ראיון אישי – עו"ד יריב קדם

עו"ד יריב קדםעו"ד יריב קדם, יליד 1968, נשוי לעפרה ואב לשקד ולעידו. רס"ן במילואים בחיל האוויר. עוסק בספורט אתגרי בשעות הפנאי (קייט-סרפינג, סקי).

בוגר הפקולטות למשפטים לתואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה, ולתואר שני במשפטים מאוניברסיטת ת"א. חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 1998. לאחר 8 שנים כעורך דין שכיר, ייסד בשנת 2006 משרד עורכי דין עצמאי העוסק בעיקר בקניין רוחני, יזמות עסקית ועסקאות בינלאומיות.

עו"ד קדם, מה הוביל אותך להחלטה להתמחות דווקא בתחום הקניין הרוחני?

תחום הקניין הרוחני הוא ייחודי ומגוון, ודורש ידע רב בתחומים רבים. אני מגשים את עצמי ביצירת ערך לעסקים בתחומים שונים בזכות הקניין הרוחני, בין בתחום הטכנולוגי (פטנטים) בין בתחומי העיצוב התעשייתי (מדגמים), בין בתחום השיווקי (סימני מסחר), ובין בתחום האומנות והיצירה (זכויות יוצרים).

יש סיפוק רב לראות כיצד חברה שפועלת בתחום מסויים משדרגת את עצמה, את ערכה, את נכסיה ואת הכנסותיה, לאחר "יישור קו" בתחום הקניין הרוחני, או כיצד הסכם אסטרטגי הופך מניצוץ בעיניו של ממציא, לגאווה עצומה, ולתזרים מזומנים נכבד.

האם הפסיקה בארץ מפותחת דיה בתחום הקניין הרוחני, או שבית המשפט שואב בעיקר מהנדון בעניין בפסיקות של בתי משפט זרים?

בכל הקשור לפסיקת בית המשפט העליון, בית המשפט מפתח את הקניין הרוחני באופן ראוי בדרך כלל.

אולם כיוון שלא כל התיקים מגיעים לבית המשפט העליון, אלא מיעוטם, ובבתי המשפט המחוזיים והשלום אין התמחות של ממש בכל הרזים והדקויות של הקניין הרוחני – ויש הרבה כאלו – יש מקום לשיפור.

אומר אף יותר מזה, לדעתי יש לפעול למיסוד השיפוט בתחום זכויות הקניין הרוחני. אלו זכויות קניין שערכן רב, וחשיבותן גדולה לא רק לעסקים, אלא גם לחברה הישראלית הנתרמת מן הפיתוח והשכלול של רעיונות, אמצאות, פיתוחים ויצירות.

כיצד היית מגדיר את ההתפתחות של התחום: האם ישנה כיום יותר מודעות לצורך ברישום הזכויות או שעדיין רבים לא מודעים לחשיבות העניין?

ישנו פער גדל והולך בין המודעות והצורך לרשום זכויות קניין רוחני, ובכך לייצר ערך נוסף לחברה מצד אחד, לבין הכלים והאמצעים שמעמידה מדינת ישראל לטובת העניין מצד שני.

כך למשל, כדאי וראוי היה להוסיף את האפשרות לרשום זכות קניין רוחני נוספת: "פטנט קטן" או "דגם" (Utility Model), המאפשר לרשום שכלולים של מוצרים קיימים. הדגם (Utility Model), יהווה כלי רישומי נוסף בצד הפטנט ("Utility Patent"), המדגם ("Design Patent"), וסימן המסחר ("Trade Mark").

כיום יש אפשרות רק לרשום מדגם בישראל, על דגם בחו"ל, וזה לא מספק.

בנוסף, רצוי וראוי היה לפתוח מחלקה נוספת לזכויות יוצרים, אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, על מנת לייצר ערך רישומי נוסף לקניין רוחני שמוחזק ע"י חברות בעלות תוכנה המוגנת בזכות יוצרים, חברות שמעצבות אתרים, ואומנים ויוצרים בתחום האומנות.

