0

שאלות היום

0

תשובות השבוע

0

סה”כ תשובות באתר

משמעות החכירה ממינהל מקרקעי ישראל

17/02/09 | מאת: עודד דרדיקמן | 3,352
משמעות החכירה ממינהל מקרקעי ישראל

בשנת 1960 הוקם הגוף הידוע כ"מינהל מקרקעי ישראל". הגוף הוקם על מנת לנהל את מקרקעי המדינה, מקרקעי הקרן הקיימת לישראל וכן מקרקעי רשות הפיתוח.

על מנת להבין את אופן פעולת מינהל מקרקעי ישראל עלינו להבין את מוסד החכירה או ליתר דיוק החכירה לדורות.

הגדרת המונח "חכירה לדורות" הינה שכירות אשר למעלה מ 25 שנה. בניגוד לרכישת נכס/מקרקעין בו הרוכש הופך להיות בעליו של הנכס.

כאשר אזרח מן השורה מבקש לרכוש לעצמו פיסת אדמה, עליה יוכל להקים את ביתו או לחלופין לקנות בית, אשר בנוי על אדמת מינהל מקרקעי ישראל הוא נכנס למערכת חוזית עם המינהל בכמה מישורים.

כאשר רוכשים יחידת קרקע ממינהל מקרקעי ישראל, אין פירוש הדבר כי רוכשים פיזית את הקרקע אלא בעצם אנו רוכשים (בדרך כלל) זכות ל 49 שנה בקרקע ממינהל מקרקעי ישראל.

במידה וביקש פלוני לחכור קרקע ממינהל מקרקעי ישראל יחתום הוא על חוזה חכירה, אשר יגדיר את המערכת החוזית בינו למינהל. כעיקרון חוזה החכירה מגדיר את המותר ואת האסור לביצוע בתחומי הקרקע אותה חוכר פלוני.

יש לזכור, כי ישנם חוזי חכירה מגוונים אשר עונים לסוג הקרקע אותה מבקש פלוני לחכור, בין אם היא קרקע מסחרית או שמא לטובת בניית יחידת מגורים או אף תעשייתית.

עבור זכות השימוש במקרקעי המינהל, חייב החוכר בתשלום דמי חכירה שנתיים למינהל.

מהם דמי החכירה השנתיים?

כפי שאוזכר, אין פלוני בעל הקרקע, אשר שייכת למינהל ועל כן עליו לשלם כל שנה בשנה דמי חכירה דהיינו "דמי שכירות" שנתיים בגין הזכות לשימוש בקרקע.

דמי השימוש הינם נגזרת משווי הקרקע עליו יושב הנכס ויכולים הם להתעדכן על בסיס המדד, על בסיס עליית ערך הקרקע או בהתאם להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל.

מועצת מינהל מקרקעי ישראל הינו גוף, אשר הוקם על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל תש"ך – 1960 ותפקידה הינו להתוות את המדיניות הנוהגת בקרקעות, מדיניות אשר יכולה להשתנות ולהתעדכן.

במידה ופלוני יבקש יוכל הוא לפטור עצמו מתשלום דמי החכירה השנתיים על ידי תשלום חד פעמי הקרוי "היוון".

היוון, זהו תשלום חד פעמי שניתן לשלם (במידה ואכן חוזה החכירה מתיר זאת, בחוזי המינהל משנות ה – 80 ישנה הפניה להחלטות מועצה אשר מאפשרות זאת), בדרך כלל כרוך בהנחה משמעותית בתשלום וכן בשקט נפשי לכל יתרת שנות החכירה מהמינהל.

את החלטותיה של מועצת מנהל מקרקעי ישראל ניתן למצוא באתר המינהל, החלטות אלו חשובות שכן קובעות הן את יחס התשלום אותו ישלם החוכר למינהל בגין החכירה.

ההחלטה האחרונה הרלוונטית עת כתיבת מאמר זה הינה החלטה 1145 המדברת על "היוון רעיוני".

היוון רעיוני הינו מצב בו ניתן לחוכרים אשר לא השכילו או לא יכלו, לנצל את הטבות החלטת 1090 אשר העניק הנחה משמעותית לכל אלו אשר ביקשו להוון את דמי החכירה וכן לזכות בקבלת 49 שנה נוספות ללא תשלום ובכך בעצם להכשיר את הקרקע להעברת בעלות אשר תתרחש בעתיד

היוון רעיוני בהתאם להחלטה 1145 מעניק לכל אלו המבקשים להוון את דמי החכירה לשלם במשך תקופה של 7 שנים על ידי פריסת תשלומים שנתיים שווים, באותו הסכום אותו היו אמורים לשלם החוכרים בהתאם להחלטות המועצה אשר תקפות לגבי החוזה עליו חתמו ובכך להביא לידי היוון מלא של זכויותיו.

כתוצאה מתשלום בהתאם להחלטה 1145 זכאי חוכר אשר שילם את דמי הייוון בהתאם להחלטה לחוזה חכירה מהוון עד לסוף ייתרת תקופת החכירה המופיעה בחוזהו וכן לתקופת חכירה נוספת.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דילוג לתוכן