0

שאלות היום

0

תשובות השבוע

0

סה”כ תשובות באתר

האם ניתן לבטל 'הודעה על ביטול חוזה' שניתנה בטעות?

23/07/09 | מאת: עו"ד אפי אהרונוב | 1,798
האם ניתן לבטל \'הודעה על ביטול חוזה\' שניתנה בטעות?

עיקרון חופש החוזים המשמש כציר המרכזי סביבו סובבים דיני החוזים מגלם בחובו שני היבטים:

האחד, חופש ההתקשרות – החופש של צדדים לחוזה להתקשר ביניהם בחוזה. השני, חופש העיצוב – החופש של צדדים שבחרו להתקשר ביניהם בחוזה לעצב את החוזה כראות עיניהם.

עיקרון זה הוא המשווה תוקף מחייב לחוזה בהיותו מושתת על רצונם החופשי של הצדדים אליו אין ביכולתם להתכחש. בד בבד, חוזה שנכרת כלפי-חוץ אך למעשה לא ביטא את רצונם של הצדדים נעדר תוקף מחייב כלפיהם.

ואולם, נדירים הם המקרים בהם מתקשר אדם בחוזה מרצונו החופשי.

לעתים קרובות, מונע אדם מגורמים המשפיעים עליו וגורמים לו להתקשר בחוזה, כך למשל, אדם שרוכש מוצר מסוים לאחר שהיה חשוף למסע פרסום אגרסיבי של יצרן המוצר אמנם בוחר לרכוש את המוצר אך ספק אם היה עושה כן לו לא היה נחשף ללחץ חיצוני בדמות פרסום אגרסיבי.

תפקידם של דיני החוזים, בין היתר, הוא לקבוע אמות מידה ברורות למידת 'חופש החוזים' הדרושה על-מנת לצקת בהתקשרות או לשלול ממנה תוקף מחייב.

בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן – חוק החוזים) אשר כותרתו: ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו, מפרט המחוקק את הפגמים אשר קיומם נוגד את עיקרון חופש החוזים במידה כה רבה עד כדי שלילת תוקפו המחייב של החוזה או למצער מתן זכות לצד מהצדדים לחוזה להתנער ממנו.

כך, בסעיף 14(ב) לחוק שכותרתו: 'טעות' נקבע:

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי ביהמ"ש, על-פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי ביהמ"ש לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה".

רוצה לומר: כאשר מאן דהו מתקשר בחוזה עם אחר על-בסיס טעות יסודית, כלומר, טעות שמבלעדיה לא היה הצד הטועה מתקשר בחוזה, והצד השני לחוזה לא ידע על טעותו של הטועה בפועל ולא נדרש ממנו לדעת עליה 'בכוח' – רשאי הצד טועה לבקש מבית-המשפט לבטל את החוזה.

ביהמ"ש רשאי להיענות לבקשת הצד הטועה באם ראה שמן הצדק ראוי לבטל את החוזה.

ביטול החוזה משמעותו החזרת המצב בין הצדדים לקדמותו, כפי שהיה לפני כריתת החוזה.

במצבים מסוימים יחייב בית-המשפט את הצד הטועה שטעותו הביאה לביטול החוזה בפיצוי הצד השני (הסדר דומה מובא בהצעת חוק דיני ממונות סעיף 177(א); יצוין כי החוק קובע הסדר שונה למצב של טעות שהיא בידיעת הצד השני – ר' סעיף 14(א) לחוק החוזים, ואכמ"ל בכך במסגרת מאמר זה).

החוק מגדיר 'טעות', לצורך העניין, כטעות בעובדה או בחוק דווקא. היה והצד הטועה טעה 'טעות בכדאיות העסקה' לא עומדת לו הזכות לבקש מביהמ"ש לבטל את החוזה (סע' 14(ד)).

כך למשל, אדם שהתקשר בחוזה לרכישת נייר ערך מסוים מתוך ציפייה למכור אותו בעתיד הקרוב ברווח מסוים וציפייתו נכזבה עם 'צלילת' מחיר נייר הערך טעה טעות בכדאיות העסקה ואינו זכאי לבקש את ביטול החוזה.

במקרים רבים, שרטוט קו הגבול בין טעות בעובדה לבין טעות בכדאיות העסקה היא, כדברי השופטת (בדימוס) בן-פורת "קשה וסבוכה", וזאת, בהיעדר קנה מידה מוחלט להבחנה ביניהן (ר' בג"צ 221/86 כנפי נ' ביה"ד לעבודה, פ"ד מא(1), 469, 482).

דין הטעות הינו דין דיספוזיטיבי, כלומר, צדדים לחוזה רשאים להסכים ביניהם מראש על חלוקת סיכון שונה במצב שיתברר כי מי מהם התקשר בחוזה עקב טעות, והסכמתם זו תהא תקפה, מחייבת וגוברת על ההסדר בחוק (ר' פרופ ג' שלו, דיני חוזים – החלק הכללי, דין הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה – 2005, 280).

