הורשה של זכויות בר רשות במשק חקלאי

מערכת היחסים בין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י")-הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית בנויה על התשתית לפי הקרקע היא קרקע מדינה, מנוהלת בידי ממ"י, אשר משכיר אותה לסוכנות היהודית בתורת גורם מיישב.

הסוכנות מצדה מעניקה רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה השיתופית, והאגודה, כבת רשות, מעניקה רשות שימוש לחברי אגודה בנחלה. מעמד חבר האגודה הוא כבר רשות.

זכות זו היא זכות אישית ולא קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם הרשיון. על פי הסכם זה, למרות שהזכות אישית, היא עבירה בהתאם לתנאי ההסכם.

הסכם המשבצת, המתחדש כל 3 שנים, הוא הקובע את שאלת עבירותן של זכויות במשק חקלאי.

עבירות הזכויות, בחייו של חבר או במותו, מותנית בקיום תנאים מוקדמים והם קבלת אישור ממ"י והאגודה, ואשר מטרת שניהם היא להבטיח הגשמת המדיניות של המוסדות המיישבים וייעוד הקרקע לעיבוד חקלאי במסגרת אגודות שיתופיות.

בהפ' (ב"ש) 8042/06 תרצה דרורי נ. אסתר דרורי נדון מקרה בו ביקשה אשתו השנייה של המנוח להצהיר עליה כבעלת זכויות של ברת רשות בנחלה שבכפר הרי"ף, אע"פ שהנכס רשום בממ"י ובסוכנות על שם המנוח ואשתו הראשונה.

כאמור, מבחינה רישומית, הנכס רשום על שם אשתו הראשונה של המנוח (להלן: "המשיבה") והמנוח, בעוד שאשתו השנייה של המנוח (להלן: "המבקשת") היא המחזיקה בפועל במשק משך כ- 40 שנה, והיא אף רשומה כחברה באגודה השיתופית.

המבקשת אף ביקשה כי ינתן צו המחריג את הזכויות של המשק החקלאי מעזבון המנוח.

המנוח נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, ומשכך, לכאורה, עזבונו יחולק על פי הדין- מחצית לאשתו השנייה ומחצית לילדיו.

ואולם, הוראות הסכם המשבצת מצביעה על הסכמת הצדדים להחריג את הנחלה מקניינו של המנוח, שניתן להורישו לצד ג, לרבות לילדיו, ולקבוע כי יורשיו לא יוכלו להינות מזכויות המשק המשותף,והן תעבורנה בשלמות לבת הזוג בפועל.

בנוסף, הסכם המשבצת קובע כי מי שיהיה זכאי לקבל זכויות במשק חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות ממ"י.

החלטה מס' 1 קובעת כי חוכר חייב להתגורר בנחלה, לנצלה ולעבדה ברציפות למטרות שלשמה הוחכרה הקרקע, ואם אינו עושה כן- ומזניח את עיבוד הקרקע- זכות החכירה פוקעת וחוזרת לממ"י.

המנוח איננו יכול לצוות יותר ממה שיש לו- וכאמור- חוזה המשבצת העניק למנוח (כמו ליתר המתיישבים- אשר מקבלים על עצמם את הוראות הסכם המשבצת) זכות אישית בלבד, ולא קניינית (חכירה), אשר זכויות ההורשה לגביה כפופות לאמור להסכם המשבצת.

אם הסכם המשבצת איננו מאפשר הורשה של הזכות, אזי הזכות של המנוח בנכס אכן לא יכולה להיות חלק מהעזבון.

לעניינו, בית המשפט קבע כי תיקון הרישום הזכויות כך שמלוא הזכויות יירשם על שם המבקשת עולה הן מהוראות הסכם המשבצת, הן מהחלטות ממ"י והן מתקנות האגודה השיתופית הקובעת כי אדם יירשם כחבר אגודה רק אם הוא בעל משק בתחום וגר דרך קבע בכפר השיתופי.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!