ראיון אישי – עו"ד אבי זילברפלד

עו"ד זילברפלד, יליד 1956, בעל משרד עו"ד מאז 1983, נוטריון ומגשר.

בעברו איש מחשבים (שירות בממר"ם- יחידת המחשבים של צה"ל, כמתכנת וכמנתח מערכות מחשב). מרצה, ומחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת מסך – דין פסיקה ופרקטיקה", העוסק בתחום הבעייתי ופופולארי כאחד – גביית חובות באופן אישי מבעלי מניות ו/או מנהלים של חברות שקרסו.

עו"ד זילברפלד, מטרת הראיון היא גם לגלות על החיים שמאחורי המשפט. האם תסכים לשתף אותנו, מניסיונך רב השנים, מה הוביל אז להחלטה ללמוד משפטים, ומה הוביל אותך להתעסקות ספציפית עם דיני בנקאות?

בגיל 13 קראתי את הספר "בית דין" של קוונטין ריינולדס, אודות עוה"ד היהודי (ולימים שופט) סמואל לייבוביץ. כשסיימתי לקרוא את הספר, ידעתי כי זו שאיפתי בחיים…

הייתי אמור ללמוד משפטים בעתודה, אך מאחר והתגייסתי בתקופת מלחמת יום כיפורים, הצבא החליט, לפי צרכיו, כי אני "מתאים לו" למחשבים, וכך נקלעתי לממר"ם.

למרות השירות הממושך בממר"ם, לא ויתרתי על אהבתי הגדולה למשפטים: היכולת לפתור בעיות של בני אנוש , קסמו לי יותר מלסייע בפתרון בעיות לוגיות במחשבים. לפיכך, תוך כדי הצבא השלמתי לימודי באוניברסיטה, התמחיתי והוסמכתי כעו"ד.

עם תחילת עבודתי היה לי ברור שלא אעסוק בפלילים: יסלחו לי חברי ה"פליליסטיים", אך , לדעתי, צריך פיצול אישיות ע"מ לעסוק בתחום זה. לפיכך, עסקתי במגוון הרחב של המשפט האזרחי.

לימים, מנהל סניף בנק שהתוודע ליכולותיי המשפטיות, ביקש ממני לייצג את סניפו, ובתוך זמן מה מצאתי עצמי מייצג סניפים רבים של אותו בנק, וזאת עשיתי במשך כ- 10 שנים.

במבט לאחור, האם היית מקבל החלטה אחרת בקשר לתחום עיסוקך?

חד משמעית – לא, למרות שהיו פיתויים, כגון: להתמחות בתחום דיני המחשבים . יצוין כי באותה תקופה, הייתי בין עוה"ד הבודדים בארץ שהבינו תחום זה.

כמי שמנהל משרד ותיק, הרואה סביבו עורכי דין צעירים רבים – מה עמדתך ומה היית ממליץ לאלה שרק התחילו?

בשנת 1975, טרם תחילת לימודי המשפטים, פניתי לעו"ד ותיק שהכרתי, והתייעצתי איתו אם כדאי, כי "יש כל כך הרבה עו"ד"… (אז היו כ- 7,500 עו"ד בארץ). את תשובתו לא אשכח : "זה כמו דגים בים. יש דגים שמנים, ויש דגים צפים מרעב". גם כיום, עם קרוב ל- 50,000 עו"ד, התשובה עדיין נכונה.

במציאות כיום, אמליץ לעוה"ד הצעירים לא להיחפז יתר על המידה ביציאה להיות "עצמאי".

מוטב לרכוש ניסיון מעשי רב כ"שכיר", לצבור ידע ומוניטין, ולהקים משרד עצמאי רק כשיש לא רק בסיס כלכלי סביר , אלא גם בסיס של ידע וניסיון. יש לזכור: גם עוה"ד ה"אזרחיים", עוסקים בהשלכות על חיי הלקוח, על כל האחריות הנובעת מכך.

חדשות לבקרים מתפרסמות כתבות אודות המאמצים להקשיח את תנאי הכניסה למקצוע (כמו למשל הארכת ההתמחות לשנתיים), מה דעתך בעניין?

אינני בעד "להקשיח תנאי הכניסה למקצוע", אך אני בעד לגרום לכך שמי שיוסמך כעו"ד יקבל כלים נאותים יותר לביצוע תפקידו.

במסגרת זו, אני בהחלט סבור שהארכת ההתמחות הינה אמצעי ראוי לכך.

