הסדרי ראיה בין נכדים וסבים וסבתות

בתיקי גירושין אנו נתקלים לא פעם באיומים מצד אחד מבני הזוג לניתוק הקשר בין הילדים ובין הוריו של בן הזוג השני, כלומר הסבים. לעתים מתרחש אף ניסיון לממש את האיומים הללו.
לרוב איומים אלה מגיעים מתוך רצון לנקם, ורצון להכאיב ולפגוע עד כמה שניתן בצד השני, וכפי שצפוי בתיקי גירושין.
אולם אותו הורה, אשר מעלה את האיומים לניתוק הקשר מהסבים, מצוי בסיטואציה אשר אינה מאפשרת לו להפעיל את שיקול דעתו באופן הטוב ביותר, ובכך הורה זה עלול לפגוע בטובת ילדיו הוא.
נראה כי המחוקק סבר שיש להתיר במקרים אלו לסבים להגיש תביעה כנגד ההורה של נכדו לענין קביעת דרכי הקשר בינו ובין הקטין.
בשנת 2007 הותקנה תקנה חדשה בתקנות סדר הדין האזרחי (תק' 258 כא 1) המסדירה את זכותם של סבים (הורי הורים) לתבוע את ההורה:
(א) הורה הורהו של קטין רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינו לבין הורה של קטין, בעניין קביעת דרכי קשר בינו לבין הקטין להבטחת טובתו של הקטין, לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ה-1965; הבקשה תוגש לפי טופס 26ג ותחול עליה תקנה 258 כ(ב1) ו-(ד), בשינויים המחויבים.
(ב) הודיעה יחידת הסיוע שאליה הופנתה בקשה לפי תקנת משנה (א), לבית המשפט כי הצדדים לא הגיעו ליישוב הסכסוך בהסכמה, רשאי מגיש הבקשה להגיש תובענה בעניין".
זו כאמור הזכות הדיונית, אך מן המבחינה המהותית ההסדר החקיקתי המפורש היחיד בעניין הינו סע' 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962 (להלן: "חוק הכשרות"):
"מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין".
אולם הפסיקה המצויה חלוקה בדעותיה, האם משמעות סעיף זה הוא הסדר שלילי לגבי מצב שאינו מות ההורה, או שיש לפרש את הסעיף בהתאם לתכלית החקיקתית בדרך שאינה שוללת קשר בין הסבים לנכדים.
לאחרונה ניתנה פרשנות התומכת בהרחבת פרשנות הסעיף, על ידי כב' השופטת מרינה לוי מבית משפט לענייני משפחה בקריות (תמ"ש 5712-09-09). במהלך ניהול תיק גירושין בין ההורים, סירבה האם לכל הסדר ראיה בין בנה הקטין ובין הורי האב של הקטין, על אף שסבים אלה שילמו את דמי המזונות של הקטין.
לדעתה של השופטת לוי המבחן הינו טובתו של הקטין וטובת הקטין הוא קיום קשר שוטף ורציף עם שני חלקי המשפחה בכלל ועם הסבים משני הצדדים בפרט.
השופטת תומכת את דעתה במחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות כגון מחקרים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ואשר מצביעים על כי הקשר שבין ילדים ובין הסבים והסבתות שלהם הוא קשר נחוץ אשר מחזק את בטחונו של הקטין,
מפרה אותו ומחבר את הקטין אל שורשיו, תורם לבריאותו הנפשית של הקטין ובפרט במצבי משבר כגון גירושין.
כן נסמכת השופטת על פסק דין של הבית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע (מח-חי) 759/00) אשר נסיבותיו היו דומות למקרה בו דנה השופטת לוי, ובו ניתנה פרשנות מרחיבה לסעיף 28א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות על ידי שלושת שופטי ההרכב.
זכות נוספת עליה עמדה השופטת לוי היא זכותם של הסבים לקשר עם הנכדים. לשיטתה זוהי זכות עצמאית העומדת בפני עצמה.
הזכות הדיונית אשר באה לידי ביטוי בתק' 258 כא 1 ממולאת בתוכן של הזכות המהותית של הסבים עצמם. לדעתה קיימת זכות הסבים לקשר עם הנכדים, ולכן העניק מחוקק המשנה את הזכות לעתור בנושא הסדרי הקשר.
לשמחתנו אנו רואים מגמת התפתחות חיובית בחיזוק הקשר בין הסבים ובין הנכדים, ואף ניתנה לה כאמור לגיטימציה משפטית אשר פיתחה את הפן הדיוני של הנושא.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!