הנחת צינורות אינסטלציה לא בהתאם למפרט

השופטת יעל בלכר קבעה, כי ביחסים שבין התובעים ולנתבעת, המפרט המשודרג הוא המחייב, ויש בהתקנת צנרת ברזל משום הפרת החוזה. התובעים זכאים לפיצוי מן התובעת, בגין הפרת החוזה בשל התקנת צינורות ברזל, במקום צינורות אס .פי.

בפני בית משפט השלום בראשל"צ הוגשה תביעת רוכשי דירה, כהן דוד וסיגל (להלן:"התובעים") כנגד הקבלן מגדל הזוהר לבנין בע"מ (להלן:"הנתבעת") בגין הפרת חוזה מכר דירה. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לסולל בונה, בתוקף היותה הקבלן המבצע (להלן: "צד ג").

דובר על חוזה המכר בחודש פברואר 1994 אשר לו צורף מפרט טכני (להלן: "המפרט המקורי"). בין הנתבעת לצד ג' נערכו חוזים מיום 20.7.94 ומיום 24.4.95, דהיינו: לאחר שנחתם הסכם בין התובעים לבין הנתבעת.

לאחר חתימת ההסכם האחרון, יצרה הנתבעת קשר עם התובעים ואז נחתם חוזה חדש שצורף לו מפרט משודרג.

המפרט המשודרג חתום על ידי שני הצדדים, התובעים והנתבעת, וצורף לכתב התביעה (להלן: "המפרט המשודרג"). החזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש יוני 1996.

לטענת התובעים, לפי המפרט המשודרג, התחייבה הנתבעת להתקין צינורות אס.פי. בעוד שהותקנו בדירה צינורות ברזל. הדבר נודע לתובעים לאחר שבפברואר 2007 אירעה נזילה, שחייבה הרמת ריצוף ותיקון.

התיקון בוצע על ידי בעלי מקצוע מטעם התובעים, והתובעים צילמו מספר תמונות בעת ביצוע התיקונים. התובעים מסרו לנתבעת הודעה על הנזילה ועל כך שהתברר להם שהונחו צינורות ברזל במקום אס.פי. בניגוד לחוזה.

הנתבעת השיבה, באמצעות בא כוחה, כי הקבלן המבצע הוא צד ג', שפעל כדין, לפי התקנים. לפיכך, פעלו התובעים להחלפת קטע הצנרת הפגומה.

בימ"ש ציין, כי מערכת האינסטלציה העילית הנראית לעין, כגון חיבורים לדוד, היא מחומר אס.פי, בהתאם למפרט המשודרג, אולם מערכות האינסטלציה הסמויות שמתחת לריצוף, כפי שהתברר לתובעים, הן מברזל.

התובעים הגישו חוות דעת של חברת הדס, שלפיה הצינורות שהותקנו הם צינורות ברזל וכי לבד מכך שאינם תואמים את המפרט הטכני המשודרג, הותקנו בצורה רשלנית. אילו היו מותקנים במקצועיות, לא הייתה בצינורות הברזל קורוזיה כמוצג בתמונות.

בימ"ש קבע, כי אין מחלוקת שהמומחה מטעם התובעים לא בדק את הצינורות שהונחו בדירה, בין במקטעים שהוחלפו ובין במקטעים שלא הוחלפו. הוא ביקר בדירה, לאחר שכבר בוצע התיקון על ידי בעלי מקצוע והריצוף הונח חזרה.

המומחה ראה סימני רטיבות. אולם על הקורוזיה בצינורות למד מהתמונות שצולמו ע"י התובעים. הנתבעת וצד ג' טענו, כי תקופות הבדק והאחריות חלפו וגם שבע שנות התיישנות בנזיקין או בחוזים, חלפו. לא הוכחה התיישנות שלא מדעת.

בנוסף נטען, כי לא הוכחה רשלנות בהנחת הצנרת.

צנרת הברזל הייתה מקובלת באותה עת שהונחה. חלפו 10 שנים ממסירת הדירה עד לתקלה, ויש סבירות גבוהה שמקור הנזק בבלאי סביר ולא בעבודה לקויה.

כמו כן, בדירה נעשו שיפוצים באופן שאינו מאפשר כיום בדיקת הטענות לאשורן. הנתבעת וצד ג' לא הגישו חוו"ד מומחה מטעמם. לטענתם, לאור האמור, חוות הדעת מטעם התובעים איננה עומדת על רגליה ולפיכך, אין צורך בחוות דעת נגדית מטעמם.

