טענת הגנת אי חוקיות התמרור – חוק ופסיקה

מצב, נהג מגיע לצומת עירונית ולפניו תמרור תן זכות קדימה, הוא עוצר מביט ויוצא לדרכו לפתע מבחין ברכב הקרב אליו, שכאילו צץ משום מקום, הוא מנסה לבלום, אך מאוחר מידי, תאונה, לאחר שנרגעות הרוחות ולעיתים קרובות מוגש כתב אישום, יכולה לעלות בין היתר שאלת חוקיות קביעת או הצבת התמרור.

שאלת חוקיות קביעת תמרור מועלת הן על ידי נאשמים בבתי המשפט לתעבורה והן בפורומים משפטים שונים ומן הראוי לפזר את הערפל סביב הנושא.

אגב, טענת הגנה זו עולה לדיון לא רק במקרים של תיקי תאונות דרכים שנגרמו כביכול על ידי אי ציות לתמרור, במצב שבו יכול הנאשם לטעון כי התמרור נקבע באופן לא חוקי, במקום שבו נפגם שדה ראיתו, אלא גם כנגד אישום של אי ציות לתמרור – אך הדבר אינו כה פשוט.

נתחיל בלשון הסעיף. תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, שכותרתה היא ציות לתמרורים, קובעת כי:

"עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין" – הנה לנו שחור על גבי לבן ובאופן ברור ביותר, הגדרת ההגנה.

בהמשך לכך, הפסיקה כבר קבעה יותר מפעם אחת, כי תמרור שהוצב שלא כדין כאילו בטל ועבר מן העולם (ראה: ר"ע 213/83 –  ענינו של יצחק אסולין).

מלשון הסעיף עולה כי נטל ההוכחה לאי חוקיות, עובר אל הנאשם שהפר את הוראת התמרור. כל עוד לא הוכיח זאת, חזקה היא שהתמרור הוצב וסומן כדין (חזקת התקינות המנהלית) – מכאן מתבקשת השאלה כיצד קובעים תמרור כדין.

בתקנה 1 לתקנות התעבורה, תמרור מוגדר כ: "כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התימרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות תימרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר או להדריך עוברי-דרך".

מהגדרה זו עולה כי תמרור אשר הוצב שלא על פי הסמכה כראוי אינו מסוגל להסדיר את התנועה בדרכים ולהזהיר או להדריך עוברי דרך – אינו ממלא את ייעודו ואינו מוצב כדין.

דוגמה לפסיקה בנושא חוקיות קביעת התמרור, הנה פסיקתו הותיקה, אך ממצא של בית המשפט לתעבורה בי"ם בת' 1562/02, אשר דנה בתמרור ב- 36 (תן זכות קדימה) שמוצב בירושלים (שטח עירוני) ועל כן אבחנת סעיפי המשנה להבדיל מתמרורים אחרים.

בית המשפט ניתח את החוק וקבע שעל פי תקנה 18 ג' לתקנות התעבורה, רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו- (ב) לתקנה 18, כמו כן על פי תקנה 18 ד', רשות התמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה".

כלומר, סעיף 18(ג) לתקנות התעבורה מציב שלושה תנאים הנדרשים לצורך הצבת תמרור מהסוג שלפנינו על ידי העירייה:

תחילה, התייעצות עם קצין משטרה,  בעקבותיה החלטת רשות התימרור המקומית,  ואז הסכמת רשות התמרור המרכזית, בד"כ המפקח על התעבורה.

במצב ענינים זה טוב יעשה הנאשם שסבור כי התמרור אינו חוקי שיפנה ויחפש את האישורים להצבת התמרור אצל רשות התמרור המקומית האחראית לרישום הסדר התנועה, אין ספק שאם אין אישורים כאלו הרי כלל וכלל, תעמוד לו ההגנה כאמור מעל וסביר להניח שיצא זכאי בדין.

אולם מקרים כאלו הינם נדירים, במרבית המקרים מוצא הנאשם אישורים חלקים, לדוגמה ,יש רישום של התמרור במחשב לאחר הצבתו בפועל, כביכול לאור אישורו, אך בפועל לא מוצאים כל פרוטוקול שמעיד על האישור עצמו (כגון בתיק הירושלמי).

מקרים אלו נפוצים וסבוכים הרבה יותר, כאן עולה במשנה תוקף חזקת התקינות. ולפיה יש להניח היא שמעשי המנהל תקינים וכדי לסתור זאת יש להציג נתונים עובדתיים  –  וכבר נפסק שגם חוסר סדר ברישומי מחלקת הנדסה בעירייה או במע"ץ (לדוגמה). אינו הוכחה במידה הדרושה כי התמרור שיש לגביו איזכור הוצב שלא כדין.

בית המשפט הוסיף ופסק אם תתקבל הגנת אי חוקיות התמרור, נמצא עצמנו עומדים לפני "שוקת שבורה ומלאה בתמרורים" שנטען כי לא הוצבו כדין. במקרה כזה תהיה קיימת סכנה מוחשית וברורה לביטחונו של הציבור.

לאור זאת נפסק כי לא בנקל יקבע בית המשפט כי תמרור הוצב שלא כדין – כך שמספיק ויש איזכור ברישומים לתמרור – כגון בגודמה מעל וסביר להניח שבית המשפט יקבע כי התמרור הוצב כדין.

לסיכום: קבלת טענת ההגנה של אי חוקיות תמרור אינה דבר נפוץ, והיא תתקבל רק במקרים בהם ניתן להוכיח אותה בודאות גמורה, שכן נקבע בפסיקות רבות אין לאפשר לנהגים אי ציות  לתמרורים על סמך מחשבה שהתמרור שלפניהם אינו חוקי, דבר שיביא לערעור הסדר בכבישים.

טיפ: מדובר בנושא סבוך והמאמר קצר מלהכיל את כל הכרוך הגנה ונוהלי הצבת תמרור, אולם כל המבקש להרחיב בנושא חזקה עליו שיתחיל מקריאת תקנות התעבורה, חלק ב': הדרך והתנועה בה .

פרק ראשון: סמכויות, סעיף 16 ואילך ובעיקר סימן א' המפקח על התעבורה, סימן ב' רשות תמרור מרכזית, סימן ג' רשות תמרור מרכזית וסימן ד' לגבי סמכות קצין משטרה – וזאת לאור מגוון אפשרויות הצבת התמרורים והגורמים הנוגעים לדבר.

יש לציין כי מעבר לחוקיות קביעת התמרור ישנם נוהלים והנחיות לגבי סימון והצבת התמרורים כגון נוהלי הטכניון, והנחיות החוק עצמו וגם בנושא זה ניתן לתקוף תימרור ולהעזר בהגנה.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!