עוד על משפט תעבורה
דיני תעבורה במשפט הפלילי
עבירת תנועה נחשבת לעבירה פלילית לכל דבר ועניין.
ניהול משפט תעבורה, מתנהל על פי סדרי הדין הנהוגים במשפט הפלילי, לרבות העונש הקבוע בצד עבירת תנועה, שבמקרים מסוימים יכול להגיע אף לריצוי מאסר בפועל.
משטרת ישראל היא התובעת והיא מגישה לבית משפט לתעבורה אישומים בגין מנעד רחב של עבירות תעבורתיות, החל מעבירות קשות כגון הריגה, גרם מוות ברשלנות, עובר דרך נהיגה בשכרות, גרימת תאונת דרכים, נהיגה בקלות ראש, וכן בעבירות שלא גרמו לנזק, הנחשבות לקלות, כגון, נהיגה במהירות מופרזת, אי מתן זכות קדימה ויוצא באלה.
דוחות תנועה או זימון למשפט
ישנם שני סוגים של אישומים, בגין עבירות תעבורה:
דוחות תעבורה וזימון להישפט בבית המשפט לתעבורה.
דוחות תעבורה , הנם קנסות הניתנים בגין עבירות תעבורתיות קלות יחסית, עליהם אין חובת שפיטה. עם זאת, במידה והנהג מעוניין לערער על תוקפם רשאי הוא להגיש בקשה להישפט בבית המשפט לתעבורה.
יש לדעת, כי במידה והנהג בוחר לשלם את הקנס, יש בכך הודאה באשמה, שלעיתים מקימה "עונש על תנאי".
האישום השני, הנו זימון להישפט והוא ניתן בגין עבירות חמורות יותר, אשר בגינן מוגש כתב אישום נגד הנהג.
כתב האישום
כאמור, כתב אישום מוגש בגין עבירות תעבורתיות חמורות.
כתב אישום צריך לכלול את שם בית המשפט אליו מוגש כתב האישום ובו תתנהל התביעה, ציון מדינת ישראל כתובעת המאשימה, פרטיו האישיים של הנאשם, תאור העובדות המרכיבות את העבירה, לרבות פרטי הזמן והמקום, תוך ציון סעיפי החוק בהם הואשם הנהג, וכן פרטיהם של עדי התביעה, אם ישנם.
עיון בחומר החקירה
על פי חוק סדר הדין הפלילי זכאי הנאשם לעיין בחומר החקירה שבידי התביעה. התביעה מוגבלת להבאת ראיות ועדים שנכללו בחומר חקירה זה.
זכות העיון בחומר החקירה הנה זכות המקנה יתרון רב לנאשם, בכך שהיא מאפשרת לו להתכונן להאשמות נגדו ובכך חוסכת לו הפתעות לא נעימות בזמן אמת.
סדרי הדין בבית המשפט לתעבורה
משפט תעבורה מתחיל עם הקראת כתב האישום, אשר בסיומו נדרש הנהג-הנאשם להשיב על האשמה. במידה והנאשם מודה במיוחס לו, תם המשפט והשופט קובע את גזר הדין.
במידה והנאשם כופר באשמה, המשפט עובר להליך הוכחת האשמה.
הליך זה מתחיל בפרשת התביעה, אשר פורסת את ראיותיה ועדיה ומנסה להוכיח את אשמו של הנהג.
בהקשר זה יצוין, כי התביעה מוגבלת להבאת הראיות והעדים שצוינו בכתב האישום והועמדו לרשות ההגנה במעוד מועד.
בסיומה של פרשת התביעה, יכול הנאשם לטעון כי אין הוא חייב להשיב על האשמה, מאחר ואין היא מעלה הוכחה מספקת לאשמו. במידה ובית המשפט יקבל טיעונו זה, יזוכה הנאשם מכל אשמה.
במידה והנאשם לא טוען כאמור, רשאי הוא לפתוח בפרשת ההגנה, בה יציג את ראיותיו שלו ועדייו, כאשר הוא מעיד ראשון. יצוין, כי על פי חוק סדר הדין הפלילי, ההגנה אינה מוגבלת לראיות שהוצגו בכתב ההגנה.
לאחר תום הבאת הראיות, יחל הליך הסיכומים, כאשר התביעה מסכמת ראשונה וההגנה אחריה. לאחר שבשלב זה, יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת הדין, בתוך 60 יום מתום השמעת/הגשת הסיכומים לעניין האשמה.
בהכרעת הדין יפסוק בית המשפט, על פי הראיות הוצגו בפניו, האם מצא את הנאשם אשם אם לאו.
במקרה של זיכוי, יומר זאת בית המשפט מייד, ובזאת יסתיים המשפט. במקרה של הרשעה, יעבור השופט לגזר הדין, בו יקצוב את עונשו של הנאשם, בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבותיה.
בגזר הדין רשאי בית המשפט לתעבורה לפסוק מגוון עונשים: החל מהטלת קנסות כספיים, פסילת רישיון על תנאי או בפועל, מבחני נהיגה תיאורטיים או מעשיים, הטלת עבודות שירות, ובמקרים חמורים אף ריצוי מאסר על תנאי או בפועל.
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה
על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, עומדת זכות ערעור, הן לתביעה והן להגנה, לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 יום ממועד מתן פסק הדין.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
