דחיית בקשה לסילוק על הסף

(החלטת כב' השופט משה רביד (מחוזי י-ם) בש"א 1765/08 ת"א 9615/07 מיום 1.4.08 – שירותי בריאות כללית נ' אביבה אור ואח')

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הנתבעת בהליך העיקרי, שירותי בריאות כללית, להורות על מחיקת התביעה שהוגשה נגדה על הסף מחמת העדר עילה, משלא צורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית.

מדובר בתביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים בטענה כי בתם נולדה ללא רוח חיים בשל רשלנות רפואית.

כתב התביעה הוגש לבית המשפט בסמוך לפני התיישנות התביעה, מבלי שצורפה לו חוות דעת רפואית לביסוס טענות הרשלנות, כנדרש על פי חוק, אך צורפה לכתב התביעה בקשה להארכת מועד לצרף חוות דעת רפואית כאמור בשלב מאוחר יותר.

הבסיס להגשת הבקשה לסילוק התביעה על הסף הוא הוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אשר קובעת כי על בעל דין המבקש להוכיח עניינים שברפואה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית לביסוס טענות אלה בעת הגשת התביעה.

בתביעות רשלנות רפואית על חוות הדעת הרפואית לפרט את הרשלנות הרפואית הנטענת, את נזקי הגוף שנגרמו בעטייה ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לנזקים אלה.

באותו עניין, נטען על ידי שירותי בריאות כללית, כי התביעה הוגשה על סף תקופת התתיישנות מבלי שצורפה לה חוות דעת רפואית; כי צירוף חוות דעת רפואית בשלב מאחור יותר דורש את תיקון כתב התביעה; תיקון כתב תביעה לאחר תם תקופת ההתיישנות היא תיקון מהותי שבית המשפט לא יתירו.

לפיכך, והואיל ובלעדי חוות דעת רפואית לא יוכלו התובעים להוכיח את תביעתם, נטען, כי אז דין התביעה להימחק על הסף.

התובעים התנגדו לבקשה וציינו כי בד בבד עם הגשת התביעה הגישו בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית, אלא שהנתבעת לא טרחה להגיב לה ובמקום זאת הגישה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף וקבע כי אמנם החובה לצרף חוות דעת רפואית על פי תקנה 127 הנ"ל היא בעלת נפקות מיוחדת בתביעות רשלנות רפואית, שכן הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק תלויות בחוות דעת זו.

הנתבעים לא צרפו לכתב התביעה חוות דעת רפואית אך הגישו בד בבד עם כתב התביעה בקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמם. עוד נקבע כי הנתבעת לא הגיבה לבקשה להארכת מועד, חרף החלטת רשם בית המשפט, לפיה היה עליה להגיב לבקשה תוך עשרה ימים.

בית המשפט בחן את השאלה האם יש להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת חוות הדעת הרפואית מטעם התובעים וציין כי ההוראה הדיונית אשר בתקנה 127 קובעת כי המועד להגשת חוות דעת של מומחה בעניין שברפואה הינו מועד הגשת כתב התביעה.

הואיל ומדובר במועד שנקבע בחיקוק, כי אז על פי תקנה 528 נדרשים "טעמים מיוחדים" להארכת המועד. על משמעות ה"טעמים מיוחדים" עמדו בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין תוך שצויין כי נדרש "טעם בעל עוצמה מיוחדת להצדקת האיחור".

בית המשפט ציין כי במקרה זה לא נפגע אינטרס כלשהו של הנתבעת ולא נגרם לה עוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית, שכן התביעה כמו גם הבקשה להארכת מועד הוגשו טרם חלוף תקופת ההתיישנות.

על כן נעתר בית המשפט לבקשת התובעים והאריך להם המועד להגשת חוות דעת רפואית מטעמם.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!