התא המשפחתי

שלום רב,
לשון סעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין גורסת, כי כל מכירה הנעשית על ידי אחד מבני הזוג, תיחשב כאילו נעשתה על ידי בן הזוג השני, ומתן פטור לאחד מהם ייחשב לניצול הפטור על ידי בן הזוג האחר.
ביסוד תיקון 8 לחוק מיסוי מקרקעין עמדו שתי מטרות: האחת מניעת הערמה על החוק בדרך של רישום דירות על שמותיהם של בני המשפחה, באופן שכל אחד מהם יהיה הבעלים של דירה אחת וייהנה מפטור ממכירתה. השנייה, הגשמת רצונו של התא המשפחתי בתחום הדיור שנועד למגוריו.
לאחר נישואייך האשה והבעל נחשבים כ"תא משפחתי" משותף. דהיינו, רכישת הדירה החדשה לא תשנה את העובדה שמס הרכישה ייגבה גם מהבעל לפי מדרגות "דירה שנייה".
שימת ליבך, להחלטה שהתקבלה בבית משפט העליון בעניין ע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' אן מרי עברי ; נז(5) 589 שם קבעו השופטים, כי מאחר וסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 קובע מפורשות כי לצורך פטור ממס שבח על מכירת דירה מגורים מזכה בני-זוג מהווים "מוכר אחד" (למעט אם חיים הם בנפרד דרך קבע), הרי החלטתם של בני הזוג בפרשת אן מרי עברי לקיים הפרדה בנכסי מקרקעין מסוימים, על-ידי חתימתם על הסכם יחסי ממון, אינה צריכה להשליך על שאלת מתן הפטור במכירת דירת המגורים שבה מתגוררים בפועל שני בני-הזוג. המבחן שמציב החוק לא בא לענות על השאלה אם בני-הזוג בחרו להפריד את הבעלות בנכסיהם, כי אם לענות לשאלה אם בני הזוג בחרו להתגורר בנפרד בדרך קבע.
לאור הלכת "אן מרי עברי" ועל אחת כמה וכמה שבשאלתך לא קיים בין האשה לבין בעלה הסכם ממון המסדיר את זכויותיהם במקרקעין שברשותם, הרי שאם האשה והבעל מתגוררים יחדיו, הרי שניהם כבני זוג יחובו בשיעור מס רכישה במדרגות "דירה שנייה" בעת רכישת הדירה החדשה.
לפיכך, גם האישה וגם הבעל נחשבים כבעלי "דירה שנייה" באם מתגוררים יחדיו.