כיצד ניתן להתמודד עם בעיות בחוזה שכירות והאם כדאי לתבוע את המשכיר?

שלום,


מדובר על שכירות של בית
לפני שנה, כשהחוזה
הסתיים לא מזמן.
החוזה נחתם
על מכסה המנוע של המכונית של השוכר.
הובהר חד משמעית שכל ה"צד"
שהוא משכיר שייך למשכיר ,
למעשה הבית מחולק לשניים
(לטענתו
) ולכן
בצד שהשכרנו כל השטח שייך לנו ואנו חופשיים
לבצע בו שינויים כגון גידור.
השוכר הבטיח
שמדובר בחוזה שכירות סטנדרטי,
ולא נבדק על ידינו טרם
חתימתו. כיוון
שבדירה לא היה כל ריהוט,
או מקום לשבת בו בנכס,
החוזה נחתם תחת השמש הקופחת.
בצמוד
ליחידה/דירה
ישנה חצר גדולה,
ובעצם זו הסיבה העיקרית
שכל כך התלהבנו מהדירה,
בשיחה המקדימה לחוזה הובטח
שכל השטח של החצר הוא שלנו בלעדית,
כחלק מהסכם השכירות.
אמרנו למשכיר שאנחנו
מתכוונים לגדר את החצר (למעט
מקום קטן בשביל חניית הרכב)
לטובת הכלב שלנו,
המשכיר אישר שאנחנו יכולים
לגדר את החצר למטרותינו.
בחוזה המשכיר
ציין מספר סעיפים כגון:


בסעיף חניה
– נכתב בחצר.
באחד מהסעיפים
נכתב שיש גינה כחלק מהדירה.
כמו כן צויין
בחוזה שהשוכר מתחייב לאטום את הגג בתקופת
הקיץ ( השוכר
היה מודע לבעיות איטום של הבית מהחורף
אשתקד). בנוסף
היו סימני רטיבות בסלון ובמעלה מדרגות
לקומה שניה (ליד
המקלחת) , השוכר
טען שהכל קשור לאיטום הגג ,
למרות שניסינו לברר אם זו
נזילה מהצנרת במקלחת ועובר בקיר
עם הרטיבות, הוא
הכחיש בתוקף.
לא ביקשנו
מהמשכיר נוסח טאבו,
והוא מצידו טען שהוא הבעלים
של הנכס.
אימו של השוכר,
אשה מבוגרת,
בשנות ה70-80
לחייה הוסתרה בכל תקופת
של טרום חתימת החוזה,
וממש בסמוך לחתימת החוזה
אימו יצאה לדבר איתנו,
מה שגרר את המשכיר לצעוק
עליה ולגרש אותה משם,
לאחר מכן הבנו שהוא ניסה
להסתיר אותה לפני שנחתום על החוזה,
בשום שלב הוא לא הציג את
אימו כמחזיקה החוקית של הנכס.
השוכר לקח את
העותק היחיד של החוזה שחתמנו עליו כדי
לצלמו, ואז
הוסיף מספר פרטים:
הוא הוסיף את
אימו כמשכירה בחוזה השכירות,
ולפני שמו הוא הוסיף ע"י
(ז"א,
שהחוזה רק נערך על ידו והוא
לא המשכיר), כמובן
שהתוספת לחוזה לא נכתבה לידינו,
והבחנו בה רק לאחר מכן.
כשעימתנו את המשכיר עם
המידע החדש שברשותנו הוא טען שבגלל מאבק
גירושין, ובגלל
שגרושתו מנסה לקבל את הדירה,
היא רשומה על שם אימו.
מספר ימים
אחרי שנכנסנו לבית החדש,
השכנה שמשכירה בקומה השניה
באה לביקור נימוסין,
ואמרה כבדרך אגב שהיא חונה
בחניה שלנו בחצר,  למרות רצוני לשמור על
יחסי שכנות טובה,
סירבתי לה,
והיא הלכה משם בכעס.
אימו של המשכיר התחילה
ללחוץ עלינו,
וכשאמרנו לה שזה שטח שהושכר
לנו תגובתה היתה "המשכיר
הגזים", וכל
השטח הזה בכלל שלה,
והיא תעשה בו מה שהיא רוצה,
השכנים יכולים לחנות בחניה
כי הם משתתפים איתה בהוצאות הגינון,
ובמעמד זה הוסיפה שאין לנו
גם שום רשות לגדר את השטח (שהובטח
לנו) שלה,
כי היא צריכה לעבור בו מידי
פעם (בשטח
הזה עברו אנשים ש"חתכו"
לרחוב המקביל).
כשפנינו אליו
לגבי בעיות החנייה ,
הוא ביקש מאיתנו לא להיות
קטנוניים, ואמר
לנו לחנות בחניה הפנימית ושהשכנים יוצאים
לפנינו, וזאת
בעיה פעוטה.
הפתרון גרם לחוסר נוחות
ביציאה מהחניה,
ולפעמים אי יכולת לצאת
מהחניה.
מה שקרה בפועל
שהחניה נהייתה חניה של כל מי שרצה,
של השכנים,
של מבקרים של האמא של
המשכיר, של
כל מיני עובדים וגננים שבאו,
בדרך כלל החניה שלהם גרמה
לחסימה של הרכב שלנו מלצאת לרחוב עד שהם
יפנו את שביל הגישה לחניה.


