן וקצין התגמולים.

המשיבה 1, נועה קרן, הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד המבקשים בבית משפט השלום, לקבלת פיצוי בגין טיפול רפואי רשלני שניתן לה בבית החולים רמב"ם.

בתביעתה, טענה נועה, ילידת 1979, כי בשנת 1999, עת שירתה כחיילת בשירות סדיר בצה"ל, נתקפה כאבי בטן עזים אשר בעקבותיהם טופלה במחלקה כירורגית ברמב"ם, שם אובחנה כלוקה בדלקת תוספתן.

בעקבות אבחון זה, נותחה המשיבה. במהלך הניתוח, התגלה כי התוספתן אינו מודלק ועל אף כן נכרת מגופה. עוד התגלה כי המשיבה סובלת מציסטות בשחלה השמאלית ותסביב שחלה ימנית, ובעקבות גילוי זה נכרתו שחלתה הימנית והחצוצרה.

בתביעה, טענתה המשיבה כי התרשל בית החולים בכך שלא אבחן את מצבה הרפואי מיד עם אשפוזה, דבר אשר היה בו כדי למנוע את כריתת השחלה. עוד טענה המשיבה כי בוצע בה ניתוח בלא קבלת הסכמתה מדעת, שכן הסכמתה ניתנה אך ורק לניתוח הוצאת התוספתן.

בית החולים רמב"ם טען כי לא עומדת למשיבה עילה מאחר והייתה חיילת בעת האירוע, וביקש את מחיקת התביעה על הסף.

המבקשת טענה כי לפי חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) 1952, למדינה אין אחריות בנזיקין על אירוע שניתן במהלך טיפול רפואי שקיבל אדם במהלך שירותו הצבאי עקב השירות.

רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח נובעת מאי מתן טיפול רפואי נאות ואו אי קבלת הסכמה מדעת. בתי המשפט פסקו פעמים רבות, כי אי אבחון במועד עשוי להוות רשלנות רפואית, כפי שאכן קרה במקרה שבנדון.

רשלנות רפואית בניתוח עשויה להיות בעלת השלכות בלתי הפיכות, כפי שאירע כאן, משום ששחלתה של החיילת נכרתה ונזק זה לא ניתן לתקן.

קביעת בית המשפט

בית המשפט השלום קבע כי לא כל נזק שנגרם לחייל הוא נזק "עקב שירות צבאי", ונדרש קשר בין הטיפול הרשלני לשירות הצבאי. בית משפט השלום קבע כי במקרה זה, לא קיים קשר שכזה ועל כן אין מקום למחוק את התביעה.

לפי הוראת בית המשפט, צורף קצין התגמולים כמשיב לערעור. קצין התגמולים אישר כי הטיפול שקבלה המשיבה ניתן עקב שירותה הצבאי.

בית המשפט דן, בין היתר, בדיבור "עקב שירות צבאי" אשר משמעותו היא הטלת אחריות על בית החולים רמב"ם. בית המשפט קבע כי הנזק עקב הטיפול הרפואי שקבלה המשיבה נופל בגדר הביטוי "עקב השירות הצבאי".

בשל כך, קיבל בית המשפט את הערעור והורה על הפסקת תביעת המשיבה. המשיבה תוכל לפנות לקצין התגמולים בתביעה לפי חוק הנכים, ואם תביעתה זו תידחה, תוכל לחדש את תביעתה.

סיכום: במקרה של רשלנות רפואית בניתוח, עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך, כפי שאירע במקרה שנדון לעיל. במקרה בו מדובר בחייל שקיבל טיפול רפואי רשלני בעת שירותו, נבחנת השאלה האם הטיפול הרפואי ניתן בעקבות שירותו הצבאי.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דילוג לתוכן