האם ניתן להגיש תביעת דיבה על טענות שקריות בכתב הגנה במשפט?
הוצאת לשון הרע -דיבה בכתב הגנה
עופר
04/06/10
ביתי הגישה תביעה נזיקין על פי חומר מסמכים ועדויות שאני אביה סיפקתי לה לצורך תביעתה.
הנתבעת בכתב ההגנה כתבה כי "היא (ביתי) מונעת על ידי אביה שפועל ללא דופי,על מנת לגרום נזק לנתבעת ולהתעשר שלא כדין על חשבונה" עוד הוסיפה הנתבעת" אביה של התובעת הינו אדם תוקפן,אשר איים עליה מספר פעמים בפגישות פנים מול פנים וכן בשיחות טלפון,כי אם לא תשחרר את התובעת מההסכם הוא יפעל על מנת למרר לנתבעת את החיים!!!"
להד"מ- אין ביכולתה של הנתבעת לספק כל עדות תומכת בדברי הנעצה הללו מכייוון שלא התרחשו כלל וכל מאווייה הם נקמה בי כי אני הוא זה שסיפק את החומר המניע תביעה זו, הנתבעת חוסה בצל הסעיף 13/5 ואף שאני אינני צד בתביעה בחרה הנתבעת לפגוע בשמי הטוב דרך כתב ההגנה.
במכתב שנשלח ע"י הנתבעת לביתי בתשובה למכתב שנשלח ע"י עורכת הדין של ביתי טרם תחילתו של הדיון המשפטי כאשר אישתי ואני הורי התובעת והתובעת עצמה הם המכותבים של מכתב זה ,כתבה הנ"ל בסיום מכתבה כך "אנא חיסכו ממני את נסיונות ההפחדה והאיומים"
האין זו הצאת דיבה קלסית שנאמרה בחוסר תום לב,דברי בלע אלה אינם שייכים לליבו של ההליך המשפטי אלא מהווה זירת התגוששות נפרדת שאיינה שייכת למשפט,הנתבעת איננה יכולה לחסות בצילה של הטענה "אמת דיברתי"כי אין באפשרותה להוכיח אמת זו.
בעצם אי היותי צד בתביעה האם בית המשפט יפרוס חסותו והגנתו על אימרות נעצה אלה תחת הסעיף 13/5?
היש באפשרותי להגיש תביעת דיבה על מכתבה טרם התחלת המשפט בו הנתבעת מטיחה גם באישתי וביתי דברי בלע שיקריים בדבר איומים והפחדות ? כאשר בכתב ההגנה מספקת התובעת דברי בלע ונעצה אך ורק בי האב, כלומר אין עיקביות במעשייה ובדברייה המצגת משתנה בין המכתב הראשון שבו ענתה לתענותנו לבין כתב ההגנה שזהו כבר הליך מתקדם במשפט.
אני מודה לכם על התיחסותכם
עופר
הנתבעת בכתב ההגנה כתבה כי "היא (ביתי) מונעת על ידי אביה שפועל ללא דופי,על מנת לגרום נזק לנתבעת ולהתעשר שלא כדין על חשבונה" עוד הוסיפה הנתבעת" אביה של התובעת הינו אדם תוקפן,אשר איים עליה מספר פעמים בפגישות פנים מול פנים וכן בשיחות טלפון,כי אם לא תשחרר את התובעת מההסכם הוא יפעל על מנת למרר לנתבעת את החיים!!!"
להד"מ- אין ביכולתה של הנתבעת לספק כל עדות תומכת בדברי הנעצה הללו מכייוון שלא התרחשו כלל וכל מאווייה הם נקמה בי כי אני הוא זה שסיפק את החומר המניע תביעה זו, הנתבעת חוסה בצל הסעיף 13/5 ואף שאני אינני צד בתביעה בחרה הנתבעת לפגוע בשמי הטוב דרך כתב ההגנה.
במכתב שנשלח ע"י הנתבעת לביתי בתשובה למכתב שנשלח ע"י עורכת הדין של ביתי טרם תחילתו של הדיון המשפטי כאשר אישתי ואני הורי התובעת והתובעת עצמה הם המכותבים של מכתב זה ,כתבה הנ"ל בסיום מכתבה כך "אנא חיסכו ממני את נסיונות ההפחדה והאיומים"
האין זו הצאת דיבה קלסית שנאמרה בחוסר תום לב,דברי בלע אלה אינם שייכים לליבו של ההליך המשפטי אלא מהווה זירת התגוששות נפרדת שאיינה שייכת למשפט,הנתבעת איננה יכולה לחסות בצילה של הטענה "אמת דיברתי"כי אין באפשרותה להוכיח אמת זו.