בפרשת שלזינגר נ' הפניקס (ע"א 8972/00 שלזינגר נ' הפניקס, פ"ד נז(4) 817) נדרשו שופטי ביהמ"ש העליון לסוגיה סבוכה סביב האלמנטים המשפטיים שתוארו לעיל תוך שהם נחלקים ביניהם ביחס לתוצאה הסופית.

ואלו היו עובדות המקרה נשוא פס"ד זה:

המנוח (מר שלזינגר) התקשר עם חברת הפניקס בפוליסות ביטוח שונות שכללו, בין היתר, כיסוי ביטוחי למקרה שיחלה במחלת הסרטן. בשלב מסוים, הודיע המנוח לחברת הפניקס על ביטול הפוליסה.

כעבור זמן קצר, נודע למנוח כי הוא חולה במחלת הסרטן זמן מה וכי המחלה קיננה בגופו עוד בטרם ביטל את הפוליסה. לו היה המנוח מודע לעובדת היותו חולה במחלת הסרטן בעת שביטל את הפוליסה, היה נמנע מלעשות זאת. המנוח שיגר לחברת הפניקס הודעת ביטול להודעתו על ביטול הפוליסה.

חברת הביטוח סירבה לקבל את הודעת ביטול הודעת הביטול. לאחר פטירת המנוח תבעה אלמנתו את חברת הביטוח.

בשלחו את הודעת ביטול הפוליסה, עשה המנוח שימוש בזכותו של מבוטח להודיע בכל עת לחברת הביטוח על ביטול החוזה. תוקף זכות זו אינו נתון במחלוקת (ר' סעיף 45(א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981).

השאלה בה נחלקו שופטי ביהמ"ש העליון הייתה האם זכאי היה המנוח, בנסיבות אלו, לבקש מביהמ"ש לבטל את הודעת ביטול הפוליסה אשר ניתנה על-ידו מתוך טעות בנוגע למצבו הרפואי.

הבסיס לפרשנות אפשרית של פעולת הביטול המקורית כ'טעות' נעוץ בסעיף 61(ב) לחוק החוזים.

סעיף זה מרחיב את הוראות חוק החוזים 'גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה'.

כלומר, גם על פעולות משפטיות שונות שאינן התקשרות בחוזה חלים דיני החוזים ובכללם דיני הטעות, כל עוד אין ביחס לפעולות משפטיות אלו הסדר אחר בחוק. בהיעדר הסדר מיוחד להודעת ביטול פוליסה, חלים גם עליה דיני הטעות כפי שעוגנו בחוק החוזים.

ואכן, לדעת כבוד השופט אדמונד לוי בדעת המיעוט בפס"ד זה דין הודעת המנוח על ביטול החוזה כדין פעולה משפטית שנעשתה עקב טעות ובשל כך עמדה למנוח הזכות לבקש את ביטולה.

לו ידע המנוח בעת שנצן את ההודעה על ביטול הפוליסה כי מחלת הסרטן מקננת בגופו, לא היה מבטל את החוזה.

אי ידיעת העובדה שהמחלה מקננת בגופו היא טעות, ובשל כך רשאי המנוח לבקש את ביטולה. לענייננו, סבר השופט לוי כי יש לבטל את הודעת הביטול ועל חברת הביטוח לשלם לאלמנת המנוח את סכומי הפיצוי ע"פ הפוליסה (בניכוי סכומים שונים, בעיקר עקב השתהות המנוח והאלמנה בהצבת דרישותיהם ולאור סעיף 14(ב) לחוק החוזים סיפא).

ואולם, לדעת כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה, בדעת הרוב, אין תחולה לדיני הטעות בחוזה במקרה דנן, וזאת, כיון שבין הצדדים התקיימה הסכמה אחרת. לשיטת הש' פרוקצ'יה, חוזה ביטוח במהותו מהווה חלוקה של סיכונים בין הצדדים לו.

בעוד חברת הביטוח נוטלת על עצמה את הסיכון לפצות את המבוטח והיה והתגלתה בגופו מחלה, המבוטח מצדו, בהחלטתו לבטל את הפוליסה, נוטל על עצמו את הסיכון שמחלה תתגלה בגופו לאחר ביטול הפוליסה.

טעות של המבוטח בעת ביטול הפוליסה ביחס למחלה שכבר מקננת בגופו הינה, אליבא דהש' פרוקצ'יה, בגדר הסיכונים שנטלו על עצמם הצדדים, ומצב זה, אין מקום להזדקק להסדר שנקבע בחוק.

יודגש כי לגישת השופטת פרוקצי'ה למרות שבנוסח הפוליסה לא דובר במפורש על 'חלוקת סיכונים' במקרה של טעות כלל, עצם הניתוח של חוזי ביטוח בכללותם מוביל למסקנה כי קיימת הסכמה מכללא בין הצדדים על חלוקת הסיכון, גם במקרה של טעות, והסמכה זו גוברת על החוק.

בפועל, לא ניתן לקבוע מראש מתי ובאלו נסיבות מתקיימת הסכמה כזו ויש לבחון על מקרה לגופו.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דילוג לתוכן