עסקאות נוגדות של "בר רשות" במשק חקלאי

ביום 20.8.08 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בנצרת (הפ' 174/07) בעניין עסקאות נוגדות שבוצעו בזכויות המנוח במשק חקלאי.

התובע טען כי רכש מהמנוח את הזכויות במשק במושב אילניה ואילו הנתבע 2 טען כי נרשם לטובתו משכון על הזכויות החוזיות שהיו למנוח במשק, מספר שנים לאחר שהמשק נמכר על ידי המנוח לידי התובע.

מאחר ונתבע 2 הגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל למימוש המשכון, ביקש התובע מבית המשפט שיצהיר כי המשכון בטל.

בית המשפט קבע, כי מאחר וזכויות המנוח במשק החקלאי הן של "בר רשות", הרי שמדובר בזכות אישית, ולא קניינית, שאיננה ניתנת להעברה.

משכך, אף לא ניתן לרשום משכנתא אך ניתן לרשום משכון. כפועל יוצא מכך, הרי שאין תחולה לסעיף 9 לחוק המקרקעין המתייחס לעסקאות נוגדות במקרקעין.*

במקרה דנן, מדובר על אדם שמכר את זכויותיו החוזיות, ולאחר מכן שב ועשה עסקה נוגדת- שעבד אותם, ומשכך חל סעיף 12 לחוק המטלטלין, תשל"א- 1971 שהינו המקבילה לסעיף 9 לחוק המקרקעין כאשר מדובר בזכויות שאינן קניניות.

סעיף 12 לחוק המטלטלין קובע כי "אדם שהתחייב להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת במטלטלין, ולפני שמסר את המטלטלין או הקנה לו את הזכות חזר והתחייב עם אדם בהקנייה נוגדת, זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה וקיבל את המטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה- זכותו עדיפה".

אם כן, סעיף 12 לחוק המטלטלין נותן עדיפות לעסקה הראשונה בזמן, אלא אם כן השני קיבל את המטלטלין לידיו בתום לב ובתמורה.

עסקת משכון הינה עסקה המהווה מכר פוטנציאלי, ומשכך, לפי פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, היא מהווה עסקה נוגדת למכר.

לאור קביעה נורמטיבית זו, נשאלת השאלה האם בעל הזכות הנוגדת השני מילא אחר התנאים הקבועים בחוק כך שתינתן לו עדיפות מפני הראשון בזמן או לא?

בית המשפט קבע כי העסקה עם התובע היתה קודמת בזמן. גם אם התובע לא השלים את כל חיוביו על פי העסקה, עדיין זכותו קודמת בזמן.

בית המשפט קבע כי לא הוכח כי הנתבע 2 הלווה כספים למנוח ומשכך מושכנו הזכויות, ולפיכך, אין כלל עסקת משכון נוגדת. לחילופין, לא הוכח כי עסקת המשכון הינה "בתמורה" שהינה תנאי כאמור בסעיף 12 לחוק המטלטלין.

לגבי תום לבו של נתבע 2 קבע בית המשפט כי תום לב נמדד הן לפי תום לב סוביקטיבי והן תום לב אובייקטיבי. תום לב סובייקטיבי משמעו- האם ידע הקונה השני על העסקה הראשונה, בעת שערך את העסקה הנוגדת.

תום לב אובייקטיבי משמעו- האם הקונה השני בדק את המצב הרישומי בפנקסי רישום המקרקעין או מצב ההחזקה במקרקעין טרם עריכת העסקה. עצימת עיניים יכולה להתפרש כחוסר תום לב אוביקטיבי.

כך גם, דרישת תום הלב מחייבת את הרוכש השני לוודא ולאמת האם מצב הבעלות והחזקה בנכס, כפי שהוצג לו על ידי המוכר, תואם את המצב בפועל ובשטח.

דרישת תום הלב זהה הן כאשר מדובר בעסקה נוגדת במקרקעין והן בעסקה נוגדת במטלטלין.

בעניין זה קבע בית המשפט, כי בעת ביצוע העסקה הנוגדת השנייה, התובע לא תפס חזקה במשק החקלאי, ומשכך לא יכול היה הנתבע 2 לדעת כי יש למאן דהוא זכויות במשק החקלאי.

ואולם, בית המשפט קבע כי בעל המשכון יכול היה לבצע בדיקה ברשויות המס ו/או בסוכנות היהודית ו/או במנהל מקרקעי ישראל ואז לגלות את דבר העסקה הנוגדת. הנתבע 2 לא ביצע בדיקות אלו.

אכן, גם לרוכש הראשון יש חובה לרשום את זכויותיו כדי למנוע "תאונות משפטיות", אולם הלכה זו תחול רק אם השני היה תום לב, וזאת כאמור לא הוכח.

לאור האמור לעיל, קיבל בית המשפט את התביעה והורה על בטלות המשכון.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!