האם נפילה מגרר מזכה בפיצויים?

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נחקק בעיקר כדי להקל על נפגעים בתאונות בקבלת פיצויים בגין נזקיהם.

אך לא כל אירוע תאונתי שמתרחש בדרכים עולה כדי "תאונת דרכים" כמובנה בחוק.

לעתים פלפול משפטי לא מבוטל מושקע בתיקים של תאונות דרכים וסב על השאלה המקדמית אם אירוע מסוים עונה להגדרה של תאונת דרכים (וככזה מזכה את הנפגע בפיצוי) או שמא הוא מוחרג מהחוק.

חברות הביטוח – שאמורות לשאת על כתפיהן את עול הפיצוי הכספי לנפגעי תאונות דרכים – עושות כל שביכולתן כדי לשכנע את בתי המשפט שמקרה זה או אחר אינו עונה להגדרה של תאונת דרכים, בעוד נציגי הנפגעים מגייסים שלל טיעונים וראיות שתכליתם לתמוך בעמדה כי האירועים הנדונים הם תאונות דרכים למהדרין.

חשוב להבין שהחוק עצמו (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) אינו ממש לעזר והוא כחומר ביד הפרשן. מדובר בדבר חקיקה מורכב, מבולבל, מפותל למדי ושופע סתירות. מטרתו, כאמור, נעלה, אך משנחקק ב-1975 עבר תיקונים והטלאות לעייפה כך שהגדרותיו נטענו משמעויות לרוב ונמתחו בלי די.

החוק, למשל, מציע הנחת מוצא (ובמילותיו, "חזקה ממעטת") שפריקתו או טעינתו של מטען ככלל אינה מהווה "שימוש ברכב מנועי" (קרי, החוק אינו חל על האירוע ולכן הנפגע לא יקבל פיצויים מחברת הביטוח).

אך באותה נשימה החוק קובע שככלל יש לראות בכניסה לרכב או בירידה ממנו "שימוש ברכב מנועי" (לאמור, כניסה בשערי החוק והכרה באפשרות לקבלת פיצוי).

מקרה שנדון לאחרונה עסק בשאלה אם פציעה עקב נפילה מגרר עולה כדי "תאונת דרכים". רכבו של רועי (שם בדוי) נתקע והוא הזמין גרר.

כשהגיע רכב החילוץ רועי סייע לכוון את העלאת המכונית על הגרר, ולצורך כך עלה על הרמפה.

לאחר שהרכב הועלה לרמפה רועי הסתבך בירידה, ורגלו נתפסה בדופן הגרר. הוא נפל ונפגע.

כשפנה למבטח החובה בבקשה לקבלת פיצויים דרישתו נדחתה. חברת הביטוח טענה כי בעת האירוע רועי היה מעורב בהעמסת הרכב – וכזכור, בהתאם להנחת המוצא של החוק, אירוע שמתרחש במהלך טעינה או פריקה בדרך כלל אינו עונה "תאונת דרכים".

אלא שבית משפט השלום בתל-אביב דחה פרשנות זו והציע השקפה אחרת.

כאמור בפסק הדין, שעה שרועי עזר להעמיס את רכבו על הרמפה הוא ניסה לרדת מהרמפה ומהמכונית – וכזכור, פעולה של ירידה מכלי רכב מקימה, בהתאם לחוק, הנחת מוצא שהאירוע עונה להגדרה של תאונת דרכים.

בהתאם לפסיקה, כאשר באירוע תאונתי אחד מתקיימות שתי הנחות מוצא סותרות – הן החזקה המרבה והן החזקה הממעטת – בית המשפט ייטה להכיר באירוע כתאונת דרכים. באותו מקרה התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לפצות את רועי בסכום של כ-100,000 שקלים.

ת.א. (שלום – תל אביב) 44825-12-11 אספור נ' ברקאי ואח' (ניתן ביום 27.8.14)

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!