לאחר זמן מה
מרגע כניסתנו לדירה תנור האפיה התקלקל,
ועד התיקון שלו עבר כחודש+,
דבר שמנע מאיתנו לבשל בחודש
הזה.


דוד חשמל
שמתחמם מאוד לאט,
ושמטפטף בכל פעם שמפעילים
אותו, יש
לשים דלי, או
כלי קיבול מתחת לדוד חשמל כדי שהחדר מקלחת
לא יוצף במים,
לטענת הבעלים של הדירה זה
נורמלי לגמרי,
וככה אמור לפעול דוד חשמל.


לא יכולנו
להשתמש באמבטיה במשך מס חודשים בגלל תיקון בצינורות
הישנים, בכל
פעם חיכינו כשבועיים ויותר שהקירות
יתייבשו לפני שיסגרו אותם עם קרמיקה.
זה קרה פעמיים,
פעם אחת כחודש לאחר שקיבלנו
את הדירה, ובפעם
השניה (כחודש
וחצי) לפני
תום תקופת השכירות.


למרות מה
שנכתב בחוזה, הגג
לא עבר תהליך איטום בקיץ,
ובחודשי החורף התחילה
התחילה פטריה להתפשט על הקירות,
וסירחון בלתי נסבל בדירה.
כל בני הבית חלו בתדירות
גבוהה, לי
לא היה קול במשך כחודש,
דבר שקרה לי בפעם הראשונה
בחיים. נאלצנו
לזרוק ריהוט,
כולל מזרון זוגי שהיה מלא
עובש, ואחרי
המעבר מהדירה נאלצנו לרכוש מזרון חדש
באותה הרמה בכ4000
ש”ח.


על כל הבעיות
הללו עודכן בעל הדירה אך לא נקף אצבע בכדי
לפתור אותם, הבהיר
שבמידה ולא נאריך חוזה לעוד שנה ,
הוא לא יתקן דבר עד שנעזוב
ואף האשים אותנו ברטיבות ובפטריות בקירות!
המים נזלו על
הקירות , שקעי
החשמל , ועל
כל חפצינו, כולל
הריהוט.


על כל תשלום
שהמשכיר הציג לנו תמיד היה הפרש לטובת
המשכיר, בחשבון
המים (שאותו
שילמנו ביחד עם אימו,
לפי ההסכם 1/3
האמא משלמת ו 2/3
אנחנו משלמים)
תמיד היה חישוב של ¾
לנו ¼
לאמא,
בהחלפת בלון גז מרכזי
נדרשנו לשלם 280
ש"ח
בלי שהוצגה קבלה,
כשביקשנו קבלה המשכיר הציג
לנו את ספח הצ'ק
שלטענתו אמו שילמה.


בחודש דצמבר
, לאחר
אין ספור פניות למשכיר ,
ביקשנו להפגש על מנת לסיים
את החוזה לאלתר ,
המשכיר סירב לשחרר אותנו
מהחוזה או להחזיר את הצקים כל עוד לא נמצא
דיירים חלופיים,
דבר שהיה בלתי אפשרי במצב
בו נמצא הבית .
ביטל כלאחר יד את כל טענתינו
ואף לא הסכים להגיע לראות את הדירה בטענה
שהוא גר רחוק ,
למרות שפגשתי אותו בחניה
, הוא
אמר שתיכף הוא נכנס,
ואז ופשוט נסע משם!


במעמד מסירת
המפתחות וסגירת החוזה נפגשנו עם המשכיר,
הוא עבר בכל חדר בדירה ובדק
את כל מה שאפשר לבדוק -
ארונות מטבח,
ברזי מים,
מזגנים ובעצם את כל מה שהיה
בדירה. לשוכר
לא היו כל טענות כלפינו בזמן הבדיקה.


אחרי העברת
חשבון חשמל על שמו של המשכיר ביקשנו לדבר
עימו על פיצוי על הסבל שעברנו בדירה במהלך
השנה, הוא
התנה את החזרת שטר הביטחון בזה שלא נתבע
אותו, כשאמרנו
לו שלא נגרם על ידינו נזק לבית הוא הצביע
על נזקי הרטיבות והאשים אותנו בהם.
וכמו כן אמר "אל
תדאגו, אני
אמצא לכם עוד תקלות",
ביקשנו לשמוע על התקלות,
אך הוא לא הסכים
לפרט.



אנחנו בדילמה
אם לתבוע ואת מי לתבוע,
את המשכיר,
את אימו או שניהם יחד.
אנו חוששים שבית המשפט
ירחם על אישה מבוגרת,
וגם כל הצ'קים
נרשמו לפקודת המשכיר ולא לפקודת אימו,
פרט לתשלומי ארנונה ששולמו
לאמו מראש.
אשמח גם לדעת איך בית המשפט פוסק לרוב במקרים כגון אלה.