חוק איסור לשון הרע

מהו איסור לשון הרע?

איסור לשון הרע מופיע בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1956. חוק זה נחקק בשנת 1952 בישראל ישנו חיקוק נוסף חדש יותר בנושא גם משנת 1996 בו נכתבו ההלכות החדשות שגובשו בנושא.

מטרתו של החוק היא להגן על זכותו של אדם לשם טוב. מקורו של איסור לשון הרע הוא המשפט האנגלי המעניק הגנה רחבה מאוד על הזכות לשמו הטוב של אדם המוגנת בחקיקה האנגלית. כמו כן איסור לשון הרע מופיע עוד בימי קדם בפסיקותיהם של חכמים שונים במשנה ובתלמוד.

נוסף על כך גם במשפט האמריקאי ניתן לראות את הזכות לשם טוב, אך היא מנוגדת להגנה על חופש הביטוי שהוא ערך עליון בחברה האמריקאית ומשולב בו גם הערך בגין זכות הציבור לדעת, כך שהזכות לשם טוב וההגנה עליה היא משנית.

מה משמעות חוק לשון הרע?

בהתאם להגדרה המופיעה בחוק לשון הרע בסעיף 1:

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

בסעיף זה, "אדם" – יחיד או תאגיד.

כמו כן, על מנת שיוכלו לתבוע בגין לשון הרע, בהתאם להוראות חוק לשון הרע יש לפרסמו ברבים. כלומר בהתאם לסעיף 2 בחוק, פרסום הוא :

א) פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב) רואים בפרסום לשון הרע ,י למעט מדרכי פרסום אחרות –

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע.

מהו שם טוב?

שם טוב הוא שם הכולל בתוכו את כבודו של האדם והמוניטין שלו, ההגדרה לשם טוב משתנה מזמן לזמן בהתאם לשינוים חברתיים.

נראה כי ההגדרה לשם טוב מורכבת מאוד, אך לא ניתן לערער עליה על אף המורכבות שבה. כמו כן אין חולקים על קיום זכות לשמו הטוב של אדם, נוסף על כך ניתן לומר שההצהרה הראשונה בנושא הייתה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

האם ישנם התנגשויות חוקיות?

חוק לשון הרע נועד על מנת למנוע פגיעה בשמו הטוב של אדם.

ניתן לראות את זכותו של אדם לשם טוב כאחת מהזכויות הבסיסיות של אדם בהיותו אדם. במשפט הישראלי טרם חקיקת התיקון של חוק לשון הרע, המאגד בתוכו את ההלכות החדשות בתחום, השתמשו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו במטרה להגן על שמו של האדם.

ניתן לומר שזכותו של אדם לשם טוב מתנגשת עם זכויות נוספות שיש לאדם המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובעיקר בזכותו של אדם לחופש ביטוי, על אף שאינה רשומה בו בצורה מפורשת.

חופש הביטוי במשפט הישראלי אינו חופש בפני עצמו אלא בד"כ הוא מיוחס לנושאים שונים כגון: ביטוי אומנותי, ביטוי פוליטי, ביטוי מסחרי.

כיצד ניתן לתבוע בהתאם להוראות חוק לשון הרע?

במסגרת עילותיו של חוק איסור לשון הרע, ניתן לתבוע עד לסכום של 50 אלף שקלים במסגרת תביעת לשון הרע. על מנת לתבוע בהתאם להוראות חוק לשון הרע יש לענות על שתי ההוראות הראשונות של החוק,

כלומר יש להגיד דבר מה שאינו טוב או פוגע על אדם ויש לעשות זאת בדרך שתהווה פרסום.

הנזק הנדרש בגין לשון הרע

הנזק הנתבע בגין פרסום לשון הרע יצטרך להיות כזה הנגרם באופן ישיר מהפרסום הפוגעני. לכן, משקל רב במשפט יינתן לנזק שאכן נגרם ישירות עקב הפרסום ולא נזק שאולי נגרם בצורה אחרת. לעניין זה, בוחן בית המשפט את התנהגות הצדדים במהלך המשפט וכן לאחר פרסום הדברים הפוגעים.

קנה המידה קשה לקביעה, ובתי המשפט לא משתמשים בנוסחה מתמטית כדי לקבוע פיצויים בתביעות לשון הרע, כל מקרה נפסק לגופו. יחד עם זאת ראוי לציין את סעיף 7(א) לחוק איסור לשון הרע הקובע כי בית המשפט יכול לפסוק פיצוי מקסימאלי של 50.000 ₪ גם ללא הוכחת נזק.

מהו מעמדם של אנשי ציבור בדיני לשון הרע

סעיף 15(4) לחוק מעלה את סוגיית אנשי הציבור. הוא קובע כי "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;"

במילים אחרות הסעיף קובע כי תהיה זו הגנה טובה למפרסם, אם הפרסום יהיה בתום לב ויכלול הבעת דעה על התנהגות נושא משרה ציבורית במסגרת מילוי תפקידו.

אנו רואים כי המחוקק בחר להעניק הגנה למפרסמים כנגד אנשי ציבור או נושאי משרה ציבורית ובכך הפריד אותם מאנשים פרטיים שפרסום נגדם לא זוכה להגנה כה רחבה. אם זאת יש לציין כי אין לראות בסעיף זה כמעניק הגנה גורפת. הפרסום יהא בתום לב כדי שיזכה בהגנה זו.

מיהם אנשי ציבור עליהם החוק מתיר לפרסם פרסומים שליליים?

דמות ציבורית הוא אדם שככל נגיעתו לענייני ציבור והשפעתו עליהם רבה יותר, וככל שהועתו בציבור וגישתו לאמצעי התקשורת רבות יותר, הגדרה זו ניתנה על ידי השופטת דורית ביניש נשיאת בית המשפט העליון.

מתי עוד מותר לפרסם פרסום פוגע?

1. ביקורת על מוסד ציבורי.

2. כשאנו מתגוננים בבית משפט.

3. ביקורת על יצירה (ספר, סרט וכו'…).

המקרים לעיל, מתארים עניינים בהם המחוקק החליט כי חופש הביטוי גובר על איסור לשון הרע ועל כבודו ושמו הטוב של האדם שעלול להיפגע בגין פרסומים אלו.

למרות שאין איסור פרסום בגין רשימת המקרים הנ"ל, מי שאמר או פרסם דברים אלו צריך להוכיח שהדברים שאמר היו אמת, או שלא ידע שהדברים יפורסמו ברבים, או שדברים אלו עלולים לפגוע באדם אחר. קריטריונים אלו יעזרו לשופט לקבוע אם להתחשב בו, כמו כן יש חשיבות להתנצלות מצד הפוגע.

ההקלות לעניין גובה הפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע

בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע נמצאו ארבעה קריטריונים שעשויים להנחות את בית המשפט להקל עם הנתבע לנוכח חוק איסור לשון הרע.

למרות ציון ארבעת קריטריונים אלו אין הדבר מחייב את בית המשפט להתחשב בהם, הוא יכול לעשות כן והוא יכול שלא לעשות כן. רשימה זו אינה סגורה ויכולים לעלות עוד קריטריונים בהם בית המשפט ישקול להתחשב בבואו להטיל פיצויים :

(1) לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;

(2) הוא היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע;

(3) הוא לא נתכוון לנפגע;

(4) הוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את לשון הרע, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים".

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!