חוק זכויות יוצרים
חוק זכויות היוצרים, מעניק הגנה ליוצרים על פרי עמלם, מפני שימוש לא נאות ביצירה שלהם.
ההגנה של החוק איננה על עצם הרעיון, אלא על דרך הביטוי שלו. כלומר, חוק זכויות יוצרים איננו אוסר על השראה. אדם יכול לקבל השראה מרעיון מסוים וכל עוד יצירתו נתגבשה ליצירה מקורית, הוא לא ייחשב כמפר זכויות יוצרים. לעומת זאת, אם יצירתו דומה מדי ליצירה ממנה אחרת, ייתכן שיראו בדבר כהעתקה והמפר יהיה חשוף לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.
שימוש לא נאות ביצירה, המהווה הפרת זכויות יוצרים יכול להיות בין השאר, פרסום, העתקה, שידור שלא ברשות וכיו"ב. יוצר הנפגע מהפרת זכויות יוצרים, רשאי להגיש תביעה כספית נגד המפר, על הנזקים שנגרמו לו עקב ההפרה. התובע יכול להוכיח את נזקיו בבית המשפט ולקבל פיצוי המשקף את הנזקים שנגרמו לו ויש לו גם אפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.
על מי חוק זכויות יוצרים מגן?
מטרתו של החוק היא להגן על אופן הביטוי של רעיון מסוים, כאשר ההגנה חלה על יצירות מקוריות בלבד. החוק מבקש להבחין בין השראה לבין העתקה, שכן השראה איננה אסורה אך עליה להיות בגדר יצירה מקורית עצמאית, על מנת שהדבר לא ייחשב כהפרת זכויות יוצרים. הקו בין השראה לבין העתקה איננו תמיד חד וברור ולכן, נדרשים בתי המשפט, להכריע בכל מקרה לגופו, לפי הנסיבות הספציפיות.
מלבד השראה שהיא מותרת כאמור, חוק זכויות יוצרים כולל רשימה של שימושים מותרים, למשל, שימוש ביצירה לצורך לימוד ומחקר אקדמי. כיום, כאשר העולם כולו נמצא באינטרנט, הופכת ההגנה על זכויות יוצרים לקשה מתמיד, כאשר יש צורך לשמור על איזון בין זכות המשתמש לזכות היוצר על יצירתו.
חוק זכויות יוצרים – הגשת תביעה לבית המשפט
ישנו קושי אמיתי להכריע בתביעות של הפרת זכויות יוצרים. הסיבה לכך היא הצורך לאזן בין זכויות המשתמשים, קל וחומר באינטרנט, לבין קניינו של היוצר וזכותו על פרי עמלו. חוק זכויות יוצרים, מכוחו מוגשות התביעות בגין הפרת זכויות יוצר, מותיר שיקול דעת רחב מאוד לבתי המשפט, להבחין בין שימוש נאות והוגן ביצירה, לבין שימוש בלתי הוגן, המזכה את היוצר בפיצוי כספי. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר בעובדה, כי רשימת השימושים המותרים שבחוק, היא רשימה פתוחה ועל כן, בתי המשפט מצרפים אליה עוד ועוד סוגי שימושים שונים, הנחשבים כשימושים לגיטימיים.
אם קבע בית המשפט כי לפניו מקרה של הפרת זכויות יוצרים, עליו לקבוע את גובה הפיצוי שישלם המפר הנתבע ליוצר. בית המשפט פוסק פיצוי כספי המשקף את הנזקים שהוכחו, אלא אם תבע התובע פיצוי ללא הוכחת נזק. זוהי אפשרות המוקנית ליוצרים, במסגרת חוק זכויות יוצרים והיא קיימת מתוך התובנה שישנו קושי גדול להוכיח נזקים שנגרמו מהפרת זכויות יוצרים.
גובה הפיצוי – שיקוליו של בית המשפט
קביעת גובה הפיצוי, בין אם הוכיח התובע את נזקיו ובין אם תבע פיצוי ללא הוכחת נזק, מתבססת על מספר שיקולים, למשל:
1. נסיבות ההפרה: מה היו הנסיבות במסגרתן בוצעה הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט בוחן האם ההפרה הייתה מכוונת, או התרחשה בתום לב, ללא כוונה לפגוע. האם מדובר בשימוש אישי או מסחרי.
2. התנהגות הצדדים: מה הייתה התנהגות הצדדים, האם לתובע אשם כלשהו בהפרה, האם הנתבע ניסה למזער את הנזק, או האם המשיך למקסם את הרווח שלו וכיו"ב.
3. רווח למפר: בתי המשפט רואים בחומרה נתבע אשר עשה שימוש מסחרי ביצירה לשם רווח כספי. זוהי הפרה בוטה של חוק זכויות יוצרים, המזכה את היוצר בפיצוי כספי משמעותי.
4. נזק ליוצר: ככל שההפרה גרמה ליותר נזק לתובע, כך ייטה בית המשפט להחמיר עם הנתבע ולפסוק לתובע פיצוי כספי גבוה.
5. הרתעה: אלמנט ההרתעה נמצא תמיד ברשימת השיקולים של בית המשפט, כאשר יש אינטרס ברור להרתיע הן את הנתבע הספציפי והן את הציבור בכללותו מהפרה של חוק זכויות יוצרים. המשקל של ההרתעה בקביעת גובה הפיצוי, משתנה ממקרה למקרה.
העתקות רבות – מבחן הערך הכלכלי הנפרד
ישנם מקרים רבים של הפרת זכויות יוצרים, אשר בהם הועתקה יצירה מספר פעמים. כיצד חוק זכויות יוצרים מתייחס למצב כזה? האם כל העתקה, נחשבת למעשה נפרד של הפרת זכויות או שמא כל ההעתקות הן מכלול אחד וייחשבו להפרה אחת בלבד? המבחן הוא העצמאות הכלכלית של כל יצירה. במקרה שבו לכל העתקה יש ערך כלכלי בפני עצמה, מדובר בהפרה נפרדת, המזכה את היוצר בפיצוי נפרד.
למשל, כאשר בוצעה העתקה של אלמנטים שונים מאתר אינטרנט, יבחן בית המשפט, את מידת ההשקעה בכל אלמנט. ככל שהיוצר השקיע מאמץ מיוחד בכל אלמנט וניתן לראות את המקוריות וההשקעה, כך ייטה בית המשפט לראות בכל רכיב כיצירה נפרדת ולפיכך, כמעשה נפרד של הפרת זכויות יוצרים. כלומר, העובדה כי מדובר במעשה העתקה מאתר אינטרנט אחד, אין משמעותה בהכרח כי יראו בדבר כמעשה אחד של הפרה, אלא ייתכן ויראו בכל אלמנט שהעותק, מעשה נפרד של הפרת זכויות יוצרים, המזכה את היוצר בפיצוי כספי נפרד.
חוק זכויות יוצרים מגן על יצירות מקוריות מפני שימוש מסחרי ולא הוגן של משתמשים. יוצר הנפגע משימוש בלתי הוגן ביצירתו, רשאי להגיש תביעה כספית נגד המפר ועליו יהיה להוכיח את מעשה ההפרה. באשר לנזק, כאשר קיים קושי בהוכחתו, יכול היוצר לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!