בפני בימ"ש עמדו, שתי שאלות הדרושות הכרעה. הראשונה, האם הופר החוזה בהתקנת צינורות ברזל והשנייה, האם הונחו הצינורות ברשלנות.

בימ"ש דחה את טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבעות. מדובר בתביעה שעילתה הפרת חוזה ותקופות הבדק שבחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973, אינן מגבילות את תקופות ההתיישנות הקבועות בחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958. טרם חלפו 7 שנים ממועד שהתגלתה ההפרה, בשנת 2006.

התובעים לא היו יכולים לדעת שהצנרת אינה מסוג אס.פי. כאמור, הצנרת העליונה הייתה מחומר זה. התובעים אמנם הזמינו מומחה לבדיקת ליקויים עם מסירת הדירה ביוני 2006, אך אין לצפות שזה ירים את הרצפות לצורך חוות הדעת, בהעדר כל אינדיקציה לבעיה.

לפיכך, בהתאם לס' 8 לחוק ההתיישנות, נקבע כי יש למנות את תקופת 7 השנים, לא מיום חוזה המכר או מיום המסירה, כי אם מיום גילוי ההפרה, בפברואר 2006. מהטעם האמור, חתימה על פרוטוקול המסירה, אחרי שמומחה מטעם התובעים בדק את הדירה, אין בה כדי להשמיט את התביעה.

התוצאה היא, אפוא, כי ביחסים שבין התובעים ולנתבעת, המפרט המשודרג הוא המחייב, ויש בהתקנת צנרת ברזל משום הפרת החוזה. התובעים זכאים לפיצוי מן התובעת, בגין הפרת החוזה בשל התקנת צינורות ברזל, במקום צינורות אס .פי. אולם באשר לרשלנות בהנחת צנרת הברזל, נקבע כי זו לא הוכחה.

בימ"ש קבע, כי עדות המומחה מטעם התובעים לא הייתה משכנעת, שכן התבססה על תמונות בלבד ללא בדיקת הצנרת, אותה כלל לא ראה המומחה, ועל סימני רטיבות בבית בבדיקה שנערכה בחודש יוני 2007, כשנה וחצי לאחר אירוע הנזילה.

המומחה לא ראה את הצנרת המקורית שהוצאה, לא בחן אותה, ולא ראה בפועל את הקורוזיה. המומחה גם לא בדק את הצנרת לאחר מכן, ולא ידע איפה עוברים צינורות.

בעדותו טען המומחה מטעם התובעים שהביצוע לקוי ולא החומרים, דהיינו: אין פגם בצינורות הברזל עצמם. למעשה, דבריו לגבי ליקוי בביצוע לא היו מבוססים כראוי, וטען ש"התוצאה מדברת בעד עצמה".

אינני סבורה שפיצוץ בצנרת בחלוף 10 שנים מדבר בעד עצמו, ללא צורך בביסוס רשלנות מצד הנתבעת, על ידי התובעים.

יתר על כן, הנתבעים לא הביאו לעדות את האינסטלאטור שתיקן את הנזילה הנטענת, על אף שהנתבע בעדותו העיד שקיימות קבלות על התיקונים, ודו"ח של אותו אינסטלאטור. בנסיבות העניין, כאשר למומחה אין מידע מזמן אמת למעט תמונות כאמור, יש חשיבות לעדות האינסטלאטור, שהיה במקום ויכול היה לתאר באופן מקצועי את המצב העובדתי.

בימ"ש ציין, כי חל כאן הכלל בדבר הימנעות מהבאת ראיה. לאור כל האמור נקבע, כי התובעים יהיו זכאים לפיצויים בגין החלפת הצנרת מצינורות ברזל לצינורות אס.פי ובגין כך בלבד.

התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין נזקי ההצפה, שלא הוכח שנגרמה עקב הנחת צינורות הברזל ברשלנות, או שלא הייתה נגרמת אילו הונחו צינרות אס. פי.

בימ"ש פסק, כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 49,420 ₪, שהוא סכום הנזק לפי חוות הדעת, בניכוי הרכיבים של הנזקים לשטיחים (1120 ₪) ולארונות (6,000 ₪). אלו נזקים שנגרמו עקב ההצפה, ולא קשורים להחלפת הצנרת בצנרת אס.

פי. יתר על כן, לא הוכח הקשר הסיבתי שבין נזקים אלה לבין ההצפה. המומחה לא יכול היה לדעת שהשטיח ניזוק בגין ההצפה, ולא ראה את הארונות, שפונו טרם חוות הדעת.

סימוכין- תא (ראשל"צ) 2267/06 כהן גזית סיגל נ' מגדל הזוהר לבנין בע"מ

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!