כיצד ניתן להוכיח רשלנות מקצועית של עורך דין בהליכי ליטיגציה?
חובות עורך דין ביצוג לקוח – ליטיגציה
האם יש חובה מהפסיקה להעלות כלפי המתלונן גרסת הגנה?
שנית, האם יש חובה מהפסיקה מעורך דין לבקש מידע מהלקוח לבירור הגנה על זכויותיו שאחרת זה רשלנות מקצועית? אם מויתור על חיסיון עורך דין לקוח הוא לא ביקש ממנו מידע האם זה לכל הפחות רשלנות מקצועית? או שאין פסיקה על זה
כיצד ניתן להוכיח רשלנות מקצועית של עורך דין בהליכי ליטיגציה?
שלום אורי,
במשטר של רשלנות יש להוכיח מספר רכיבים של עילת הרשלנות לרבות חובת זהירות, הפרתה, גרימת נזק וקשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק. זה ממש ממעוף הציפור..
כשבוחנים אם צד הפר חובת זהירות בוחנים אם הוא פעל כאדם הסביר.
שבוחנים אם עו"ד התרשל בוחנים אם הוא פעל כעורך דין סביר.
הפסיקה מעמיסה על עורכי דין חובות רבים בקשר עם התרשלות בעיקר בתחום המקרקעין שם קיימות חובות ברורות של עורך דין אשר אם הוא לא ביצע בדיקה כזו או אחרת ככל הנראה יראו בו כמי שהפר את חובת הזהירות שלו כלפי לקוחו.
בליטיגציה יש לעורך הדין הרבה יותר שיקול דעת איך לנהל את ההליך, ולדעתי הרבה יותר קשה לתפוס עורכי דין ברשלנות ביצוג בהליכי ליטיגציה אלא אם כן מדובר במשהו מאוד מובהר כגון שכח להגיש כתב הגנה במועד, ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובית המשפט סירב לבטלו.
מעבר לאמור אתה נדרש לייעוץ פרטני על מנת לבחון את נסיבות המקרה.
בהצלחה
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
