אחריות מפעיל אתר אינטרנט

תדמיינו – אתם מקבלים שיחה לסלולארי שלכם ממספר לא מוכר, שלתדהמתכם המתקשר מעוניין להיפגש איתם לצורך קיום יחסי מין בתשלום, אתם מזועזעים ולא מבינים מה קורה, לאחר כמה רגעים אתם מבינים שמישהו פרסם את פרטי הזהות המלאים שלכם באתר אינטרנט כלשהו, תוך שמצוין שם שאתם מוכרים שירותי מין וכו'.

האם ניתן לתבוע את בעל האתר על כך? האם לבעל האתר יש אחריות על התוכן אשר מועלה באתר שלו?

דבר דומה קרה לאבי כאשר גילה כי באחד מאתרי ההיכרויות ברשת נפתח על זהותו המלאה (כולל תמונות ומספר טלפון) "כרטיס" פיקטיבי שבו נכתב כי הוא מעוניין בקטינות והוא מציע שרותי מין בתשלום.

אבי נדהם ופנה מיידית למפעיל האתר על מנת שיסיר מיידית את "הכרטיס", לאחר מכן אבי הגיש תביעה בגין פגיעה בשמו הטוב לפי פקודת הנזיקין – רשלנות ועפ"י חוק איסור לשון הרע כנגד מפעיל האתר בבית משפט לתביעות קטנות.

עקב חשיבותה והעניין הציבורי של נושא התביעה, התביעה התבררה 3 פעמים עד שהגיעה להכרעה סופית בבית המשפט העליון.

כאמור, תחילה הוגשה התביעה בבית משפט לתביעות קטנות, על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי שעל פסק דינו הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון שהכריע סופית.

ערכאה 1 – בית משפט לתביעות קטנות בת"א

בית המשפט לתביעות קטנות בת"א אליו הוגשה לראשונה התביעה מקבל את התביעה ופוסק לתובע סכום פיצוי בסך 400 ₪ בלבד, בית המשפט מסביר לתבוע כי לא ניתן לתבוע את מפעיל האתר בגין חוק איסור לשון הרע, אומנם בהחלט הדברים אשר פורסמו מהווים לשון הרע עפ"י החוק, אך בית המשפט קובע כי דרישת החוק בס' 11 לפרסום לשון הרע "באמצעי התקשורות" לא מתקיים, לדעת בית המשפט אתר הכרויות באינטרנט לא נחשב "אמצעי תקשורות" ולכן לא ניתן לתבוע עפ"י חוק איסור לשון הרע אך כן ניתן לתבוע בגין עוולת הרשלנות.

בית המשפט קובע שמפעיל האתר התרשל בכך שלא קיים מנגנון סינון תכנים ולמעשה האתר פרוץ ומזמין גולשים להתנקם אחד בשני ללא כל בעיה, וכלשון בית המשפט:

"לצערם של כולם, פשטות התהליך ובעיקר האנונימיות שלו, הופכת את האתר לכלי זמין ל"סגירת חשבונות" עם אנשים אחרים. כל מאן דהוא יכול לגלוש לאתר, לפתוח "כרטיס אישי" ובו פרטים כוזבים על פלוני או אלמוני, ולהפכו, בהינף מקלדת, למושא ללעג, לקלס ולהטרדות טלפוניות. האופן הקל בו ניתן להשיג את תמונתו של אדם, מאפשר אף לפרסם לצד פרטים כוזבים, תמונת אמת, ובכך להעצים את הפגיעה – כפי שאף אירע בענייננו"

ובהמשך:

"הפעלת אתר ההיכרויות ללא כל מנגנון הגנה וביקורת אשר יפחית באופן ניכר את האפשרות לפגיעה בשמם הטוב של אנשים, הינה פעולה רשלנית, החורגת מסטנדרט הזהירות הראוי, והוכח במקרה זה כי כתוצאה מרשלנות זו – נפגע שמו הטוב של התובע".

בית המשפט עושה הבחנה בין אתרים בעלי אופי מסחרי לבין אתרים ציבוריים כאשר אתרים מסחריים צריכים לנקוט בזהירות יתרה, וכן עושה הבחנה בין תגובות לכתבות ( טוקבקים) בהם עולה שאלת חופש הביטוי והם אשר יזכו להגנה מצד בית המשפט ולבין הזדהות בשם פיקטיבי וגנבת זהות תוך מטרה להזיק אשר לא תזכה להגנה.

בית המשפט פוסק סכום של 400 ₪ בלבד, כיוון שהכרטיס ופרטי התובע הוסרו תוך זמן קצר יחסית והאתר עצמו אינו אתר מרכזי ברשת.

