הפרשי הון בלתי מוסברים

המדובר ביבואן 1 שדיווח על הכנסות נמוכות מאד יחסית למחזור העסקאות ולקניות שלו. לדוגמא, סך הקניות שלו בשלוש השנים 2001-2003 הסתכמו ב 4 מליון ש"ח, ובאותן שנים דיווח על מכירות בסך 3.5 מליון,

הכנסה חייבת של 23,000 ש"ח בשנה הראשונה, 56,000 ש"ח בשנה השנייה והפסד בסך 1.3 מליון ש"ח בשנה השלישית.

שלטונות מע"מ ביצעו ביקורת בתיק, והגיעו איתו להסכם לפיו ישלם תוספת מע"מ בסך 115,000 ש"ח.

מס הכנסה – במקביל – דרש הצהרת הון ליום 31.12.05 , אבל הנישום הגיש אותה ללא מסמכים מאמתים,

לכן, שיחזר מס הכנסה את הונו של הנישום לאותו יום על פי נתונים ממאגרי מידע שונים.

בין שתי הצהרות ההון (2002-2005) נמצאו הפרשי הון בלתי מוסברים בסך כמיליון וחצי ש"ח.

בנוסף נבדק חשבון הבנק שלו ונמצאו הפקדות העולות הרבה מעבר למחזור שדווח על ידו. תוצאות אלו היו לאחר שהמערער הצליח להוכיח לגבי חלק מההפקדות כי אינן חלק מהפעילות העסקית והינן במישור הפרטי.

הנישום לא הופיע לדיון אליו הוזמן, ולכן יצאו לו שומות לפי מיטב שפיטה. בדיונים בשלב ב' טען הנישום שבשנת 2003 הייתה אצלו פריצה למחסן שגרמה לו נזקים כבדים והובילה אותו להפסד כי המלאי לא היה מבוטח.

בנוסף טען שהוא חייב 2.5 מליון ש"ח לספק בחו"ל, וגיסו נתן לו הלוואה של כמיליון וחצי ש"ח. את קבלת ההלוואה לא הצליח להוכיח על ידי מסמכים, אז ניסה לבסס את הטענה בכך שגיסו קיבל פיצויים בגין תאונת דרכים בסכום זה, ולכן להפרשי ההון אכן יש הסבר.

בית המשפט דן תחילה בטענתו המקדמית של הנישום, כי לא ניתנה לו כראוי זכות הטיעון והאפשרות להוכיח את טענותיו, ומציין "אעיר כבר בשלב זה, לאור הטענה – הגם בלשון רפה

– לאי מיצוי זכות הטיעון, שעל אף שאין חולק כי החובה לתת לנישום הזדמנות להשמיע טענותיו קבועה בסע' 158א לפקודה, והיא מהווה למעשה זכות מהותית ואולי אף זכות יסוד, בהיותה מבוססת על עיקרי הצדק עליהם מושתת כל דיון בעניינו של אדם, ואין חולק כי יש להקפיד על קיומה, הרי שאי מימושה על ידי הנוגע בדבר, על אף שניתנה לו ההזדמנות להשמיע טענותיו, אינה מחייבת מתן הזדמנות חוזרת (ע"א 3654/96 גלם נ' פקיד שומה כפר סבא, פ"ד נד(2) 678ז-679א, וכן עמ"ה 739/05 חסן ח'טיב נ' פקיד שומה עכו, (ניתן ביום 19/8/08).

זכות הטיעון תמוצה, אם הנישום הוזמן כדין להליך הבירור והשימוע, והוא בחר למרות הזימון כדין, שלא להופיע או לא להגיש הצהרת הון (ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ פ"ד נט(5) 836). וכן בפס"ד גלם, 678ד-ה) או כאשר הופיע ולא הוסיף דבר לעניין הסברים נדרשים להפרשי ההון שנמצאו או לאי סבירותה של ההכנסה העסקית המדווחת."

לאחר מכן בית המשפט דן לגופו של עניין ומדבריו עולה כי לא האמין לטענות הנישום.

בית המשפט קבע כי כאשר נמצאו הפרשי הון בלתי מוסברים, על הנישום מוטל הנטל להסביר את אותם הפרשים מכיוון שהוא היחיד שיודע ממה הם נבעו. היה ולא הסביר אותם הנישום – מותר לפקיד השומה להתייחס אליהם כאל הכנסה לא מדווחת.

אם בנוסף לכך השומה מבוססת על הפקדות בחשבון בנק, על הנישום להסביר כל הפקדה והפקדה, ואם לא הצליח – רשאי גם כאן פקיד השומה להניח שמדובר בהכנסות שלא דווחו ולהגדיל בהתאמה את שומתו של הנישום.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!