אחזקת ילדים והסדרי ראיה
מהי הערכאה המוסמכת לדון במשמורת והסדרי ראייה?
הן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני מוסמכים להכריע בשאלת המשמורת של הקטינים. המשמעות היא כי בן הזוג אשר יזדרז להגיש תביעתו בבית המשפט המתאים לו, הוא שיקבע את המקום שבו תידון תביעתו.
יש לשים לב כי בעוד שנושא המשמורת כרוך מעצם טיבו בתביעת הגירושין, ואין צורך לכורכו במפורש, הרי שעניין החינוך של הילדים אינו כרוך בתביעת הגירושין, ואם עניין זה לא נכרך במפורש ניתן לגשת לערכאה האזרחית לשם דיון בעניין זה.
אם אחד מבני הזוג כרך כדין את נושא החזקת הילדים בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, לא יוכל בן הזוג האחר להגיש תביעה בנושא אחזקת הילדים בבית המשפט האזרחי.
האם רשאים ההורים להחליט מי מביניהם יהא המשמורן של הקטין?
הורים הנם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ולפיכך הנם רשאים להגיע ביניהם להחלטה מי מביניהם יחזיק בקטינים ומה יהיו הסדרי הראיה של ההורה שלא קיבל את המשמורת על הקטינים.
ההסכם בדבר החזקת הקטינים טעון אישור של בית המשפט. כל עוד אין ההסדר פוגע בטובת הקטינים, בית המשפט יאשר אותו.
כאשר ההורים אינם מסוגלים להחליט ביניהם מי יקבל משמורת על הקטינים או מה יהיו הסדרי הראיה, נמסר העניין להכרעה של בית המשפט.
כיצד יקבע בית המשפט מי יהיה המשמורן של הקטינים?
הילד נתפס בפסיקה ובחקיקה כאדם עם זכויות, כאשר רצון הוריו הנו רלוונטי רק אם הוא עולה בקנה אחד עם טובת הילד וזכויותיו.
בקביעת המשמורת על הקטינים, על בית המשפט לפעול בהתאם לעקרון העל של טובת הילד. עקרון טובת הילד קובע כי טובת הילד הנה להישאר במשמורת של אותו הורה שיספק לו את הצרכים הפיזיים, הרגשיים והחומריים שיאפשרו התפתחות תקינה של בריאותו הנפשית והגופנית של הילד.
שיקולים נוספים שעלולים להשפיע על החלטת בית המשפט בעניין אחזקת הקטינים הנם:
חזקת הגיל הרך
בהתאם לדין העברי ילד עד גיל 6 זקוק במידה רבה לטיפול ולהשגחה "גופניים", שהאם יכולה לספק ולכן יש להשאירו בחזקת האם. החוק מעניק תוקף לקביעה זו וקובע כי ילדים עד גיל זה יהיו במשמורת אמם, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות שבעטיין לא יהא זה ראוי להשאיר את הילדים במשמורת האם.
בהתאם להלכה הדתית, בנים מעל גיל 6, טובתם מחייבת שיועברו למשמורת אביהם, שילמדם דרכי תורה, ובנות מעל גיל 6 טובתן מחייבת שתשארנה במשמורת אמן, שתלמדן בדרכי נשים ובדרכי צניעות.
רצון הילד
ילד שמלאו לו 10 שנים אשר מגלה בגרות, רשאי להביע רצונו בפני בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה, כאשר שתי הערכאות בדרך כלל לא תפסוקנה בניגוד לרצונו המפורש. בית המשפט יפסוק בניגוד לרצונו המפורש של הקטין רק באם ישתכנע כי רצון הקטין עומד בניגוד מוחלט לטובתו.
חוות דעת מומחים
פעמים רבות ייעזר בית המשפט, לצורך קביעת טובת הילד, בחוות דעת של מומחים שונים ובכלל זה בתסקיר של פקידת סעד או חוות דעת פסיכולוג, ואף בבדיקת מסוגלות הורית שנערכת לכל אחד מבני הזוג. בית המשפט אינו מחויב להמלצות המומחים, אם כי במרבית הפעמים הוא נוטה לאמץ אותן.
ישנן דרכים רבות ושונות להשפיע על המלצות המומחים לטובתכם. כך לדוגמא, אם תהיו הראשונים לשתף את פקיד הסעד בזווית הראיה שלכם, קיים סיכוי גדול כי פקיד הסעד יושפע מגרסתכם, שלא באה בנסיבות של סכסוך ב"בית משפט", ולכשיפנה אליו בית המשפט כבר יהיה פקיד הסעד בעדכם. עורך דין טוב ידע להדריך אתכם כיצד לנהוג בכדי לקדם את מעמדכם כמשמורן הראוי.
האם עלול להיות הבדל בין החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובין החלטת בית הדין הרבני בנושא המשמורת?
כן. למרות ששתי ערכאות השיפוט כפופות לאותן הנחיות באשר לשיקול העל של טובת הקטין בקביעת המשמורת, הרי שלשתי הערכאות יש פרשנות שונה באשר להגדרת "טובת" הקטין.
לפיכך, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יטה לבחון את טובת הילד על בסיס קריטריונים מערביים כגון צרכים נפשיים-חברתיים-תרבותיים- חומריים של הילד הרי שבית הדין הרבני יטה לשים דגש כבד יותר על מוסר הילד, ערכיו, וגדילתו בהתאם למצוות הדת.