ערכאה 2  – בית המשפט המחוזי בת"א

התובע התאכזב מאוד מסכום הפיצוי אשר לדעתו לא משקף את הפגיעה בשמו הטוב והנזק הרב שנגרם לו ולכן החליט להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א.

חשוב לציין שעל פסקי הדין של בית תביעות קטנות אין ערעור בזכות אלא יש לבקש רשות קודם לכן מבית המשפט המחוזי אשר רק במקרים מתאימים המעלים סוגיה חשובה או מצביעים על טעות מהותית בפסק הדין יאפשר לדון בערעור.

בית המשפט המחוזי מאשר את בקשת הערעור ופוסק בזו הלשון:

"בהתחשב בקביעתו של בית-משפט קמא, כי המשיב הפעיל את האתר ברשלנות, ללא כל מנגנוני-הגנה וביקורת, ובהתחשב בכך שמדובר באתר למטרות רווח (ולא אתר בעל מאפיינים ציבוריים) – שגה בית-משפט קמא בסכום הפיצוי הנמוך שפסק.

יחד עם זאת, בהיעדר פרטים על עיסוקו של המערער, על מצבו המשפחתי ושאר נתוני-עזר לבחינת הנזק שנגרם לו באותן שעות, עד הסרת פרטיו של המערער מן האתר, הפיצוי שנראה לי ראוי בנסיבות הענין הוא 2,500 ₪.

"במילים אחרות, בית המשפט מקבל את הערעור וקובע שסכום הפיצוי שפסק בית המשפט לתביעות קטנות נמוך מידי, ולכן הגדיל את הפיצוי לסכום של 2,500 ₪.

ערכאה 3 – בית המשפט העליון בירושלים

התובע התאכזב גם הפעם מסכום הפיצוי, למרות שסכום הפיצויים הוכפל פי 6 פעמים ובהחלטה אמיצה החליט לערער בפעם השנייה ולפנות לבית המשפט העליון, אם ציינתי קודם לכן כי בית המשפט המחוזי לא ממהר להתערב בקביעות בית המשפט לתביעות קטנות אזי קל וחומר בית המשפט העליון אשר רק במקרים נדירים וחריגים אשר מעלים סוגיות ציבוריות בעלות חשיבות עליונה יסכים לדון בערעור.

חרף זאת, בית המשפט העליון החליט כי הפיצוי אשר נפסק עד כה לזכות התובע אינו משקף את המדיניות הראויה בהטלת עונש כספי על מפעיל האתר אשר התרשל באופן חמור, בית המשפט רוצה ליצור הרתעה יעילה בפני מפעילי אתרי אינטרנט, שידעו כי אם ימשיכו במחדליהם וברשלנותם הם עלולים להיות חשופים לתביעות פיצויים בסכומי כסף ניכרים.

בית המשפט מסכים עם קביעת בית המשפט לתביעות קטנות לעניין אי אפשרות תביעה עפ"י חוק לשון הרע וזאת כיוון שלא מפעיל האתר העלה את פרטי התובע בכרטיס וכן כיוון שאתר ההיכרויות לא נחשב "כאמצעי תיקשורת עפ"י החוק, אך לדעתו סכום הפיצוי לא משקף מדיניות ראויה ועל כן פסק: "כי נוכח הפגיעה החמורה בשמו הטוב של המבקש, הנובעת הן מעצם הפרסום והן מתוכנו, ונוכח שיקולי המדיניות המתייחסים גם להכוונת התנהגות בסיטואציה מובהקת של הרתעת חסר, יוכפל הפיצוי ויועמד על סך 5,000 ₪".

תביעה אחת – 3 דיונים

במשך כמעט שנתיים התגוללה התביעה בפני 3 ערכאות שונות, דבר שהינו נדיר שבנדירים כאשר מדברים על תביעה שהתחילה בבית משפט לתביעות קטנות, כל ערכאה הגדילה את סכום הפיצויים שקבעה הערכאה הקודמת עד אשר נקבע סכום סופי של 5,000 ₪ אשר ספק רק אם מספק את התובע, כל הערכאות הסכימו שיש אחריות לבעלי אתרי אינטרנט מהסוג הנ"ל לאמיתות התכנים/הכרטיסים אשר מועלים בהם.

בית המשפט הכריע באופן נחרץ כי ניתן לחייב את בעלי האתר ברשלנות כאשר נפתח כרטיס בזהות בדויה תוך גניבת זהות אמיתית של אדם ואותו מתחזה, גונב הזהות, מפרסם דברים בשמו של אדם שנגנבה ממנו הזהות ואשר מהווים לשון הרע.

לעיון בפסקי הדין:

ת"ק 8796-06-08 ‏ אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא – תביעות קטנות.

ע"א 1550-09 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא – בית המשפט המחוזי.

רע"א 1700/10 ‏ ‏ אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא – בית המשפט העליון.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!