גניבת עין

מהי גניבת עין?

גניבת עין הינו מונח מתחום העוולות המסחריות וככזה הוא נמצא בחוק עוולות מסחריות. החוק חדש יחסית לפקודת הנזיקין בו הייתה מצויה הוראת חוק שהתייחסה לעוולות מסחריות עד חקיקתו של חוק עוולות מסחריות.

גניבת עין נגרמת כאשר נגנב מוניטין של בעל מוצר כלשהו על ידי הטעיית עינו של הציבור, וכתוצאה מכך מאמין הציבור כי המוצר אותו הוא רוכש, הוא מתוצרתו של בעל המוניטין אך למעשה הוא רוכש תוצר מתוצרתו של המפר.

עקב גניבת עין זו נפגע המוניטין של בעל המוצר המקורי ולמעשה ההגנה שניתנת במסגרת עוולת גניבת עין היא על המוניטין שהושג בעמל רב של שנים.

מהי מטרת תביעה בגין גניבת עין?

כאשר תובעים בגין גניבת עין בעצם באים להגן על המוניטין של עוסק כלשהו בעסקו. המילה מוניטין אינה מוזכרת בחוק העוולות המסחריות, וגם לא בסעיף 59 לפקודת הנזיקין הקדום יותר שגם כן מתייחס לעוולה של גניבת עין, אך מלשון הסעיפים העוסקים בכך ניתן להבין כי תביעה כזו באה להגן על זכותו הקניינית של התובע במוניטין הקיים לו בעסקו.

מעבר לכך, כאשר מדובר במוניטין, אין צורך להכיר את בעל המוניטין בשמו אלא מספיק לרצות לרכוש את מוצריו על פי התיאור החזותי שלהם. כלומר, ניתן לקבוע כי יש מוניטין באם ציבור הרוכשים מאבחן את סחורתו של התובע מסחורתם של אחרים.

כיצד ניתן להתגונן מפני תביעה בגין גניבת עין?

בכדי להתגונן מפני תביעה בגין גניבת עין יש להוכיח את כל יסודות העבירה. על התובע מוטלת החובה להוכיח כי קיים מוניטין וכי ישנה סכנת הטעייה של הצרכנים עקב פעולות הנתבע.

מנגד הנתבע יעשה כל שביכולתו בכדי להראות כי אין אמת בדברים וכך ימנע את התגבשותה של העוולה.

הגנה טובה המצויה בחוק העוולות המסחריות היא סעיף 1(ב) והוא מספק הגנה מפני תביעה בגין גניבת עין במקרה של שימוש אמת בשם.

הסעיף קובע כי "שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין". סעיף זה מספק הגנה למי שישתמש בשמו כדי לתאר נכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן.

מה ניתן לבקש במסגרת תביעה בגין גניבת עין?

סעיפים 11-21 לחוק עוולת מסחריות נוגעים באותן תרופות, דרכי פיצוי לנפגע, בנוסף לאילו המגיעות לו מפקודת הנזיקין.

סעיף 11 הוא הסעיף המכיל את אותן תרופות מפקודת הנזיקין גם על גניבת עין. התרופה המשמעותית ביותר נמצאת בסעיף 13 לחוק העוולות המסחריות ומאפשרת קבלת פיצוי של עד 100,000 ₪  ללא הוכחת נזק.

היתרון כאן הוא שהתובע לא צריך להראות את שיעור הנזק המדויק שנגרם לו, למעשה אין הוא צריך להראות נזק כלל.

אמנם בית המשפט יכול להתחשב בעובדה כי נגרם נזק ולקבוע לפי זה את גובהו של הפיצוי שיינתן, אך על התובע לא מוטלת חובת הוכחת הנזק.

האפשרות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק משמעה כי אם התובע הראה על קיום מוניטין וסכנת הטעייה של הצרכנים, הוא יכול  לזכות בפיצוי גם אם אף צרכן לא הוטעה בפועל וגם אם לא התבצעה ולו עסקה אחת.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!