נהיגה בשכרות
בישראל, קיים עונש מינימום לנהיגה בשכרות והוא שלילת רישיון הנהיגה לתקופה של לפחות שנתיים. בנוסף לעונש זה, רשאי בית המשפט לגזור על הנאשם עונש מאסר וכן קנס כספי.
שלילת רישיון הנהיגה לתקופה כה ארוכה, נועדה להרתיע נהגים מפני נהיגה בגילופין, אך למרבה הצער, עבירה זו עדיין שכיחה למדי.
רבים מכתבי האישום בגין נהיגה בשכרות, מסתיימים בעסקת טיעון. המשמעות: הנהג מודה ומקבל עונש מופחת מזה שהיה מקבל לו היה בית המשפט מרשיע וגוזר את העונש. במסגרת הסדר טיעון, יכול הנהג לקבל שלילה לתקופת זמן נמוכה מתקופת המינימום,
למשל, שלילה של 3 חודשים, חצי שנה, במקום פסילת רישיון לשנתיים.
מתי מוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות?
כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, מוגש כאשר בדיקת שכרות הראתה כי כמות האלכוהול בגוף הנבדק, עולה על הכמות המותרת על פי חוק.
אם בוצעה לנהג בדיקת נשיפה ונמצא מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, הנהג שיכור. אם נלקחה דגימת דם, אזי נוהג בשכרות מי שנמצאה בדמו כמות של מעל 50 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם.
חשוב לציין כי לעיתים, בדיקות השכרות אינן מדויקות והן מובילות לכתבי אישום שלא בצדק. במצב שכזה, תפקידו של עורך הדין המייצג את הנהג, יהיה להטיל ספק באמינותה של הבדיקה, כך שבית המשפט יזכה את הנהג מן האשמה.
הבדיקה הנפוצה יותר היא בדיקת הנשיפה, אותה מבצעים על ידי מכשיר הינשוף. ניתן למצוא מספר פסקי דין, בהם זוכו נהגים מכתב אישום בגין נהיגה בשכרות, משהוכיחו כי הבדיקה לא הייתה תקינה. ניתן כמובן גם להטיל ספק בבדיקת שכרות המבוצעת על ידי דגימת דם, הכול על פי נסיבות המקרה.
שימו לב – שוטר רשאי לדרוש בדיקת ינשוף, ללא הגבלה. אין הכרח כי התעורר חשד ספציפי כי הנהג שיכור. לעומת זאת, שוטר אינו רשאי לדרוש דגימת דם, אלא אם יש חשד כי הנהג שיכור או במקרה שבו התרחשה תאונת דרכים.
בדיקת שכרות – האם מותר לסרב?
הסברה הרווחת היא כי סירוב לבדיקת שכרות, יכול למנוע כתב אישום. ובכן, זוהי סברה שגויה. ככלל, סירוב לבדיקה שווה להודאה! המשמעות היא כי אדם המסרב לבדיקת שכרות, חשוף לעונש המינימום בגין נהיגה בשכרות ואף לעונשים נוספים.
מצבו אינו שונה ממצבו של מי שנבדק והבדיקה הראתה כי כמות האלכוהול היא מעל המותר. עדיף יהיה לנהג להיבדק ואם יוגש נגדו כתב אישום, ינסה למצוא פגמים בבדיקת השכרות ובמקרה הצורך, להגיע להסדר טיעון מקל עם התביעה.
האם יש חריגים לכלל? סירב אדם לבדיקת שכרות בשל מצב רפואי למשל, המונע ממנו באמת לעשות את הבדיקה, סביר להניח כי לא יוגש נגדו כתב אישום ואם יוגש, יזכה בית המשפט מאשמה.
זאת כמובן בתנאי שלא היו אפשרויות בדיקה נוספות אשר יכול היה הנהג לעשות. דוגמא נוספת: השוטר לא הסביר לנהג את מטרת הבדיקה ואת המשמעות המשפטית של הסירוב. במצב זה, יכול להיות שהסירוב לא יוביל להרשעה בגין נהיגה בשכרות.
נהיגה בשכרות – פסילת רישיון הנהיגה
למען הרתעת הציבור, נקבע עונש מינימום למורשע בגין נהיגה בשכרות והוא שלילת הרישיון לשנתיים לפחות.
במקרה של הרשעה בשנה קודמת, הפסילה היא לארבע שנים לפחות.
בית המשפט אינו רשאי להקל בעונשו של המורשע, אלא בנסיבות מיוחדות. הוא אינו נוהג לעשות שימוש רב בסמכות זו, מתוך גישה המבקשת להחמיר עם הנוהגים בשכרות ולצמצם את שכיחותה של עבירה זו.
במקרים חמורים של נהיגה בשכרות, בהם רמת האלכוהול שנמצאה הייתה גבוהה משמעותית מעל הכמות המותרת וכאשר גרם נהג לנזקים בעקבות שכרותו, בתי המשפט מטילים גם עונשי מאסר וקנסות כספיים, הבאים בנוסף לעונש שלילת הרישיון.
עסקאות טיעון
ישנם לא מעט כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות, הבאים לסיומם באמצעות הסדר טיעון.
עורכי דין לדיני תעבורה, המייצגים נהגים, בוחנים כל מקרה לגופו ובהתאם לכך, ממליצים האם לחתום או לא לחתום על עסקת טיעון, למשל:
טיב ראיות התביעה: ככל שתיק התביעה חזק יותר, כך ייטה עורך הדין להמליץ על הסדר טיעון.
למשל, כאשר בדיקת השכרות הייתה תקינה ולא ניתן להטיל ספק באמינותה. לעומת זאת, אם עורך הדין מצא פגמים בבדיקה, אשר די בהם כדי ליצור ספק במהימנות הבדיקה, הרי שיש סיכוי טוב לזיכוי ולכן, לא ימליץ על הסדר טיעון.
נסיבות העבירה: בתי המשפט נוהגים להחמיר מאוד עם נאשמים בגין נהיגה בשכרות. הם רשאים לגזור שלילת רישיון לתקופה ארוכה, מעל המינימום וכן, לגזור עונשים נוספים, מלבד עונש הפסילה. לכן, אם נסיבות העבירה חמורות, ייתכן ויהיה זה לטובת הנאשם, לחתום על הסכם עם התביעה.
הרשעה בשנה קודמת: נהג אשר הורשע בנהיגה בשכרות בשנה קודמת, הסמוכה לעבירה הנוכחית, עונש המינימום לגביו הוא ארבע שנים של שלילת רישיון ולא שנתיים. לפיכך, במקרה של הרשעה קודמת, אם יש על השולחן עסקת טיעון, סביר כי עורך הדין ימליץ עליה.
נהיגה בשכרות, היא עבירה בגינה מוגשים כתבי אישום רבים בישראל. העונש בגין עבירה זו הוא שלילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים לפחות.
כתב האישום מתבסס על בדיקת שכרות שערך שוטר לנאשם, על פיה כמות האלכוהול שבגופו, עולה על הכמות המותרת על פי חוק.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!