כן אציין,לצערי, ש"מבול" עוה"ד הצעירים יוצר לעיתים, תופעות הזויות בבית המשפט: עו"ד עם שפת רחוב קלוקלת, תת רמה בנימוס המתבקש בפניה לשופט, התלהמות וחוסר נימוס במגע עם עו"ד אחרים, זלזול בחובות אתיות כלפי הלקוח, ועוד.

לפיכך, מן הראוי, לדעתי, שהלשכה תייחד מחשבה אף לבעיה זו, הפוגעת לא רק בחבריה, אלא אף בציבור הנרחב כולו.

כמי שעוסק בדיני בנקאות, מה הרושם שלך בנוגע ליחסי הכוחות, כפי שהם באים לידי ביטוי בביהמ"ש, בין הלקוח לבין הגוף הבנקאי (הגדול והחזק)?

הגם שבית המשפט מודע בהכרח לפער העצום ביחסי הכוחות שבין הצדדים, בד"כ אין הדבר בא לידי ביטוי ראוי בפסיקה.

האם ניתן לחוש בשינוי בגישת הבנקים ללקוחות, לנוכח הפרסומים אודות צניחה דרמטית ברווחיות?

ישנו שינוי דראסטי במהלך השנה האחרונה.

לא רק בגלל הצניחה ברווחיות, אלא גם בגלל הסיכון הממשי לקריסת לקוחות. במדיניות החדשה, הבנקים מנסים לצמצם סיכונים באופן מירבי.

כך, הם נמנעים מלתת אשראי ללקוחות ו/או לעסקאות שבעבר לא היססו לתת להם אשראים, ואף באופן נדיב. כך אף הבנקים כיום ימהרו יותר מבעבר לנקוט בהליכי תביעה ו/או מימוש כנגד לקוחות "מתנדנדים".

האם המשבר הכלכלי נותן אותותיו בהקשר של תביעות של לקוחות נגד גופים בנקאיים?

התמונה מורכבת: מחד גיסא, ישנם יותר סכסוכים בין הבנקים ללקוחות, מחמת המשבר הכלכלי. מאידך גיסא, ישנם לקוחות החשים היטב את בעיית הנזילות, עובדה המשליכה על יכולתם הכלכלית לשאת בעלויות המאבק המשפטי.

המשבר הכלכלי התחיל בעצם במתן הלוואות חסר אחראיות מצד גופים בנקאיים גדולים בארה"ב – האם בישראל יש חשש לקריסה דומה?

ייאמר לזכות המערכת הבנקאית הישראלית, כי היא שמרנית באופן משמעותי מול המערכת המקבילה בארה"ב.

הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, אך גדולים ממני סוברים כי אין כל חשש לקריסה דומה בארץ.

ברמה האישית – באיזה צד אתה בדר"כ מעדיף להיות, כמייצג הבנק או כמייצג הלקוחות התובעים בנקים?

ישנה אמרה כי "בנקאי" זה מי שנותן לך מטריה בקיץ, ומבקש אותה בחזרה בחורף…

לצערי, מתוך ההיכרות העמוקה עם המערכת, אמרה זו מוכיחה עצמה לעיתים קרובות (מידי) כנכונה.

במרוצת תקופה של כעשר שניים שייצגתי בנק, התברר לי יותר ויותר, כי ייצוג הבנק תובע ממני ויתור על עקרונות של הגינות ותום לב, בהם אני דוגל.

לפיכך, משהגדישה הסאה, החלטתי במהלך 1997 להפסיק ולייצג את הבנק.

לאור ניסיוני הרב בתחום זה, והיכרותי את המערכת "מבפנים", החלטתי להמשיך ולעסוק בתחום, אך מהכיוון ההפוך: העזרה ל"אזרח הקטן", כנגד המערכת הבנקאית.

אין ספק כי תחושת הסיפוק שיש לי ב"צד" זה, הינה עצומה ! לא רק סיפוק מקצועי על עצם הזכייה, כי אם הסיפוק האישי בהוקעת התנהגות שרירותית של בנק, שאמור לפעול לטובת לקוחותיו.

איפה עו"ד זילברפלד יהיה בעוד 10 שנים?

ראשית, אני מקווה שאהיה בריא… זכיתי, ואני אוהב את עבודתי. אוהב את הקשר הישיר עם האדם , ורואה בתפקידי שירות לציבור.

לפיכך, כל עוד בורא עולם יזכני להמשיך בעבודתי, אעשה זאת ואשתדל ליהנות מכל רגע.

עם זאת, תקוותי הנה כי אחד מילדי יצטרף למשרדי, ואזכה לראות המשכיות של המשרד, גם כשארצה ללכת לדוג…

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!