לשון הרע אל מול חופש העיתונות

שאלתך מעוררת את הסוגיה המורכבת, במסגרתה מתנגשים מספר עקרונות ואינטרסים. מחד, זכות הציבור לדעת, חופש העיתונות וחופש הביטוי, ומאידך, הזכות לשם טוב, הגנה על הפרטיות וכיו"ב.
לכאורה, כל עסק בו מתרחש אירוע פלילי, היה מעדיף,
לו היה הדבר תלוי בו, למנוע את פרסום הידיעה אודות האירוע, לרבות צילום תמונות מבית העסק, שכן אירוע פלילי בבית עסק, עלול להרתיע לקוחות מלבקר בו ובכך לפגוע בכלכליות העסק.
השאלה היא, מהי ההגנה הראויה אשר יש לתת לעסק, כאשר מנגד, עומדת זכותו של הציבור לדעת אודות האירוע הפלילי אשר התרחש בעסק. הרי לכאורה, היה מעדיף בעל העסק כי לא רק תמונות מבית העסק יצונזרו, אלא אף שמו של העסק יצונזר וכך הלאה.
אם כן, היכן עובר הגבול?
בענינך, את מתרעמת על כך שצוות צילום נכנס לבית העסק וצילם תמונות, מיד לאחר האירוע, ובכך גרם לפגיעה תדמיתית בעסק.
לכאורה, כל עוד אין צו איסור פרסום רשאי צוות הצילום להראות תמונות מזירת האירוע, וטענותייך מתמקדות יותר בכך שחדר צוות הצילום לתוככי בית העסק, ובכך חדר למתחם הפרטיות של בית העסק, ללא רשות.
לטעמי, במסגרת שקלול האינטרסים, של חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת מזה, והזכות לפרטיות והגנה על שמו הטוב של העסק מזה, גוברים עקרונות חופש העיתנות וזכות הציבור לדעת, שכן עוצמת הפגיעה, בעצם כניסתו של צוות הצילום לתוך בית העסק, אינה כה חמורה, בהתחשב בעובדה כי בית העסק יכל היה להיות מצולם באותה מידה אף מבחוץ בצורה דומה, ובהתחשב בכך כי בית העסק, מהווה מעין "מעמד ביניים" בין רשות הפרט לרשות הרבים.
עליי לציין, כי יש ללמוד את פרטי המקרה בצורה מעמיקה יותר, לצורך תשובה ברורה, ובכל מקרה מדובר בנקודת מבט משפטית שלי למקרה, ולא בתשובה מחייבת, שהרי תחום לשון הרע והגנת הפרטיות איננו מדע מדויק.