כך לדוגמא, במרבית המקרים יטה בית הדין הרבני לקבוע כי עדיף לקטין לגדול במחיצת ההורה ששומר מצוות, מכיוון שטובת הקטין הנה לגדול בבית דתי.
זאת ועוד, באם הבעל יצליח להוכיח כי האם מתגוררת עם חברה לחיים, ללא נישואין כדת משה וישראל, יפסוק לרוב בית הדין הרבני כי האם חיה חיי פריצות ואין זה לטובת הקטינים לחיות בתנאים אלו.
הסדרי ראיה
הסדרי ראיה כפופים אף הם לשיקול העליון של טובת הילד. הסדרי ראיה נקבעים בהתחשב במקום המגורים של הקטינים ושל ההורה הזכאי להסדרי ראיה, בגיל הקטינים, באפשרות הלנת הקטינים בבית ההורה הזכאי להסדרי ראיה בכשירות ההורה וכיוצא באלה, והכל, כאמור, בכפוף לשיקול העליון של טובת הילד.
הסדרי ראיה מקובלים הם שתי פגישות בשבוע, אחר הצהריים, ופגישה הכוללת לינה בכל סוף שבוע שני, במחצית החגים ובמחצית מחופשות בתי הספר.
האם ניתן לשנות הסכם/פסק דין בדבר הסדרי ראיה ומשמורת?
פסק דין בענייני משמורת והסדרי ראיה כמו גם הסכם בעניינים אלו לעולם אינם סופיים וניתן לשנותם אם חל שינוי נסיבות המצדיק זאת.
כך למשל, אם האם קיבלה משמורת על הקטינים והאב מגלה כי הקטינים מוזנחים או נמצאים בסכנה כלשהי תחת השגחת האם מכל סיבה שהיא, ניתן להגיש בקשה לשינוי משמורת.
בנוסף, אם האם חוששת כי הקטינים מצויים בסכנה כלשהי בזמן שהותם אצל אביהם, במסגרת הסדרי הראיה, יכולה האם להגיש בקשה לביטול או שינוי הסדרי הראיה או לקביעת הסדרי ראיה תחת השגחה.
בעיות שעלולות לצוץ
כשההורה המשמורן מבקש לעבור לגור במדינה אחרת- במידה ובן זוגכם מתנגד למעבר הילדים לחו"ל, יבדוק בית המשפט את הסיבות לנסיעתכם, לרבות הכרחיות הנסיעה.
כן יבחן בית המשפט את הקשר של הילדים עם בן הזוג האחר, הקשר עמכם, הקשר עם בני זוגכם החדשים, זמניות המעבר וכל גורם רלוונטי אחר אשר יש בו כדי להשפיע על טובת הקטינים.
רק לאחר בחינת כל האספקטים, ולאחר קבלת חוות דעת מאנשי מקצוע כדוגמת פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכד' ייתן בית המשפט את דעתו בנושא.
כשההורה המשמורן מבקש לעבור עם הילדים לעיר אחרת- זכותו של כל אחד מההורים להתגורר בכל אזור בו הוא מעוניין בגבולות הארץ.
בדרך כלל מעבר לאזור מגורים מרוחק יאלץ את ההורים לשנות את הסדרי הראיה הקיימים, באופן שיקל על כל הצדדים ובעיקר על הילדים.
כך לדוגמא נהוג לבטל את הפגישות באמצע השבוע ולהאריך את השהות אצל מי שאינו משמורן בחגים ובחופשות.
כשאחד ההורים מבקש לקחת את הקטינים לחופשה בחו"ל, וקיים כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ- במקרה כזה, עליכם להגיש בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ.
ככל הנראה, בית המשפט יורה לכם להפקיד ערבויות או בטחונות זמניים שיצביעו על רצינות כוונותיכם להשיב את הילדים לארץ.
הביטחונות והערבויות שהפקדתם יוחזרו לידיכם עם שובכם מחו"ל.
כאשר הילד מסרב להתראות עם ההורה שאינו משמורן- בית המשפט יבחן אם אין מדובר בהשפעה של ההורה המשמורן על הקטין.
אם יתברר בסופו של דבר כי ההורה המשמורן מנע את הפגישה בין ההורה והקטין ממניעים שאינם בהכרח טובת הקטין, יוכל בית המשפט להורות על סעדים שונים ובכלל זה מינוי אפוטרופוס לדין לילדכם או בקשה לשלילת המשמורת מכם והעברתה לידיו.
אם יתברר כי הקטין אכן אינו רוצה לראות את ההורה משיקוליו הוא, יבחן בית המשפט בכל מקרה את הסיבות להיווצרות היחסים העכורים בין ההורה לקטין, ובמקרים מסוימים יכריז על הקטין כ"בן מורד" וישלול מזונותיו.
ואולם, בית המשפט קבע כי אין חולק כי על ילד לנהוג באביו בכבוד הראוי ואין הוא יכול להשתחרר מחובתו לקיים קשר עם אביו, אולם לא ניתן לחייב ילד לרצות להיפגש עם אביו באמצעות "שוט" של קיצוץ מזונות.
לפיכך נקבע כי הטלת סנקציה כה חמורה של ביטול מזונות הנה אמצעי קיצוני שיש לנקוט בו במקרים נדירים וקיצוניים של מרדנות לא מוצדקת מצד הילד שבאה לידי ביטוי בעלבונות ובביטויים לא נאותים כלפי האב.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
