דיני השיק
מושגי יסוד
המילה העברית "המחאה", היא ממקור תלמודי. בבבא מציעא (קי"ב ע"א) ישנו דיון בפועל המקבל את שכרו מהמעביד על ידי כך ש"המחהו אצל חנווני או שולחני", דהיינו שלח אותו אל החנווני או השולחני שיקבל מהם שכרו על חשבון מה שהם חייבים למעביד.
במילה "המחאה" במשמעות של העברת חיוב מנושה אחד למשנהו, נעשה שימוש גם בחוק המחאת חיובים, תשכ"ט – 1969.
כמו בכל חוזה המרכיב העיקרי לתבשיל החוזה הוא עיקרון העל בהתאם לסעיף 12 לחוק החוזים והוא: עיקרון תום לב: ברור, כל פעולה עסקית מחייבת תום לב. גם כאשר חותמים על חוזה עם לקוח חדש או ספק חדש, הדבר צריך להיות באמצעות הפעולה הבסיסית של תום לב.
לתום לב, בשפה המקצועית של עורכי הדין, ישנם שני היבטים. הראשון, המבחן האובייקטיבי. מבחן זה שואל, האם כל אדם בר דעת, הגיוני ונבון היה פועל בצורה כזאת. המבחן השני הוא המבחן הסובייקטיבי. האם אותו אדם ספציפי שפעל, הוא עצמו פעל בתום לב ובהיגיון.
סעיף 73 לפקודת השטרות בחוק הישראלי מגדיר המחאה כ"שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר פירעון עם דרישה".
בהיותה של ההמחאה שטר חליפין, הרי היא עונה על ההגדרות הכתובות בפקודת השטרות לעניין היסודות הנדרשים למתן תוקף למסמך כשטר.
הגדרת השטר בסעיף 3(א) לפקודת השטרות מפרטת יסודות אלו – "שטר חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.
על פי הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב – 1992, בנק שהוצגה לו המחאה לפירעון יזכה את חשבון לקוחו בסכום השיק עוד באותו היום, אך המדובר בזיכוי ארעי, ההופך לזיכוי של קבע רק לאחר שלושה ימים, וניתן לביטול למפרע,
אם הבנק לו הוצג השיק לפירעון סירב לפרוע אותו. על פי סעיף 432 לחוק העונשין, המושך שיק מתוך ידיעה שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפירעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס.
נקודה חשובה להבהרה: שיק הוא מצב בו אמצעי התשלום ניתן בעבור עסקה שבוצעה בין שני צדדים. העסקה קשורה לדיני החוזים בו בזמן שהשיק שהוצא, קשור לפקודת השטרות. יש לזכור כי במרבית המקרים, כפי שנראה במאמר זה, פקודת השטרות חזקה הרבה יותר מאשר דיני חוזים.
שיק, ברמת העיקרון, הוא פקודה ללא תנאי. אסור שיהיה על גביו שום תנאי מכל סוג שהוא. כך, שיק שעליו רשום "לביטחון" או "לפיקדון" הופך להיות לחוזה רגיל ולא לשטר. הסיבה לכך – שוב, שיק הוא פקודה ללא תנאי.
לוחות זמנים של שיק: לכל שיק יש שלושה תאריכים קובעים
- שישה חודשים מיום הוצאתו: עד תאריך זה הבנק, במידה ויש כסף בחשבון, יפרע שיק זה. לאחר מכן, השיק יסורב על ידי הבנק.
- שנתיים מיום הוצאתו: במשך שנתיים מיום הוצאתו בלבד, ניתן לתבוע, בשיק שהוסב, את המסב בתור ערב.
- שבע שנים מיום שנרשם: רק שבע שנים מיום שנרשם ניתן לתבוע אותו במסגרת התביעות הקיימות כיום כמו סדר דין מקוצר וראש ההוצאה לפועל.
אפשרות לפעילות עם צ'קים
הפקדה בחשבון בנק: המשמעות היא כי ניתן להפקיד צ'ק זה בחשבון הבנק של זה שמחזיק אותו.
קבלת סכום הצ'ק במזומן: פירוש חלק זה הוא כי המחזיק בצ'ק יכול לגשת לסניף הבנק של בעל הצ'ק ולבקש לקבל את מלוא הסכום המופיע על גביו במזומן.
היסב הצ'ק: המשמעות של חלק זה תהיה, כמו שנראה בהמשך, קריטית ביותר. במקרה בו ניתן לבצע היסב לצ'ק הרי שהאדם שמחזיק בצ'ק יכול להיות אותו אדם או גוף ששמו מופיע מייד לאחר "שלמו לפקודת. . . " או כל גורם או גוף אחר. מצב בו השיק ניתן להיסב, הרי שצד שלישי, שלא מעורב בעסקה הבסיסית בגינה ניתן השיק, מקבל אותו לידיו והוא יכול כרגע לעשות בו שימוש זה או אחר.
ניכיון הצ'ק: במצב בו מבצעים ניכיון לשיקים, הרי שמקבל השיק מחזיק ביד שיק עתידי. הוא מקבל שיק שמועד פירעונו הוא בעוד מספר חודשים או שבועות. ברם, המצב הכספי שלו הוא כזה שהוא כרגע צריך מזומנים. ניכיון שיקים הוא הפעולה בה הנפרע מסב את השיק לנסב צד ג', והנסב נותן תמורת השיק העתידי, סכום כסף (שכמובן נמוך מזה שצויין בשיק).
קבלת אובליגו על הצ'ק: במצב זה, לקוח הבנק מקבל אפשרות לשחק על הכסף (על חלקו, לפחות) תוך חשיבה של מנהל סניף הבנק כי מרבית שיקים אלו ייפרעו.
סיבות להחזרת צ'קים
אין כיסוי מספיק: מצב בו בחשבון הבנק אין מספיק כסף לכסות את גובה הצ'ק שניתן על ידי בעל החשבון.
ניתנה הוראת ביטול: מצב בו בעל החשבון מורה לסניף הבנק שלא לכבד את הצ'ק הזה.
החזרים טכניים: החזרים אלו הסיבה שלהם יכולה להיות קשורה לחוסר חתימה, חתימה שלא מתאימה לרישומי הבנקים, העדר חתימה בכלל, העדר היסב, היסב שגוי, חוסר התאמה בין מילים לבין ספרות, העדרה של חותמת ליד החתימה, ועוד.
החשבון מעוקל: במצב זה, מודיע הבנק כי החשבון ממנו ניתן הצ'ק שחזר, נמצא תחת עיקול.
החשבון מוגבל: חשבון זה מוגבל על פי מערכת המושל"ך (מושכי צ'קים ללא כיסוי) של בנק ישראל.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
