נזיקין

מהם דיני נזיקין?

דיני נזיקין הם דינים המלווים אותנו מהרגע שאנו מתעוררים בבוקר ועד שאנו הולכים לישון בלילה.

כל מקום אליו אנו מגיעים נוכל לראות תביעות נזיקיות, היות ודיני הנזיקין נמצאים בכל מקום. לדוגמה אם אנו הולכים לביקור אצל רופא, נוכל לראות על שולחנו תביעות רשלנות פוטנציאליות.

אם אנו גרים בסמיכות למפעלים מזהמים או מרעישים או אנטנות סלולאריות, דיני הנזיקין אף הם נמצאים באזור. אם בטעות החלקנו בסופר או על המדרכה ברחוב, גם אז דיני הנזיקין נמצאים במקום.

הגדרת דיני נזיקיןהגדרה המשותפת לכל סוגי האחריות בדיני נזיקין. ישנם מספר חיקוקים השונים אחד מהשני והמטרה היא מציאת מכנה משותף המצדיק את ריכוזם תחת ענף משפטי אחד.

אופן התפתחות דיני הנזיקין

לא היה רעיון ראשוני שטען שזהו הענף ממנו גוזרים כללי אחריות, ההתפתחות דיני הנזיקין הייתה הדרגתית בהתאמה לצרכים ונסיבות החברה.

העוולות הראשונות היו השגת גבול ותקיפה ולאחר מכן נוצר הצורך למקרים אחרים, כמו עוולת הרשלנות והסדרים חקיקתיים חדשים. התוצאה היא קובץ של דינים השונים במידה רבה אחד מהשני.

דוגמה לכך ניתן לראות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים השונה מעוולת הרשלנות.

הבדלים בין דיני נזיקין לדינים אחרים

על מנת לראות מהן התכונות של דיני הנזיקין יש לעשות הבחנה בינם לבין דינים שונים, כגון: דיני החוזים או דיני המשפט הפלילי.

לדוגמה ניתן לקחת את תקופת ההתיישנות המחושבת באופן שונה בכל ענף. בדיני החוזים התקופה מתחילה ממועד הפרת החוזה ואילו בדיני נזיקין התקופה תתחיל בד"כ מהמועד בו נגרם הנזק.

בדיני העונשין במשפט הפלילי העבירה היא נגד המדינה והיא זו שמייצגת את הציבור.

לכן מי שמניע את ההליך הפלילי היא המדינה (על אף שאדם יכול להגיש קובלנה פרטית בעבירות ספציפיות).

בדיני הנזיקין ההליך יתרכז תמיד בהפרת זכות בעלת אופי פרטי, ההליך הוא של אדם פרטי שנגרם נזק לרכושו או חברה שנגרם לה נזק כלכלי בעקבות יעוץ רשלני של עו"ד או רו"ח לדוגמה.

כמו כן גם המדינה יכולה להיות התובעת בנזיקין, אך היא תתבע לא כסמכות שלטונית אלא במטרה להגן על אופי פרטי.

המדינה היא בעלת רכוש מקרקעין (אדמות) ומיטלטלין (רכבים) ויש לה עילות תביעה נזיקיות, כמו כן היא לא תובעת בשם הציבור בתחום דיני הנזיקין.

במרכז ההליך עומדת זכות בעלת אופי פרטי ולא כפי שבעונשין הפעולה שנעשית היא נגד המדינה. הבדל נוסף הוא ברמת ההוכחה ונטל השכנוע שנדרש בדיני עונשין מעל ספק סביר ובדיני נזיקין מעל 51%, כלומר במאזן הסתברותי שעובר את החצי.

בדיני העונשי ניתן ראות שהגישה השלטת היא הגישה הגמולנית, קרי מטרת הענישה היא הרתעה והרחקה של העבריין מהחברה.

דיני הנזיקין לעומתם בעלי גישה שונה, בה המטרה היא טיפול בקורבן/ ניזוק ולפצות אותו לשם השגת שלל מטרות.

זו אחת הסיבות העיקריות שבד"כ בדיני עונשין, השאלה אם נגרם נזק או לא פחות רלוונטית ובדיני נזיקין בד"כ יש צורך בהיגרמו של נזק.

מטרות דיני הנזיקין

מערכת דיני נזיקין היא מערכת יקרה, בה המזיק והניזוק מתכנסים ביחד להליך משפטי על מנת שכסף (פיצוי) יעבור ביניהם. המטרה היא קיומו של הליך שבמסגרתו נתבע פיצוי וביהמ"ש מחייב את המזיק (גורם הנזק) להעביר את הפיצוי לניזוק (אדם לו נגרם הנזק).

הגיוני שאם נגרם נזק לאחר מן הראוי שהוא ישיב את מצבו לקדמותו. המטרה ראויה כיוון וברגע שיש פיצוי הם לא נפגעים או מפסידים והם לא יהפכו להיות נטל על החברה.

הצדקה זו של פיצוי בולטת מאוד בדיני נזיקין, בהרבה פס"ד אחת הדרכים היחידות להסבר הפסיקה תהיה הצדקת הפיצוי או המטרה של הפיצוי.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!