אין ספק שההתפתחות האדירה בתחום האינטרנט משפיעה על דיני הקניין הרוחני, האם לדעתך ישנה התמודדות טובה עם העניין במסגרת פסיקות בתי המשפט והחקיקה בישראל?

דיני הקניין הרוחני באים לידי ביטוי נרחב באינטרנט, בין מכוח החקיקה, בין מכוח הפסיקה:

כך למשל, קוד מקור של תוכנה הפועלת באינטרנט, עיצוב של אתרי אינטרנט, פרסום תמונות באינטרנט, שימוש בטקסטים באינטרנט, מוגנים בזכויות יוצרים מכוח החקיקה. דיני סימני המסחר חולשים על שמות מתחם ("Domain Names") מכוח הפסיקה (כגון פסק-דין סלקום).

פסיקה דומה מקובלת כיום גם במדינות רבות נוספות בעולם. בסך הכל הכלים שמעמידה מערכת המשפט בישראל להתמודדות עם הפרות קניין רוחני באינטרנט הדביקה בדרך כלל את הפער הטכנולוגי.

כך למשל, אחת התופעות השכיחות הינה אכיפת זכויות יוצרים כנגד פרסום תמונות באינטרנט, ללא רשות בעל הזכות בתמונות, ופעמים רבות ללא פרסום שמו.

ההפרה הפשוטה הזו עלולה להגיע (ומגיעה בפועל), לאור חוק זכויות יוצרים החדש מ- 2007, לפסק דין של בין כמה עשרות אלפי ₪, ל- 200,000 ₪ ויותר, בגין הפרה אחת.

האם, לדעתך, ההגנה שמספק בית המשפט היום על הזכויות ה"רוחניות" הוא מספק?

לו היה ההיבט השיפוטי של קניין רוחני ממוסד יותר, הייתי מרוצה יותר, ובדעתי לפעול בעניין זה.

האם אתה מוצא שוני בין גישת בית המשפט בישראל בתחום הקניין הרוחני לבין גישות רווחות בעולם?

יש לעשות אבחנה בין שלוש נקודות: אכיפה בישראל, הרישום בישראל, והפרשנות המשפטית בישראל.

נתחיל מהאחרון – פרשנות: הקניין הרוחני מאופיין במכנה משותף פרשני רחב ברוב המכריע של מדינות העולם, לרבות ישראל. הסיבות לכך הן:

(1) חקיקה בסיסית משותפת רבה באמצעות אמנות בינלאומיות רבות של קניין רוחני עליהן חתומות מדינות העולם, עוד החל מסוף המאה ה- 19, אשר רבו והשתכללו עם השנים. בכלל זה אמנת הטריפס (כחלק מארגון הסחר העולמי שישראל חברה בו), אמנת פריז (קניין רוחני תעשייתי), אמנת ברן (זכויות יוצרים), אמנת ה- PCT (פטנטים), ועוד.

(2) הואיל וזכות קניין רוחני יוצרת ערך חדש ונוסף לחברה, יש נטייה של החברה למנף את ההישג גם לחו"ל. במשך שנים רבות של "אבולוציה", דבר זה סייע לפתח אחידות של כללים בסיסיים בנושא זה, אחידות שקיבלה משנה תוקף בישראל עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי, ושינויי החקיקה שבאו בעקבות הצטרפות זו.

הרישום בישראל: ביצוע הרישום של זכויות קיימות משביע רצון, אולם יש מקום להוסיף זכויות לרישום, כגון "דגם" וזכויות יוצרים, כיוון שעצם הרישום יוצר ערך חדש, נוסף, ורב משמעות לחברות הרלוונטיות מאספקטים רבים כגון אספקטים כלכליים, מימוניים, שיווקים, חשבונאיים, משפטיים, ועוד.

אכיפה בישראל: יש מקום להגביר את האכיפה בישראל, הן הפלילית והן האזרחית, להחמיר בעונשים מחד, ולהגדיל את סכומי הפיצוי מאידך.

יש לעשות מאמצים רבים כדי לקבל בעולם מוניטין של מדינה השומרת על זכויות יוצרים וקניין רוחני, ולא רק של בעלי מוחות המייצרים קניין רוחני כמו גם ממציאים דרכים לא-דרכים להפר זכויות של אחרים.

