חוק הוצאה לפועל

מהי מטרתו ותכליתו של חוק הוצאה לפועל?

לחוק הוצאה לפועל יש שתי תכליות חשובות וסותרות אחת את השנייה.

התכלית האחת הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות.

תכליתו השנייה של החוק, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. זאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל, וכך ייפול הוא כנטל על החברה.

במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו. החוק מנסה לאזן בין גבייה יעילה של החובות מצד אחד ומהעבר השני הוא מנסה לשמור על זכויותיהם של החייבים.

שתי התכליות הספציפיות האלו של החוק מגובות כל אחת בעקרון כללי וחשוב של המשפט הישראלי. את תכלית הגבייה היעילה מגבה ההגנה על הקניין שכן קניינו של אדם ראוי להגנה הטובה ביותר. כמו כן יש קשר הדוק לתכלית הבאה לשמור על זכויות החייבים מגיע עיקרון השמירה על כבוד האדם וחירותו.

אנו רואים כאן מצב קלאסי של התנגשות בין שתי זכויות השוות בחוזקן ולכן על חוק הוצאה לפועל לבצע איזון בין הזכויות. הפסיקה קבעה כי מכיוון שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מקיף וסובב את חוק הוצאה לפועל על חוק הוצאה לפועל להגן על זכויות קיום בסיסיות כגון הגנה על מינימום הקיום האנושי, גישה לטיפול רפואי אלמנטרי, הגנה מפני חיים בתנאים חומריים משפילים, הגנה על אדם חסר בית שמתגורר בחוצות, והגנה על אדם הרעב ללחם.

מעבר לכך, נקבע כי ההגנה על כבוד החייב וחירותו אינה באה לידי ביטוי רק באמצעי קיום מינימליים אלא גם בשמירה על יכולתו הבסיסית של החייב לפרנס ולקיים את עצמו באופן מינימלי.

סעיפים בחוק הוצאה לפועל המעוררים מחלוקת:

סעיף 74. מאסר בשל חוב בעד מזונות הינו אחד הסעיפים השנויים במחלוקת אותו מנסים ארגונים שונים לבטל.

הסעיף מדבר על מאסר בשל חוב בתשלום מזונות ואף קובע כי ניתן יהיה לעשות זאת מבלי חקירת יכולת ותצהיר כנדרש מחייבים רגילים.

לפיכך יש כאן פגיעה קשה בעיקרון השיוויון שכן חובו של אב החייב במזונות אינו כחוב של אדם אחר. מאסר חייבים הינו אחד השרידים האחרונים מהמשפט המנדטורי שהיה נהוג כאן בתקופת שלטונה של אנגליה, ואף שם זה בוטל לא מכבר.

סעיף 11 – תיקון סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל – אחת מהסיבות העיקריות לקושי לגבות חובות בהוצאה לפועל היא העדר מידע על החייב ונכסיו.

בהתאם לחוק הקיים, מידע כאמור יכול להימסר רק על יסוד כתב ויתור על סודיות שנמסר על ידי החייב. התוצאה היא שכאשר החייב אינו משתף פעולה ומתחמק מהליכי ההוצאה לפועל ללא מסירת כתב ויתור על סודיות, אין כל דרך לזוכה לקבל מידע, אשר יסייע לו בגביית החוב.

לפיכך, מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבל מידע כאמור אודות החייב אף ללא כתב ויתור על סודיות, וזאת מהגורמים שיקבעו בתוספת הראשונה, ובלבד שהחייב מוחזק כמי שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו ושחלפה תקופה של חצי שנה ממועד המצאת האזהרה בהמצאה מלאה בהליך רגיל או של שלושה חודשים מהמועד האמור בהליך המקוצר.

עם זאת ניתן יהיה לקבל מידע כאמור בהליך הרגיל אם חלפו שלושה חודשים ממועד המצאת האזהרה בהמצאה מלאה אם גובה החוב עולה על 2,000 ₪.

מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים נוספים מאלה מפורטים בתוספת הראשונה, למסור מידע כאמור, ללא כתב ויתור על סודיות, אם שוכנע על-ידי הזוכה שלאותו גורם ספציפי יש מידע כאמור.

בנוסף, מוצע להסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבל מידע אודות כתובתו של החייב מגופים,המפורטים בתוספת השנייה, אם המצאת האזהרה לחייב לא צלחה. מידע זה יאפשר לאתר את החייב לצורך ביצוע המצאה.

לפי ההצעה, המידע מועבר רק לרשם ההוצאה לפועל, וזה רשאי להעבירו לזוכה. על מנת לייעל את ההליך מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כי סוג מסוים של מידע יועבר ישירות לזוכה, וזאת בשים לב לפרטיות החייב.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!