מתגרשים וחוזרים – מה הדין כשבני זוג מתגרשים וחוזרים לגור יחד?
זוג המחליט להתגרש עושה זאת בשני דרכים: באמצעות הסכם או במסגרת תביעות לערכאות המשפטיות.
הגירושין דה פקטור נעשים בבית הדין הרבני או במסגרת דתית אחרת – הכל תלוי בדתם של בני הזוג וכמו כן באם הנישואים היו אזרחיים.
מה קורה אם אותו זוג אשר קיבל את גט הפיטורין מבית הדין הרבני מחליט להמשיך להתגורר יחד, בלי טקס הנישואין עצמו? מה הדין אומר על כך? כיצד על בני הזוג לנהוג במהלך המצב החדש?
הדין האזרחי
הכוונה לבתי משפט לענייני משפחה. אין חיקוק מיוחד עבור מצב זה של זוג החוזר או ממשיך להתגורר יחד לאחר החתימה על הסכם הגירושין או לאחר מתן פסקי הדין בתביעות השונות.
בהנחה כי מצבם המשפטי של הזוג הוסדר בעת הגירושין, ההסכם אשר הגיעו אליו הצדדים במהלך הליך הגירושין הינו בתוקף, גם אם בני הזוג החליטו להמשיך ולחיות תחת קורת גג אחת.
דהיינו, מבחינת החוק, ההסכם או פס"ד שרירים וקיימים אלא אם כן נוצר מצב משפטי שונה אשר בני הזוג מעגנים אותו בהסכם השונה הוא מהסכם הגירושין.
לדוגמא: הסכם חיים משותפים.
במעשה, ברור כי בני זוג אשר חיים יחד, לאחר הגירושין, לא יפעלו למימוש ההסכם או לפחות את חלקו.
אך על בני הזוג להבין כי מבחינה משפטית, ההסכם הוא בר תוקף משפטי ומחייב לכל דבר ועניין.
במידה וחפצים הם כן לחיות יחדיו, מומלץ מאוד לעגן את החיים המשותפים, במידה ואינם מעוניינים בנישואים פעם שנייה, בהסכם חדש בעל תוקף משפטי אשר יגבור על ההסכם הקודם או על פסק הדין אשר ניתן לנושאים השונים.
במידה ויחליטו הצדדים להשאיר את המצב כפי שהוא, מבלי לעשות דבר, עליהם לקחת בחשבון כי בכל עת אחד הצדדים יכול לפעול למימוש ההסכם, באופן חד צדדי, למרות החזרה לחיים משותפים.
הדין הדתי
בהתייחס לדין הדתי לגבי יהודים:
ישנה חזקה כי ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", דהיינו, בני זוג אשר מתגרשים וחוזרים לקיים יחסי אישות – ישנו צורך ב"גט לחומרא".
כלומר, במידה ובני הזוג, אשר חזרו לחיות יחד לאחר הגירושין, מחליטים להיפרד (והפעם, כנראה, סופית), עליהם לעבור בבית הדין הרבני סידור גט נוסף וזאת כי הינם מבחינת "ספק נשואים" וכל עוד הינם כאלה, לא יוכלו להינשא בעתיד לאדם/אישה אחרים.
מה הוא גט לחומרא?
גט אשר נדרש על דרך ההחמרה. אין עריכתו שונה ממתן גט רגיל.
יחד עם זאת, מעיון בהחלטות של בתי דין רבניים בנושא זה, לא נוהגים הם לקבוע קביעות לגבי ההשלכות של גט לחומרא על תקופת החיים המשותפים לאחר הגירושין.
כלומר, בתי הדין הרבניים אינם נוהגים לקבוע באם החיים המשותפים, לאחר הגירושין, יחשבו כחיי נישואין לכל דבר או עניין אשר יש לכך השלכות לנושאים רכושיים.
הבאת ילדים בתקופת החיים המשותפים
נשאלת שאלה נוספת – מה הדין לגבי הילדים אשר עלולים להיוולד לאחר הגירושין, בתקופת החיים המשותפים?
לגבי הדין האזרחי – אין משמעות. יחד עם זאת, במידה ונוספו ילדים או הגיעו ילדים בתקופת הזמן של החיים המשותפים, גובר הצורך בהגעה להסכם כי יש מקום לקבוע את מזונות אותו קטין והסדרי ראייה ומשמורת. הסכם הגירושין הרי אינו תקף לגבי אותם ילדים אשר נולדו לאחר הגירושין.
הדין הדתי – אין משמעות מיוחדת.
לסיכום
חיים משותפים לאחר גירושין יכולים להוביל להשלכות משפטיות במידה ובני הזוג אינם מעגנים את המצב החדש שנוצר ביניהם בהסכם משפטי.
במסגרת הדין הדתי – יהיה צורך בהסדרת הנושא בבית הדין הרבני באמצעות גט נוסף.
בכל מקרה, ישנה חשיבות גדולה מאוד בהיוועצות עם עו"ד המבין בנושאים אלו עוד במהלך החיים המשותפים ולא לחכות לקרע, חס וחלילה, בין בני הזוג אשר עלול להוביל לפעולות חד צדדיות במסגרת הסכם הגירושין הישן או במסגרת פסקי הדין אשר ניתנו לבני הזוג במסגרת הליך הגירושין.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!