היום, בעידן בו ניתן לצפות בטלוויזיה בתוכניות כמו "הכרישים" שנותנות דחיפה ליזמים צעירים – ניתן הדגש הראוי לכל הקשור לזכויות יוצרים וקניין רוחני גם בתקשורת?

יש מקום לתת דגש נוסף על הצד המשפטי, בנוסף להיבט העסקי.

איך אתה רואה את המשרד שלך בעוד כמה שנים – ולאן פניך?

לנגד עיני עומדת התמונה הכוללת, ובמיוחד תרומה לפעילויות של אחרים. אני מקווה לגדול, ולהמשיך לתת כתף תומכת לעסקים השונים, ולהשפיע ככל שרק אפשר על האמצעים שיעמדו לרשותם לגדול ולהשתכלל.

האם בעידן של "שוק מוצף" בעורכי דין, גם בתחום בו בחרת להתמקצע אתה מרגיש שמתחילה "ההצפה"?

מדי פעם בפעם פונים אליי עורכי דין עמיתים לקבל עצה על מנת לתת שירות ללקוחותיהם בתחום הקניין הרוחני. אני מסייע ככל שניתן, אולם לא ניתן להחליף שנים של נסיון וידע מאוד ייחודי, בשיחת טלפון.

אף שלזכויות הקניין הרוחני יש מכנה משותף, כל סוג זכות היא עולם שלם העומד בפני עצמו. לכל זכות קניין רוחני מערכת של חוקים, תקנות, פסיקה, ואמנות בינלאומיות הרלוונטיות לה ולא רלוונטית לזכות אחרת של קניין רוחני.

לדוגמא – מאחורי כל טופס של בקשת סימן מסחר עומד חיפוש מוקדם, בחינת האפשרויות בשוק, בחינת אפשרויות הרישום, שיקול דעת משולב – משפטי ושיווקי- בבחירת הסימן המבוקש לרישום. עד שמגיעים לתוצאה הרצויה (סימן המסחר המועמד לרישום) יכול שתיעשה עבודה רבה.

רישום אפשרי בחו"ל נותן לכך מימד נוסף. לפיכך להגיש טופס עם בקשה לרשום סימן מסחר ללא כל ה"שכל" שעומד מאחורי הטופס, משול לחציית כביש סואן בעיניים עצומות, המרחק קצר כמו שהטופס "פשוט", אך הסיכונים רבים.

ההתמודדות עם בעיות שנוצרות עקב בקשות שלא הוגשו כראוי עולות ממון רב,

בכאב לב של אובדן המותג המיוחל, ולעיתים בהורדת מוצרים מהמדפים. הנזק הכלכלי יכול להיות ניכר. ככל שיש עורכי דין רבים יותר שנכנסים לתחום הקניין הרוחני ללא ידע ונסיון מספיקים – ויש כאלו – השירות שמקבל הלקוח עלול להיות רשלני. הגילוי של זה עלול להיות מאוחר מדיי וכואב מדיי.

איפה עו"ד קדם יהיה בעוד 10 שנים?

אני מאמין שהמשרד ימשיך להתפתח בעשור הקרוב בתחומי הקניין הרוחני, היזמות העסקית, והעסקאות הבינלאומיות, באמצעות עורכי דין של המשרד. לעצמי אני מעוניין להמשיך ללמוד תואר שלישי, ובתחום הציבורי אני מקווה לתרום מהידע והנסיון שצברתי כדי לקדם גם היבטים מקצועיים של קניין רוחני.

____

משרד עורך דין יריב קדם מלווה עסקים וחברות בפעילותם בישראל ובחו"ל, תוך שמירת זכויות הקניין הרוחני שלהם באמצעות רישום זכויות קניין רוחני, חוזים, ואכיפה בבתי המשפט.

עו"ד קדם משמש כיועץ מכון היצוא, וכן מרצה במרכז הישראלי לטיפוח יזמות עסקית (מט"י) על ההיבטים המשפטיים הקשורים להקמת עסק, יזמות עסקית, ועוד.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!