בעצם אי היותי צד בתביעה האם בית המשפט יפרוס חסותו והגנתו על אימרות נעצה אלה תחת הסעיף 13/5?
היש באפשרותי להגיש תביעת דיבה על מכתבה טרם התחלת המשפט בו הנתבעת מטיחה גם באישתי וביתי דברי בלע שיקריים בדבר איומים והפחדות ? כאשר בכתב ההגנה מספקת התובעת דברי בלע ונעצה אך ורק בי האב, כלומר אין עיקביות במעשייה ובדברייה המצגת משתנה בין המכתב הראשון שבו ענתה לתענותנו לבין כתב ההגנה שזהו כבר הליך מתקדם במשפט.
אני מודה לכם על התיחסותכם
עופר
הטחת טענות שקריות במשפט
עו"ד יקי רנד
מנהל
07/06/10
עופר שלום רב,
ניהול הליך משפטי, על פי רוב, איננו גן של ורדים, אלא שדה קוצים.
עם כל האמפטיה אשר אני רוחש לתחושותיך, על כך שהושמצת על לא עוול בכפך, ע"י הנתבעת, אינני סבור כי עובדות המקרה מגלות עילת תביעה ע"פ חוק איסור לשון הרע.
ראשית, עוצמת הפגיעה, איננה דומה למקרים בהם הפסיקה התגברה על סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.
לא מדובר בהכפשה קשה אשר פוגעת בכבודך כאדם.
זאת ועוד, טיעוניה של הנתבעת, גם אם הם שקריים, רלוונטיים בדרך כזו או אחרת למשפט, ולא מדובר כדבריך "בהתגוששות צדדית". הנתבעת טוענת כי התנהגותך יצרה הסכסוך ו/או תרמה לו ו/או הסלימה אותו.
תהא טענה זו שקרית אשר תהא, מדובר בטענה לגיטימית אשר יש לה רלוונטיות לתביעה.
תפקידכם במשפט (משפחתך ועורכת הדין), להפריך טענה זו בצורה מושכלת, בין היתר, אולי, באמצעות העדתך במשפט, וכמובן באמצעות חקירתה הנגדית של הנתבעת.
לטעמי, במקרה דנן, באם יימצא אכן כי הטענות אשר מוטחות כלפיך הנן שקריות, יש לתת לכך ביטוי רב בפסיקת הוצאות לדוגמא כנגד הנתבעת, על מנת שתרגיש זאת בכיסה.
ניהול הליך משפטי, על פי רוב, איננו גן של ורדים, אלא שדה קוצים.
עם כל האמפטיה אשר אני רוחש לתחושותיך, על כך שהושמצת על לא עוול בכפך, ע"י הנתבעת, אינני סבור כי עובדות המקרה מגלות עילת תביעה ע"פ חוק איסור לשון הרע.
ראשית, עוצמת הפגיעה, איננה דומה למקרים בהם הפסיקה התגברה על סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.
לא מדובר בהכפשה קשה אשר פוגעת בכבודך כאדם.
זאת ועוד, טיעוניה של הנתבעת, גם אם הם שקריים, רלוונטיים בדרך כזו או אחרת למשפט, ולא מדובר כדבריך "בהתגוששות צדדית". הנתבעת טוענת כי התנהגותך יצרה הסכסוך ו/או תרמה לו ו/או הסלימה אותו.
תהא טענה זו שקרית אשר תהא, מדובר בטענה לגיטימית אשר יש לה רלוונטיות לתביעה.
תפקידכם במשפט (משפחתך ועורכת הדין), להפריך טענה זו בצורה מושכלת, בין היתר, אולי, באמצעות העדתך במשפט, וכמובן באמצעות חקירתה הנגדית של הנתבעת.
לטעמי, במקרה דנן, באם יימצא אכן כי הטענות אשר מוטחות כלפיך הנן שקריות, יש לתת לכך ביטוי רב בפסיקת הוצאות לדוגמא כנגד הנתבעת, על מנת שתרגיש זאת בכיסה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
