יחסי עובד מעביד
מדוע יש להשתית מערכת של יחסי עובד מעביד?
משפט עבודה בא להגן על העובד, אך זוהי תפיסה בעייתית לגבי מעבידים כי המעבידים נפגעים. בית הדין לעבודה מתערב בצורות שונות ביחסי עובד מעביד והוא שם לעצמו כעקרונות יסוד:
מצד אחד העבודה אינה מצרך (העובד כבן אדם ולא מכשיר שמספק תוצאה סופית) ובצד השני מאזנים את הכוחות במערכת יחסי עובד מעביד, כלומר מבינים כי המערכת אינה שוויונית, קרי, העובד נחות יותר מהמעביד אך גם המעבידים זכאים ליחס הוגן מצד העובדים.
הגדרת עובד וחשיבותה במסגרת יחסי עובד מעביד:
על מנת שיחולו על אדם החוקים של העבודה הוא צריך להיות מוגדר כ"עובד".
בחוק אין הגדרה של מהו עובד היות שיחסי העבודה וסטאטוס העבודה הם דבר נזיל ומשתנה. יש כל הזמן שינויים במעמד העובדים ולכן לא רוצים לקבע את ההגדרה של העובד כך שאחר כך לא יוכלו העובדים להשתמש בפריבילגיות של "עובד".
ההגדרה ניתנת בפסיקה כאשר הפסיקה אומרת לנו מיהו עובד, במהלך השנים הוגדרו הגדרות שונות של מיהו עובד ואומצו הרבה הגדרות מחו"ל ובסופו של דבר הגיעו להגדרת מיהו עובד.
כיצד נקבע האם מתקיימים יחסי עובד מעביד?
הקביעה כי אדם הוא עובד היא קביעה הדומה מאוד לקביעת סטאטוס. קביעת הסטאטוס היא תוצר של החוק ואינה נגזרת מהסכמה של הצדדים, כלומר סטאטוס לא יוצרים בהסכם ולא מבטלים בהסכם. מה שקובע זה מהות היחסים שנוצרו למעשה ולא מה שהצדדים רצו.
לכן, אם הצדדים מכנים את היחסים ביניהם יחסי עובד-מעביד אך לגופו של עניין הם אינם כאלה, מבצע העבודה לא ייחשב לעובד ולהפך.
בית הדין לעבודה יבדוק את עובדות המקרה ונסיבותיו המיוחדות ורק אז יחליט האם התקיימו בפועל יחסי עובד מעביד.
למה בעצם הצדדים להסכם לא יכולים להגדיר את יחסי עובד מעביד?
התשובה לכך היא שיש מצבים במשפט בהם הצדדים לקשר אינם בעלי כוח שווה ובעלי עמדה דומה . לפיכך ישנו חשש שצד אחד ישפיע על הצד השני וינסה לנצל את כוחו לרעה.
בדיני עבודה זה בא לידי ביטוי למשל אם המעסיק אומר לעובד לך תפתח תיק של עצמאי והמשמעות המשפטית של זה היא גדולה מאוד: אי מתן פיצויי פיטורין במקרה של פיטורין, אי מתן תוספת שכר על שעות נוספות וכו'. במקרה זה המשפט כופה על המעביד ועל העובד את הסטאטוס של יחסי עובד מעביד.
כיצד מגדירים מיהו עובד לצורך יחסי עובד מעביד?
המבחן הנוהג כיום, לאחר שנים שבהם בית הדין לעבודה פיתח מספר מבחנים שונים, הוא מבחן ההשתלבות – עובד הוא אדם המשולב במפעל והוא אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. למבחן זה שתי פנים:
פן חיובי – עובד הוא אדם המשולב במפעל שניתן להשתלב בו והעובד אכן שולב במסגרתו. הפן השלילי הוא שאדם יחשב כעובד כל עוד הוא אינו בעל עסק עצמאי שמשרת את המעביד כגורם חיצוני.
מהם הצורות המיוחדות של התגלמות יחסי עובד מעביד?
יחסי עובד מעביד יכולים להתקיים גם כאשר צורת ההעסקה אינה ברורה ולכן מערפלת את העובדה כי ישנם יחסי עובד מעביד. יחסי עובד מעביד יכולים להתקיים גם כאשר העבודה מתבצעת על ידי קבלן, משתתף חופשי (פרי לאנסר) וכולי.
הקביעה אם התקיימו יחסי עובד מעביד תלויה כאמור במבחן ההשתלבות וצורת העסקה כזו או אחרת אינה מעידה בהכרח כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד.
על בית הדין לעבודה להישאר דינמי בהגדרתם של יחסי עובד מעביד וזאת בכדי שכל צורות ההעסקה העתידיות ייכנסו גם כן במסגרת יחסי עובד מעביד, ויעניקו לעובדים את כל ההגנות שנלוות לאותם יחסים.
אין נרצה כי יווצר מצב שבו צורת העסקה כלשהי לא תוכל להיכנס לגדר מערכת יחסים של עובד מעביד כי אין הדבר משרת את ציבור העובדים.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
