טיפול אלקטיבי בתביעות רשלנות רפואית וסוגיית הסכמה מדעת

הסכמה מדעת – כללי

בטרם טיפול, מוטלת חובה על הגורם המטפל לקבלת את הסכמת המטופל לביצוע הטיפול הרפואי בו. במסגרת הסכמה זו, חייב הרופא לפרוס בפני המטופל את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפול. בצד חובה זו, עומדת איתנה זכותו של החולה שלא יבוצע בו טיפול רפואי ללא הסכמתו, לאחר שהוסבר והובהר לו מהות הטיפול על סיכוניו וסיכוייו.

עם זאת, אין דרישה לקבלת הסכמה מדעת, בנסיבות בהן, במהלך טיפול, מתעורר צורך חיוני ודחוף, שלא ניתן היה לצפותו מראש, לבצע טיפול אחר, ובלבד שטיפול זה דרוש למניעת סכנה חמורה למטופל ואין בו כדי להעמידו בפני סיכונים נוספים.

יש לדעת, כי מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת מצד המטופל, מהווה הפרה של חובת הזהירות המוטלת על רופא ומשכך מהווה הן עוולה של רשלנות רפואית והן עוולה של תקיפה.

סוגיית הסכמה מדעת בתביעות רשלנות רפואית

עצם מתן הטיפול הרפואי, ללא קבלת הסכמה מדעת, מהווה פגיעה באוטונומיה של החולה על גופו, ומקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.
עצם הפגיעה באוטונומיה של המטופל, בשל אי קבלת הסכמה מדעת, מקימה תביעה בגין רשלנות רפואית המזכה בפיצויים עבור עוגמת נפש.

כב' השופט אר קבע בעניין זה, כי "…יש לראות גם בפגיעה בכבודו של אדם ובזכותו לאוטונומיה, הטבועה בביצוע פרוצדורה רפואית בגופו שלא בהסכמתו המודעת, משום נזק בר-פיצוי בדיני הנזיקין" (ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל", חיפה .תק-על 99(3), 574).
עם זאת, יש לדעת, כי הפיצוי הניתן בגין פגיעה באוטונומיה נמוך יחסית, שכן, הוא ניתן אך בשל עוגמת הנפש שנגרמה למטופל ועל יסוד אומדן חומרת הפגיעה באוטונומיה שלו (ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' שדה, פ"ד נ"ו (4), 746).

מנגד, בשעה שמוכח כי המטופל לא היה נותן את הסכמתו לביצוע הטיפול, אילו קיבל את כל המידע הדרוש לו, יימצא זכאי לפיצוי בגין כל רכיבי הנזק שנגרמו לו, כתוצאה מהטיפול.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי נגזרת משקלול של מספר גורמים: מצד אחד, חיוניותו ודחיפותו של הטיפול הרפואי, בשים לב לסיכויי הצלחתו, ומן הצד השני, שכיחות הסיבוכים הכרוכים בניתוח ומידת חומרתם.

בתי המשפט קבעו, באשר לסוגיית הסכמה מדעת, כי בטיפולים אשר הסיכונים בהם אינם שכיחים, או אינם חמורים, חובת הגילוי פחותה: "אם בכל מקרה שרופא נוטל בו סיכון כל שהוא, יש לייחס לו רשלנות אם בשל עצם נקיטת הפעולה, או בשל אי מסירת אינפורמציה מלאה גם כאשר הסיכון הוא מרוחק ביותר, לא תוכל רפואה מודרנית להתקיים, אם מפני שרופאים יחששו מכל צעד בלתי שיגרתי ויעדיפו מדיניות של "שב ואל תעשה" ואם מפני שחולים אשר לא תמיד יכולים לחשוב בקטגוריות מדעיות של הסתברויות, ימנעו את הסכמתם לטיפולים החיוניים לבריאותם". ת"א (חי') 614/81 ליפשיץ ואח' נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

טיפול אלקטיבי בסוגיית הסכמה מדעת

טיפול אלקטיבי הנו, ניתוח שאף בלעדיו ניתן לקיים אורח חיים רגיל, ואינו דחוף ובהול לשם הצלת חיים. לכן, חובת גילוי המידע לשם קבלת הסכמה מדעת, ניצבת ברף העליון של חובת הגילוי, והיא כוללת, בנוסף על פירוט סיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני סיבוכים אפשריים, גם הנדירים שבהם.

דרישה נרחבת זו, מקבלת משנה תוקף בעת האחרונה, לאור התפתחותן של הקליניקות הרפואיות הפרטיות המציעות מגוון של טיפולים אלקטיביים שונים, המיועדים לשפר את איכות חייהם של המטופלים, אך כרוכים, מטבע הדברים, בסיכונים, עליהם יש ליידע את החולים, בטרם ביצוע הטיפול, בכדי שיוכלו לקבלת החלטה מושכלת האם לבצע את הטיפול, חרף הסיכונים, אם לאו, שכן, אם לא יעשה כן, חושף עצמו הגורם הרפואי לתביעה בגין רשלנות רפואית.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!