עוד על פסילה מנהלית

פסילה מנהלית

משמעותה המעשית של פסילה מנהלית, הנה פסילת רישיון הנהיגה של נהג שיש יסוד סביר להניח שעבר עבירת תנועה.

מהן העבירות בגינן תיתכן פסילה מנהלית?

אשר קיים יסוד סביר להניח, כי נהג ביצע עבירה תעבורתית, מהעבירות המנויות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה וכן מהעבירות המנויות בסעיף 47 לפקודת התעבורה, מוסמך שוטר בדרגת מפקח ומעלה, להורות על פסילת רישיון הנהיגה שלו, בו במקום, לפרק הזמן הקבוע בגין אותה עבירה.

מהו פרק הזמן בו ניתן לפסול רישיון בפסילה מנהלית?

פרק הזמן בו ניתן להורות על פסילת רישיון בפסילה מנהלית, קבוע בסעיף 47 לפקודת התעבורה, ונע בין 30 יום ל-90 יום, תלוי בחומרת העבירה שנעברה.

עבירות שלא גרמו לנזק – בגין עבירות תעבורה שלא גרמו לנזק גוף לאיש מהמעורבים, קבועה פסילה מנהלית בת 30 ימים.

המחוקק התיר בעבירות אלה שיקול דעת לקצין המשטרה, ובסמכותו לפסול רישיונו של נהג אף לתקופה קצרה יותר.

המדובר בעבירות תעבורה קלות יחסית, המנויות בתוספת הרביעית לפקודה, ובהן: אי מתן זכות קדימה לפי תמרור:

נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים ; נהיגה ברכב לא תקין עד כדי סיכון המשתמשים בדרך:

עקיפה בדרך לא פנויה; נהיגה במהירות מופרזת (בדרך עירונית למעלה מ- 30 קמ"ש מעל המותר, בדרך בין-עירונית למעלה מ- 40 קמ"ש מעל המותר): אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, תוך סיכונו: משקל יתר של 25% ומעלה מהמשקל הכולל של הרכב:

נסיעה במחסום רכבת בעת עלייתו או ירידתו ; הובלת חומרים מסוכנים בניגוד לחוק.

מעורבות בתאונת דרכים שגרמה לחבלת גוף ונזק רכושי – בגין מעורבות הנהג בתאונת דרכים שגרמה "רק" לפצועים ולנזקי רכוש, קבועה פסילה מנהלית בת 60 ימים.

בסעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה, נוקט המחוקק לשון "רשאי", ומכאן עולה, כי יש שיקול דעת לקצין המשטרה לפסול רישיון של נהג לפרק זמן קצר יותר, על פי התרשמותו מהאירוע והנסיבות.

מעורבות בתאונת דרכים קטלנית שקיפחה חיים – בגין מעורבות נהג בתאונת דרכים קטלנית שגרמה למוות, קבועה פסילה מנהלית בת 90 ימים.

יש להדגיש כי המחוקק אינו מתיר בעניין זה שיקול דעת ומורה לקצין המשטרה להורות על פסילת רישיון של נהג למשך 90 ימים, זאת במידה ויש לו יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום בגין מעורבות הנהג בהתרחשות התאונה הקטלנית.

חובת שימוע

בטרם מתן פסילה מנהלית, קבועה חובת שימוע, המורה לקצין המשטרה לשמוע את טיעוני הגנתו של הנהג.

בהקשר זה, יש לומר, כי רק שוטר בדרגת מפקח ומעלה, מוסמך לפסול בפסילה מנהלית רישיון נהיגה בו במקום, ובלבד שנערך שימוע בזירת האירוע.

אם נכח בזירת האירוע שוטר – שאינו בדרגת מפקח – בסמכותו ליטול את רישיונו של הנהג, להחליפו באישור תנועה זמני, ולהזמינו להתייצב בתחנת המשטרה – לשם עריכת שימוע – בפני מפקח משטרה, אשר יחליט האם הנסיבות מצדיקות הטלת פסילה מנהלית.

נהג שהוזמן כאמור, חייב להתייצב בתחנת המשטרה, לא יאוחר משלושה ימים מיום האירוע.

במהלך השימוע ייפרסו בפניו את החשדות נגדו, ותינתן לו הזדמנות לטעון כנגדם.

במידה והנהג לא מתייצב להליך השימוע כפי שנדרש, מוסמך מפקח משטרה לפסול את רישיונו באופן אוטומטי בלי להידרש לטיעוניו בעניין.

לכן, בכל מקרה, ההמלצה הגורפת היא להגיע לשימוע, ולנסות למנוע את רוע הגזרה.

בעת השימוע, יתחשב מפקח המשטרה, בחומרת העבירה שבוצעה, בעברו הפלילי-תעבורתי של הנהג, בגילו ובוותק הנהיגה שלו, במשלח ידו ובנסיבותיו האישיות.

ביטול פסילה מנהלית

סעיף 48 לפקודת התעבורה דן בזכות הנהג להגיש בקשה לביטול פסילה מנהלית.

נהג שעבר שימוע והוטלה עליו פסילה מנהלית, רשאי להגיש בקשה לביטולה, לבית משפט לתעבורה, על פי כללי הסמכות המקומית.

במסגרת הבקשה יציג הנהג את טיעוני הגנתו, וינסה לשכנע את בית המשפט לבטל את הפסילה המנהלית.

בית המשפט לתעבורה, יפסוק בעניינו, לא לפני ששמע את תגובת ב"כ השוטר או היועץ המשפטי לממשלה.

בסמכותו של בית המשפט לבטל את הפסילה לאלתר, בתנאים או בלעדיהם, ובלבד ששוכנע כי ביטולה לא יפגע בביטחון הציבור.

במידה ובית המשפט החליט להותיר את הפסילה על כנה, יכול הנהג להגיש בקשה לעיון חוזר, בתנאים מסוימים.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!