כיצד יש לפרש הסכם בין יורשים לגבי חלוקת כספים ונכסי מקרקעין?
לשון הסכם ופרשנות
גלית
20/04/10
בהסכם שנערך בין יורשים על ידי עו"ד ונחתם כדין (לאחר מות המוריש ולאחר קבלת צו ירושה כדין) נכתב בלשון קצרה שצד א' יקבל את נכסי המקרקעין של המוריש ( יש פירוט של הנכסים) וצד ב' יקבל את ה"כספים" של המוריש = העיזבון ( אין פירוט של הכספים)
לאחר ההסכם נתגלעה מחלוקת בין היורשים בהקשר להסכם כאשר אחד היורשים טוען שלא התכוון לכספים שקיבל מהבנק מתוקף צו הירושה (כלומר לפני חתימת ההסכם) וזה כמובן בניגוד להסכמה האמיתית שהיתה בין היורשים כלומר התנערות שלו מההסכם
השאלה היא האם במעמד חתימת ההסכם היה אותו יורש צריך להדגיש בהסכם שאין הכוונה לכל הכספים ולציין במפורש בהסכם " למעט כספי הבנק שקיבלתי" ? כלומר על מי מוטלת החובה לדייק בהסכם במקרה של
יציאה מהכלל של "כספים" ?
שאלה שניה- האם הסכם מאוחר בין היורשים ונחתם בפני עורך דין שניסח אותו כמו בעניננו גובר מבחינה משפטית על מה שנעשה לפני כן כמו חלוקה של כסף של היורש שנעשתה כדין לפי צו הירושה וכפי שפירטתי לעיל?...
תודה רבה לעונים אפילו תשובה עקרונית כללית
לאחר ההסכם נתגלעה מחלוקת בין היורשים בהקשר להסכם כאשר אחד היורשים טוען שלא התכוון לכספים שקיבל מהבנק מתוקף צו הירושה (כלומר לפני חתימת ההסכם) וזה כמובן בניגוד להסכמה האמיתית שהיתה בין היורשים כלומר התנערות שלו מההסכם
השאלה היא האם במעמד חתימת ההסכם היה אותו יורש צריך להדגיש בהסכם שאין הכוונה לכל הכספים ולציין במפורש בהסכם " למעט כספי הבנק שקיבלתי" ? כלומר על מי מוטלת החובה לדייק בהסכם במקרה של
יציאה מהכלל של "כספים" ?
שאלה שניה- האם הסכם מאוחר בין היורשים ונחתם בפני עורך דין שניסח אותו כמו בעניננו גובר מבחינה משפטית על מה שנעשה לפני כן כמו חלוקה של כסף של היורש שנעשתה כדין לפי צו הירושה וכפי שפירטתי לעיל?...
תודה רבה לעונים אפילו תשובה עקרונית כללית
פרשנות חוזה
עו"ד אפי אהרונוב
מנהל
20/04/10
ערב טוב גלית,
אחד מכללי הפרשנות קובע כי במקרה בו ניתן לתת מספר פירושים לחוזה יש להעדיף את הפרשנות שמנוגדת לאינטרס של המנסח. היה והמנסח הוא גורם ניטראלי ואין תשובה מדוייקת לשאלה שבמחלוקת בנוסח החוזה, יש לפרש את החוזה "לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מהחוזה, ובמדה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות" (ראי סעיף 25 לחוק החוזים).
מבלי להיכנס לעובי הקורה ולבחון את נוסח החוזה אני סבור שבמקרה כזה שתיארת יש משמעות לגובה הסכום שבמחלוקת, וליחס בין יתרת העיזבון לשווי הדירה, בהנחה שהצדדים התכוונו לחלוקה שווה, פחות או יותר.
כמובן שבכדי לקבל תשובה מדוייקת יותר יש לבחון בפרוטרוט את מכלול הנסיבות ואף זאת מתוך הנחת מוצא שבמחלוקות פרשניות רבות לא ניתן לדעת איזו פרשנות יבכר ביהמ"ש.
אחד מכללי הפרשנות קובע כי במקרה בו ניתן לתת מספר פירושים לחוזה יש להעדיף את הפרשנות שמנוגדת לאינטרס של המנסח. היה והמנסח הוא גורם ניטראלי ואין תשובה מדוייקת לשאלה שבמחלוקת בנוסח החוזה, יש לפרש את החוזה "לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מהחוזה, ובמדה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות" (ראי סעיף 25 לחוק החוזים).
מבלי להיכנס לעובי הקורה ולבחון את נוסח החוזה אני סבור שבמקרה כזה שתיארת יש משמעות לגובה הסכום שבמחלוקת, וליחס בין יתרת העיזבון לשווי הדירה, בהנחה שהצדדים התכוונו לחלוקה שווה, פחות או יותר.
כמובן שבכדי לקבל תשובה מדוייקת יותר יש לבחון בפרוטרוט את מכלול הנסיבות ואף זאת מתוך הנחת מוצא שבמחלוקות פרשניות רבות לא ניתן לדעת איזו פרשנות יבכר ביהמ"ש.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
